רגיש ועצבני – כל מה שרצית לדעת על תסמונת מעי רגיז (IBS) ודרכי הטיפול בה

זהו המאמר הראשון והראשי מתוך סדרת מאמרים מקיפה, העוסקת בתסמונת מעי רגיז/רגיש (IBS) ובטיפולים השונים המוצעים עבורה. מאמר זה מקשר למאמרים נוספים, המתמקדים כל אחד בטיפול שונה, מפרטים עליו לעומק ומספקים כלים שימושיים וישומיים.

נתחיל משאלת השאלות: מה זה מעי רגיז?

תשובתו של המדע לשאלה זו, היא:

שורה תחתונה, הרפואה עדיין לא יודעת בדיוק מה זה מעי רגיז. עם זאת, ניתן להצביע על מנגנונים המעורבים בתסמונת והבשורה המשמחת היא כי ניתן לשלוט בתסמינים ולחוות שיפור משמעותי באיכות החיים.

החשודים העיקריים בהתפתחות התסמונת, הם:

  • סף כאב נמוך במעי ובאיברים הפנימיים – על כן השם "מעי רגיש" עשוי להיות מדויק יותר – המעי שלכם אינו רגיז או עצבני, הוא פשוט רגיש יותר לגירויים ומגיב בכאב.
  • חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי, החיים אתנו בסימביוזה.
  • חדירות מעי מוגברת – גורמים אשר אינם אמורים להיכנס לגוף מצליחים לחדור מבעד לדפנות המעי, לגרום נזק ולהפעיל את מערכת החיסון.
  • פעילות ענפה מידי של מערכת החיסון באזור המעי, המובילה לשחרור גורמי דלקת ואלרגיה.
  • "שיבושים" בקשר ההדוק בין המוח למערכת העיכול (הידועה גם בשם "המוח השני"), המעצימים השפעת גורמים נפשיים כמו לחץ וחרדה ומתרגמים אותם לשיבושים בדרכי העיכול.

כאמור, קיימים גורמים רבים היכולים לגרום לתסמונת מעי רגיש ונכון לתאריך זה הרפואה אינה יודעת להצביע על גורם מרכזי אחד. האפשרות הסבירה ביותר היא שמעי רגיז הוא למעשה אוסף של מספר תסמונות אשר כל אחת נגרמת על ידי גורמים שונים מהרשימה הנ"ל. על כן, טיפול טוב צריך להתייחס לכל הגורמים ולבודד את הרלוונטים ביותר למטופל. והכי חשוב – לזכור שמקור הבעיה שונה מאדם לאדם.

כיוון שהרפואה אינה יודעת בדיוק מהו מעי רגיש, לא קיימת בדיקה לאבחנו. האבחנה מתבצעת על ידי מיפוי הסימפטומים ושלילת מחלות אחרות העשויות לגרום להם, לדוגמה: צליאק, קרוהן, קוליטיס, דלקות שונות במערכת העיכול, סרטן המעי הגס ועוד. במקרים רבים תהליך האבחון כרוך בבדיקות פולשניות כגון קולונסקופיה, גסטרוסקופיה ו/או לקיחת ביופסיה, בהתאם לתסמינים. לאחר שלילת המחלות הנ"ל, כשמתברר לרופא שאין לו מושג מה יש לך 😉, ניתנת האבחנה – מעי רגיז/רגיש (IBS) – קצת מזכיר את ה"וירוס" של רופאי המשפחה. ברצוני להדגיש – מצב זה אינו נובע מחוסר מקצועיות של הרופאים, אלא כי אלו הכלים היחידים העומדים לרשותם נכון למועד כתיבת מאמר זה.

על ארבעה סוגי מעי רגיש דיבר המדע:

מלבד שלילת מחלות אחרות, הקריטריונים להגדרת מעי רגיש, הם:

כאב בטן המורגש לפחות פעם בשבוע, לאורך תקופה של שלושה חודשים רצופים. בנוסף, הכאב מקושר לפחות לשניים מהאירועים הבאים: היציאות עצמן; שינוי בתדירות היציאות; שינוי בצורת הצואה, למשל צואה יבשה או נוזלית מהרגיל.

מלבד הקריטריונים לאבחון, תסמינים נוספים המאפיינים תסמונת זו, כוללים: גזים, נפיחות, חוסר נוחות ועוד.

את תסמונת המעי הרגיש ניתן לסווג לארבע תתי קטגוריה:

  1. (IBS-D (Diarrhea – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול
  2. (IBS-C (Constipation – יותר מרבע מהיציאות הן קשות, יבשות ומאופיינות בעצירות
  3. (IBS-M (Mix – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול ולפחות רבע נוסף מאופיינות בעצירות
  4. (IBS-U (Unclassified – לא עונים לאף אחת מההגדרות הנ"ל

ייתכן מאוד כי בעתיד, כאשר יצליחו מדענים לפצח את הגורמים לתסמונת, ימחקו כל ההגדרות הנ"ל מהמילון הרפואי ואת מקומן יתפסו מחלות/מצבים מדויקים ולכל אחד יהיה הטיפול הממוקד עבורו.

מתחת לפני השטח – הכאב הלא מדובר

בעוד שאבחון התסמונת מתבסס על קריטריונים של כאב ויציאות, עבור רבים מהחולים הבעיה האמתית איננה הכאב עצמו, אלא הפן הנפשי והחברתי המלווה לתסמיני התסמונת. אנשים עם שלשולים רבים מפחדים לצאת מהבית מחשש למבוכה חברתית ומפחד שמע ייקלעו לסיטואציה בה אין להם שירותים זמינים וסביבה תומכת ומבינה. הסובלים מעצירות עשויים לחוש במבוכה חברתית בשל הקושי להתפנות ושהייה ממושכת בשירותים, המלווה בכאבים וחוסר נוחות תמידיים. וכאילו כל זה לא מספיק, פעמים רבות החברים והסביבה לא מבינים, לפעמים מזלזלים וממעיטים בחומרת המצב וחלקם בכלל חושבים שהכל בראש. כל אלו עשויים להתרחש על בסיס יומיומי ועל כן השפעתם על המצב הנפשי – עצומה! במקרים רבים, למצב זה עשויות להיות השפעות נפשיות משמעותיות, החל מתחושת בדידות וכלה בדיכאון וחרדה, הנובעים מההגבלות שיוצרת התסמונת, הרגשת השונות וחוסר המודעות וההבנה של הסביבה לבעיה. על כן, חשוב שבעתיים לפנות לטיפול ולהתחיל שינויים אשר יביאו לשיפור לא רק במישור הפיזי, אלא גם (ואולי בעיקר) הנפשי.

אך אל חשש. למרות שהגורמים לתסמונת אינם מובנים במלואם, קיימים שינויים אשר ניתן לבצע בתזונה ובאורח החיים, טיפולים משלימים ועוד, אשר יביאו להקלה משמעותית בתסמינים ולשיפור ניכר באיכות החיים.

במאמר זה נסקור את כל הטיפולים אשר נבדקו והוכחו כיעילים, החל מהטיפול התזונתי וכלה בטיפולים משלימים, תוספים ותרופות. הוא מיועד להיות מדריך מקיף ושימושי והצעד הראשון בדרך לחיים בריאים וטובים יותר. בואו נצא לדרך!

קו הטיפול הראשון – דיאטת FODMAPs

FODMAPs – ראשי תיבות של ארבע קבוצות סוכרים העשויים לגרום ו/או להחמיר תסמיני IBS. דיאטה זו היא פרוטוקול תזונה רפואי הנעשה למשך זמן קצוב, במהלכו כל אחד ואחת מגלים בדיוק לאלו מאכלים הם רגישים ומהם מומלץ להימנע. זהו קו הטיפול התזונתי העיקרי בתסמונת, המביא לשיפור בתסמינים עבור מטופלים רבים (1).
על מנת להבין לעומק פרוטוקול תזונה זה, איך לבצעו, מה זה בכלל FODMAPs??? ואיפה הם קיימים, לחצו כאן.

טיפולים משלימים – גוף, נפש והמפתח להחזרת השליטה לידייך

בעוד שלדיאטת FODMAPs השפעה מיטיבה, הניכרת על מטופלים רבים, אוכל הוא לא הטריגר היחיד להופעת התסמינים (2). סטרס וחרדה הנם שחקני מפתח מרכזיים (3) ובמקרים רבים תרומתם להתפתחות התסמינים אינה נופלת מזו של המזון. על כן, על מנת להשיג שיפור מקסימלי יש לטפל בהיבטים נוספים באורח החיים, חלקם קשורים לגוף, אחרים לדפוסי החשיבה, לנפש ולתפיסת עולמך. מחקרים רבים מראים כי טיפולים משלימים עשויים להיות כלי טיפולי רב עוצמה ולעתים אף אפקטיביים כמו שינוי תזונתי (4) (5).

על מנת לקרוא על הטיפולים המשלימים הנחקרים והמועילים ביותר, לחצו כאן.

תוספים ותרופות

למען הסר ספק – במידה שרצונך בשינוי אמתי, כזה שיעניק לך את הכלים להתמודד עם מצבך למשך שנים קדימה – שינוי אורח החיים הוא המעשה המשמעותי ביותר ליצירת שיפור ארוך טווח.

עם זאת, מדובר בתהליכים הלוקחים זמן ובינתיים אין שום סיבה לסבול לחינם. קיימים בשוק תוספים ותרופות היכולים לסייע בהקלת התסמינים (6), במיוחד אם אתם עדיין לא on top of things בכל הקשור לתזונה, אורח חיים ומציאת האיזון הפנימי שלכם.

לקריאה נוספת על תוספים ותרופות, לחצו כאן.

Small intestinal bacterial overgrowth (SIBO)

מצב בו אוכלוסיית חיידקי המעי הדק עולה על הכמות הבריאה וחיידקים מזיקים תופסים את מקומות של אלו הבריאים. מצב זה מאופיין בתסמינים הדומים מאוד לאלו של מעי רגיש (7), לדוגמה: גזים, נפיחות, שלשול או עצירות (תלוי בסוג החיידקים) ועוד. מכיוון שתסמיני SIBO זהים לאלו של מעי רגיש הוא נותר פעמים רבות ללא אבחון ומחריף את התסמונת. נוספת על כך העובדה כי שכיחותו בקרב חולי מעי רגיש גבוהה משמעותית מזו של כלל האוכלוסיה ועומדת על כ- 30-40% (8). עם זאת, במקרים רבים ניתן לטפל בבעיה ולהביא לשיפור ניכר באיכות החיים.

לקריאה נוספת על SIBO ודרכי ההתמודדות אתו, לחצו כאן.

לסיכום –

מעי רגיש אינו גזירת גורל. ניתן לנהל אותו, להקל על התסמינים ולשפר משמעותית את איכות החיים. חשוב לזכור כי ככל הנראה מדובר בתסמונת המערבת מערכות רבות בגוף ומאותת שמשהו בחייך (גוף ונפש) יצא מאיזון ויש לבצע שינוי עמוק. הפתרון היחיד שיביא להקלה משמעותית ארוכת טווח הוא שילוב טיפול תזונתי ומציאת הדרך להשבת השקט והאיזון הנפשי. כיוון שמדובר בתסמונת רב מערכתית, תהליך הריפוי עשוי לקחת מספר חודשים – אין "זבנג וגמרנו", אין תרופת פלא – אך בסיומו, תשוב לך השליטה בחיים וההבנה שכל ההתמדה והעבודה הקשה היו שווים את זה. אל תאבד/י את התקווה!

מגיע לך להרגיש טוב! שבו עם הקרובים אליכם, הסבירו להם, גייסו אותם לתהליך. זו שיחה שצריך ליזום ולתכנן מראש, לא לעשות "על הדרך", כי פעמים רבות הם לא מבינים את המצב. אל תתביישו לבקש עזרה – מצאו את המטפל המתאים עבורכם – זה יחסוך לכם המון סבל, זמן וכסף. מטפל טוב יסייע למיצוי תהליך הריפוי עד תום, הגעה לתוצאות מיטביות וכן ישמור עליכם מנפילה לבורות אשר יאטו ויחבלו בהתקדמותכם. הסתייעו בתרופות בזמנים קשים אך בו בזמן ראו בהן ככלי זמני להקלת התסמינים בתוך תהליך רחב שמטרתו שינוי אורח החיים. השאיפה היא כי בסיום התהליך, לא תזדקקו להן יותר או לכל הפחות תוכלו להפחית את מינונן באופן משמעותי.
ודבר חשוב אחרון – אל תתנו לאף אחד לגרום לכם להתבייש או להרגיש מבוכה!!

תרגישו טוב.

בהצלחה.

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי, צור/צרי קשר. אשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ואחזור בהקדם, או להתקשר אלי לטלפון: 054-2292762

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *