טיפול במערכת העיכול ושיקומה
 
פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה? לא שילוב טוב כמו שחשבת

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה? לא שילוב טוב כמו שחשבת

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה - כדורים של אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה אלו לצד אלו אתחיל ישר בנקודה הסופית – פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה זה (לרוב) שילוב לא מומלץ ואף מזיק, וממש עוד רגע תראה/י למה ומה כן כדאי לעשות. מדובר בנושא מורכב, ולצערי רוב העצות שקיבלת מאנשי ממטפלים ואנשי מקצוע (כולל רופאים), בקבוצות הפייס והפורומים השונים, אינן עומדות בקנה אחד עם תגליות מדעיות מהשנים האחרונות.

במאמר זה נבין מדוע ברוב המקרים קיימת בעיה מהותית בשילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה ומהם הנזקים שנוצרים מכך, למרות שבפועל פרוביוטיקה עשויה לסייע באופן נקודתי עם תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. אל דאגה, נפרט גם מה בדיוק צריך לקחת בזמן טיפול אנטיביוטי ואסטרטגיות נוספות לשיקום חיידקי המעי לאחריו.

אם את/ה מתעניינ/ת בפרוביוטיקה גם לצורך טיפול בבעיות עיכול, לא רק בשילוב עם אנטיביוטיקה, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שבקישור הזה כדי להבין בדיוק איך בוחרים את המוצר הנכון, כמה לוקחים, מיתוסים בתחום הפרוביוטיקה ועוד פרטים חשובים. ניתן גם לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול שיצרנו בקליניקה ומפרט איזו פרוביוטיקה מתאימה לכל סוג בעיה במערכת העיכול ויסייע לך לבחור מוצר בהתאמה אישית למצבך.

להלן תוכן עניינים של המאמר, באמצעותו ניתן גם לקפוץ לנקודות שיותר מעניינות אותך:

תוכן הסתר

יאללה, בואו נתחיל!!!

ראשית, מספר מיתוסים שממש חשוב לנפץ כדי שתבינ/י מה באמת המטרה של שילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה:

מיתוסים הקשורים ללקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה מגן על החיידקים הטובים – טעות!

פרוביוטיקה אינה מספקת הגנה לחיידקים הטובים וחלקם הולכים למות – אין לנו דרך להגן על החיידקים הטובים בלבד, בזמן שאנו משמידים את הרעים. בהמשך מאמר זה תראה/י גם שפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויה אף לפגוע בחיידקים הטובים (ספוילר קטן).

לקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מחזירה למעי חיידקים טובים – ממש לא מדויק

נכון, נטילת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מגדילה את כמות החיידקים הטובים במעי בזמן הטיפול עצמו וגם מפריעה לחיידקים ופטריות להעמיק את אחיזתם בו באופן זמני. עם זאת, החיידקים שאנו מקבלים בפרוביוטיקה אינם נותרים במעי ברוב המקרים (1) (2) (3) ובסופו של דבר לא יחליפו את החיידקים שמתו בזמן הטיפול.

החיידקים בפרוביוטיקה חולפים על פני המעי ולבסוף יוצאים מהצד השני. לחלקם זה לוקח ימים וזנים מסוימים יישארו שם שבועות, אך למעט זנים בודדים שניתן לספור על יד אחת, רובם המוחלט יסיים בחוץ.

זה לא אומר שאין תועלת בפרוביוטיקה בכלליות לטיפול במגוון בעיות – החיידקים עושים פעולות חשובות (2), המשנות את המאזן במעי, אך לרוב הם לא מתמקמים בו בעצמם.

נטילת פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה (או בזמן הטיפול עצמו) מפצה על החיידקים שמתו – טעות!

במעי שלנו קיימים מאות ולפעמים אף יותר מאלף זני חיידקים שונים, בעוד שפרוביוטיקה מכילה 1-15 סוגי חיידקים שונים בלבד. יש להפריד כמובן בין כמות החיידקים הכוללת במוצר, שיכולה להגיע למיליארדים רבים, למספר הזנים השונים – פרוביוטיקה יכולה להכיל 50 מיליארד חיידקים, אבל כולם יהיו מאותם 10 זנים פלוס מינוס. כלומר, בעוד שהכמות יכולה להיות גדולה, המגוון די מצומצם.

על כן, ההנחה שמגוון זנים כה מצומצם בפרוביוטיקה יכול לשקם את המערכת האקולוגית המורכבת שבמעי, משולל כל יסוד ורחוקה שנות אור מהאמת.

בנוסף לפערים העצומים במגוון בין המעי לפרוביוטיקה, חשוב להבין שנכון להיום עדיין קיימים זני חיידקים רבים מאוד שאין לנו את היכולת להרבות במעבדה, לא כל שכן לשלב במוצרים תעשייתיים. נכון להיום קיים בעולם כלי אחד בלבד שמציע מגוון חיידקים דומה לזה שבמעי – השתלת צואה.

הנזק העצום בלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

פה נופלים רוב האנשים, אפילו אנשי מקצוע ורופאים.

מחקר שפורסם בשנת 2018 ונעשה ממש כאן בישראל, במכון וייצמן (3), הראה שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה דווקא מעטה את קצב ההתאוששות של חיידקי המעי ומערכת העיכול בכלליות. כלומר, בעוד שהשילוב של אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה עשוי לסייע בהפחתת תופעות לוואי במהלך הטיפול עצמו, הפרוביוטיקה פוגעת ביכולת החיידקים הטובים המקומיים במעי שלך להתאושש ומעכבת את תהליך השיקום של המעי, אך זה לא הכל והנזק שהיא מייצרת נרחה יותר!!!

המחקר, שנעשה גם על עכברים ולאחר מכן על בני אדם, השווה מספר קבוצות:

  1. ביקורת – לא קיבלו אנטיביוטיקה ולא לקחו פרוביוטיקה.
  2. קיבלו אנטיביוטיקה ולאחר מכן השתלת צואה של עצמם, שהוכנה עוד מלפני האנטיביוטיקה.
  3. לקחו אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה.
  4. לקחו אנטיביוטיקה, אך בלי פרוביוטיקה – נתנו להם לעבור את האנטיביוטיקה ולהתאושש ממנה ללא עזרים.
התוצאות היו מפתיעות מאוד

מה שלא הפתיע היה שבקבוצה שקיבלה השתלת צואה נרשמה ההתאוששות המהירה ביותר באופן משמעותי – מי יודע, אולי בעתיד כולנו נפקיד דגימות צואה של עצמנו ב"בנק צואה" לשימוש עתידי במידת הצורך 🙂 .

בניגוד להשתלת צואה, בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה נצפתה ההתאוששות האיטית ביותר באופן משמעותי מכל הקבוצות האחרות.

בנוסף, המחקר מצא שהפרוביוטיקה גרמה לנזקים נוספים במעי, שבאו לידי ביטוי במגוון דרכים:

  • בקבוצה ששילבה פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, מגוון החיידקים במעי לאחר הטיפול היה הנמוך ביותר מכל הקבוצות – כן, נמוך גם מהקבוצה שלא לקחה כלום.
  • חלבוני דלקת היו גבוהים בהשוואה ליתר הקבוצות ונותרו כך למשך חודשים, גם לאחר שכל הקבוצות האחרות כבר התאוששו.
  • מסלולים מטבוליים במעי שנפגעו כתוצאה מהאנטיביוטיקה, לא התאוששו גם חודשים לאחר סיום הטיפול – אפקט שלילי שנצפה רק בקבוצת הפרוביוטיקה.

החוקרים מצאו, שהנזקים נותרו גם חמישה חודשים לאחר סיום הפרוביוטיקה ולמעשה לא חזרו למצבם התקין עד לסיום המחקר ולמדידה האחרונה שנעשתה בו. חשוב להדגיש שהנזקים הנ"ל נצפו אך ורק בקבוצה שלקחה פרוביוטיקה.

משמעות הדבר היא שהפרוביוטיקה לא רק שלא החזירה חיידקים טובים או סייעה למעי להתאושש, אלא הותירה אחריה נזק שנמשך גם חודשים לאחר סיום נטילתה, ומגוון החיידקים בקבוצה שנטלה אותה ספג את הפגיעה החמורה ביותר מכל הקבוצות.

מה בעצם קרה שם וגרם לכך

החוקרים המשיכו את המחקר כדי לבדוק אלו זני חיידקים בפרוביוטיקה מייצרים את ההפרעה הגדולה ביותר לאוכלוסיית החיידקים שלנו. הממצאים היו שדווקא חיידקים מסוג לקטובצילוס, שהם הנפוצים ביותר במוצרי פרוביוטיקה, מייצרים את ההפרעה החמורה ביותר! 

הסיבה לכך היא שעל מנת ליצר לעצמם יתרון, חיידקים רבים מפרישים חומרים שהורגים או מפריעים לאוכלוסיות חיידקים שונות להתרבות. 

לשילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויות להיות משמעויות חריפות בטווח הארוך

תתאר/י לעצמך אדם המטופל להליקובקטר, או לכל זיהום אחר, באמצעות אנטיביוטיקה. הוא מקבל הנחייה מהרופא/דיאטן/נטורופת/חברים/פייסבוק לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, או פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה, ועושה זאת. במידה שהטיפול יכשל וימליצו לו לקחת סבב אנטיביוטיקה נוסף, הוא יגיע לטיפול השני עם מיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי מעי) ומערכת עיכול "מפורקים", שאינם קרובים עדיין להתאוששות מהטיפול הראשון. במקרה זה הסיכון לנזקים מהטיפול השני יהיה גדול בהרבה כתוצאה מהפרוביוטיקה שלקח.

במצב זה המעי יהיה חשוף יותר לזיהומים וקיים חשש להיווצרות נזק שיהיה קשה וייקח זמן רב לשקם. באופן תיאורטי, ייתכן שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה למעשה מגדילה את הסיכון להתפתחות בעיות עיכול כמו מעי רגיז, זיהום קלוסטרידיום ועוד. יתרה מכך, בעשורים האחרונים אנו מודעים יותר ויותר לקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעי לבריאות הכללית של הגוף, מה שמעלה את השאלה בנוגע להשפעה של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה על הסיכון למחלות שאינן קשורות למערכת העיכול. כל זה כמובן בגדר השערה כרגע כי המחקר בנושא רק בחיתוליו, אך ההמלצה הגורפת לשלב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה היא מדאיגה.

שורה תחתונה עד כה: נכון למידע העדכני ביותר שבידנו, אני ממש ממליץ לך להימנע מלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, לפחות לא פרוביוטיקה סטנדרטית!!!

מה כן מומלץ לקחת עם אנטיביוטיקה

בזמן נטילת אנטיביוטיקה, אנו מחפשים מוצר שיענה על שלושת הקריטריונים הבאים:

  1. יפריע לחיידקים מזיקים ופטריות לשגשג.
  2. ישמר את סביבת המעי במצב תקין ככל הניתן, כדי שלחיידקים הטובים יהיו תנאים מיטביים להתאושש.
  3. לא יפריע לחיידקים הטובים.

חשוב למור שהמחקר בתחום עדיין צעיר, כך שייתכן שבעתיד המלצות אלו ישתנו, אך הדברים שעליהם אני ממליץ כרגע מבוססים על אינטגרציה של הידע המתקדם ביותר נכון להיום:

שכחו מפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה – הכירו את ה"בוטיראט"

בוטיראט הוא כלל לא פרוביוטיקה, כלומר זה לא חיידק, אלא מוגדר כ"פוסט-ביוטיקה" – מושג שמשמעותו תוצרים של חיידקים במעי.

מדובר בחומצת שומן קצרה שכמעט ולא נמצאת באוכל (בקיצור – סוג של שומן נדיר). היא למעשה תוצר לוואי של חיידקים – בזמן שהם מתסיסים את הסיבים מהאוכל שלנו, חיידקים פולטים תוצאי לוואי רבים ושונים – חלק מהחיידקים פולטים בוטיראט בין היתר.

לבוטיראט תפקידים חשובים במעי ובגוף כולו (5), בין היתר:

  • הוא מהווה מקור הזנה עיקרי לתאים שמצפים את המעי הגס.
  • מביא לביטוי גנים והפעלת מנגנונים ששומרים על סביבת מעי תקינה ובריאה, כזו שיותר מתאימה למאזן החיידקים הבריא שלנו ופחות מעודדת התפתחות חיידקים מזיקים ופטריות (קנדידה למשל).
  • בנוסף, לבוטיראט יש תפקידים במערכות רבות בגוף, למשל מערכות האחראיות על חילוף החומרים ועוד.

פרט טריוויה על בוטיראט: הוא נמצא בכמות קטנה בחמאה (butter), ומכאן שמו. מה שמדהים בבוטיראט, מעבר לתפקידים שלו בגוף, זה שהוא מדגים את הקשר המופלא שלנו עם חיידקי המעי – אנחנו מאכילים ודואגים להם, ותוצרי הלוואי שלהם משמשים את הגוף במגוון דרכים נפלאות.

כאשר רוכשים בוטיראט, חשוב להקפיד שמדובר בצורה שמגיעה למעי הגס ולא נספגת לפני. בעולם קיימות שתי צורות עיקריות שעושות זאת באופן מוצלח יותר מהאחרות:

  1. Probutyrate – פטנט של חברה בארה"ב (ניתן למצוא באמזון אך לרוב לא שולחים ישירות לארץ).
  2. Tributyrin– ניתן למצוא במוצרים של חברות רבות וזמין גם ב- iHerb.

המוצרים שמכילים Tributyrin וזמינים ב- iHerb:

  1. Deva, Vegan Tributyrin
  2. Nutricology, ButyrAid

הנחיות נטילה

מומלץ לקחת עם האוכל.

ניתן לקחת עד 1,000-1,500 מ"ג ביום. בקליניקה אנו לפעמים נותנים למטופלים גם מינונים גבוהים יותר באופן זמני במידת הצורך, אך תמיד רצוי להתייעץ עם איש/אשת מקצועץ

המוצר של Deva נוח יותר כי כל כדור מכיל 500 מ"ג, אז ניתן לקחת ממנו כדור אחד, 1-3 פעמים ביום.

המוצר של Nutricology מכיל רק 200 מ"ג לקפסולה אז ניתן לקחת 2-3 קפסולות בכל פעם, 1-3 פעמים ביום.

כדאי לעלות מינונים בהדרגה. שימו לב מכיוון שבוטיראט משפר את ספיגת הנוזלים במעי, אם יש לך עצירות הוא עשוי להקשיח את הצואה עוד יותר – במקרים אלו יש דגש חזק יותר על עליה הדרגתית במינונים.

פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה – ייתכן שיש דבר כזה – אלו הסוגים:

חשוב לציין שאין לנו מידע בדוק לגבי ההשפעה של כל זן חיידקים על התאוששות המעי לאחר אנטיביוטיקה, אך מהיכרות עם החיידקים הבאים ניתן לשאר שהם לא יזיקו כמו פרוביוטיקה רגילה עם אנטיביוטיקה. עדיין – העדיפות הראשונה היא בוטיראט במידת האפשר.

1. שמרים במקום חיידקים – הכירו את Saccharomyces Boulardii, או בקיצור: S. boulardii

מדובר בזן פרוביוטי של שמרים. הם חולפים במעי ולא מתמקמים בו, ובזמן זה מפריעים לשגשוג של מגוון חיידקים מזיקים ופטריות. מכיוון שמדובר בממלכה אחרת לחלוטין מחיידקים, פחות סביר שהם יתחרו עם החיידקים הטובים המקומיים במעי.

מוצרים המכילים S. Boulardii:

  1. NOW Foods, Saccharomyces Boulardii
  2. Lake Avenue Nutrition, Saccharomyces Boulardii
  3. Jarrow Formulas, Vegan Saccharomyces Boulardii + MOS

המינון מכל המוצרים זהה: כדור אחד, פעמיים ביום, לא משנה עם או בלי אוכל. מכיוון שמדובר בשמרים ולא בחיידקים, אין חובה להרחיקם מאנטיביוטיקה כי היא לא הורגת אותם (הם ממש badass!! 😆).

טיפ קטן מהקליניקה:

המוצר השלישי, של חברת Jarrow Formulas, מכיל MOS. בעיקרון זו יכולה להיות תוספת נחמדה שמזינה את החיידקים הטובים, אך אם המעי שלכם ממש רגיש בשגרה, מומלץ לבחור באחד משני המוצרים האחרים.

2. Clostridium butyricum

מדובר בחיידק המייצר בוטיראט, אותו בוטיראט מהאפשרות הראשונה, ושונה מהחיידקים בפרוביוטיקות הרגילות (6).

לרוב חיידקים המייצרים בוטיראט הם הראשונים להיפגע כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה (4). בשל חשיבותו הרבה של בוטיראט, פגיעה זו מביאה לשינוי שלילי משמעותי בתנאי הסביבה במעי.

קישור למוצר: Pendulum, Butyricum

מינון: כדור אחד, 1-2 פעמים ביום, עם האוכל (פעמים רבות כדור אחד מספיק).

להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

מומלץ לשמור בקירור ולכן כדאי גם לבחור במשלוח עם DHL ברכישה מ- iHerb.

3. ביוגאיה פרוטקטיס

לא סתם הוא במקום האחרון – מדובר בחיידק קרוב של לקטובצילוס (מזכיר לך שבמחקר ראו שהם עושים בעיות). עם זאת, מדובר בזן חיידקים שנמצא באופן טבעי במעי של בני אדם והמינון שיש לקחת ממנו נמוך בהשוואה למינון של פרוביוטיקות אחרות – מנה שלו מכילה 100 מיליון חיידקים בלבד, בהשוואה למיליארדים במוצרים אחרים.

בארץ היא מגיעה בטיפות ויש לבקשה מהרוקח (ללא מרשם). ניתן למצוא אותה ברוב בתי המרקחת.

אפשר לרכוש ב- iHerb במחיר משתלם יותר בהשוואה לארץ ובמגוון צורות לקיחה. המוצרים הבאים מכילים מספר מנות כפול (וחלקם אף יותר) מהבקבוק שניתן לרכוש בארץ. כולם מכילים גם ויטמין D. הקישורים הבאים מסודרים לפי צורת הלקיחה:

יש לקחת את המנה המומלצת על הבקבוק (5 טיפות), אך רצוי פעמיים ביום ולא פעם אחת. אם לוקחים בכדורים אז כדור אחד, פעמיים ביום.

לא משנה עם או בלי אוכל, אבל רצוי להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

אם רכשת בטיפות, יש לנער קלות את הבקבוק לפני הנטילה.

נ.ב

במקור היא משווקת לתינוקות, אך אל בהלה – היא נחקרה גם על מבוגרים בהקשרים רבים וראו שהיא מפחיתה תופעות לוואי של אנטיביוטיקה.

 

המוצרים מסודרים לפי סדר עדיפויות, כלומר האפשרות המועדפת עלי כרגע היא בוטיראט, ורק אחריו הקטגוריה של פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה. גם בתוך קטגוריית הפרוביוטיקה יש לסדר חשיבות: ראשון S. Boulardii וכך הלאה. חשוב לציין שהנושא דורש עוד מחקר וייתכן שבעתיד חלק מהמלצות אלה ישתנו, אך הן מייצגות את הידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.

* גילוי נאות: הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה מהקישורים הנ"ל, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים. 

שיטה מוכחת מדעית לשיקום אוכלוסיית חיידקי המעי לאילוסטרציה של מגוון אלמנטים הקשורים לאורח חיים בריא: אנשים עושים ספורט ומאכלים בריאים (מגוון פירות וירקות)אחר לקיחת אנטיביוטיקה

אחד הדברים היעילים ביותר שביכולתך לעשות, ויסייע רבות מאוד ליצירת אוכלוסיית חיידקים בריאה, הוא לייצר אורח חיים בריא. זו אולי המלצה "משעממת", אך היא בדוקה ומוכחת מדעית כמשפרת את הרכב חיידקי המעי והיבטים בריאותיים נוספים. גם בלי קשר לאנטיביוטיקה, זה משהו שהיית צריכ/ה להתחיל כבר מזמן, אז הנה הזדמנות נהדרת 😉.

מה צריך לעשות:

  1. תזונה עשירה ובריאה: הרבה ירקות (שליש צלחת לפחות, אם אפשר חצי זה עוד יותר טוב). פירות ואגוזים גם מתקבלים בברכה. יתר הצלחת כמובן לפחמימות וחלבונים.
  2. להימנע ככל הניתן ממזון מעובד.
  3. להזיז את הגוף ברמה יומית (הליכות וכו')
  4. לבצע פעילות גופנית.
  5. ללכת לישון בשעה נורמלית, ובכלליות לישון מספיק שעות (7-9 שעות בלילה ככלל אצבע).
  6. הפחתת סטרס: להירגע, לנשום, להכיל, לשחרר ולאהוב.

חשוב לזכור שהחיים הם לא שחור ולבן וזה לא הכל או כלום – אם תעשה/י רק חלק מהדברים הנ"ל זו כבר התקדמות. ניתן לעבוד בכל פעם על סעיף נוסף ובהדרגה להוסיף דברים ולשפר את איכות החיים ובריאותך.

ירקות כבושים – פרוביוטיקה מהטבע

ירקות כבושים במלח בהכנה ביתית (מומלץ לכבוש לפחות 2-4 שבועות) יכולים גם הם לסייע להגדלת מגוון החיידקים ושיפור מדדים בריאותיים (במעי ובגוף בכלליות).

מצד אחד אנו לא יודעים מה תהיה השפעתם לאחר טיפול אנטיביוטי כי הם מכילים חיידקים רבים ומגוונים.

מצד שני אנו יודעים שיש לה יתרונות והשפעה חיובית על המעי הרבה מעבר למה שפרוביוטיקה מסוגלת לתת.

על כן, קשה לצאת בהמלצה גורפת כיצד ומתי לשלבם. המלצה חצי שמרנית תהיה להמתין 3-4 שבועות מסיום הטיפול האנטיביוטי ואז לשלבם. אנו יודעים שבניגוד לפרוביוטיקה הם כן עשויים להגדיל באופן משמעותי את מגוון החיידקים במעי ומשפרים את פעילותו, גם בלי קשר לתכולת החיידקים שבהם. הדילמה שכרגע אין לה מענה מדויק היא מתי להתחיל ובאיזו סמיכות לאנטיביוטיקה.

לסיכום

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה היא נושא מורכב משחשבנו בעבר ומסתמן שהרבה ממה שחשבנו, שגוי!

אין לי ספק שנלמד על תחום זה עוד רבות בעתיד, ושאנו רק מתחילים לחשוף את ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה. שתפו את המידע הזה עם מי שצריך לדעת.

במידה שאת/ה סובל/ת מבעיה מורכבת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *