סיבו (SIBO) – נקודת מבט חדשנית לאבחון, טיפול ומניעה

סיבו (SIBO) – Small Intestinal Bacterial Overgrowth – שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק – הוא מצב בו כמות החיידקים במעי הדק (small intestine) חורגת מהכמות הבריאה (1). במצב תקין ריכוז החיידקים במעי הדק אמור להיות נמוך יחסית. רק כאשר עוברים ממנו אל המעי הגס (המטרים האחרונים של המעי) עולה ריכוז החיידקים באופן משמעותי. במצב תקין חיידקים אלו חיים אתנו בסימביוזה ובשקט בשקט, מבלי שנהיה מודעים לכך, משפיעים על מגוון תהליכים בגוף – תורמים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. או שככה זה לפחות אמור להיות, עד שהדברים יוצאים מאיזון… אך הבעיות לא מסתיימות רק בריכוז גבוה של חיידקים במעי הדק – תגליות מהשנים האחרונות מצביעות על כך שסיבו (SIBO) אינו מאופיין רק בשגשוג יתר של חיידקים, כלומר לא מדובר בעניין כמותי בלבד, אלא גם בסוגי חיידקים שלעתים נוטים להיות פחות "ידידותיים" (2) (3).

דבר זה בא לידי ביטוי בכך שאצל אנשים רבים שאובחנו בסיבו ניתן לצפות גם בשינויים באיזון שבין אוכלוסיות החיידקים השונות וגידול באוכלוסיות חיידקים מזיקות (2). עובדה נוספת שמחזקת את הצורך בהסתכלות על סוגי החיידקים ולא רק על הכמות היא שגם באוכלוסייה בריאה יכול להיווצר שגשוג חיידקים במעי הדק אך לא תמיד זה יוצר בעיות. ניתן לראות זאת בכל מחקר על סיבו בו יש קבוצת ביקורת מסודרת – תמיד ניתן לראות שאצל 5-15% מהאוכלוסייה הבריאה גם יש SIBO. המשמעות היא שלעתים שגשוג יתר של חיידקים עשוי להיות לא מזיק ואף לא מורגש כלל, ושככל הנראה יש גם חשיבות לסוגי החיידקים. למצב זה יש השלכות רחבות על אופן הטיפול – האם אנו מכוונים את הטיפול בעיקר לאוכלוסיות חיידקים מזיקות בלבד או מנסים באופן כללי להפחית את כמות החיידקים? או אולי גם וגם? המחקר בתחום בעיצומו וככל הנראה יעברו עוד מספר שנים עד שנקבל תשובות ברורות. זה לא אומר שלא ניתן לטפל, אלא פשוט שמדובר במצב מורכב יותר ממה שמקובל לחשוב.

תסמינים של שגשוג חיידקים במעי הדק (סיבו) – איך זה מרגיש

סיבו (SIBO) עשוי לגרום למגוון תסמינים, כאשר הנפוצים ביותר הם:

• גזים
• נפיחות – לפעמים כזו שממש נראית כמו בטן הריונית קטנה, אך לא בהכרח
• שלשול או עצירות

מכיוון שהאוכל מגיע אל המעי הדק יחסית במהירות, תסמינים כמו נפיחות וחוסר נוחות יכולים להתחיל מספר דקות מתחילת הארוחה ובמקרים חריפים יותר הם ינכחו לאורך כל היום.

תסמינים נוספים יכולים לכלול:

• כאב
• רפלוקס
• צרבת
• ריבוי גרפסים קטנים
• בעיות ספיגה של מזון ותסמינים נוספים.

במצב זה עשוי להיווצר חוסר בוויטמינים מסוג A, E, D ולא פעם ניתן יהיה לראות בבדיקות הדם חסרים בוויטמין B12 וברזל. במצבים קיצוניים יכולה גם להתפתח בעיה בספיגת שומן, המאופיינת בצואה נוזלית/רכה מהרגיל, בהירה, מסריחה מאוד וכזו שצפה על פני המים (סליחה על התיאור 🙃) (1).

לאחר קריאת הפסקה האחרונה לא מין הנמנע שזיהית על עצמך חלק מהתסמינים הנ"ל, או שמטפלים יזהו זאת במטופלים, אך פה בדיוק טמונה הבעיה. מדובר בתסמינים מאוד כלליים, המאפיינים בעיות רבות במערכת העיכול, ביניהן: קרוהן וקוליטיס (IBD), מעי רגיז/רגיש (IBS), צליאק, מגוון בעיות אחרות בחיידקי המעי שאינן בהכרח קשורות ל- SIBO ועוד.

אם יש לי בדיוק את התסמינים שכתוב למעלה, האם חובה לעשות בדיקה מיוחדת?

בדיוק בגלל שמטופלים ומטפלים רבים ישר מזהים את רשימת התסמינים הנ"ל, אני עד בקליניקה למקרים רבים של אבחון יתר – לא פעם מגיעים אלי מטופלים שאבחנו את עצמם בסיבו או שמטפל אחר אבחן אותם, אך ללא ביצוע בדיקה מתאימה. הבעיה באבחון ללא בדיקה היא שפשוט לא ניתן לבצע אותו, וכן, זה בדוק. זאת מכיוון שהתסמינים המאפיינים סיבו מופיעים באותה השכיחות גם אצל אנשים עם בעיות עיכול אך ללא סיבו (4), כלומר התסמינים דומים אך משהו אחר גורם להם. המשמעות של אבחון שניתן רק על בסיס תסמינים וללא בדיקה מתאימה היא שיש מצב טוב שהטיפול שיינתן אינו נכון עבורך. בעיה נוספת היא שטיפולים רבים בסיבו מבוססים על הריגת עודפי החיידקים ואלו גם עשויים להרוג חיידקים טובים, דבר שכמובן אינו רצוי. מסיבה זו לרוב איני ממליץ לתת טיפולים כאלו ללא אבחנה מדויקת.

מנגד, מכיוון שהמודעות לסיבו והשלכותיו יחסית נמוכה, נוצר מצב של תת אבחון במקרים מסוימים. כיום אנו יודעים שסיבו יכול להתלוות למצבים רפואיים רבים, גם כאלו שלא תמיד באים לידי ביטוי רק במערכת העיכול באופן ישיר, ושם האבחון שלו מתפספס. בין הבעיות הנ"ל ניתן למצוא בעיות בכבד (5), פיברומיאלגיה (6), פרקינסון (7) ועוד; ובעוד שהמחקר בתחום עדיין בחיתוליו, מסתמן שלפחות בחלק מהמקרים הנ"ל ניתן יהיה להגיע לשיפור במצב המחלה ובתסמינים אם הסיבו יטופל (8) (9) (10). עם זאת, מכיוון שהמודעות לקשר שבין מערכת העיכול למחלות במקומות אחרים בגוף היא נמוכה, חולים רבים אינם מאובחנים וממשיכים לסבול שלא לצורך.

מהם הגורמים ל- SIBO

הסיבות להתפתחות סיבו יכולות להיות שונות ומגוונות, אך כולן קשורות לפגיעה ישירה או עקיפה במנגנוני הפעולה שמעורבים מערכת העיכול (11) (19), דבר שגורם לאוכלוסיות החיידקים "להשתגע". זו יכולה להיות פגיעה בהפרשת רכיבים חיוניים, למשל מלחי מרה, אנזימי עיכול וחומצת קיבה, או כזו הקשורה למנגנונים אחרים, כמו תנועתיות המעי, מערכת החיסון או חולשה בסוגר שמפריד בין המעי הדק לגס ועוד.

הסיבה לשיבוש במערכות אלו יכולה להיות קשורה באופן ישיר למערכת העיכול, כמו למשל:

• SIBO לאחר קלקול קיבה
• דלקות במערכת העיכול
• ניתוח במערכת העיכול
• הידבקויות – לרוב כתוצאה מניתוחים
• שימוש ארוך טווח בתרופות המשפיעות על מערכת העיכול, כמו למשל תרופות שמפחיתות את רמת החומציות בקיבה (PPIs), למשל אומפרזול, לנטון, קונטרולוק ועוד.

SIBO יכול גם להיות תוצאה של בעיה בריאותית אחרת, כזו שאינה קשורה באופן ישיר למערכת העיכול אך משפיעה עליה. בין המצבים הידועים כגורמי סיכון, נכללים:

• בעיות בכבד
• סוכרת לא מאוזנת
• תת פעילות של בלוטת התריס
• מצבים מסוימים הקשורים למערכת העצבים או מערכת החיסון
• סטרס וחרדה כרוניים, ואפילו זעזוע מוח במקרים מסוימים עשוי להוביל לסיבו.
• ועוד…

מה הבעיה ב"קצת" יותר חיידקים?

ברגע שגדל ריכוז החיידקים במעי הדק, מתחילה להתרחש שם תסיסה מוגברת של מזון – תסיסה היא התהליך בו חיידקים מפרקים וצורכים את מזונם וכתוצר לוואי מייצרים גז, ממש כפי שמתרחש בתהליך ההכנה של בירה והתפחת בצק. במצב תקין, מכיוון שריכוז החיידקים במעי הדק יחסית נמוך, לא אמורה להתרחש בו תסיסה משמעותית של מזון – זו מתבצעת במעי הגס, אליו עוברות שאריות המזון שלא התעכלו במעי הדק. כאשר חיידקים משגשגים במעי הדק יש להם גישה לכמות מזון גדולה מהרגיל, ניתן ממש לומר שהם משתתפים אתך בארוחה 😊. החיידקים מתסיסים את המזון ומייצרים מספר סוגי גזים, אשר משפיעים על הגוף במגוון דרכים, עליהן ארחיב בפסקה הבאה. מלבד ייצור מוגבר של גזים, החיידקים מייצרים חומרים נוספים ויש להם השפעה רבה על מגוון ערכות בגוף (12), כולל מערכת העצבים ומערכת החיסון. כל התהליכים הנ"ל גורמים לרוב התסמינים שמאפיינים מצב זה.

סוגי ה- SIBO השונים

אנו מאפיינים את שלושת סוגי הסיבו השונים בהתאם לגז שמייצרים החיידקים: מימן, מתאן, ומימן-גופריתי.

1. מימן – מיוצר על ידי חיידקים רבים. לרוב, SIBO אשר גורם לעודפי מימן מאופיין בשלשול, אף שהמנגנון לכך אינו תמיד ברור. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
2. מתאן – מיוצר לרוב על ידי "ארכיאות" – יצורים הדומים לחיידקים אך שייכים למשפחה שונה. נוכחות גבוהה של מתאן גורמת להאטה בקצב תנועתיות המעי ובהתאם לכך, רוב המקרים הללו מאופיינים בעצירות ולעתים רבות גם בנפיחות. פעמים רבות אנשים הסובלים מסיבו מתאן ידווחו גם על קושי לרדת במשקל. ההערכות הן כי סוג זה מהווה כ- 20-30% ממקרי ה- SIBO.
3. מימן גופריתי – סיבו זה מאופיין פעמים רבות בשלשול. עם זאת, בשונה מהגזים האחרים מימן גופריתי משתתף בפעילותן של מגוון מערכות בגוף. המשמעות היא שכמות גבוהה שלו יכולה להוביל גם לתסמינים כלליים, שאינם מוגבלים רק למערכת העיכול. בהתאם לכך, עודף מימן-גופריתי עשוי לגרום לסוג של "הרעלה", שיכולה להיות מאופיינת בתחושת חולי כללית ולעתים, אך לא תמיד, גם ריח של "ביצה סרוחה" מהפה ומהעור (תחשבו חמת גדר 😅). על פי הערכות, שיעור מקרים אלו מתוך כלל הסובלים מ- SIBO עומד על כ- 10%. עם זאת, מספר זה כנראה ישתנה רבות בשנים הקרובות כי רק בשנת 2020 יצאה לשוק המכונה הראשונה שמסוגלת לאבחן סיבו מסוג מימן גופריתי. בדיקה זו נקראת Trio Smart ונכון למועד כתיבת מאמר זה לא ניתן להזמינה לארץ. מבטיח לעדכן כאן בנוגע לתגליות חדשות בנושא זה ועוד רבים אחרים, מוזמנים ומוזמנות לעקוב.

חשוב לציין כי לעתים יש מקרים יוצאי דופן מבחינת סוג הגז והתסמינים שנראה. כבר יצא לי לראות מקרים של סיבו מתאן עם שלשול ומימן גופריתי עשוי להגיע גם עם עצירות. דבר זה ממחיש עוד יותר את הצורך בבדיקה – רק ככה ניתן יהיה לאבחן במדויק ולהתאים את הטיפול הנכון.

הקשר שלא הכרת בין SIBO למחלות ותסמונות במערכת העיכול ומחוצה לה 

לפי הסטטיסטיקה כ- 22% מהחולים בקרוהן וקוליטיס (13) וכן 30-40% מהלוקים בתסמונת מעי רגיז/ש (14) (15) סובלים במקביל גם מ- SIBO. במקרים מסוימים של מעי רגיז/ש (IBS) ייתכן שסיבו הוא מקור הבעיה עצמה ופתרונו יביא לשיפור ניכר במצב. מצבים נוספים שמאופיינים בשכיחות גבוהה יותר של סיבו, כוללים: סוכרת סוג 2, בעיות כבד, פרקינסון, אהלרס דנלוס (16) של גמישות יתר ועוד. מחקר אחד שבדק א/נשים עם פיברומיאלגיה מצא שלכל בעלי התסמונת גם היה סיבו (6). אדגיש כי מדובר במחקר בודד וייתכן שהמספרים האמיתיים שונים, אך הוא מרמז על הקשר העמוק בין בעיות כלליות, שלחלקן אין אפילו עדיין הסבר, למערכת העיכול. לפי מעט המחקרים שיש לנו היום בנושא, לפחות בחלק מהמצבים הנ"ל טיפול בסיבו עשוי להוביל לשיפור משמעותי בתסמיני המחלה.

בדיקת סיבו – איך מאבחנים (17)

SIBO מאובחן בבדיקת נשיפה. כל הגזים הנ"ל מיוצרים באופן טבעי אצל כולנו ורובם מסולקים בדרך הישנה והטובה – נאדים. עם זאת, חלק מהגז נספג גם למערכת הדם ומפונה דרך הריאות – בנשיפה – ואותו אנו מודדים.

הבדיקה עובדת באופן הבא:

1. ראשית נושפים אל תוך מכונה שמודדת את רמות הגזים השונים – הנשיפה הראשונה משמשת למדידת רמת הבסיס של כל גז.
2. לאחר הנשיפה הראשונה שותים כוס מים עם סוכר (גלוקוז או לקטולוז).
3. 20 דקות לאחר מכן מבצעים שוב מבחן נשיפה (נושפים לתוך מכונה).
4. חוזרים על מבחן הנשיפה כל 20 דקות עד לחלוף 1.5-3 שעות מתחילת הבדיקה

שימו לב, לא כל הבדיקות שוות – כמה נקודות שחשוב להכיר!

• כל בדיקת סיבו כוללת בדיקה לגז מימן, אך לא בכל מקום מודדים גם מתאן. במקרים המאופיינים בעצירות חובה לוודא עם המקום בו אתם נבדקים שמודדים את שני סוגי הגזים (מימן ומתאן). מדידת שני סוגי הגז מומלצת בכלליות, כדי שתגיעו לטיפול עם כמה שיותר אינפורמציה בנוגע למתרחש במעי.
• נכון למועד כתיבת מאמר זה ניתן למדוד את שני סוגי הגזים במקומות הבאים: איכילוב, בילינסון, הלל יפה, העמק, ובאופן פרטי באסותא אשדוד ובמכון אופק פלוס שבקרית אונו.
• בבתי חולים יש לשאול בזמן קביעת התור האם יש להצטייד בטופס 17 בודד או שצריך אחד נוסף לצורך מדידת מתאן (כפי שקורה באיכילוב למשל)
• כאמור, קיימת רק מעבדה אחת בעולם, הממוקמת בארצות הברית, בה נמדד גם מימן גופריתי (כרגע הבדיקה אינה זמינה בארץ).

פירוש התוצאות

מימן – במידה שבתשעים הדקות הראשונות ערכי המימן עולים ב- 20 נקודות ויותר מעבר למדידה הראשונה – יש לך SIBO.

מתאן – בדיקה תיחשב כחיובית למתאן אם בכל נקודה במהלך הבדיקה ערכיו הגיעו ל-10 או יותר, בהנחה כמובן שההכנה הייתה טובה – על כך אכתוב במאמרים הבאים.

יש לקחת בחשבון שבדיקת סיבו אינה תמיד אמינה ולעתים ייתכנו פספוסים, אך היא הדבר הכי טוב שזמין כרגע.

מצאו אצלי סיבו, מה עכשיו? (דרכי טיפול)

חשוב! על מנת להתאים את הטיפול הבטוח והמדויק ביותר עבורך, יש להתייעץ עם איש או אשת מקצוע 

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שקיימות אפשרויות רבות לטיפול בסיבו. זה חשוב כי הרופא ככל הנראה לא יגיד לך את זה ולפעמים דווקא אפשרות לא קונבנציונלית תתאים יותר לחלק מהמטופלים/ות. סיבה נוספת שבגללה זה חשוב היא שלפעמים האפשרות הקונבנציונלית נכשלת וחשוב להבין שלא הכל אבוד.

נקודה חשובה נוספת היא שמדובר בתהליך ולא ב"זבנג וגמרנו". כמובן שקיימים מקרים בהם סבב טיפול אחד עושה שינוי גדול ואז יש להתמקד רק במניעה (תכף נגיע גם לזה), אך לרוב לא כך הדבר. ברוב המקרים סבב טיפול אחד לא מעלים את הבעיה ויש לנסות מספר אסטרטגיות (או סבבי טיפול נוספים) עד שמגיעים להטבה משמעותית. הדבר מצריך סבלנות והירתמות לתהליך – זה אפשרי אבל במקרים רבים לוקח זמן.

אז בואו נדבר קצת על אפשרויות הטיפול השונות:

רפואה מערבית

הטיפול שיציע הרופא (11) יכלול תמיד אנטיביוטיקה בשם לורמיקס. מדובר באנטיביוטיקה ייחודית שאינה נספגת בגוף ועובדת בעיקר במעי הדק, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות ברוב המקרים. יש כמובן חלופות (18) (19) במידה שהיא לא עובדת אך היא ברירת המחדל במקרים אלו.

במידה שהסיבו שהתגלה אצלך הוא מסוג מתאן, יש לשלב אנטיביוטיקה נוספת הנקראת "נאומיצין". ניתן להחליפה בפלג'יל אך מניסיוני הרב עם מטופלי סיבו, נאומיצין לרוב יעילה יותר.

בסיבו המאופיין במימן גופריתי משתמשים לרוב באנטיביוטיקות שונות, אך מכיוון שמדובר בתחום שעדיין לא מוכר בארץ, ארחיב על כך במאמר שיוקדש רק לטיפולים התרופתיים בסיבו.

טיפולים טבעיים

מחקר שהשווה פורמולות צמחים מול האנטיביוטיקה לורמיקס עבור מטופלים עם SIBO, גילה שהשפעת הצמחים אינה נופלת מזו של אנטיביוטיקה (20). במחקר השתמשו בשני צמדי פורמולות:

1. Candibactin-AR + Candibactin-BR
2. Dysbiocide + FC Cidal

ניתן למצוא אותן בחלק מאתרי התוספים בחו"ל אך לרוב הם לא שולחים באופן ישיר לארץ ויש להשתמש בחברות שילוח כמו זו למשל כדי להביאן.

עם זאת, מטפלים רבים ברחבי העולם (כולל אני) בוחרים שלא להשתמש דווקא בפורמולות הנ"ל כברירת מחדל ובמקומן מרכיבים שילובי צמחים ספציפיים. היתרון של בחירת הצמחים על פני פורמולה כללית מוכנה מראש הוא היכולת לבקר על ההשפעה ועל המינונים באופן מדויק יותר. כמו בכל בעיה רפואית, הרכבת הפרוטוקולים הנ"ל מצריכה בקיאות בתחום והכרות עם המטופל/ת, אך מאפשרת טיפול מדויק יותר.

Elemental Diet

מדובר בפורמולה שכל רכיביה מפורקים ומוכנים לספיגה מיידית, לרוב משמשת למקרים של אלרגיות ובעיות עיכול קשות… ועכשיו גם לסיבו (21)

זוהי אסטרטגיה "קשוחה" יותר, אשר במסגרתה שותים אך ורק פורמולה אלמנטלית (Elemental) במשך 2-3 שבועות ופרט אליה לא אוכלים כלום (כן, כלום!). מדובר באסטרטגיה יעילה מאוד במקרים רבים אך קשה יותר לביצוע.

טיפולים יצירתיים

אני קורא להם יצירתיים אך אין לי ספק שמדובר בעתיד הטיפול, גם במצבים של שגשוג יתר של חיידקים (SIBO) וגם במקרים אחרים של חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי.

מטרתם של טיפולים אלו היא לאזן את אוכלוסיית החיידקים על ידי עידוד וטיפוח של מנגנונים המביאים למצב בריא, במקום הרג ללא הבחנה של חיידקים, אשר חלקם בכלל טובים. טיפולים אלה נוגעים במגוון מנגנונים והם שונים ומגוונים. דוגמה אחת לטיפול כזה היא פרוביוטיקה – כבר היום אנו מכירים פרוביוטיקות שונות הרלוונטיות לסיבו, ביניהן:

• ביו גאיה פרוטקטיס (המוצר של טיפות לילדים) למקרים של סיבו המאופיין בגז מתאן (22).
• אנטרוגרמינה – פרוביוטיקה איטלקית המשלבת 4 זנים מסוג B. Clausii – מיועדת בעיקר לסיבו מימן (23).
• S. Boulardii, אשר לרוב משתמשים בו למקרים של ריבוי יציאות אך לא רק (24) (25).
  מוצר זה נמכר תחת מגוון מותגים ובישראל ניתן למצוא אותו תחת השמות "פרוביוטיקה STOP" של אלטמן ו"ביו בולרדי" של סופהרב. עם זאת, בעוד שאלו חברים במשפחת S. Boulardii, את הזן המקורי והנחקר ביותר לא ניתן למצוא בארץ. ניתן למצוא אותו במוצר בשם Florastor, הנמכר באמזון ובאתרים נוספים. לעתים הוא לא נשלח ישירות לארץ (או שהמשלוח יקר מאוד), במקרים אלו ניתן להשתמש בחברת שילוח, כפי שהוזכר תחת טיפולים טבעיים.

מלבד לפרוביוטיקה קיימים תוספים נוספים שיכולים לסייע בעיצוב אוכלוסיות החיידקים בגוף ושינוי האיזון ביניהם, וכן שיפור מגוון מנגנוני פעולה נוספים במעי. אחד הכלים הללו הוא סיבים תזונתיים, אף שלא נכון לקרוא לזה "אחד הכלים" מכיוון שקיימים סוגי סיבים רבים ולכל אחד שימושים אחרים. דוגמה לשימוש בסיבים היא האפשרות לשלב סיבים מסוג גואר גאם שעבר הידרוליזה חלקית על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול של האנטיביוטיקה לורמיקס (26).

תוספים נוספים בעלי השפעה על אוכלוסיות החיידקים ובריאות המעי יכולים להיות תוצרי התססה של חיידקים מסוימים. תוספים אלו נקראים "פוסט-ביוטיקה" – מושג שמתאר שימוש בתוצרים של חיידקים, ולא בחיידקים עצמם. תוצרים אלה יכולים לעצב את התנאים השוררים במעי ועל ידי כך לעודד שינויים באוכלוסיית החיידקים ואף את שיקום המעי עצמו.

פרוביוטיקה, סיבים, ופרה-ביוטיקה, אלו רק כמה דוגמאות לאפשרויות הקיימות. מלבדם קיימים גם צמחים ותוספים נוספים, והמחקר בתחומים הללו כל הזמן מתפתח ואתו אפשרויות הטיפול. שימוש בכלים הללו דורש הבנה רבה מצד המטפל/ת ובעיניי מדובר באחד התחומים היותר מרתקים בכל הקשור למערכת העיכול.

מבטיח להרחיב גם עליהם במאמרים עתידיים.

מניעה – לדאוג שהחיידקים לא ישובו לשגשג במעי הדק

סיבו עשוי להיות דבר עקשן – פעמים רבות קשה להיפטר ממנו וגם אז, פעמים רבות הוא חוזר. נכון להיום אין מחקר שיגיד לנו במדויק מה אחוז המטופלים/ות שיצליחו להיפטר ממנו לתמיד ואצל כמה הוא יחזור. נכון להיום אנו יכולים רק לקבץ הערכות של מטפלים מרחבי העולם, מהן ניתן להסיק שבערך בשליש מהמקרים הסיבו לא ישוב לאחר הצלחת הטיפול. המשמעות היא שעבור השני שליש האחרים מדובר במצב שעשוי לחזור אחת לתקופה ועל כן שימור, תחזוקה ומניעה צריכים לקבל מקום משמעותי בטיפול. למרות שמדובר בסטטיסטיקה לא כל כך מעודדת, יש לזכור שני דברים:

1. זו בסך הכל הערכה של מטפלים, לא מחקר מדויק, וייתכן שהאמת רחוקה מהמספר הזה. זה שאלי לקליניקה למשל מגיעים מקרים מורכבים, לא אומר שכל מקרי הסיבו כאלה.
2. גם אם מדובר במצב שיחזור אחת לתקופה, זה לא אומר שצריכים לסבול כל החיים. ניתן להגיע לשיפור משמעותי בתסמינים וברגע שהם מתגברים "לתפוס" את זה בזמן, לטפל ולחזור לרמיסיה.

ברגע שהטיפול הצליח (זכרו שאמרנו שמדובר בתהליך), דרך אחת לשימור המצב היא שימוש בתרופות המשפרות את תנועתיות המעי ובכך להקשות על החיידקים להתמקם שוב במעי הדק (27). התרופה הידועה ביותר בתחום זה נקראת "רזולור", אותה מומלץ לקחת במינון נמוך (0.5-1 מ"ג) לפני השינה. רצוי לא לאכול כ-3 שעות לפני הלקיחה ולפחות 8-9 שעות אחריה.

שימו לב! הרופא כנראה לא יכיר את הפרוטוקול הזה וייתכן שיהיה עליך (ורצוי על המטפל) להסב את תשומת ליבו לכך ולבקש את המרשם המתאים.

אסטרטגיה נוספת למניעה היא דברים שהכללתי תחת הכותרת "טיפולים יצירתיים", שמטרתם לאזן את המתרחש במעי ולקבע מצב בריא.

עם זאת, עם כל הכבוד לשיטות הנ"ל, הדבר שהכי חשוב לעשות לצורך מניעה וטיפול בסיבו בכלליות הוא לנסות לאתר את שורש הבעיה ולטפל בו במידת האפשר. לפעמים הסיבו הוא סיבוך משני של בעיות אחרות ורק פתרון, או לפחות איזון שלהן, יביא לסיום העניין. חלק מהבעיות הנ"ל כתובות למעלה אך יש עוד רבות נוספות

תזונה וסיבו – מה אפשר לאכול

אנשי מקצוע רבים ממליצים במצבי סיבו על דיאטה דלת פודמפס, אך זו לא תמיד עוזרת מכיוון שלהבדיל ממקרים אחרים של מעי רגיז, בסיבו החיידקים נמצאים במעי הדק. בהתאם לכך, סגנון נוסף של תזונה שעשוי לסייע הוא דיאטה דלת עמילנים ופחמימות מורכבות. שילוב של שתי הגישות (פודמפס ודל עמילנים) ייתן כמובן את התוצאה הטובה ביותר במקרים רבים אך הוא גם מאוד מגביל ולכן לא תמיד ניתן לעשות זאת.

יש לשים לב שבסיבו המאופיין בעצירות, לפעמים תזונה עשירה בסיבים יכולה דווקא להחריף את התסמינים, בעוד שתזונה עם פחות סיבים ויותר מזון מהחי תקל עליהם. מדובר באסטרטגיה הפוכה למקובל בעצירות (הוספת סיבים) ולעתים יש לקחת אפשרות זו בחשבון. הסיבה קשורה להשפעה של מלחי מרה על המתאנוגנים (המיקרואורגניזמים שמייצרים מתאן) ועוד כמה מנגנונים הקשורים לחיידקי המעי.
מנגד, בסיבו המאופיין במימן גופריתי דווקא דיאטה עשירה מהצומח, שמכילה כמה שפחות רכיבים מהחי, עשויה להיות עדיפה (באופן זמני) לצורך דיכוי אוכלוסיות החיידקים המייצרים גז זה.

בקיצור, נושא התזונה פה סבוך ורצוי להיעזר באיש/אשת מקצוע המבינים בתחום כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות. כמו כן, חשוב לבוא לטיפול עם מוטיבציה ורצון לבצע שינויים כי לעתים התזונה שמתאימה למצב עשויה להיות שונה מאוד מזו שהתרגלת אליה.

מבטיח מאמר שיפרט על כך יותר לעומק בעתיד.

מבט לעתיד – כבר לא רק SIBO אלא הבנה עמוקה של המתרחש לכל אורך מערכת העיכול

כיום השיח המחקרי והקליני בעולם כבר גלש מ"שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק" ואנו מבינים שחלק מהחיידקים הללו, גם כשמשגשגים במעי הגס, יכולים לגרום לבעיות. דוגמה לכך היא SIBO שמאופיין בגז מתאן – היום כבר לא אכפת לנו איפה נמצא המתאן וככל הנראה הוא עשוי לגרום לעצירות גם אם נמצא במעי הגס. בהתאם לכך אף שונה שמו בשנת 2020 מ-SIBO ל-IMO, שפירושו Intestinal Methanogens Overgrowth – שגשוג מתאנוגנים במעי (11). מתאנוגנים זה כינוי למיקרואורגניזמים שמייצרים גז מתאן. כנ"ל מימן גופריתי – מכיוון שיש לו השפעה על מגוון מערכות בגוף, אין זה משנה באיזה חלק של המעי הוא נוצר.

לצערי בתי החולים והמכונים בארץ עדיין לא הדביקו את הפער עם החידושים מהשנים האחרונות והבדיקה בהם אורכת רק שעה וחצי במקום 3 שעות, כמקובל במקומות רבים בעולם. בדיקה של שעה וחצי תשקף לרוב רק את המתרחש במעי הדק ולא תאתר מתאן במעי הגס. בהתאם לגישה זו, אני כבר לא מסתכל בקליניקה על בדיקת סיבו אך ורק כבדיקה שמעידה על כמות חיידקים במעי הדק אלא כאמצעי להבנה כללית יותר של המתרחש במעי ואת הטיפול יש לתכנן לא רק בהתאם לכמות החיידקים אלא גם לסוג והמיקום שלהם במעי, תוך התחשבות בגורמים הייחודיים לכל מטופלת ומטופל.

לסיכום

אל תסתפקו באבחון עצמי של סיבו ותמיד תבקשו להיבדק במידה שהדבר אפשרי (או בפרטי או בבתי חולים באמצעות הפניה מרופא גסטרו). הסייג היחיד לכך הוא טיפולי קו ראשון – טיפולים עדינים יותר, שאינם הורגים חיידקים טובים, ואותם ניתן לנסות במידה שהם מתאימים לתסמינים.

הטיפולים ב- SIBO הם שונים ומגוונים אך בדיוק בגלל זה יש להתאים אותם באופן אישי. בהתאם, ניסיון לטפל לבד בשיטת עשי/ה זאת בעצמך עובד רק למעטים ברי/ות מזל ולרוב גורם רק לבזבוז זמן וכסף על תוספים. אי לכך, מומלץ בחום להיעזר במטפל/ת שמבינים לעומק את מערכת העיכול בכלל ואת כל הקשור לחיידקים בפרט, כדי שיבנו את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורך וילוו אותך בתהליך, כי זה הולך להיות תהליך. הטיפול במקרים אלו לרוב לוקח זמן – סבלנות, עד כמה שזה קשה, היא מצרך חיוני. עם זאת, חשוב גם לדעת שברוב המקרים ניתן לשפר את המצב באופן משמעותי וזו לא בהכרח גזירת גורל, הפתרון נמצא אי שם וכל עוד לא תוותרו, הוא יימצא לבסוף, גם אם זה ייקח מספר סבבי טיפול.

שפע בריאות ובהצלחה בתהליך!!!

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי, צור/צרי קשר. אשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ואחזור בהקדם, או להתקשר אלי לטלפון: 054-2292762