במאמר זה נראה מהן התשובות המדויקות של המדע לשאלות חשובות ובסיסיות מאוד בנוגע לפרוביוטיקה: מתי לקחת, עם או בלי אוכל, כמה פעמים לקחת ביום ומהו מינון הפרוביוטיקה המומלץ. בסוף המאמר תהיה גם עובדה ממש מעניינת, שרוב הסיכויים שלא ידעת 😉.
אם אינך בטוח/ה עדיין מהי הפרוביוטיקה המומלצת עבורך, אני ממש ממליץ להתחיל מהמאמר שבקישור הזה. אחרי קריאתו תהיה לך הבנה טובה יותר על פרוביוטיקה מלרוב אנשי המקצוע, וניתן להוריד דרכו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה, בו מפורטים מוצרים ספציפיים שמתאימים מחקרים לבעיות שונות.
מתי לקחת פרוביוטיקה – העיתוי המשולם
נתחיל מכך שהעיתוי המושלם לקחת פרוביוטיקה הוא הזמן ביום בו יהיה לך הכי קל לזכור להתמיד לקחת באופן יומיומי. גם אם עיתוי זה לא יהיה טכנית הזמן המושלם מבחינת החיידקים, התמדה ועקביות הן הגורמים שמביאים לתועלת הגדולה ביותר!
ואחרי שהבהרנו את הנקודה הקריטית הנ"ל, בוא/י נבין מה תכלס אומרים מחקרים שבדקו על פרוביוטיקה, מתי לקחת אותה כדי שמירב החיידקים ישרדו. כדי לענות על שאלה זו חשוב לזכור שהאתגר הגדול של פרוביוטיקה הוא לחצות את הקיבה בבטחה, שכן הקיבה חומצית מאוד ולכן עשויה להרוג רבים מהחיידקים שבתוסף.
ישנם שלושה גורמים שיכולים לשנות מאוד את התשובה לשאלה "מתי לקחת פרוביוטיקה?". בהתאם לכך התשובה עשויה להשתנות, אך אל דאגה – לאחר קריאת השורות הבאות יהיה לך את כל הידע הדרוש על מנת לענות עליה במדויק.
3 הגורמים שיכולים להשפיע על עיתוי הלקיחה המושלם, הם:
- סוג החיידקים שבמוצר
- טכנולוגית הקפסולה
- חומציות הקיבה
אל דאגה, זה קטן עליך!!
סוג החיידקים
ישנם מיקרו-אורגניזמים שחומציות הקיבה לא מפריעה להם כלל. במקרים אלו ניתן לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל או בלעדיו, ובכל שעה ביום – זה לא ישנה.
סוג אחד של מוצרים כאלו הן פרוביוטיקות המכילות saccharomyces boulardii (S. Boulardii בקיצור) – שמרים פרוביוטיים. מכיוון שמדובר בשמרים כתבתי "מיקרו-אורגניזמים", כי הם נחשבים צורת חיים שונה מחיידקים. בארץ הם קיימים במוצר בשם "ביו בולרדי" של חברת "סופהרב".
משפחה נוספת שיודעת לשרוד את חומציות הקיבה היטב היא חיידקים מסוג SBO (Soil Based Organisms) – לרוב שמם יתחיל במילה Bacillus. פרוביוטיקות אלו נדירות יותר בארץ.
קיימים חיידקים נוספים, למשל חלק ממשפחת הלקטובצילוס, אך לא כולם, אז בואו לא נסבך את הדברים ונשאיר את המשפחה הזאת בחוץ לעת עתה.
בקיצור, אם הפרוביוטיקה שלך היא מסוג S. Boulardii או Bacillus, עיתוי לקיחת הפרוביוטיקה אינו משנה. במידה שמדובר בחיידקים מסוג לקטובצילוס או ביפידובטריה (המרכיבים את רוב המוצרים), נענה על כך בסעיף על חומציות הקיבה.
טכנולוגית הקפסולה
חברות רבות מוכרות היום מוצרים בקפסולה עם טכנולוגיה לשחרור מושהה – הנפתחת רק במעי (לאחר הקיבה). במקרים אלו עיתוי הלקיחה לא כזה משנה כי הקפסולה עצמה מגינה על החיידקים. על כן, במקרים אלו אפשר לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל, על בטן ריקה ובכל שעה ביום.
חומציות הקיבה
במידה שהקפסולה אינה בטכנולוגיית שחרור מושהה, ומדובר בפרוביוטיקה קלאסית המכילה שילוב זני חיידקים מסוגים לקטובצילוס וביפידובקטריה (כמו רוב המוצרים בשוק), מסתמן שלקיחתה כ 15-30 דקות לפני האוכל תניב את התוצאה המיטבית (1).
הסיבה לכך היא שכאשר הקיבה ריקה מאוכל היא גם חומצית יותר. בזמן הארוחה החומציות פוחתת באופן זמני, והפחתה זו מגדילה את סיכויי החיידקים לשרוד. הסיבה שנרצה לקחת את הפרוביוטיקה לפני הארוחה ולא בדיוק בארוחה עצמה או קצת אחריה, היא כדי לתת לקפסולה קצת זמן להיפתח ולתכולתה להתפזר, וגם פשוט כי זה מה שהמחקר בתום הראה (1) 😉. במידה שלקחת פרוביוטיקה באבקה (למשל המוצר ויוומיקס), או שפשוט החלטת לפתוח את הקפסולה ולשתות את תכולתה, ניתן לקחת בתחילת הארוחה.
לפי מה שידוע לנו ממחקרים שנעשו בתחום עד כה, מסתמן ששילוב קצת שומן בארוחה (1), וייתכן שגם פחמימות (2), מסייע גם הוא לחיידקים לצלוח את הקיבה החומצית. אין צורך בכמות גדולה ורוב הסיכויים שהארוחה שלך גם ככה מכילה את הרכיבים הנ"ל בכמות מספקת. זה משאיר לך רק לשים לב לתזמון.
אז התשובה לאחת השאלות הגדולות על פרוביוטיקה: מתי לקחת? היא שתלוי בזן החיידקים, בטכנולוגיית הקפסולה, ואם מדובר בחיידקים מסוג לקטו+ביפידו ובקפסולה רגילה, כחצי שעה לפני האוכל מסתמן כזמן הטוב ביותר.
כמה פעמים ביום לוקחים פרוביוטיקה
מינון הפרוביוטיקה שיש לקחת אינו אחיד ועשוי להשתנות בין המוצרים השונים – במאמר על מהי פרוביוטיקה מומלצת הרחבתי על כך (ניתן להוריד ממנו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה). אמ;לק אם עדיין לא קראת אותו – לזני חיידקים שונים עשוי להיות מינון אפקטיבי שונה מאוד.
הפתרון פשוט מאוד – ללכת לפי מינון הפרוביוטיקה שעל האריזה. היצרנים כותבים כמה פעמים ביום לוקחים את הפרוביוטיקה שלהם, ולרוב הכמות שבהנחיות מספיקה ואף יותר, למעט מקרים יוצאי דופן. במדריך הפרוביוטיקה הגדול ניתן למצוא את המינון המומלץ לכל פרוביוטיקה, ולראות איזה מוצרים מתאימים לבעיות עיכול שונות.
בכל מקרה יש להתייעץ עם איש מקצוע, זו הדרך הטובה ביותר לוודא שאת/ה על המוצר המתאים ובמינון הנכון.
הבטחתי עובדה מעניינת
פעמים רבות אנו מנסים להבין מתי לקחת פרוביוטיקה כדי שכמה שיותר חיידקים ישרדו. עם זאת, לעתים זה כלל לא משנה ומחקרים מראים שבמקרים מסוימים, גם אם החיידקים מתים הם יכולים להועיל באותה מידה בדיוק (3).
איך זה הגיוני?
קיימות שתי פעולות שהחיידקים עושים, בין אם כשהם מתים או חיים:
- הם יכולים לתפוס ולשתק חיידקים אחרים. לחלק מהחיידקים יש מבנים על המעטפת ש"נדבקים" לחיידקים אחרים ובכך משתקים אותם. מבנים אלו קיימים בין אם החיידק חי או מת.
- מבנים אלו עשויים גם לייצר תגובה עם המערכת החיסונית של הגוף ובכך להשפיע על פעולתה. גם כאן זה לא תמיד משנה אם החיידק חי או מת, כל עוד תתבצע התממשקות בין החיידק לבין מערכת החיסון, תיתכן שתהיה לכך השפעה.
הידע בתחום זה עדיין בחיתוליו ורב הנסתר על הגלוי. אנו רחוקים מאוד ממצב שיהיה מחקר על כל זן חיידקים באופן ספציפי, שישווה את השפעתם כאשר הם מתים או חיים, לכן כרגע מדובר באנקדוטות נחמדות ומעניינות בלבד ואין לשהשליך מהן על פרוביוטיקה באופן כללי.
סיכום
זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא להתמיד לקחת באופן יומיומי!
אם ידוע לך סוג הקפסולה ו/או החיידקים במוצר שרכשת, ניתן לקחת אותו בהתאם. אם לא אז 15-30 דקות לפני האוכל הוא הזמן המועדף לקחת פרוביוטיקה נכון לידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.
במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.