טיפול במערכת העיכול ושיקומה
 
7 סיבות מדוע לא לקחת לורמיקס ללא בדיקת סיבו וסיבה אחת מדוע כן לקחת

7 סיבות מדוע לא לקחת לורמיקס ללא בדיקת סיבו וסיבה אחת מדוע כן לקחת

Last Updated on 29/05/24 by עומרי אריאל

כחלק מהחזון להביא לארץ את שיטות הטיפול המתקדמות ביותר בעולם מתחום הגסטרו, אני תמיד שואף ללמוד מהמטפלים הטובים ביותר. הלמידה מניסיונם של אחרים מונעת טעויות לאורך הדרך ודרכה ניתן ללמוד על טיפולים חדשים ויצירתיים, על אחת כמה וכמה בתחומים שהחלו לקבל תשומת לב מחקרית רבה רק בשנים האחרונות. אחד התחומים האלו הוא SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק) – מצב המאפיין כמחצית מהסובלים מתסמונת מעי רגיז/ש ולפי חלק מההערכות אף יותר. מצב זה עשוי להחריף את תסמיני המעי רגיז אצל חלק מהסובלים ממנו ובאחרים הוא עלול להיות האחראי הבלעדי להם. החדשות הטובות הן שמדובר במצב בו ניתן לטפל ובמקרים רבים להגיע להקלה משמעותית. בחלק מהמקרים ניתן אף להשיג החלמה מלאה.

החדשות הרעות הן שבארץ אין מודעות למצב ורופאים רבים אף אינם מכירים אותו. מתוך הרופאים שמכירים את המצב, רבים אינם שולחים לבדיקה המתאימה וגם מתוך אלו שכן, נדירים הם אלו שיודעים לתת את הטיפול המתאים והעדכני ביותר.

ועכשיו לחדשות קצת טובות יותר – אם אתם עוקבים אחרי וקראתם את המאמר הראשון שכתבתי על סיבו, אתם יודעים שקיימים שני סוגי גזים, המאפיינים סוגי סיבו שונים – מימן ומתאן. אף שבחו"ל כבר מזמן מודדים את שניהם, בארץ קיימת מכונה שמודדת רק מימן ולכן המידע שמטופלים ומטפלים מקבלים, אינו שלם. עם זאת, בבית החולים בילינסון עומדים להכניס מכונה שתמדוד גם מתאן ובבדיקה שערכתי מול מנהל המעבדה נמסר לי שזה כנראה יקרה מתישהו עד סוף השנה (כמו כל הדברים עכשיו, תלוי בקורונה). עד שזה יקרה, אני מפנה מטופלים לרכוש ערכת בדיקה מחו"ל על מנת לעבוד עם כל האינפורמציה והכלים הקיימים, אך לכל מטפל/ת הגישה שלהם.

ואם לחזור לנושא המאמר – מכיוון שתחום הטיפול בסיבו אינו מפותח ומוכר בארץ, רופאים רבים אינם מכירים לעומק את הבעיה ולרוב בוחרים פשוט לרשום לורמיקס למטופליהם. במידה שהמטופל מגיב לטובה, הם מניחים שהיה לו סיבו או צורה אחרת של דיסביוזיס (חוסר איזון בחיידקי המעי), משלימים עם השיפור שהושג (בין אם משמעותי או לא) ולא ממשיכים להתייחס לבעיה. המשמעות של גישה טיפולית זו היא כי אנשים רבים לא יחוו את השיפור האופטימלי לו הם מייחלים ומסוגלים להגיע.

אז לפני שאתם הולכים בפעם הבאה לרופא הגסטרו שלכם, קבלו 7 סיבות מדוע לא כדאי סתם לנסות לטפל בסיבו עם לורמיקס לפני שביצעם בדיקת נשיפה מסודרת:

  1. קיימת הגבלה למידת השיפור שסבב טיפול אחד יכול להשיג:
    לפי אליסון סיבקר, המידע שהיא ומטפלים נוספים, מהמובילים בעולם, אספו – סבב אחד של טיפול מוריד את רמות הגז בכ- 30-35 ppm בממוצע (כמובן שיכול להיות יותר או פחות). המשמעות היא שאם יש לך רמות גבוהות יותר, ייתכן שסבב טיפול אחד לא יביא להטבה משמעותית בתסמינים כי הוא לא יחסל את כל החיידקים. כשהרופא יראה שהטיפול האנטיביוטי לא שיפר את מצבך, הוא עשוי להסיק מכך שהסיבה לחוסר השיפור היא שהבעיה מלכתחילה לא הייתה סיבו ויזנח את הטיפול בנושא. זהו המצב האבסורדי ביותר כיוון שככל שהסיבו שלך קשה יותר, כך גדל הסיכוי שהרופא יחשוב שאין לך סיבו.
    היתרון בביצוע בדיקה הוא שאם רמות הגז הנפלטות עומדות על כ- 50 לדוגמה, מראש ניתן להגדיר סבב טיפול ארוך יותר – של שלושה שבועות – אשר בסבירות גבוהה יותר יביא לשיפור משמעותי במצב.
  2. מקרים קשים:
    בהמשך לסעיף הקודם, מקרים קשים יותר של סיבו (60-70 ppm ומעלה) פעמים רבות מצריכים מספר סבבי טיפול ולעתים גם החלפת סוג הטיפול באמצע כי חזרה על אותו הטיפול מספר פעמים, אינה תמיד אפקטיבית. כך יוצא שטיפול במקרים קשים לעתים יצריך סבב אנטיביוטיקה ולאחריו סבב עם צמחים או תערובת אחרת. אפשרות נוספת היא Elemental Diet, המסוגלת להפחית את רמות הגז באופן משמעותי יותר מהטיפול האנטיביוטי. ללא בדיקת נשיפה, לא ניתן יהיה לחזות מקרים אלו ולבנות עבור המטופל תוכנית מתאימה. מצב זה מוריד את סיכויי הצלחת הטיפול אך גם מביא לתסכול, שכן המטופל חווה כשלונות רבים ללא ידיעה האם ומתי מצבו ישתפר.
  3. יכול להיות שקיים ברקע גם שגשוג מתאנוגנים, מצב מורכב יותר לטיפול:
    שגשוג מתאנוגנים (יצורים בשם "ארכיאות", הדומים לחיידקים ומייצרים מתאן) – הוגדר בעבר כסוג של סיבו אך היום כבר מתייחסים אליו כבעיה שונה במקצת. שגשוג מתאנוגנים יכול להתקיים במקביל לסיבו מימן או בנפרד וכפי שכתבתי בהתחלה, יש למדוד את ערכי המתאן על מנת לאתרו. מתאנוגנים יכולים להיות "עקשנים" ובהתאם הטיפול בהם מורכב יותר – דורש שילוב של שני סוגי אנטיביוטקה או צמחים שונים ופעמים ולעתים אף מצריך מספר סבבי טיפול עד שמושג שיפור ניכר בתסמינים. בדומה לסעיף הראשון, כשלון טיפול בסבב הלורמיקס הראשון עשוי לגרום לרופא להגיע למסקנה המוטעית שאין שגשוג מתאנוגנים והבעיה נובעת מסיבה אחרת.
  4. יכול להיות שהגורם הוא סיבו מימן גופריתי:
    סוג נוסף של סיבו נגרם על ידיד שגשוג חיידקים המייצרים מימן-גופריתי (בניגוד למימן רגיל). מדובר בסוג שהתגלה יחסית לאחרונה והמחקר בכל הקשור אליו רק בחיתוליו. נכון להיום, המכונה שמודדת גז זה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים אך הבדיקה עדיין אינה זמינה. עם זאת, מטפל המכיר לעומק את התחום יוכל לזהות חלק ממקרים אלו על פי בדיקת מימן ומתאן, כיוון שמימן-גופריתי עשוי להשפיע על ערכיהם. בדומה לשגשוג מתאנוגנים, גם מימן גופריתי הוא סוג עיקש יותר של סיבו ולעתים דורש אסטרטגיה שונה ומספר סבבי טיפול, דבר העלול להוביל את הרופא למסקנה המוטעית שאין סיבו.
  5. גם בשגשוג מתאנוגנים וגם בסיבו מימן גופריתי, לורמיקס לבד לא תעשה את העבודה:
    הסבירות ששני הנ"ל יגיבו לטיפול בלורמיקס בלבד הוא נמוך. מכיוון שברירת המחדל של רופאים היא לרשום רק לורמיקס, הסיכוי לכשלון הטיפול ובעקבותיו הקביעה – המוטעית – שאין סיבו, גדול מאוד! הטיפול בשני המקרים הנ"ל דורש שילוב של לורמיקס עם אנטיביוטיקה נוספת (לרוב פלג'יל) ולעתים גם שילוב אלמנטים נוספים. בדומה לטיפול האנטיביוטי, גם הטיפול בצמחי מרפא משתנה במקרי סיבו מימן גופריתי ושגשוג מתאנוגנים ועל מנת להתאימו באופן המדויק ביותר, יש לבצע את הבדיקה.
  6. לעתים הטיפול עשוי להוביל להחמרה זמנית בתסמינים:
    בהעדר בדיקה, מצב זה עלול להוביל למסקנה המוטעית שאין סיבו.
    מצב זה, בו מתרחשת החמרה זמנית בתחילת הטיפול, ידוע בשם "Die off" או בשמו המדעי "Jarisch–Herxheimer reaction" ונוצר בעקבות מוות של חיידקים ופטריות. אלו מכילים רעלנים בממברנה, המתפזרים בבת אחת לאחר מותם ועל ידי כך גורמים להחרפת התסמינים, כאבי ראש, הרגשה כלליות רעה ועוד. מצב זה לרוב חולף לאחר מספר ימים, עוד במהלך הטיפול, אך עשוי להימשך גם לכל אורכו כתלות בסוג הטיפול ובחומרת הבעיה.
  7. כל אחד ואחת שונים:
    יש מטופלים הסובלים מסיבו ואינם מגיבים ללורמיקס אך כן לטיפול טבעי או ההיפך. בהעדר בדיקה, לא נדע האם חוסר התגובה ללורמיקס משמעו שיש לנסות טיפול אחר או שאין סיבו. רופא באופן טבעי יחשוב קודם כל על אפשרות השנייה מהשתיים כי טיפול טבעי אינו תחום העיסוק שלו. עם זאת, גם אני לא ממליץ ישר לתת צמחים לכל מטופל המציג תסמיני סיבו, שכן יש בעיות אחרות הגורמות לתסמינים הנ"ל. סיבות נוספות בגינן איני ממליץ לרוב על טיפול ללא בדיקה, כוללות את עלותם הכספית הגבוהה של הטיפולים הטבעיים וכן מכיוון שהם, כמו אנטיביוטיקה, משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי.

אלו היו 7 סיבות מדוע לא כדאי סתם לטפל עם לורמיקס ללא בדיקת סיבו מסודרת.

לסיום המאמר אתן גם סיבה אחת מדוע כן ללכת על הטיפול ללא בדיקה ואשאיר את ההחלטה בידיכם/ן:
טיפול בלורמיקס עשוי להוות אינדיקציה לסיבו ובחלק מהמקרים הוא גם עשוי לסייע על הסבב הראשון –
מבחינה לוגיסטית זה מאוד פשוט – מקבלים מרשם, קונים ולוקחים את הטיפול. עבור בני המזל, סבב אחד של לורמיקס יסגור את הפינה ומה שישאר יהיה לקחת טיפול מונע על מנת לוודא שהבעיה לא תשוב – עליו אפרט במאמרים הבאים. עבור אחרים, לורמיקס יכולה להביא להקלה מסוימת בתסמינים; במקרה זה זכרו! לא תמיד סבב אחד מספיק על מנת לפתור את הבעיה ואז רצוי לבצע בדיקה כדי להעריך את רמת החיידקים שנותרה, יכול להיות שסבב נוסף יביא לשיפור נוסף בתסמינים. אל תעצרו כאן והתעקשו על טיפול – מגיע לכם להרגיש טוב!!

לסיכום

הדבר החשוב ביותר לקחת ממאמר זה – טיפול בלורמיקס שנכשל, אינו מהווה אינדיקציה להעדר סיבו.
המחקרים מראים שלחלק משמעותי מאוד מהסובלים ממעי רגיז יש סיבו, אשר עלול להוות המקור לחלק, ובמקרים מסוימים אף לכל התסמינים. על כן, מומלץ לבדוק ולגלות בדיוק עם מה "יש לכם עסק", על מנת להתאים את הטיפול הנכון ביותר. נכון לתאריך כתיבת מאמר זה, הבדיקה בארץ אינה שלמה ופעמים רבות מומלץ להזמין את הבדיקה מחו"ל, על אף העלויות, שכן גם התאמת טיפולים לא מדויקים למצבכם תוביל לעלויות כספיות, בנוסף לזמן, השקעה ולעתים גם תסכול.

במידה שאת/ה סובל/ת מבעיה מורכבת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. ניתן לקרוא על אופן הטיפול והעלויות בדף שבקישור הזה, ולאחר מכן למלא את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *