פרוביוטיקה מומלצת לבעיות עיכול: המדריך המלא להתאמה אישית

המצב הנוכחי בשוק הפרוביוטיקה הוא שהמלצות ניתנות לרוב על בסיס פופולריות של מוצר ויחסי ציבור טובים, או העפדה אישית (לא מבוססת) של מטפל/ת, אך ללא שום קשר ליכולות האמיתיות של המוצר על פי מחקרים. זאת בעוד שבפועל, כל פרוביוטיקה מומלצת לבעיות שונות ואין מוצר אחד שנחשב לטוב ביותר. זו גם הסיבה שמאמרים המדרגים את "הפרוביוטיקה החזקה / טובה ביותר" עושים עוול למטופלים.

על כן, במאמר זה נבין לפי מה נקבע איזו פרוביוטיקה מומלצת לאיזו בעיה, ומהם הפרמטרים הבאמת חשובים שקובעים את יעילותה. נכיר גם את המיתוסים שמהם יש להיזהר כדי לא לקנות סתם מוצרים שאינם רלוונטיים למצבך.

אבל לפני שנתחיל, כדי לעשות לך חיים קלים עברתי על המון!! סוגי פרוביוטיקה, מיפיתי את סוגי החיידקים בכל מוצר וריכזתי את המוצרים שהדגימו יעילות מחקרית לכל בעיה: מעי רגיז, שלשול, עצירות, SIBO מסוגים שונים, קרוהן, קוליטיס, הליקובקטר ועוד. ניתן לקבל  את "מדריך הפרוביוטיקה הגדול" בחינם באמצעות השארת הפרטים ממש כאן למטה:

פרוביוטיקה מומלצת לעיכול – לפי מה זה נקבע

בניגוד לדעה הרווחת, אין פרוביוטיקה מומלצת אחת שהיא הטובה או החזקה ביותר. הסיבה לכך היא שחיידקים, קצת בדומה לבני אדם, נבדלים האחד מהשני – לכל זן חיידקים יש את התכונות הייחודיות שלו ובהתאם נקבעות הפעולות שהוא מבצע במערכת העיכול. בדיוק כפי שבני אדם שונים מתנהגים באופן שונה, עובדים באופן שונה ומוכשרים בתחומים שונים, כך גם חיידקים.

על כן, פרוביוטיקות שונות יתאימו לבעיות עיכול שונות, בהתאם לזני החיידקים הספציפיים שהן מכילות. המשמעות היא שמוצר אשר מתאים מאוד לחולי קוליטיס, לא בהכרח יסייע למטופלים הסובלים ממעי רגיז וכנ"ל ההיפך.

דוגמה נפלאה לכך היא "ויוומיקס" – פרוביוטיקה המומלצת רבות על ידי רופאים ומטפלים ממגוון תחומים. במחקרים נמצא שהיא יעילה לטיפול בקוליטיס (1) (2), אך כשבדקו אותה על מטופלים הסובלים ממעי רגיז התוצאות היו הרבה פחות מרשימות (3). לצערי רוב המטפלים לא מודעים למחקרים אלו, מה שהופך את "ויוומיקס" לדוגמה נפלאה לאמונה המוטעית שיש פרוביוטיקה חזקה / טובה יותר מהאחרות.

מסקנה: על מנת לדעת איזו פרוביוטיקה מומלצת באופן מדויק לכל מטופל, יש צורך להכיר באופן ספציפי את זני החיידקים שהיא מכילה, או להכיר מחקרים על המוצר הספציפי, אחרת ההמלצה חסרת משמעות.

כמות החיידקים האידיאלית

פעמים רבות ניתן לראות שיצרנים ומטפלים מייחסים חשיבות רבה לכמות החיידקים שמכיל המוצר. עם זאת, לא כל זן חיידקים צריך להימצא בכמות גבוהה על מנת להיות אפקטיבי. דוגמה לכך היא "ביוגאיה פרוטקטיס" – פרוביוטיקה מומלצת לילדים עם קוליק (4) ולמבוגרים הסובלים מעצירות (תמצא/י אותה במדריך). מחקרים שבדקו את יעילותה מצאו שהיא אפקטיבית במינון של 100 מיליון – כמות קטנה ביחס למוצרים אחרים בשוק. לעומתה, "ויוומיקס" נחקרה במינונים של 450 מיליארד (פי 4,500 – הבדל מטורף!). זה לא אומר שאחת יותר טובה מהשנייה – הן מיועדות למטרות שונות וחיידקים שונים עובדים אחרת.

מסקנה: לכל חיידק יש את המינון האפקטיבי שלו ומעבר למינון זה השפעתו לא בהכרח תהיה חזקה יותר. על כן, חשוב לא להסתנוור מהמספרים שעל האריזה, כי לפעמים הם סתם מייקרים את המוצר.

את הגורמים הללו לקחתי בחשבון בבניית מדריך הפרוביוטיקה הגדול, לכן מצוינים בו גם המינונים שנמצאו אפקטיביים מחקרית לכל מוצר.

עם או בלי אוכל?

גם כאן התשובה משתנה בהתאם לסוג החיידקים. על מנת לקלוע למינון הנכון, קיימות 2 אפשרויות:

1. ב"מדריך הפרוביוטיקה הגדול" עשינו עבורך את העבודה וניתן למצוא בו גם את המינונים והעיתוי לכל תוסף.
2. לעבוד עם איש מקצוע שמכיר היטב את התחום וידע להגיד לך איזו פרוביוטיקה מומלצת לבעיה האישית שלך וכיצד לקחת אותה.

אם ברצונך ללכת על בטוח, לקיחת פרוביוטיקה כחצי שעה לפני האוכל סייעה ליותר חיידקים לעבור את הקיבה ולהגיע למעי בבטחה. עם זאת, קיימים מוצרים שניתן לקחת גם בעיתוי שונה. על מנת להבין מהו עיתוי הלקיחה הטוב ביותר למוצרים שונים – מומלץ לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא (בקישור הזה).

פרוביוטיקה (לא) מומלצת – פרוביוטיקות רולטה

לא מעט יצרנים טוענים שהמוצר שלהם מועיל לעיכול, אך מסתירים את זני החיידקים הספציפיים שהוכנסו אליו. במקרים אלו אין שום אפשרות לדעת למי הפרוביוטיקה מומלצת ולמי לא, לכן אני קורא למוצרים הללו "פרוביוטיקות רולטה" – לקיחתם היא בגדר הימור בלבד.

 כיצד לזהות פרוביוטיקת רולטה (קל מאוד):

לכל חיידק יש תעודת זהות ייחודית משלו ולפיה ניתן לדעת לאיזה בעיות הוא עשוי להתאים. אם היצרן לא מציין את תעודת הזהות הספציפית של החיידקים במוצר, אני לרוב ממליץ לא לרכוש. יוצאי דופן הם מוצרים שנעשה עליהם מחקר קליני, אך זה פחות נפוץ.

על מנת לזהות האם היצרן חשף את תעודת הזהות – בדקו האם כתוב רצף קצר של מספרים ו/או אותיות לאחר שם החיידק, לדוגמה:

 כך זה נראה עם תעודת הזהות: L.reuteri DSM 17938

כך נראה בלעדיה: L.reuteri – זה רק שם המשפחה של החיידק, אך מדובר במשפחה המונה חיידקים רבים, שונים האחד מהשני.

מסקנה: למעט יוצאי דופן, לרוב נעדיף מוצרים שמפרטים את זני החיידקים המדויקים.

סבלנות! לוקח לה זמן להשפיע

גם כשמדובר בפרוביוטיקה המומלצת בול לבעית עיכול שלך, עשוי לקחת לה 1-2 חודשים להתחיל לעבוד (5) (6), תלוי במוצר ובבעיה. במידה שהרגשת השפעה כלשהי לאחר חודש/חודשיים, כדאי להתמיד! ההשפעה מתגברת באופן הדרגתי ובחלק מהמקרים נגיע להשפעה המקסימלית רק לאחר 3 חודשים.

מסקנה: כדאי לבחור פרוביוטיקה מומלצת למצבך לפי המדריך להתאמה אישית ולהתאזר בסבלנות. אם הרגשת שיפור לאחר שבוע שבועיים – הרווחת – אבל לא להתאכזב אם זה לא קרה.

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – סוגייה חשובה:

מצד אחד יכולות להיות תופעות לוואי בתחילת הטיפול, בשל השינוי במאזן שיוצרים החיידקים החדשים, ולאחר שבוע/שבועיים המצב יירגע ואף ישתפר (סוג של ירידה לצורך עליה). מצד שני, יכול להיות שהמוצר באמת לא מתאים עבורך כרגע.

תופעות לוואי של פרוביוטיקה עשויות לכלול נפיחות, גזים, שינוי בדפוס היציאות (שלשול או עצירות), חוסר נוחות בבטן ועוד. במקרים נדירים יותר הן עשויות להתבטא גם במקומות שונים בגוף, מכיוון שהחיידקים עשויים להשפיע גם על מערכת החיסון.

על מנת להבין יותר לעומק על תופעות אלו, כיצד להתמודד איתן, מתי הן סימן טוב ומתי צריך להיזהר, כדאי לקרוא את המאמר על תופעות לוואי של פרוביוטיקה .

פרוביוטיקה מומלצת עם FOS? למי זה מתאים

FOS הוא סוג מסוים של סיבים, המעודדים שגשוג חיידקים, ועל כן מוספים לחלק מהפרוביוטיקות. יתכנו גם סיבים מסוגים שונים, למשל: GOS , xylitol, אינולין ועוד. מוצרים המכילים אותם נקראים לעתים גם "סינביוטיקה"

תוספת זו עשויה לסייע במקרים מסוימים ולשפר עוד יותר את יעילות הטיפול (7), אך גם עשויה לייצר תופעות לוואי אצל אנשים עם מערכת עיכול רגישה. על כן, אני ממליץ להשתמש בהם רק עם מטופלים/ות הסובלים מעצירות בלבד, אך ללא נפיחות, חוסר נוחות, כאבים או שלשול, שכן במצבים אלו הסיבים הנ"ל עשויים להחריף את התסמינים.

בכל מקרה יש לקחת בחשבון שיתכן וייקח לגוף כשבוע-שבועיים להתרגל לסיבים, במהלכם תחוו יותר גזים וחוסר נוחות.

מומלץ לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

בעוד שהיא עשויה לסייע עם תופעות לוואי של האנטיביוטיקה, מחקר שנעשה במכון וייצמן (7) מצביע על כך שפרוביוטיקה דווקא ממש מפריעה לחיידקים המקומיים הטובים שלך להתאושש לאחר הטיפול.

מלבד פגיעה משמעותית מאוד בהתאוששות אוכלוסיות חיידקים מקומיות, בניסוי מצאו שהיא גם הפריעה להתאוששות תהליכים מטבוליים חיוניים במעי.

אז מה כן לקחת בזמן ולאחר טיפול אנטיביוטי?

איך בכל זאת ניתן לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים?

ניתן למצוא את התשובות לכל השאלות האלו ונוספות במאמר על פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה.

היא התוסף הטוב ביותר לבעיות עיכול

בעוד שבמקרים רבים היא עשויה ממש להועיל, פרוביוטיקה היא לא תרופת פלא ולא תרפא את כל הבעיות.

לרוב אנו לא משתמשים בה ככלי טיפול יחיד בקליניקה וכמעט תמיד אנו משלבים תוספים מסוגים שונים, שינויים בתזונה, באורח החיים ועוד. הסיבה לכך היא שהדרך היעילה ביותר להשגת שינוי מעמיק ושיפור משמעותי היא לבצע שינויים במספר גורמים במקביל.

קיימות גם בעיות במערכת העיכול שהיא לא כל כך יעילה עבורן, למשל גסטריטיס (דלקת בקיבה) וקרוהן. מצבים אלו הם דוגמה לבעיות שבהן אנו משתמשים בכלים שונים ולרוב פחות מערבים פרוביוטיקה.

גם פרוביוטיקה מומלצת לעיכול היא לא תרופת פלא!

ברוב המקרים היא לא תרפא הכל ולא פעם אנו משלבים אותה בקליניקה כחלק מתוכנית הטיפול, בנוסף לאלמנטים נוספים, וכך מגיעים לאפקט משמעותי יותר. כמו כן, פעמים רבות אנו משלבים מספר סוגי פרוביוטיקות יחדיו, או שמשלבים אותה עם תוספים מסוגים שונים. בנוסף, לצורך השפעה מקסימלית תוספים תמיד יינתנו כחלק משינוי כולל באורח החיים ובתזונה. כמו כן, קיימים מקרים רבים בהם אנו בוחרים כיוון טיפולי שונה לחלוטין וכלל לא משתמשים בפרוביוטיקה. בקיצור – כבר אמרתי שהיא לא תרופת פלא?

כמובן שיש מקרים בהם היא משפיעה לבדה באופן משמעותי, אך כמטפל אני תמיד ממליץ לטפל בבעיה ממספר כיוונים, על מנת להגדיל ככל הניתן את סיכויי הצלחת הטיפול. 

למי אסור לקחת פרוביוטיקה

• מטופלים מדוכאי חיסון, בין אם בשל מצב רפואי שפוגע במערכת החיסון או בשל תרופות מדכאות חיסון.
• בעלי מחלות רקע קשות.
• תינוקות שנולדו לפני הזמן (פגים).
• כאשר עשויה להיות פגיעה משמעותית בדופן המעי, למשל בהתלקחות חריפה של קרוהן, קוליטיס ועוד
• מצבים של עוררות מוגברת באופן משמעותי של מערכת החיסון, למשל מחלות אוטואימוניות בהתלקחות חריפה.
• בזמן זיהום מערכתי.

בכל המצבים הנל חובה להתייעץ עם איש מקצוע טרם התחלת טיפול במוצרים פרוביוטיים. בכל מקרה – אם יש ספק, אין ספק – אם קיימת מחלת רקע, או מצב רפואי משמעותי אחר, יש להתייעץ עם איש מקצוע לצורך התאמת הטיפול המדויק עבורך.

הבעיה הגדולה בהמלצות על פרוביוטיקה

נכון למועד כתיבת מאמר זה לא קיים אף מסלול לימודים שמכשיר אנשי מקצוע באופן מעמיק (או בכלל) על פרוביוטיקה, בין אם רופאים תזונאים נטורופתים ועוד. אף מקום לא מלמד על החשיבות של זני חיידקים ספציפיים, השפעות מעמיקות וכיצד להבין באופן מדעי ומדויק איזה פרוביוטיקה מומלצת לכל מצב ואיזו פחות. כפועל יוצא מכך, המלצות רבות ניתנות לעיתים על בסיס יחסי ציבור של מוצר כזה או אחר ולא בהכרח על פי תכונותיו האמיתיות, כפי שנמצאו במחקרים.

על מנת להמחיש זאת: ממש בזמן כתיבת מאמר זה שאלה אותי מישהי בפייסבוק איזו פרוביוטיקה מומלצת לטיפול בשגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO). רופא גסטרו בכיר מאוד המליץ לה על "ויוומיקס" – מוצר עם יחסי ציבור מעולים, שנחקר ובאמת הראה יעילות עבור חולי קוליטיס. עם זאת, מוצר זה לא נחקר כלל עבור הבעיה שלה, ובבעיות דומות הראה תוצאות ממש לא חד משמעיות. כל זאת בעוד שבמוצרים אחרים קיימים זני חיידקים שכן הראו יעילות לבעיה הספציפית שלה, כלומר הומלץ לה על מוצר הרבה פחות יעיל והרבה יותר יקר בהשוואה למה שהיא באמת צריכה.

יש עוד הרבה שאנו לא יודעים

מאמר זה, והמדריך המצורף אליו, מבוססים על הידע המחקרי שהצטבר עד כה, אך המדע עדיין לא חשף את מלוא הפוטנציאל של חיידקים רבים. משמעות הדבר היא שיתכן כי מוצר מסוים לא יימצא בקטגוריה מסוימת במדריך, אך חלק מהאנשים ידווחו שהוא עזר להם. על כן, בעוד שהמדריך מביא את הידע המחקרי העדכני ביותר בנוגע לאיזו פרוביוטיקה מומלצת לכל בעיה במערכת העיכול (כולל קצת תובנות מהניסיון שצברנו בקליניקה במשך השנים), הוא לא אלוהים ולכן תרגיש/י חופשי/ה להתנסות.