מעי רגיז: מה זה באמת, מהן דרכי הטיפול ואיך מאבחנים

מה זה מעי רגיז (IBS)

מעי רגיז (IBS – irritable bowel syndrome) הוא אוסף תסמינים אשר לא נמצא להם הסבר בבדיקות המקובלות. תסמינים אלו כוללים כאבי בטן, המקושרים לשינויים בדפוס היציאות, לדוגמה: מרקם יציאה לא תקין, כמות יציאות לא תקינה (יותר או מעט מידי), כאב שהופעתו מקושרת למועד היציאה. לאלו יכולים להתווסף תסמינים נוספים, כגון: נפיחות, גזים, חוסר נוחות ועוד, אך לא מתחייב.

התנאי לאבחנת מעי רגיז הוא שלא נמצא הסבר פיזיולוגי לתסמינים, כלומר הסיבה להופעתם אינה ידועה וכל הבדיקות חזרו תקינות. עם זאת, אנו כן יודעים לומר שלרוב התסמונת מאופיינת ברגישות יתר בקצות העצבים, אשר גורמת לכאב, ולכן "זכתה" התסמונת גם בשם – מעי רגיש. לאורך המאמר אשתמש במושגים "רגיז" ו"רגיש" לסרוגין, אך הכוונה היא לאותו הדבר.

זו לפחות ההגדרה הרשמית, אך בעיניי היא כבר מיושנת, מפריעה למתן טיפול מדויק ומעכבת את המחקר בתחום (תכף ארחיב על כך). 

במאמר זה נסקור היבטים רבים של תסמונת המעי הרגיז: מה זה באמת, תהליך האבחון ודרכי הטיפול המקובלות

את תסמונת המעי הרגיש ניתן לסווג לארבע תתי קטגוריה:

IBS-D (diarrhea) – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול

IBS-C (constipation) – יותר מרבע מהיציאות הן קשות, יבשות ומאופיינות בעצירות

IBS-M (mix) – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול ולפחות רבע נוסף מאופיינות בעצירות

IBS-U (unclassified) – לא עונים לאף אחת מההגדרות הנ"ל

מה זה באמת מעי רגיז

לאחר מחקר וניסיון קליני רבים בתחום, אני מגדיר IBS בצורה שונה:

אוסף של מצבים רפואיים שונים, הגורמים לפגיעה בתפקוד מערכת העיכול. אני תמיד אומר למטופלי הקליניקה שמבחינתי אין באמת דבר כזה "מעי רגיז" – אנו מחפשים את הסיבה המדויקת להופעת התסמינים ומתייחסים לכל מקרה לגופו.

אז מה הבעיה עם ההגדרה הרשמית?
היא גורמת לכך שמצבים רפואיים שמקורם שונה לחלוטין מקבלים את אותה הכותרת: "מעי רגיז", או שרופאים משייכים את התופעה למצב נפשי (מצב שאינו נכון במקרים רבים).

בזכות מחקרים רבים שנעשו בעשורים האחרונים, יש לנו היום מידע רב לגבי גורמים רבים ושונים שיכולים לגרום לתסמיני "מעי רגיז". ברבים ממצבים אלו ניתן לטפל, אך הטיפול צריך להיות מותאם לבעיה ולא יכול להיות זהה לכולם. אז מדוע רופאים/מטפלים עדיין משתמשים באבחנה "מעי רגיז" ולא מדייקים יותר את הבעיה של המטופל/ת? קיימות לכך שתי סיבות עיקריות:

1. לא כל הבדיקות שזמינות במחקרים זמינות גם במערכת הרפואה.
2. נכון להיום אין מסלול לימודים אחד שמכשיר מטפלים בהבנה של תהליכי מיקרו במערכת העיכול, בכל הקשור לחיידקים במעי, ובתהליכים זעירים נוספים המשפיעים רבות על המערכת. לא לומדים זאת בתזונה, לא בנטורופתיה וגם לא ברפואה. הידע מאוד מפוזר ומצריך למידה עצמית רבה.

קיבוצם של כל הסובלים מכאבי בטן ובעיות ביציאות כסובלים מתסמונת אחת משול לכך שנגיד שכל מי שיש לו חום סובל מאותה המחלה – ברור לנו שזה לא נכון כי יש מגוון מחלות שיגרמו לתסמין זה. לכן, אני מעריך שככל שהרפואה תתקדם המושג "מעי רגיז" יעלם כי יהיו כלים זמינים יותר לאבחון הבעיות השונות שגורמות לתסמינים. זה יביא גם לנגישות גדולה יותר של הידע, כי ברגע שיש בדיקות מוגדרות גם מטפל/רופא פחות מיומן יוכל לתת מענה מדויק לבעיה.

אני תמיד צוחק עם מטופלים שמעי רגיז זו אבחנה שנוצרה על מנת שהרופא לא יצטרך להגיד את המילים "אני לא יודע", כי לרוב זה המצב (בצחוק כמובן 😆).

מעי רגיז: תסמינים נוספים

לפי הגדרת התסמונת שראינו בתחילת המאמר, מעי רגיז לרוב יכלול שינוי בדפוס היציאות וכאב, אך לא תמיד כך הדבר. שינוי בדפוס היציאות יכול לכלול שלשול או עצירות, קושי להתאפק, התרוקנות חלקית (תחושה שלא הכל יצא), קושי ביציאה עצמה, שינוי במרקם (רך/נוזלי/קשה מהרגיל) ועוד. 

אף על פי שלפי ההגדרה הרפואית היבשה של מעי רגיז, התסמונת מאופיינת בתסמיני כאב ושינוי בדפוס היציאות, כיום האבחנה ניתנת באופן הרבה יותר "ליברלי" ופעמים רבות נותנים אותה גם ללא תסמיני כאב, אלא על כל בעיה לא מאובחנת במערכת העיכול, לכן יש למעי רגיז קשת תסמינים רחבה מאוד.

בנוסף, יכולים להיות למעי רגיז תסמינים נוספים, ביניהם: נפיחות, תחושת מלאות מוגזמת לאחר הארוחה (כתוצאה מגזים כלואים), חוסר נוחות בבטן, רעשים ועוד.

במקרים מסוימים, אך נדירים יותר, יש לסובלים ממעי רגיז תסמינים גם במערכת העיכול העליונה, כמו גרפסים מרובים, צרבות ורפלוקס. במקרים אלו אני ממליץ לבדוק נושא זה באופן נפרד כי מעי רגיש כשמו כן הוא – בעיות במעי – ואם יש לך תסמינים במערכת העיכול העליונה, כדאי לשלול דברים כמו גסטריטיס (דקלת בקיבה), הליקובקטר ועוד.

הבעיה הגדולה עם התסמינים הנ" היא שהם שקופים, כלומר האנשים בחייך עשויים שלא תמיד להבין מה עובר עליך, ועל כן המלצתי היא לספר לאנשים שיש לך אמון בהם קצת יותר על המצב כדי שלא תרגיש/י לבד ושיבינו יותר טוב מה עובר עליך, בין אם בעבודה או בבית. הייתי ממש שמח אם תייצר/י לעצמך מעגלי תמיכה של אנשים מבינים ומכילים.

אבחון מעי רגיז

בהתאם להגדרה הרשמית של התסמונת, אין בדיקה לאבחון מעי רגיז (פרט למקרה אחד יוצא דופן של מעי רגיז לאחר קלקול קיבה, אך הבדיקה אינה זמינה בארץ). האבחון נעשה על ידי שלילת מגוון בעיות רפואיות אחרות, וכאשר מטופל/ת סובל/ת מהתסמינים וכל הבדיקות חזרו ללא ממצאים, נותנים לו/ה את האבחנה. כלומר האבחון נעשה על ידי שלילת מצבים אחרים. המחלות העיקריים שנשללות בבדיקות הם: צליאק, קרוהן, קוליטיס, דלקות שונות במערכת העיכול, סרטן המעי הגס, הליקובקטר, טפילים ועוד.

אם ברצונך להעמיק יותר באופן האבחנה, בשלל הבדיקות הזמינות בקופה (ולהבין מתי כל אחת רלוונטית), ניתן לצפות בשני סרטונים שהכנתי על הנושא:

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק א – תשאול ובדיקות פולשניות

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק ב – איזה בדיקות זמינות בקופה

מהם הגורמים למעי רגיז

רגישות יתר באיברים הפנימיים היא אחד המנגנונים המשותפים למטופלים רבים הסובלים מהתסמונת, אך מה גורם לה ולתסמינים הנוספים? אנחנו כבר יודעים ממחקרים על גורמים רבים, אלו כמה מהמובילים:

• דיסביוזיס – חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים – קיימים גורמים רבים שיכולים ליצור תופעה זו – SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק)  הוא כנראה המוכר מכולם כיום, אך יש עוד רבים.
• שימוש מרובה באנטיביוטיקה
• זיהומים
• חוסר איזון בפעילות מערכת החיסון שבמעי
• אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס
• בעיות הורמונליות ומטבוליות
• סטרס וחרדה כרוניים
• ועוד

כפי שניתן לראות, במקרים רבים המקור לבעיה הוא כלל אינו נפשי. חשוב לי להדגיש את הנקודה הזו מכיוון שפעמים רבות מגיעים אלינו מטופלים שנאמר להם ש"הכל בראש", אך לא כך הדבר. סטרס, חרדה, ובמיוחד טראומה נפשית, עשויים להיות גורם לתסמונת עבור אנשים מסוימים, אך לא אצל כולם וגם לא בטוח שאצל הרוב. במקרים רבים יש סיבות אחרות לבעיה, אך אנשי מקצוע רבים "משליכים" מעי רגיז על הנפש בשל חוסר ידע בתחום, לצערי זה כולל חלק מהרופאים.

כן יכול להיות מצב שהבעיה נגרמה בשל בעיה שאינה נפשית, אך בשל הקשר ההדוק בין המוח למערכת העיכול, סטרס וחרדה יגרמו להחרפת התסמינים.

טיפולים למעי רגיז ודברים שחשוב לדעת

טיפול רפואי והמקום של הרופא במערך הטיפולי בתסמונת

הדבר הכי חשוב שהרופא צריך לעשות עבורך הוא להיות קשוב לסיפור התפתחות התסמונת ולשלוח אותך לבדיקות המתאימות – בקיצור, להיות יסודי עם האבחנה כדי שלא נפספס כלום.

מעבר לכך, הכלים הטיפוליים שיש לרופא עבור מעי רגיז הם "לא להיט" בלשון המעטה. זה לא שהם לא יעזרו, אלא שהם מיועדים לטפל בתסמינים בלבד ואינם מתקנים את שורש הבעיה – כלומר הרופא יכול לתת רק דברים שיסייעו להתמודדות נקודתית עם התסמינים, אך לא ירפאו אותך.

תזונה למעי רגיש

נכון להיום, התזונה המובילה לטיפול במעי רגיז/ש היא דיאטה דלת פודמאפס (1)

מדובר בפרוטוקול תזונה שיטתי שיסייע לך להבין יותר טוב איזה מאכלים מייצרים את התסמינים אצלך ואיזה בטוחים למאכל. עם זאת, הוא לא בהכרח מתאים לכולם ומומלץ לבצעו עם ליווי מקצועי.

מלבד לדיאטת FODMAPs קיימים שינויי תזונה אחרים שניתן לבצע ובמקרים מסוימים יתאימו יותר, לכן כדאי להיוועץ עם איש/אשת מקצוע לפני שמתחילים משהו. כמו כן, גם לאופן האכילה ולאופן בו אנו מתייחסים לאוכל יש השפעה לא פחות גדולה על התסמינים, אז רצוי לעבוד על הנ"ל במקביל.

מטרתם של מרבית השינויים התזונתיים למעי רגיז היא לאתר איזה מזונות עושים לך בעיות, ובכך הם משפרים משמעותית את איכות החיים ומאפשרים למטופלים להשיב לעצמם את השליטה על המצב. עם זאת, לטיפול במעי רגיז יכול להיות רובד עמוק יותר, במסגרתו מנסים לשפר את תפקוד מערכת העיכול ולאפשר אכילת מאכלים שקיום עושים לך לא טוב (ארחיב על זה קצת בהמשך).

תוספים, צמחי מרפא, פרוביוטיקות ועוד

כל הנ"ל יכולים להשפיע לטובה על התסמונת והאפשרויות שונות ומגוונות מאוד, אך יש להתאימם באופן אישי לכל מטופל/ת. גם כאן קיימים תוספים שמיועדים רק לשיפור נקודתי בתסמינים, ואחרים שמיועדים לטיפול עמוק יותר.

חשוב להדגיש שאין תוסף אחד שרלוונטי לכולם, על כן יש להתאימם בליווי מקצועי (גם כדי למנוע תופעות לוואי) – פרוביוטיקה לא בהכרח תעזור לכולם, כנ"ל כורכומין או כל צמח/תוסף אחר עם יחסי ציבור טובים.

על מנת לעשות סדר בכל התוספים, התרופות והתרופות סבתא, הכנתי עבורך מדריך מפורט להקלה בתסמינים. המדריך יעזור לך להרגיע את התסמינים באופן נקודתי בזמן התקף ולנהל אותם טוב יותר בשגרה. הוא מחולק לפי מה שרלוונטי לכל סוג תסמין, כך שממש קל להתמצא בו, להבין מה רלוונטי עבורך ומה פחות. כבונוס, הוא גם ממש בחינם – ניתן להשאיר את הפרטים ממש כאן למטה והוא יגיע אליך ישירות למייל. כמו כן, ניתן לקרוא מידע נוסף על הנושא במאמר שבקישור הזה

גוף נפש וטיפולים משלימים

בין אם מקור התסמונת עבורך הוא פיזיולוגי או פסיכולוגי, גם אם המקור לבעיה אינו בהכרח בטראומה נפשית, במקרים מסוימים (לא בכולם) סטרס וחרדה מחריפים את התסמינים וכן עשויים להוות שחקנים משמעותיים (3). מכיוון שאנו חיים בעולם רווי סטרס והוא מקיף אותנו כל הזמן, ייתכן אפילו שאינך מודע/ת עד כמה הוא משפיע עליך.

דוגמה לכך היא מטופל שהיה אצלי, אשר סבל מכאבי בטן, 7 יציאות ביום וירידה במשקל. במהלך הטיפול הצלחנו להיפטר מהכאבים, להחזירו למשקל תקין, להחזירו למצב של 2 יציאות ביום ואפילו הגענו למצב שהוא יכול ליהנות שוב מפיצה והמבורגר, אך היציאות עדיין היו רכות. במהלך חופשה עם חברים הוא ראה שגם היציאות מסתדרות למרקם מושלם. עקב כך התחלנו לדבר על העומס הרב שהוא חווה בעבודה, והבנו שזו החולייה האחרונה שחסרה לו בדרך להחלמה מלאה.

בהתאם לכך, מחקרים שבחנו את ההשפעה של טיפולים כמו CBT (4) והיפנו-תרפיה (5), מצאו שיש להם השפעה חיובית מאוד על חלק מהסובלים ממעי רגיז. ניתן גם לבחור בטיפולים מסוג אחר, אך רצוי שיהיו טיפולים ממוקדים, עם כלים פרקטיים. ניתן גם להשתמש באפליקציה כמו Nerva, שמציעה הדרכת היפנו-תרפיה עצמית בבית במסלול בתשלום של 6 שבועות (מוגש כשירות לציבור, לקל לעיכול אין שום קשר אם האפליקציה או עמלות כלשהן): קישור הורדה לאפל, קישור הורדה לאנדרואיד.

במישור זה גם לטיפולים משלימים כמו דיקור ונוספים עשויה להיות השפעה מיטיבה, אז אם את/ה מתחבר/ת לגישות הנ"ל, ניתן לנסות גם אותן. אם התקציב מהווה שיקול משמעותי, ניתן לבדוק מה מציעה קופת החולים שלך – רוב הקופות מציעות טיפולים משלימים במחירים נוחים, כך שניתן לנסות.

ניתן לקרוא על הטיפולים הנ"ל, כולל דיקור, היפנותרפיה, CBT ועוד במאמר שבקישור הזה

לרדת לשורש הבעיה

הרובד העמוק ביותר של טיפול הוא להבין מה גורם לרגישויות במערכת העיכול (מה השתבש) – טיפול בגורמים הללו יביא לכך שהמערכת תתפקד באופן תקין יותר. טיפול בגורמים הנ"ל עשוי לאפשר לך לאכול מאכלים שהיום גורמים לך לתסמינים, ולשוב ליהנות מהם. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה.

טיפול מסוג זה מצריך הבנה עמוקה בתהליכים רבים המתרחשים במערכת העיכול וכיצד להשפיע עליהם, לצד בקיאות במגוון כלים טיפוליים. אם ברצונך להתמסר לתהליך כזה, ניתן להשאיר פרטים בתחתית המאמר.

לסיכום –

מעי רגיז/ש היא תסמונת מורכבת, בעיקר מכיוון שהמחקר בתחום עדיין בעיצומו. הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שמצאת רופא/ה טוב/ה, שהקשיבו לסיפור שלך ושלחו אותך לבדיקות הנדרשות. בקיצור – לשים לב שהאבחון היה יסודי ושלא פספסו בעיה אחרת, שתצריך טיפול ייחודי.

מעי רגיש אינו גזירת גורל – מגיע לך להרגיש טוב!

ניתן לנהל אותו, להקל על התסמינים ולשפר משמעותית את איכות החיים. יש לנו הרבה כלים זמינים לטפל בתסמונת, בין אם טיפול נקודתי בתסמינים ועד להתייחסות לשורש הבעיה – תזונה, תרופות, תוספים, צמחים וגוף-נפש הם רק חלק מארגז הכלים. חשוב לזכור כי ככל הנראה זה יצריך עבודה כי משהו יצא מאיזון ויש לבצע שינוי עמוק על מנת לתקנו, אך זה אפשרי. תרגיש/י טוב!!

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי מעמיק, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.