טיפול במערכת העיכול ושיקומה
 
סיבו ותזונה: האפשרויות השונות, הטעויות הנפוצות ומה חשוב לעשות

סיבו ותזונה: האפשרויות השונות, הטעויות הנפוצות ומה חשוב לעשות

Last Updated on 04/01/24 by עומרי אריאל

סיבו ותזונה – שתי מטרות שונות

כשבאים לבחור תזונה, ראשית עלינו להבין מהי מטרת הטיפול. במקרה של SIBO, יכולות להיות שתי מטרות:

  1. להרגיע את התסמינים – משמעות מטרה זו אינה "לרפא" את הסיבו, אלא למצוא את הטריגרים לתסמינים, להסיר אותם וכך לשפר את אורח החיים.
  2. לסייע להחלמה מהסיבו – תזונה שתשפר את סיכויי הצלחת הטיפול באופן אקטיבי.

לצערי, קל מאוד לקחת את השיח והטיפול בעיקר למטרה הראשונה, ולא לקדם מספיק את השנייה, בין אם בשל חוסר ידע מספק בתחום או פשוט הרגל שכאשר מדברים על בעיות עיכול, "דבר ראשון" מורידים מאכלים.

במאמר זה נדבר על כל סוגי הדיאטות: דיאטת SIBO להפחתת תסמינים וגם עקרונות קריטיים להחלמה. נרחיב גם על השאלה: האם כדאי להתחיל תזונה לסיבו לפני טיפול אנטיביוטי או להמתין לסיומו, ועוד.

בנוסף, הכנו לכם בקליניקה מדריך מפורט בנושא שניתן לקבל בחינם. המדריך כולל הסברים על העקרונות החשובים ומכיל גם פירוט מלא על אופן הביצוע של דיאטה דלת עמילנים והדיאטה הבי-פאזית – שני סוגי תזונה לסיבו מהמוכרים בעולם.

SIBO – תזונה להפחתת תסמינים

על מנת להרגיע תסמינים, קיימים מספר סוגי תזונה לסיבו, חלקם מחמירים יותר וחלקם פחות, וחשוב להכירם לפני שנדבר על העקרונות החשובים להחלמה:

  • דיאטת פודמאפס
  • דיאטה דלת עמילנים
  • Low fermentation diet
  • דיאטה בי פאזית
  • במקרים קיצוניים אנשים עושים גם דיאטה קטוגנית ו/או אפס פחמימות, אך לא נרחיב עליהן במאמר זה מסיבות שאפרט בהמשך.

המטרתה של כל הדיאטות הנ"ל היא להפחית רכיבים כמו סוגי סוכרים, פחמימות וסיבים שונים, אותם החיידקים שבמעי יכולים להתסיס וכתוצאה מכך לעורר תסמינים. דיאטות שונות מתמקדות בסוגי סיבים או פחמימות שונות ולכן דיאטות שונות עשויות להתאים לאנשים שונים, ואין בהכרח אחת אידיאלית.

סיבו ותזונה – סקירת דיאטות זריזה:

דיאטה דלת עמילנים:

עמילן הוא פחמימה מורכבת. בהתאם, בתזונה זו מורידים פחמימות, לדוגמה: בצקים וקמחים מכל הסוגים (אפשר קמח שקדים וקוקוס), קטניות, תפוח אדמה, אורז מכל הסוגים, קינואה, כוסמת ועוד.

הרציונל: אצל אדם בריא רוב החיידקים נמצאים במעי הגס (החלק האחרון של המעי) והפחמימות הנ"ל מתפרקות ונספגות בחלק שלפניו – המעי הדק. כתוצאה מכך, אצל אדם בריא הפחמימות (עמילנים) אינן מגיעות לחיידקים והשקט נשמר במערכת. עם זאת, בסיבו חוסר האיזון נמצא במעי הדק (המקום בו עמילנים מתפרקים) ולכן לחיידקים כן יש גישה למקור מזון זה. כתוצאה מכך החיידקים מתסיסים את העמילנים, מייצרים פעילות במקום שבו היא לא אמורה להיות (המעי הדק), והדבר מוביל לתסמינים. כלומר, בזמן האוכל החיידקים "משתתפים אתך בחגיגה".

לכן הרציונל של דיאטה זו הוא להוריד את העמילנים, אותן פחמימות שמתפרקות בקלות ונותנות לחיידקים גישה מהירה למזון במעי הדק.

דיאטת פודמאפס

ניתן לקרוא עליה בהרחבה במאמר שבקישור הזה.

בדיאטה זו מגבילים מאכלים המכילים קבוצות סוכרים וסיבים מסוימים שאינם מתפרקים ו/או אינם נספגים טוב בגוף (המילה "פודמאפס" מייצגת את ראשי התיבות שלהם). אותם "פודמאפס" מהווים מצע מזון משובח לחיידקים, ועל כן עוברים התססה מהירה על ידם. תוצאות התססה זו הן תסמינים רבים של סיבו ומעי רגיז אצל מטופלים רבים.

גם כאן, כמו בדיאטה דלת עמילנים, הרציונל הוא להפחית אוכל שעובר התססה מהירה על ידי חיידקים ועל ידי כך להביא להפחתה בתסמינים. ההבדל הוא שכל דיאטה מכוונת לסוגי סיבים/פחמימות/סוכרים שונים, ולכן מתמקדת במאכלים שונים.

דיאטת פודמאפס היא התזונה המקובלת בעולם למקרים רבים של מעי רגיז. אחד החסרונות שלה הוא שאותם סיבים וסוכרים (פודמאפס) מצויים בקבוצות מאכלים רבות והכמות שלהם עשויה להשתנות גם בין מאכלים המשויכים לאותה הקבוצה, לכן קצת יותר קשה להבין אותה בהתחלה והיא פחות אינטואיטיבית בהשוואה לדיאטה דלת עמילנים, בה החוקיות ברורה יותר.

דיאטה בי פאזית

שילוב של ההגבלות משתי הדיאטות הנ"ל (דלת עמילנים + פודמאפס). זו הדיאטת SIBO ה"קשוחה" ביותר, כי למעשה מבצעים גם דיאטת פודמאפס וגם דלת עמילנים במקביל, אז ההגבלות רבות יותר. צוות הקליניקה תרגם עבורך את המדריך לדיאטה זו, והתרגום זמין בחינם במדריך "סיבו ותזונה" שניתן לקבל על ידי השארת פרטים במקום המתאים בתחילת מאמר זה.

Low fermentation diet

פותחה על ידי ד"ר מארק פימנטל, אחד החוקרים המוכרים בעולם הסיבו. דיאטה זו היא סוג של גרסה מקלה של דיאטת פודמאפס. ניתן להוריד את המסמך המקורי (באנגלית) שמפרט על הדיאטה בלחיצה על הקישור הזה

יתרונות וחסרונות לדיאטות סיבו השונות

יתרונות

הן מסייעות בהפחתת תסמינים ובכך תורמות להרגעת הבטן ושיפור איכות החיים.

חסרונות

  • הן לא ירפאו את הסיבו – כל הדיאטות האלו יסייעו בהרגעת התסמינים, אך לא משנה כמה זמן תבצע/י אותן, הסיבו עדיין יישאר מאחורי הקלעים ויחזור ברגע שתפסיק/י את הדיאטה.
  • הגבלה במגוון המזונות שניתן לאכול (חלק יותר מגבילות וחלק פחות) – מקשה על אורח החיים במובן מסוים.
  • פגיעה באוכלוסיית החיידקים – הגבלה במגוון המזונות, בייחוד סוגי ירקות שונים, עשויה לפגוע בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעי. הסיבה היא שבעוד שרכיבי מזון מסוימים גורמים לתסמינים, אותם רכיבים מזינים גם אוכלוסיות חיידקים טובות ותורמים למגוון חיידקים עשיר (מגוון גדול זה דבר טוב לפי כל המחקרים בתחום). מסיבה זו רוב הדיאטות הנ"ל מחולקות לשלבים, כאשר משך השלב הראשון הוא לרוב עד שישה שבועות, ואחריו מתחילים לנסות להחזיר מזונות באופן שיטתי.
סיבו ותזונה – מי הכי טובה

ככל שההגבלות חריפות יותר, כך גדל הסיכוי שהדיאטה תשפר את התסמינים. המשמעות היא שבדיאטה הבי-פאזית הסיכויים להקלה הם הגבוהים ביותר. אחריה דיאטת פודמאפס ודיאטה דלת עמילנים, ובסוף low fermentation diet.

עם זאת, יותר הגבלות גם פוגעות באורח החיים ועשויות להוביל לפגיעה משמעותית יותר גם באוכלוסיות חיידקים טובות. על כן, כדאי לבחור בדיאטה שתעשה את העבודה עם כמה שפחות הגבלות – זה משתנה בין מטופלים שונים ופה נכנס הממד של התאמה אישית בטיפול. במידה שלא רואים תוצאות, תמיד אפשר להגביל עוד יותר, ומצד שני – אם תזונת SIBO יחסית מקלה עשתה את העבודה, אין סיבה להגביל עוד יותר. קיימות גם דרכים נוספות לטפל בתסמינים ולא הכל תלוי רק בתזונה.

דבר חשוב נוסף – לא להיתקע בשלב המגביל ביותר של התזונה לסיבו יותר מחודש/חודש וחצי.

SIBO ותזונה – כיצד לקדם החלמה

על מנת להבין איזו דיאטת סיבו חיונית להחלמה, ולא רק לניהול התסמינים, חשוב להבין מה נדרש לשיקום אוכלוסיית החיידקים במעי. להלן מספר דוגמאות למנגנונים הכרחיים:

  • הפרשת חומצה תקינה בקיבה
  • תנועתיות טובה בקיבה ובמעי
  • עידוד אוכלוסיות חיידקים טובות
  • הפרשה תקינה של מיצי עיכול
  • ועוד

בואו נרחיב איך אפשר לתרום לאלמנטים הנ"ל באמצעות תזונה ואורח חיים וכך נרכיב את דיאטת הסיבו האידיאלית. הדגש כאן יהיה על מה חשוב להוסיף, ופחות על קיצוצים.

סיבו, תזונה ועידוד אוכלוסיות חיידקים טובות

לצורך הבנת עקרון זה, יש להבין ש- SIBO הוא בראש ובראשונה חוסר איזון באוכלוסיות החיידקים, לא רק כמות חיידקים גדולה מידי, ולכן סוג החיידקים חשוב לא פחות מהכמות.

אחד הדברים הנדרשים לטיפוח מגוון רחב של חיידקים טובים הוא מגוון רחב של מזונות מהצומח, בדגש על ירקות. הללו מכילים מגוון סיבים, נוגדי חמצון ורכיבים נוספים, המעודדים התרבות חיידקים טובים. חלקם גם מדכאים אוכלוסיות של חיידקים פחות טובים.

מכיוון שכל ירק מכיל חומרי הזנה שונים, המעודדים אוכלוסיות חיידקים שונות, אכילת מגוון מזונות מהצומח תעודד גם מגוון רחב יותר של אוכלוסיות חיידקים. בהתאם לכך, בכל מקרה של סיבו, תזונה מגוונת ככל הניתן היא לא המלצה, אלא דרישה!! אפשר כמובן לעבוד על זה לאט ובהדרגה, אך המגוון הוא מטרה חשובה בתהליך.

הפרשת מיצי עיכול שונים, תנועתיות ועוד

בכוחנו להשפיע רבות על מנגנונים אלה. זה חשוב אצל אנשים בריאים ועל אחת כמה וכמה עבור הסובלים מבעיות עיכול, שאצלם המערכת לא עובדת באופן תקין וכל שיפור מהוה צעד חשוב בתהליך ההחלמה.

אחד המנגנונים העיקריים שמפעילים את מערכת העיכול הוא אותות המשודרים אליה ממערכת העצבים. אותות אלו מושפעים רבות מהאופן בו אנו מתנהלים ביום יום וסביב הארוחה, ויש מספר פעולות שניתן לעשות ובכוחן להגביר אותם.

  • להגיע לארוחה רגועים – סטרס משבש באופן ניכר את האותות שמערכת העצבים שולחת למערכת העיכול ומשבש את פעילותה. כאשר אנו מגיעים עם סטרס לארוחה, הגוף יפריש פחות מיצי עיכול וגם התנועתיות תיפגע, דבר שיתרום לחוסר איזון באוכלוסיית החיידקים וינציח את הסיבו.
  • ליהנות ממראה האוכל ומהריחות – כאשר אנו מגיעים רגועים לארוחה, הציפייה לאוכל, המראה והריחות מכינים את מערכת לפעולה ומניעים בה תהליכים חשובים. שלב זה כה משמעותי, עד כדי כך שהוא אחראי להפרשה של עד 30% ממיצי הקיבה.
  • אכילה רגועה, שלווה ואיטית – אכילה באופן זה מגבירה את האותות העצביים שעוברים ממערכת העצבים לעיכול, ומביאה לפעילות עיכול טובה ואיכותית.
  • ללעוס היטב את האוכל – פעולת הלעיסה אחראית גם היא על מעבר אותות עצביים למערכת העיכול ובכך משדרגת את פעילותה.
  • לאכול ללא הסחות דעת – טלוויזיה, מוזיקה קצבית, פלאפון, קריאה וכו', כולן פעילויות שמסיטות את הפוקוס שלנו מהאוכל למקומות אחרים, ובהתאם גם האותות העצביים שאמורים היו להישלח כתגובה לאוכל, פוחתים.
  • אכילה בתנאי תאורה טובים – גם היא עשויה לתרום לפעילות טובה יותר של מערכת העיכול.
  • ככל הניתן, לא לנשנש בין הארוחות ולהעדיף ארוחות מסודרות במרווחים של 4 שעות לפחות – בשעות שלאחר הארוחה המעי הדק מתחיל לזוז ולנקות את עצמו. ניקיון זה מסייע גם בהזזת אוכלוסיות חיידקים עודפות ולא רק שאריות מזון, על כן יש לו חשיבות גם בטיפול בסיבו. תהליך זה מגיע לשיאו כארבע שעות לאחר הארוחה, אך הוא מפסיק לפעול בתגובה לאכילה נוספת. חשוב לציין כי כן קיימים מקרים בהם מטופלים ירגישו יותר טוב עם תדירות ארוחות גבוהה יותר – פה כבר באה לידיי ביטוי ההתאמה האישית בטיפול.
פעולות שאינן קשורות לאוכל

למעשה, כל פעולה שמעודדת הפחתת סטרס ועושה טוב למערכת העצבים – תתרום למערכת העיכול:

  • פעילות גופנית – אין צורך לקרוע את עצמך, אבל כן חשוב להפעיל את הגוף.
  • בילוי עם אנשים – מוכח כתורם להפעלת מערכת העצבים הפארא-סימפטטית – זו שאחראית על פעילויות של רוגע, מנוחה, שיקום, ובין היתר גם על מערכת העיכול.
  • שינה טובה
  • בילוי זמן בטבע
  • עשיית טוב – לעשות טוב לאחרים, בין אם הם חברים, משפחה, זרים, התנדבות או מסגרות אחרות.
  • משמעות – עשיית דברים שמשמעותיים עבורך. אחד הדברים שגורמים לדיסוננס הגדול ביותר של אדם עם עצמו הוא חיים חסרי משמעות. עשייה משמעותית עבורך תתרום גם לפעילות תקינה של מערכת העצבים.

כל הפעילויות הנ"ל מחזקות את האותות הצביים שעוברים מהמוח למערכת העיכול דרך עצב הואגוס (אחד העצבים הגדולים בגוף, שאחראי להעביר מסרים למערכת העיכול).

SIBO ותזונה – מה אנחנו תכלס עושים בקליניקת "קל לעיכול"

אנחנו תמיד עובדים על סיבו במספר חזיתות:

  1. להבין למה הוא התפתח, איזו מערכת אחראית לכך, ולעבוד על שיקומה.
  2. עבודה על מערכות חיוניות כמו תנועתיות, שפעמים רבות נותנת שיפור בלי קשר להגבלות תזונתיות.
  3. התנהלות נכונה סביב האוכל בפרט וגם בכלליות באורח החיים.
  4. מוצאים את ההגבלה המינימלית שצריך לעשות על מנת לשפר את התסמינים ובתוך גבולות הגזרה הללו עובדים לייצר מגוון תזונתי רחב ככל הניתן. עם התקדמות הטיפול אנו תמיד עובדים על החזרת מאכלים נוספים שלא ניתן היה לאכול קודם לכן.
האם לשלב הגבלות תזונתיות עם טיפול תרופתי בלורמיקס

השאלה הזו עולה כל הזמן – במידה שהרופא רשם לי לורמיקס, האם יש שינוי תזונתי שיסייע לטיפול ויגדיל את סיכויי הצלחתו? האם שווה להתחיל הגבלות לפני הטיפול או להמתין לסיומו? ועוד.

קיימות שתי תיאוריות בנוגע לכך:

  1. הגבלה תזונתית בזמן הטיפול תרעיב את החיידקים ותסייע להרוג אותם.
  2. הגבלה תזונתית בזמן הטיפול תכניס את החיידקים לתרדמת ותקשה על חיסולם.

נכון למועד כתיבת מאמר זה, לא היה מחקר שיענה על שאלה זו באופן חד משמעי. בעולם הדעות חלוקות והניסיון הקליני שהצטבר עד כה מצביע על כך שאין דרך אחת שמביאה לאחוזי הצלחה גבוהים מהשנייה.

על כן, המלצתי (ומה שאנחנו עושים בקליניקה) היא פשוט להתחיל לעבוד – ברוך השם יש הרבה על מה 😉. אנחנו גם לא בהכרח מתחילים את הטיפול עם אנטיביוטיקה כי היא לא מספקת תוצאות לטווח ארוך, אם בכלל, אבל זה כבר למאמר אחר.

סיכום

בכל הקשור לסיבו ותזונה, חשוב לזכור כי בעוד שהגבלות תזונתיות מסייעות בהפחתת תסמינים, הן לא יפתרו את הבעיה, לכן אין "לבנות" עליהן לטווח הארוך. להגבלות נוקשות מידי גם עשויה להיות השפעה שלילית לאורך זמן, שתקשה על ההחלמה בטווח הארוך.

כשמדברים על דיאטה לסיבו צריך לזכור שאנחנו מכוונים לשני פרמטרים: ניהול התסמינים על ידי הגבלות מינימליות ככל הניתן, ותמיכה בהחלמה על ידי התנהגויות מסוימות, אורח חיים נכון ועידוד אכילת מגוון גדול ככל הניתן. במקביל לנ"ל יש לטפל בסיבו בהתאם למצב המטופל/ת

הטיפול בסיבו מורכב מאלמנטים רבים. אם החלטת שהגיע הזמן לטפל במצב כמו שצריך אחת ולתמיד, אני מזמין אותך להשאיר פרטים כאן למטה כדי שנוכל לחזור אליך ולהכיר. במידה שתהיה בינינו התאמה, נשמח להתאים לך תוכנית טיפול וללוות אותך בתהליך.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *