טיפול במעי רגיז: להחזיר את השליטה בחיים ואת ההנאה מהאוכל

את הטיפול במעי רגיז ניתן לחלק לשניים:

1. טיפול נקודתי להקלה על התסמינים.
2. טיפול עמוק יותר, שמטרתו שיקום המעי ואיזון המערכת. מטרתו היא לרפא ולשקם, ותוצאותיו הן שחרור מתסמינים, הסרת הגבלות תזונתיות ויצירת חופש. במילים אחרות – לקרב אותך ככל הניתן לאדם בריא/ה לחלוטין.

מאמר זה יתמקד בסעיף השני – טיפול שורש מעמיק למעי רגיז. במידה שברצונך ללמוד על טיפולים ממוקדים יותר, שיכולים לספק הקלה נקודתית בתסמינים, מומלץ לקרוא את המאמר שבקישור הזה, בו מפורטים שלל תוספים, תרופות ותרופות סבתא שיכולים לתת מענה לצורך זה. כמו כן, על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה, ניתן לקבל בחינם את המדריך להקלה בתסמינים שיצרנו בקליניקה:

מאמר זה יעסוק בנושאים הבאים:

האם קיים טיפול במעי רגיז שיכול לרפא אותי?

בניגוד למה שיגידו אנשי מקצוע רבים, התשובה היא שבמקרים רבים כן – ניתן לטפל באופן שיקל על 80-100% מהתסמינים ואפילו יאפשר לך לאכול מזונות שכרגע עושים לך בעיות.

גישת הטיפול המקובלת

חוץ מתרופות שמסייעות באופן נקודתי לתסמינים, הטיפול המקובל היום למעי רגיז הוא דיאטה דלת פודמאפס. עם זאת, היא אינה מרפאת את הבעיה, אלא רק עוזרת  לזהות את המאכלים הבעייתיים כדי שתדע/י ממה להימנע. ההקלה לעתים עשויה להיות משמעותית, אך היא תימשך רק כל עוד תקפיד/י שלא לצרוך מהמאכלים שמהווים טריגר עבורך – זה לא ריפוי. כאשר אני כותב "לרפא", אני מתכוון לשיקום המעי באופן שיאפשר לך לחזור לאכול מזונות שכיום עושים לך בעיות.

טיפול למעי רגיז מהשורש – זה אפשרי!

על מנת לייצר תהליכי ריפוי ולא רק הקלה נקודתית בתסמינם, חשוב להבין שמעי רגיז הוא לא בעיה בפני עצמה, אלא רק אוסף של תסמינים (כתבתי על זה בהרחבה במאמר שבקישור הזה). המשמעות היא שגם אם קיימים תסמינים משותפים למספר מטופלים, הסיבה להופעתם שונה אצל כל אחד/ת, ובהתאם לכך גם הטיפול צריך להיות בהתאמה אישית – העיקרון המנחה הוא להבין את שורש הבעיה האישי אצלך.

כדי להמחיש לך שזה אפשרי, הבאתי מספר דוגמאות ממחקרים. כל דוגמה מציגה סוג אחר של טיפול במעי רגיז שיצר שיפור מהותי אצל המשתתפים, ללא הגבלה בסוג המזונות שאכלו, או הגבלה שולית בלבד:

1. מחקר שבדקת את ההשפעה של שינוי הרגלי אכילה
   במחקר (1) עבדו עם משתתפים על שיפור הרגלי אכילה, למשל אכילה בישיבה, ברוגע, ללעוס לאט וכו'. בנוסף, המשתתפים הגבילו צריכה של מספר מזונות, אך ההגבלה הייתה הרבה פחות משמעותית מזו שעושים בדיאטת פודמאפס (הטיפול המוביל כיום למעי רגיז). את הקבוצה הזו השוו לקבוצה שביצעה דיאטת פודמאפ. תוצאות המחקר הדגימו שיפור זהה בשתי הקבוצות – כלומר עבודה על הרגלי האכילה הביאה לשיפור זהה, אך ללא צורך בהגבלות תזונתיות משמעותיות כמו בדיאטת פודמאפ.
2. טיפול בלורמיקס – אנטיביוטיקה לטיפול ממוקד בחיידקים במעי הדק
   מטה אנליזה (ניתוח תוצאות של מספר מחקרים) מצאה שכמעט מחצית מהאנשים שקיבלו את התרופה חוו הקלה או פתרון מוחלט (2) של התסמינים!!
3. היפנותרפיה
   מחקר (3) שהשווה טיפול באמצעות היפנותרפיה מצא שהשפעתה זהה לטיפול באמצעות דיאטת פודמאפ.

בשני המחקרים האחרונים המשתתפים שעברו היפנותרפיה או לקחו לורמיקס המשיכו לאכול רגיל לחלוטין!!

בכל המחקרים הנ"ל מצאו שניתן להתאים למעי רגיז טיפול שיתייחס לשורש הבעיה וכך לשפר את איכות החיים וההרגשה, מבלי להגביל את האוכל.

העובדה שבאף אחד מהמחקרים אין 100% הצלחה, מדגימה את מה שכתבתי קודם – מקור הבעיה שונה אצל כל אחד/ת: לורמיקס עבדה במקרים בהם הבעיה הייתה קשורה למאזן החיידקים, בעוד שהיפנותרפיה יותר רלוונטית למקרים שבהם הבעיות עיכול קשורות לחיבור בין הגוף לנפש.

כעת, כשראינו שניתן לטפל במעי רגיז מהשורש, בוא/י נבין כיצד ניתן לאתר את מקור הבעיה אצלך.

טיפול במעי רגיז – מציאת שורש הבעיה

כדי למצוא את שורש הבעיה, יש לשלב מספר אמצעים:

1. שימוש בבדיקות רלוונטיות
2. הערכה מדוקדקת של התסמינים
3. תחקור ההיסטוריה האישית
4. למידת הרקע הרפואי
5. הבנת אורח החיים של המטופל

למרות שהידע המחקרי הזמין נרחב מאוד ואנו מכירים מנגנונים רבים שיכולים לגרום להתפתחות מעי רגיז, אבחון מעמיק עשוי להיות מורכב. הסיבה לכך היא שלא כל דבר שידוע לנו ממחקרים ניתן לבדוק בפועל עם הציוד הזמין בקופות ובבתי החולים. זו הסיבה שיש לבחון לעומק גם את התסמינים, ההיסטוריה, אורח החיים והיבטים נוספים.

מטפל מיומן צריך לקחת את כל אלו בחשבון ולדעת לחבר את כל חלקי הפאזל. חיבור זה מצריך היכרות מאוד מעמיקה עם המחקר והמנגנונים השונים שפועלים במערכת העיכול. הבעיה היא שבעוד שרופאים יכולים לסייע במתן בדיקות, מעבר למה שזמין בקופות ובבתי החולים הם לא מכירים לעומק את התסמונת והמנגנונים המעורבים בה. לכן יש ערך רב במטפל נוסף שידע לתכלל את כל המרכיבים – על תפקיד הרופא בטיפול במעי רגיז כתבתי בהרחבה במאמר הראשי על התסמונת.

להלן מספר דוגמאות נפוצות לסיבות להתפתחות מעי רגיז:

• חוסר איזון הורמונלי, למשל תת פעילות בבלוטת התריס, גיל המעבר ועוד.
• היסטוריה של לקיחת אנטיביוטיקות מרובות.
• מקור רגשי/התנהגותי.
• היסטוריה של זיהום או קלקול קיבה.
• בעיות הקשורות למערכת עצבים.
• מצבים שפוגעים בהפרשת אנזימי עיכול/מלחי מרה/חומצת קיבה.
• אנדומטריוזיס/אדנומיוזיס בנשים.
• ועוד

תרופה למעי רגיז – האם יש דבר כזה ומה מומלץ עבור כל אחד/ת

מכיוון ששורש הבעיה משתנה בין מטופלים, הטיפול אינו אחיד ואין תרופה אולטימטיבית אחת למעי רגיז. על כן, בקליניקה אנו בוחנים היבטים רבים, ביניהם:

• מצב בריאותי הכללי – האם הבריאות שלך טובה והגוף מאוזן?
• האם קרה אירוע אקוטי (פיזי או רגשי) בחודשים שקדמו להופעת התסמונת?
• האם התסמינים, הרקע וההיסטוריה מעידים על חלק ספציפי במערכת העיכול שלא עובד כהלכה ומוציא אותה מאיזון?
• ועוד

כאשר מזהים בעיה בריאותית כללית שיכולה להשפיע גם על המעי, למשל תת פעילות בבלוטת התריס, סוכרת, חוסר איזון הורמונלי כתוצאה מגיל המעבר ועוד, ראשית יש לטפל בה.

מעבר לכך, בכל הקשור למערכת העיכול עצמה, רוב התרופות מספקות הקלה זמנים בתסמינים אך לא ריפוי, למעט מספר מועט של יוצאות דופן, לדוגמה:

1. לורמיקס – מסייעת במצבים של שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).
2. רזולור – תרופה שמעודדת תנועתיות במערכת העיכול ולכן מתאימה לסובלים מנפיחות ו/או עצירות. יתרונה של תרופה זו הוא שהיא מעודדת את מנגנוני התנועה הטבעיים שבמעי, בניגוד לתרופות ותכשירים רבים אחרים.

• בתכלס גם התרופות הנ"ל אינן מספיקות כטיפול בודד ויש לשלב איתן אמצעים טבעיים ועבודה על אורח החיים לצורך ריפוי משמעותי שיישאר לאורך זמן, אך הן בהחלט יכולות להשתלב בתהליך.

כאמור, הרפואה המערבית מאוד מוגבלת בכל הקשור לטיפול במעי רגיז ואין לה כלים רבים המתייחסים לשורש הבעיה. לעומת תרופות, בטיפולים טבעיים יש כלים מגוונים הרבה יותר, שנחקרו מדעית, אך ראשית נעבור על סוג ספציפי נוסף של תרופות ונבין למי הן מיועדות.

תרופות פסיכיאטריות למעי רגיז

תרופות אלו משפיעות על המוליכים העצביים וכך משנות את פעולת המעי. הן יכולות לעבוד בשני מישורים:

1. שינוי רמות המוליכים העצביים במעי.
   הידעת? רמתם של חלק מהמוליכים העצביים במעי גבוהות משמעותית מזו שבמוח!
2. מעי רגיז על רקע חרדה – במקרים מסוימים חרדה כרונית יכולה להיות גורם משמעותי בבעיות עיכול.

יתרונות של תרופות פסיכיאטריות

1. הן יכולות לסייע במידה מסוימת במקרה שאין באפשרות לעבוד לעומק על הדברים.
2. חלקן פועלות יחסית מהר, אך לפעמים כן נדרשת תקופת הסתגלות.

חסרונות של תרופות פסיכיאטריות

1. תופעות לוואי.
2. הן דורשות תקופת הסתגלות וגם כשרוצים להפסיק אותן נדרש תהליך גמילה מסודר, שגם הוא עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי.
3. הן לא פותרות את הבעיה מהשורש.

בשל החסרונות הנ"ל, המלצתי היא לבחור באפיקי טיפול אחרים כל עוד ניתן. המקרים היחידים בהם אני ממליץ לשקול טיפולים מסוג זה הם כאשר משולבת חרדה משמעותית (או בעיה קוגניטיבית אחרת) ואני מבין שהטיפול בה יקח זמן, אז איני רוצה שהמטופל/ת ת/יסבול.

בואו נכיר שתיים מהתרופות העיקריות בהן נעשה שימוש ונבין כיצד הן מסייעות:

ציפרלקס מעי רגיז

תרופה ממשפחת ה- SSRI.

השימוש בציפרלקס למעי רגיז (או תרופות אחרות משפחה זו) נובע מהעובדה שהיא מגבירה את רמות הסרוטונין ומוליכים עצביים נוספים במעי. מנגנון זה מביא להגברת פעילות המעי ובהתאם להגברת התנועתיות. על כן, ציפרלקס מתאימה למעי רגיז המאופיין בעצירות.

נורטילין מעי רגיז

תרופה זו שייכת לדור ישן יותר של תרופות והשימוש בה לבעיות עיכול החל כאשר רופאים הבחינו שאחת מתופעות הלוואי הנפוצות שלה היא עצירות. הטיפול בנורטילין למעי רגיז מאט את המעי ומפחית את היציאות – לכן הוא מתאים למטופלים עם מעי רגיז המאופיין בשלשול.

למידע נוסף בנושא, ניתן לצפות בסרטון הבא:

 

טיפול טבעי במעי רגיז – נושא מורכב עם פוטנציאל ענק

לאחר שמגדירים את שורש הבעיה ובהתאם את מטרת הטיפול, היתרון של טיפול טבעי למעי רגיז, בניגוד לתרופתי, הוא שבעולם הצמחים והתוספים קיימים למטפל/ת כלים רבים שאין להם מקבילה בעולם הרפואה.

מספר דוגמאות לבעיות שניתן לתת להן מענה מדויק עם טיפול טבעי (מגובה מדעית), אך לא עם תרופתי:

• תנועתיות מערכת העיכול – קיימים צמחים שעובדים על מגוון מנגנוני תנועה שאין להם מקבילה בעולם הרפואה נכון להיום.
• קיימים צמחים המעודדים החלמת דלקות (למשל בקיבה). זאת בניגוד לתרופות, שיכולות רק להפחית את רמת החומציות בקיבה.
• שיקום והזנה של חלקי המעי השונים, למשל L-glutamine ובוטיראט.
• צמחים אנטי-דלקתיים שאינם עושים נזקים כמו התרופות המקבילות.
• צמחים שמאזנים את מערכת החיסון.
• תוספים וצמחים שמעודדים ומגבירים פעילות של חלקים שונים במערכת העיכול
• ועוד.

בנוסף לצמחים ותוספים, גם לעבודה על אורח החיים יש ערך רב – ראינו בתחילת המאמר את המחקר על שינוי התנהגויות והרגלי אכילה וההשפעה שהייתה לו. עבודה על הרגלי אכילה, פעילות גופנית, שינה, ניהול סטרס ועוד, יכולה להשפיע עמוקות ולקדם את הטיפול במעי רגיז.

גם כאן אין כלי אחד אולטימטיבי, לכן כאשר מחפשים למעי רגיז טיפול טבעי יש לבחון את מקור הבעיה ולבחור את הטיפול בהתאם. המלצתי היא לעבוד עם מטפל מיומן, שידע להתאים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר עבורך.

פרוביוטיקה למעי רגיז

בשל השפעתם העצומה של חיידקים על גופנו, מדובר באחד מנושאי המחקר החמים, אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. 

פרוביוטיקה ככלי טיפולי הוא נושא מאוד "סקסי" וכמעט כולם מחפשים את המוצר הטוב ביותר, אך לצערי קיימים מיתוסים רבים בנוגע אליה, גם בקרב מטפלים מנוסים מאוד.

בפועל, השימוש בפרוביוטיקה למעי רגיז הוא מורכב כי אין מוצר אחד שמתאים לכולם ועל מנת לדעת במה להשתמש, יש להכיר לעומק את זני החיידקים שמכיל כל מוצר ומהו המינון האפקטיבי ביותר שיש לקחת מכל אחד מהם.

על מנת לקרוא על המיתוסים הרבים בתחום, להבין כיצד לבחור את המוצר הנכון, כמה זמן יש להשתמש בו כדי לראות תועלת, מה המקום של פרוביוטיקה בתהליך הטיפול ועוד, מומלץ לקרוא המאמר שבקישור הזה. כבונוס, תוכל/י גם לקבל בו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול להתאמה אישית שבנינו בקליניקה.

לצורך הדוגמה, ריכזתי מספר מוצרים וכתבתי לאיזה בעיות הם עשויים להתאים. הרשימה המלאה נמצאת במאמר ובמדריך הפרוביוטיקה הגדול.

פרוביוטיקות שעשויות להתאים למגוון מצבי מעי רגיז

1. Jarrow Formulas, Vegan Ideal Bowel Support – מכילה חיידק בשם Lactobacillus plantarum 299v, אשר עשוי לסייע בתסמינים כלליים כגון לגזים, נפיחות, חוסר נוחות.
2. Saccharomyces Boulardii – שמרים פרוביוטים (כן, זה שמרים טובים ולא חיידקים). מיועדת למעי רגיז המאופיין בשלשול (IBS-D). קישור למוצר | קישור למוצר מקביל.
3. ביוגאיה פרוטקטיס (הטיפות לילדים) – נחקרה גם על מבוגרים ועשויה לסייע למעי רגיז המאופיין בעצירות (IBS-C). ניתן לבקש מהרוקח בבתי מרקחת בארץ, או לקנות באייהרב בקישור הזה (המוצר מכיל גם ויטמין D). יש לקחת 2-3 פעמים ביום.
4. פרוביוטיקות כלליות טובה, המכילות זנים שנחקרו למגוון מצבים ונמצאו יעילים: מוצר 1 | מוצר 2. אני מזכיר שאין באמת דבר כזה "פרוביוטיקה טובה". כוונתי במושג זה הייתה למוצרים שמכילים יותר זנים שנחקרו מדעית ובעלי השפעה רחבה, ועל כן עשויים לתת מענה כללי למגוון מצבים וחוסר נוחות – זו לא תרופת קסם.
5. דוגמה להמלצה פחות מדויקת על מוצר – ויוומיקס. אני מזכיר אותה כי היא דוגמה נפלאה למוצר שמומלץ רבות על ידי רופאים ואנשי מקצוע בשל המחשבה המוטעית שמדובר ב"פרוביוטיקה חזקה". פרוביוטיקה צריכה להתאים למצב כפי שכפפה מתאימה ליד – כפי שאין כפפה שמתאימה לכולם, כך גם פרוביוטיקה. ויוומיקס היא אחלה פרוביוטיקה לקוליטיס, אך התוצאות שהראתה במחקרים על מעי רגיז לא היו עקביות ולכן היא לא בהכרח מצדיקה את המחיר במצב זה.

* גילוי נאות: הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה מהקישורים הנ"ל, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים.

לסיכום

בניגוד למה שאולי אמרו לך, ניתן לטפל במעי רגיז מהשורש באופן שיאפשר לך ליהנות ממגוון מאכלים, ולא רק על ידי דיאטות והגבלות תזונתיות. המטרה הראשית כאשר מתאימים למעי רגיז טיפול היא להגיע למצב בו למטופל/ת יש כמה שפחות הגבלות בסיום התהליך. זה מצריך הבנה מעמיקה של המצב והכרות עם מגוון כלים טיפוליים, אך זה אפשרי!

במידה שאת/ה סובל/ת מבעיה מורכבת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.