מעי רגיז לאחר קלקול קיבה – מדוע זה קורה ואיך לטפל

כמו רוב האנשים, גם את/ה סביר שבשלב כלשהו בחיים סבלת מקלקול קיבה או מזיהום כלשהו במעי. עבור רבים הדבר מתרחש בחו"ל, לרוב "תודות" לתנאי סניטציה ירודים, ויכול להתרחש בטיול הארוך שלאחר הצבא או אפילו בגיחה קצרה. עם זאת, זה בהחלט יכול להתרחש גם בארץ.

בעוד שמדובר בחוויה לא נעימה, לרוב היא תחלוף לאחר מספר ימים ומה שישאר ממנה הוא רק הזכרון וסיפור משעשע (בדיעבד). אך עבור 10% מהמקרים זוהי רק ההתחלה, שכן מספר שבועות/חודשים לאחר המקרה הם יתחילו לחוות תסמיני מעי רגיז, אשר עשויים להימשך זמן רב ובמקרים מסוימים אף לכל החיים. התסמינים יכולים לכלול שלשול ולפעמים גם עצירות, נפיחות, כאב ועוד – לרוב הרופא יגדיר זאת כמעי רגיז לכל דבר ועניין.

אם את/ה מזהה את עצמך, או משיהו קרוב אליך, בסיפור הנ"ל, המאמר הזה הוא בדיוק בשבילך!!! כי יש מה לעשות בנדון וניתן לשפר משמעותית את איכות החיים.

במאמר זה אסביר איך קלקול קיבה, אפילו קל מאוד, יכול להוביל להתפתחות תסמונת מעי רגיז, מדוע זה קורה והכי חשוב – מה צריכה להיות הגישה הטיפולית במקרים אלו.

ראשית למספרים:

החדשות הטובות הן שאין צורך לפחד מקלקול קיבה מכיוון שב- 90% מהמקרים הוא יחלוף והחיים ישובו למסלולם התקין. לעומת זאת, 10% מאלו שסבלו מתופעה זו או מזיהום כזה או אחר במערכת העיכול, יפתחו תסמיני מעי רגיז (1) (2). התסמינים עשויים להופיע מספר שבועות לאחר הזיהום אך יתכן וגם יופיעו מספר חודשים ואף חצי שנה אחרי. חומרת המעי רגיז אינה קשורה לחומרת קלקול הקיבה, כלומר יכול להיות שקלקול קיבה קל יוביל למעי רגיז חריף יחסית וכנ"ל ההיפך, אך לא בהכרח. כמו כן, מעי רגיז שהתפתח עקב קלקול קיבה לרוב מאופיין בשלשולים (IBS-D) או בשילוב של שלשול ועצירות (IBS-M) אך עדיין אין הרבה מחקרים על כך וייתכן שבעתיד נגלה כי גם עצירות (IBS-C) קשורה לכך אך במידה מועטה יותר(3). התפתחות של מעי רגיז כתוצאה מקלקול קיבה היא דבר כה נפוץ עד כי מודל מתמטי חזה שמדובר במצב המשפיע על כ- 9% מהאוכלוסיה בארצות הברית (4). בחלק מהמקרים הנ"ל התופעה יכולה לחלוף עם הזמן אך יותר ממחצית האנשים שסובלים ממנה, ימשיכו לסבול ממעי רגיז למשך שנים רבות (5). מדובר במספרים גדולים מאוד שכן משמעותם היא שלפחות מחצית ממקרי המעי רגיז (לפחות בארה"ב) מקורם בקלקול קיבה והם ניתנים לניהול באופן הרבה יותר מוצלח מהנעשה כיום.

מה הקשר?

לפני שנדבר על הטיפול, ראשית נבין איך קלקול קיבה יכול בכלל לגרום למעי רגיז:

כמה מילים על מבנה המעי

בגדול, מזון המגיע לקיבה ממשיך אחריה למעי הדק, אחריו למעי הגס ובסופו השאריות יוצאות לאסלה. המעי (כל החלקים) הוא צינור ארוך שחלק מתפקידיו כוללים פירוק וספיגת מזון. על מנת להניע את המזון בכיוון הנכון (למטה), השרירים שמהווים חלק מהמעי יוצרים גלי תנועה, המזיזים את תכולת המעי קדימה. על מנת לייצר גלים אלו, הגוף צריך לסנכרן את תזמון ועוצמת הכיווץ של שרירים רבים, פעולה מורכבת מאוד, המערבת מערכות רבות אשר נדרשות לתיאום ולשיתוף פעולה קפדניים.

המנגנון האחראי לתנועה זו נקרא MMC (Migrating Motor Complex) ומלבד להנעת המזון כלפי מטה, אחד מתפקידיו הנוספים הוא לוודא שלא יצטברו יותר מידי חיידקים במעי הדק (6). גלי התנועה שיוצר ה- MMC דוחפים לא רק את המזון אלא גם את החיידקים ועל ידי כך נמנעת מהם האפשרות לטפס במעלה מערכת העיכול. זהו אחד המנגנונים (כמובן שקיימים נוספים) באמצעותם גופנו מוודא שהחיידקים ישארו במקום בו הם צריכים להיות – המעי הגס.

שני מושגים נוספים שיש להכיר הם:

  1. ICC – אלו התאים שאחראים על התיאום בין כל השרירים במעי ובזכותם נוצרת תנועה אחידה כלפי מטה (7). בדיוק כפי שיש לנו תאים בלב המתפקדים קקוצב – מכתיבים את הקצב ומתאמים את התנועה בין כל החלקים – תאי ICC הם הקוצב של המעי ולהם חלק חשוב בפעילות התקינה של ה- MMC. עבור המתעניינים, ICC אלו ראשי התיבות של Interstitial cell of cajal
  2. וינקולין (Vinculin) – חלבון בעל תפקיד חשוב בתאי ICC, בלעדיו הם לא יכולים לבצע את תפקידם.

בואו נסכם את חלק האנטומיה:

  • MMC – המנוע של המעי – יוצר גלים של תנועה כלפי מטה.
  • ICC – הקוצבים של המנוע הנ"ל – אחראים על תיאום וקובעים את קצב התנועה.
  • וינקולין – חלבון חשוב בתאי ICC, החיוני לתפקודם התקין.

עכשיו לתכלס…

איך קלקול קיבה גורם למעי רגיז

קלקול קיבה נוצר על ידי חיידקים מזיקים, הנכנסים לגוף דרך השתיה והמזון. חיידקים אלו מפרישים רעלנים ובכך גורמים לכל התופעות השליליות המתלוות למצב זה: שלשולים, הקאות, בחילות ועוד. תופעות אלו עשויות להופיע בדרגות קושי שונות, כאשר אצל חלק הן יהיו חמורות בעוד שאצל אחרים קלות.

אחד הרעלנים המופרשים על ידי החיידקים (נקרא CdtB – אין צורך לזכור) ואחראי ללא מעט מהתופעות הנ"ל, מעורר את מערכת החיסון. כתגובה, זו מייצרת נוגדנים במטרה לנטרל את הרעלן – וכאן מתחילה הבעיה.

באותם 10% המפתחים מעי רגיז, הנוגדנים תוקפים את הרעלן אך במקביל הם גם "מתבלבלים" ותוקפים את החלבון וינקולין, אותו הזכרנו קודם. תופעה זו מתרחשת מכיוון שקיים חלק בחלבון וינקולין שמזכיר באופן מסוים את מבנה הרעלן, דבר הגורם ל"בלבול" המצער (8). תופעה זו, בה נוגדנים של הגוף תוקפים בטעות גם חלקים מהגוף עצמו, נקראת מצב "אוטואימוני".

מצב זה גורם להרס חלבון הוינקולין, דבר המוביל לירידה בכמות תאי ICC. כאשר כמות ה- ICC יורדת מעבר לרף מסוים, מנגנון ה- MMC, אותו מנגנון שאמור לייצר גלים של תנועה במעי, נחלש ואתו פוחתים גם גלי התנועה (9).

זוכרים שאמרנו שאחד מתפקידי ה- MMC זה ליצור תנועה כלפי מטה כדי למנוע מחיידקים לעלות?
כעת, משעוצמתם ותדירותם של גלי התנועה במעי פחתו, החיידקים מהמעי הגס מתחילים לנדוד כלפי מעלה ולפלוש למעי הדק. מצב זה, בו נוצר שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, נקרא SIBO (Small Intestinal Bacterial Overgrowth) והוא לרוב הסיבה לתסמיני המעי רגיז שמופיעים לאחר קלקול קיבה (9)(10)(11).

דבר חשוב נוסף שיש לדעת על מצב אוטואימוני זה – אם יש לך מעי רגיז כתוצאה מקלקול קיבה ותקבל/י שוב קלקול קיבה בעתיד, תסמיני המעי רגיז עשויים להחריף עוד יותר כיוון שהגוף ייצר כמות גדולה יותר של נוגדנים (12). על כן, חשוב לשמור על היגיינה, לאכול במקומות מסודרים ולהתייעץ עם המטפל שלכם במידה שאתם מתכננים לטוס לאזורים בהם תנאי הסניטציה אינם טובים, שכן במקרים מסוימים ניתן להצטייד באנטיביוטיקה (לורמיקס) או בפורמולת צמחים מקבילה ולקחת אותה באופן מניעתי במהלך הטיול.

לסיכום: בזמן שהיא מגנה עליכם מקלקול קיבה, מערכת החיסון מתבלבלת ותוקפת גם את התאים שאחראים על תנועה מסודרת במעי הדק. הירידה בתנועתיות מאפשרת לחיידקים לעלות למעלה ואלו יוצרים תסמיני מעי רגיז.

ועכשיו לחלק החשוב…

איך מטפלים

החדשות הרעות – אנחנו עדיין לא יודעים איך להפוך את המצב, לתקן לחלוטין את הנזק שנוצר ואת ההאטה ב- MMC.

החדשות הטובות – אנחנו כן יודעים איך לטפל ב- SIBO וקיימים כלים נהדרים, באמצעותם תוכלו להיפטר מחלק, ולעתים אף כמעט מכל התסמינים, ולנהל חיים טובים יותר.

על הטיפול בסיבו תוכלו לקרוא בהרחבה במאמר שהקדשתי לנושא, לקריאתו – לחצו כאן.

על הטיפול בשני משפטים:

הטיפול בסיבו (SIBO) כולל שלושה שלבים: בדיקה, טיפול בחיידקים ומניעת הישנות המצב:

  • בדיקה – בדיקת נשיפה בה מודדים גזים מסוג מימן ומתאן. בישראל, נכון למועד פרסום מאמר זה, קיימת רק בדיקה שמודדת מימן ובמידת הצורך ניתן להזמין מחו"ל בדיקה שתמדוד את שני הגזים.
  • טיפול בחיידקים – קיימות מספר אפשרויות, ביניהן אנטיביוטיקה מיוחדת (לורמיקס), צמחי מרפא, תזונה מיוחדת ועוד.
  • מניעה – לאחר שטיפלנו בחיידקים, קיימות תרופות/צמחים המעודדות תנועתיות במעי הדק, באמצעותן ניתן לפצות על התנועה שאבדה עקב הפגיעה בחלבון הוינקולין ובתאי ICC. שימוש בתרופות הנ"ל עשוי למנוע מהחיידקים לחזור או לפחות להפריע להם – כך ניתן להשיג רמיסיה בתסמינים לחודשים רבים ולעתים אף לשנים.

נ.ב

אם עברה בראשכם המחשבה שאם מנגנון הנזק מוכר אז איך זה שאין בדיקה המגלה זאת… חכו להפתעות 😉

נ.ב 2

מוזמנים/ות להצטרף לקבוצת הפייסבוק שפתחתי – קל לעיכול (לחצו כאן להצטרפות) – בה ניתן לחלוק, לשתף, לשאול שאלות וגם לקבל תשובות מאנשי מקצוע בתחום. נתראה שם!!

סיכום

מעי רגיז שהופיע לאחר קלקול קיבה או זיהום במעי, מקורו כנראה בסיבו. התסמינים עשויים להופיע גם חצי שנה לאחר הזיהום ולא תמיד יהיה קשר בין חומרת הזיהום לחומרת תסמיני המעי רגיז. החדשות הטובות הן כי ניתן לטפל במצב זה ולהגיע ברוב המקרים להקלה משמעותית בתסמינים ולשיפור ניכר באיכות החיים.
לצערי, תחום הטיפול בסיבו אינו מפותח בארץ והראיה לכך היא שברוב המקרים רופאים לא יעלו את כל מה שכתבתי כאן בפני המטופל/ת. על כן, מומלץ לבחור במטפל/ת הבקיא בתחום ולוודא שהוא מכיר אותו לעומק.

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי, צור/צרי קשר. אשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ואחזור בהקדם, או להתקשר אלי לטלפון: 054-2292762

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *