טיפול במערכת העיכול ושיקומה
 
טיפול טבעי בהליקובקטר פילורי

טיפול טבעי בהליקובקטר פילורי

במאמר הקודם סקרתי את הטיפול האנטיביוטי בהליקובקטר פילורי ואת הדרכים לשפר את יעילותו. אחד מחסרונותיו הבולטים של הטיפול הנ"ל הוא שיעור גבוה של תופעות לוואי, דבר המוביל מטופלים רבים לחפש אחר טיפולים אלטרנטיביים בטוחים יותר ולריבוי מוצרים המבטיחים ריפוי שכזה.

בעיה נוספת עם הטיפול האנטיביוטי היא שהליקובקטר, כמו חיידקים רבים, מפתח עם השנים עמידות לסוגי אנטיביוטיקה שונים (1) ועמידות זו מובילה מדענים לחפש אלטרנטיבות לטיפולים המקובלים. עקב כך אנו עדים בעשורים האחרונים למחקרים שמטרתם לבדוק את מידת יעילות הטיפול של צמחים נגד הליקובקטר, מהם אנו למדים כי אכן קיימים צמחים רבים המכילים חומרים פעילים שמסוגלים לפגוע בחיידק (2) (3).

אחד המאפיינים של עולם הצומח הוא עושר ומגוון – ישנו מגוון עצום של צמחים, הפועלים בדרכים שונות שעשויות לסייע בטיפול, החל מתקיפה ישירה של החיידק ועד לצמחים שפוגעים בו באופן עקיף על ידי הפרעה למנגנוני ההגנה וההישרדות שלו, לדוגמה פגיעה ביכולת להיאחז בתאי הקיבה או באנזים המאפשר לו לשרוד בסביבה החומצית ששוררת בה.

מכיוון שכל צמח פועל באופן שונה ובגלל שמדובר בחיידק עיקש, גם הטיפול הטבעי יכלול שילוב של כמה צמחים, כאשר המטרה היא לתקוף את החיידק ובו זמנית לנטרל את אותם מנגנוני הישרדות. באופן זה שילוב של מספר צמחים או תוספים עשוי ליצור סינרגיה ולהעצים את יעילות הטיפול.

עם זאת, המגוון הגדול טומן בחובו גם חיסרון – בשל ריבוי האפשרויות מעולם הצומח יתכנו הבדלים בין השיטות בהן נוהגים מטפלים ומטפלות שונות ואין גוף ידע אחד אמין ומתוקף מדעית. מה שמחריף את הבעיה הזאת היא העובדה שהמחקר בצמחים אינו מפותח כמו מחקרי תרופות. בפועל צמחים רבים לא עוברים את שלב המחקר במבחנה, אך הם נמכרים לציבור ואף נעשה בהם שימוש טיפולי רב. זהו מצב בעייתי כיוון שלא תמיד ניתן לדעת בוודאות כיצד צמחים מסוימים עובדים בתנאי אמת ולפעמים צמח שנראה מבטיח מאוד במבחנה לא יעבוד על בני אדם. הדוגמה הטובה ביותר לצמח שעובד נהדר במבחנה אך בניסויים על בני אדם אינו "מספק את הסחורה" היא שום. ממש אותו השום בו רבים משתמשים על בסיס יומי לבישול. בניסויי מבחנה  נראה כי השום פוגע ביעילות בחיידק ההליקובקטר, אך ניסויים שנעשו בבני אדם הראו כי בפועל הוא אינו יעיל (4) (5) (6).

כמו כן חשוב לזכור כי בעוד שעולם הצמחים נשמע מאוד "רומנטי" ומבטיח, ממש כמו בטיפול האנטיביוטי, גם כאן אין "פטורים" משינוי באורח החיים ובתזונה, אחרת סיכויי הצלחת הטיפול יפחתו משמעותית.

מדוע אם כך קיים הבדל כה משמעותי בין המבחנה לגוף שלנו?

בגוף האדם שוררים תנאים ייחודיים שלא תמיד ניתן לדמות  בניסוי מבחנה, למשל: רמת חומציות גבוהה, טמפרטורה, אנזימים, נוכחות מערכת החיסון, המבנה הפיזי של הקיבה ועוד. בשל ההבדל הגדול בין גופנו למבחנה אני תמיד מעדיף להשתמש תחילה בצמחים שנבדקו והראו יעילות גם בניסויים בבני אדם ולכן הסבירות שיעבדו גבוהה יותר – ואל דאגה! יש צמחים כאלו.

אך רגע לפני שנדבר עליהם… מילה על הצמחים בהם לא מומלץ להשתמש כטיפול קו ראשון (לדעתי): שמן אורגנו ותמצית זרעי אשכוליות.

שמן אורגנו – אם להתרשם מדבריהם של מטופלים המגיעים אלי לאחר שעברו כבר מטפל או שניים, מדובר במוצר המככב אצל מטפלים רבים עבור בעיות הקשורות לשגשוג חיידקים, לא רק הליקובקטר. אך למרות השימוש הנרחב שעושים בו, לשמן אורגנו מספר בעיות שהופכות אותו למועמד לא כל כך אידאלי לטיפול ראשוני בחיידק:

  1. טווח פעולה רחב – הוא הורג סוגי חיידקים רבים – על פניו נשמע מעולה! אך חשוב לזכור שאנו מעוניינים להיפטר רק מהליקובקטר ולא מכל אוכלוסיית החיידקים. המשמעות של טווח פעולה רחב היא פגיעה אפשרית גם בחיידקים טובים.
  2. גירוי הקיבה – שמן אורגנו עשוי לגרות את הקיבה ואף לגרום לתחושת צריבה במידה ששכבת הרירית שאמורה להגן עליה נפגעה. מכיוון שאנשים הסובלים מהליקובקטר סובלים פעמים רבות גם מדלקת בקיבה ובמקרים חמורים יותר אף מכיב (אולקוס), שימוש בשמן זה עשוי להגביר את הכאב ואת תחושת חוסר הנוחות.
  3. הוא פשוט לא נחקר בהקשר הזה ויש אלטרנטיבות אפקטיביות ובטוחות יותר.

תמצית זרעי אשכוליות – תוסף פופולרי נוסף לטיפול במצבים המאופיינים בשגשוג חיידקים. שתי בעיות מרכזיות בתוסף זה גורמות לי שלא להמליץ על השימוש בו:

  1. טווח פעולה רחב מאוד – הורג גם מגוון גדול מאוד (7) של חיידקים, גם טובים, ולכן איני ממליץ עליו כטיפול ראשוני, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בטיפול ארוך משבוע-שבועיים. במובן מסוים אופן פעולתו לא שונה מאוד מזה של אנטיביוטיקה.
  2. המחקר היחיד בו ניסו אותו על בני אדם לא הראה תוצאות מבטיחות בכל הקשור לאיזון מדדי דלקת וריסון תופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי (8) – תכונות שכן ניתן למצוא בצמחים שעליהם אפרט ממש בעוד רגע.
  3. עובדה שחשוב לדעת על תמצית זרעי אשכוליות – מותגים רבים של שמן זרעי אשכוליות מכילים חומר מחטא (benzalkonium) (9)(10). מקורו של חומר זה כמובן שאינו מהצמח אלא מהחומרים בהם משתמשים בתהליך הכנת התמצית. יתרה מכך, מחקר שהשווה מותגים שונים של תמצית זרעי אשכוליות הראה שבהיעדר נוכחות חומר זה, תמצית זרעי אשכוליות בפני עצמה אינה כה יעילה נגד חיידקים (11). משמעות הדבר היא שאתם כנראה שותים כמויות קטנות של חומר מחטא ולזרעי האשכוליות יש תרומה קטנה בהרבה ממה שחשבתם.

נ.ב

מוצר נוסף שמאוד אופנתי בקבוצות ובאתרי האינטרנט השונים הוא דבש מאנוקה – צר לי "להרוס שמחות" אבל הוא לא באמת יעיל באופן משמעותי יותר מסוגי דבש אחרים (12) (13). אפשר כמובן להשתמש בו אם הוא טעים לך, אבל לא כדאי לתלות בו תקוות גדולות וודאי שלא להשקיע בו יותר מידי. דבש איכותי שלא עבר חימום כנראה יעשה את אותה העבודה פחות או יותר.

  • האמור מתייחס לשימוש בדבש מאנוקה לטיפול בהליקובקטר פילורי, לא התעמקתי בשימושים אחרים שלו.
  • לא באמת צר לי להרוס שמחות, ניפוץ מיתוסים זה תמיד דבר נחמד 😃
מספיק עם השליליות – מה כן כדאי לנסות כטיפול קו ראשון

כאמור, הטבע מציע שלל אפשרויות. הקריטריונים שעומדים לנגד עיניי בבחירת הצמחים, הם:

  1. נבדק מחקרית, רצוי גם בניסויים על בני אדם.
  2. מכיוון שהליקובקטר מלווה בדרך כלל גם בדלקת ו/או בבעיות אחרות בקיבה, רצוי שהצמח גם יהיה בעל תכונות המפחיתות דלקתיות.
  3. לא פוגע באופן חמור בחיידקים הטובים – כמה שיותר ממוקד להליקובקטר

אז יאללה, בואו נתחיל! וזכרו שתמיד טוב לשלב כמה דברים, בהתאם לתסמינים כמובן.

קצח (Nigella Sativa) – אולי הצמח המפורסם ביותר לטיפול בהליקובקטר, זאת בשל מחקר (14) שהדגים כי שני גרם מהצמח הבודד הזה, יעילים בערך כמו טיפול תרופתי משולש (שני סוגי אנטיביוטיקה ותרופת PPI). שכיחות תופעות הלוואי שלו נמוכה מאוד ולכן הוא מועמד מעולה לכל פרוטוקול טיפול בהליקובקטר פילורי. מומלץ להשתמש באבקה המכילה את כל חלקי הגרגר ולא רק בשמן.
דוגמה לתוסף קצח בקישור הזה

צמחים המכילים ברברין (Berberine) – חומר המצוי במספר צמחים ובעל תכונות אנטי-בקטריאליות (הורג חיידקים). במחקרים בהם שולב עם טיפול אנטיביוטי (15) (16), הוא הגדיל את הסיכוי להיפטר מהחיידק ובמקביל הגביר את קצב החלמת הכיבים (אולקוס). בנוסף, הוא מסייע בהפחתת הדלקתיות ובהגנה על מערכת העיכול מפני רעלנים שמפרישים חיידקים. בקיצור, אחלה תוספת לטיפול!
צמחים המכילים ברברין כוללים: goldenseal, Oregon grape ולא נשכח את המפורסם מכולם – Barberry. מומלץ להשתמש בתמצית מכל הצמח ולא רק ברברין טהור כי צמחים אלו מכילים רכיבים נוספים העשויים לסייע בטיפול בחיידק. דוגמאות לתוספים שיכולים לעבוד: התוסף הזה, התוסף הזה והתוסף הזה. האחרון הוא אולי הפופולרי ביותר בקרב מטפלים מרחבי העולם אך לא תמיד יש אותו במלאי, כמובן שיש עוד סוגים רבים וטובים.

מונולאורין (Monolaurin) – חומצת שומן בינונית (סוג של שמן) הנמצאת באופן טבעי בקוקוס. בעוד שזו אינה נבדקה במחקרים על בני אדם, כשהשוו אותה במעבדה לשמן אורגנו (17) נצפה שיש לה פעילות הרבה יותר חזקה נגד הליקובקטר. מלבד לפעילות חזקה יותר נגד החיידק, נמצא גם שהיא עובדת בחומציות ובטמפרטורה השוררות בקיבה (18). בניגוד לשמן אורגנו היא דווקא עשויה לתרום להתפתחות אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי ו"על הדרך" להילחם גם בפטריות (קנדידה).

דוגמה לתוסף מונולאורין בקישור הזה

ג'ינג'ר – מסייע לטיפול בבעיות קיבה ומחקר קטן (19) גם מצא שבמינון של 3 גרם ליום הוא עשוי לסייע בהשמדת החיידק.

דוגמה לתוסף ג'ינג'ר בקישור הזה

נים (Neem) – פחות ידוע מהאחרים אך מחקרים מראים שהוא מסייע לריפוי הקיבה (20) (21). כמו כן, לנים יש תכונות אנטי-מיקרוביאליות (הורג חיידקים) ובניסוי במבחנה הוא נמצא כיעיל נגד הליקובקטר (22). תכונה נוספת שהופכת את נים למועמד טוב לטיפול היא העובדה שבסביבה חומצית, כמו זו השוררת בקיבה, יעילותו מתגברת עוד יותר! זאת בניגוד לאנטיביוטיקה, אשר יעילותה יורדת בסביבה חומצית. כל אלו הופכים את נים למועמד פוטנציאלי לטיפול.

דוגמה לתוסף נים בקישור הזה. לנים יש נגזרות שונות בהן משתמשים בהתאם למטרת הטיפול – עלה או שמן.

  • אני לא מקושר לשום חברה ולאף תוסף, אספתי את הדוגמאות הנ"ל אך ורק בשביל הקוראים והקוראות שלי.

בנוסף לצמחים הנ"ל קיימים צמחים נוספים אשר לבד לא יהרגו את החיידק אבל יכולים לסייע להחלמה, לשיקום הנזק ואף ליצור סינרגיה ולחזק את הטיפול בחיידק עצמו. בין הצמחים הללו נכללים: ליקוריץ, כיוס מסטיקה, אלוורה ועוד, עליהם ארחיב במאמר המסכם לסדרת מאמרים זו שיעסוק בשיקום הנזק לקיבה לאחר הטיפול החיידק.

קיימים כמובן צמחים נוספים בהם ניתן להשתמש אך כטיפול קו ראשון, הנ"ל הראו תוצאות מבטיחות מאוד וחלקם אף הוכיחו עצמם בניסויים על בני אדם או לכל הפחות מראים נתונים מבטיחים מאוד, גם בעוצמת הפעילות וגם ביכולת לפעול בתנאים הקשים ששוררים בקיבה. המשותף לכולם הוא השפעה מיטיבה כללית על הבריאות ולא רק היותם אנטי-מיקרוביאלים (הורגי חיידקים).

יש לזכור כי לא קיימים בעולם צמחים/תרופות אשר חפים במאה אחוזים מתופעות לוואי. על מנת להימנע מתופעות אלו ולקבל את הטיפול המתאים ביותר עבורך, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שיתאים לך את השילוב הנכון ביותר למצבך – השניים הראשונים למשל עשויים להוריד את רמות הסוכר ואת לחץ הדם, דבר אשר עשוי להיות חיובי אך במידה שלוקחים תרופות בעלות פעולה זהה, שימוש בצמחים הללו עשוי להיות מסוכן ומצריך נקיטת משנה זהירות וליווי מקצועי.

לסיכום

אף שהמחקר בצמחים פחות מפותח בהשוואה לתרופות, ממצאים ראשוניים וניסיון טיפולי קליני מצביעים על כך שצמחים עשויים להוות חלופה טובה לאנטיביוטיקה. החיסרון המשמעותי בצמחים הוא המחסור במידע – אין לנו מספרים מדויקים בנוגע לאחוז היעילות (בניגוד לאנטיביוטיקה) וכן קיימים צמחים רבים שהראו יעילות במבחנה אך אין לנו מושג האם הם יעבדו באותה המידה בגוף האדם – הניסיון מראה שגם הצמח המבטיח ביותר במבחנה יכול לאכזב ברגע האמת.

מצד שני, היתרון בצמחים הוא שבהתאמה נכונה אחוז תופעות הלוואי לרוב נמוך משמעותית בהשוואה לאנטיביוטיקה. חלקם הראו תוצאות יפות במחקרים קליניים על בני אדם, אף שמדובר במחקרים קטנים – סקרתי עבורכם את הכוכבים הגדולים. אין לי ספק שבעתיד נדע הרבה יותר ורשימת הצמחים היעילים על בני אדם תתפתח ותגדל. מבטיח לעדכן בהתפתחויות – מוזמנות/ים לעקוב.

משפט אחרון – עדיין לא התגלתה תרופת פלא – הצמח הקסום שירפא במחי יד את כל התחלואים. לכן, על מנת להתגבר באופן מוחלט וסופי על הליקובקטר פילורי והתחלואות הנלוות אליו, יהיה עליך לטפל בשורש הבעיה – הגורם שהביא אותו להתפרץ מלכתחילה – סטרס, תזונה ואורח חיים. על כל אלה במאמר הבאים בסדרה.

אם יש לך שאלות אני מזמין אותך להצטרף לקהילת הפייסבוק שלי – קל לעיכול – בה ניתן להתייעץ, לשתף בתהליך או סתם לפרוק בסביבה תומכת, נתראה שם!

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי צור/צרי קשר, אשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ואחזור בהקדם, או להתקשר אלי לטלפון: 054-2292762, אם אני לא זמין בבקשה שלח/י הודעה ואחזור בהקדם, תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.