הליקובקטר פילורי – אבחון, תסמינים והטיפול האנטיביוטי

האם אי פעם היה לך חבר/חברה/ידיד/ידידה שהרגשת שממש כופים עליך "חברות" בה אין לך עניין?הליקובקטר פילורי

זהו בערך הסיפור של הליקובקטר פילורי, חיידק אשר נמצא בקשר הדוק עם האנושות מזה 80,000 שנים (1). אם הכלב, חברו הטוב של האדם, נמצא לצידנו "רק" 15-30 אלף שנה, מה נאמר על הליקובקטר? 😒

הליקובקטר פילורי הוא "מגפה" עולמית שנויה במחלוקת – יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם נושאת אותו: 80% מאוכלוסיית מדינות מתפתחות וכ- 20-30% מאוכלוסיית העולם המערבי (2). לרוב הוא מתיישב במערכת העיכול העליונה ובקיבה בפרט.

המחלוקת אודות החיידק סובבת סביב השאלה: האם הוא מזיק ויש להכחידו עם איתורו, או שמא הוא דווקא אינו מזיק כלל ואף עשוי להועיל לבריאות – גישות אשר לעתים הפוכות לחלוטין ועליהן ארחיב בהמשך.

בסדרת מאמרים זו נבין מה זה הליקובקטר פילורי והאם הוא "טוב" או "רע", מתי צריך לטפל בו ומתי שווה לשקול שלא. כמו כן, נכיר את הטיפולים השונים: תרופתי, טבעי, תזונתי ואורח חיים. בנוסף, נראה כיצד ניתן למקסם את סיכויי ההצלחה ובמקביל להפחית את שיעור תופעות הלוואי של כל אחד מהטיפולים הללו. לבסוף, נלמד מדוע לפעמים, גם לאחר סיום הטיפול, נותרים התסמינים וכיצד ניתן לשקם את המערכת ולחזור לשגרה ולבריאות איתנה – כזו שהייתה לך לפני שהכל התחיל.

זהו המאמר הראשון מתוך סדרה של 4 מאמרים ובו אסביר לכם/ן על החיידק, התסמינים, הבדיקות והמחלוקות. נכיר את הטיפול המערבי (אנטיביוטיקה) – ואסביר לך איך לקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר (אם חשבת שמובן מאליו שזה מה שהרופא ייתן, טעית!). לבסוף ארחיב על תוספים באמצעותם ניתן להגדיל באופן משמעותי את יעילות הטיפול ולהפחית את שיעור תופעות הלוואי.

סימנים מחשידים שיש לך הליקובקטר שיצא משליטה

לרוב התלונות של מטופלים קשורות למצב דלקתי בקיבה, המתפתח בין היתר עקב יציאה של החיידק מאיזון. התסמינים בדרך כלל כוללים: כאב ו/או הרגשה שורפת בבטן, כאב בטן המוחרף כשהבטן ריקה (בין הארוחות), הרגשה של דקירות, בחילה, אובדן תיאבון, ריבוי גרפסים קטנים, נפיחות, ירידה לא רצונית במשקל ועוד. בהעדר טיפול מתאים, הדלקת עשויה להתפתח וייתכנו גם תסמינים נוספים, ביניהם: הקרנה של הכאב לגב, הקאות, הזעה מרובה, חיוורון, דפיקות לב מהירות וקושי לנשום כשמתכופפים קדימה.

במידה שאת/ה חווה את התסמינים הנ"ל, מומלץ לקבוע תור לרופא משפחה ובמקביל גם לרופא גסטרו לצורך אבחון הבעיה.

דרכי אבחון – כיצד ניתן לאתר את החיידק

קיימות מספר דרכים לאיתור החיידק, חלקן פשוטות וחלקן יותר פולשניות:

  1. בדיקת נשיפה (Urea breath test) – בדיקה פשוטה, מהירה ובעלת אחוזי דיוק טובים. בבדיקה זו נושפים לתוך מבחנה מיוחדת לפני ואחרי שתיית חומר – איזוטופ לא רדיואקטיבי של פחמן, בדרך כלל מעורבב עם מיץ תפוזים. לאחר חצי שעה מודדים את כמות החומר בנשיפה – כאשר הכמות חוצה את הרף, סימן שיש לך הליקובקטר פעיל. ההכנה לבדיקה די פשוטה אך יש להתייעץ עם רופא כיוון שנדרש להפסיק תרופות מסוימות זמן מה טרם ביצועה.
  2. בדיקת צואה – בבדיקה זו מאתרים את החיידק בדגימת צואה. גם כאן נדרשת הפסקת תרופות מסוימות כשבועיים לפני ויש להתייעץ על כך עם הרופא.
  3. גסטרוסקופיה – בדיקה זו נעשית בדרך כלל לאיתור דלקת, כיבים ובעיות נוספות במערכת העיכול העליונה. עם זאת, "על הדרך" הרופא יכול לבדוק את נוכחות החיידק.
  4. בדיקת דם – בבדיקה זו מאתרים נוגדנים להליקובקטר. אמינותה נמוכה כיוון שהנוגדנים יכולים להישאר בדם שנים לאחר חלוף החיידק.
למה זה התפרץ דווקא אצלי?

עולם המחקר עדיין לא ענה על השאלה הזאת ולמען האמת, נכון לפרסומים שקראתי עד היום הוא גם לא מתעניין יותר מידי. עם זאת, כן ניתן לראות שהליקובקטר בלבד אינו אשם בהכל, שכן במקרים רבים הכחדתו אינה מביאה להחלמה מדלקת קיבה (17). מה שאנחנו כן יודעים זה שהרבה בעיות במערכת העיכול הן תוצאה של תזונה לקויה, אורח חיים לא טוב ובמידה רבה מאוד גם סטרס. זהו גם הרקע שמספרים מטופלים רבים המגיעים לקליניקה. הגורמים הנ"ל, ככל הנראה, מהווים טריגרים למצב הדלקתי ולהפרת האיזון בין הליקובקטר למערכת החיסון (3) (4) (5).

אז אם הוא מזיק, על מה המחלוקת?

לא מעט מחקרים מקשרים את נוכחותו של הליקובקטר עם מחלות רבות (6) (7), הנפוצות ביותר הן גסטריטיס (דלקת קיבה), כיב ובמקרים נדירים – בהם הטיפול מוזנח לאורך זמן – לסרטן בקיבה. מצבים רפואיים נוספים אליהם הוא מקושר, כוללים:  אנמיה, מחסור בוויטמין B12, מחלות לב וכלי דם, מח ומערכת העצבים (אלצהיימר, דמנציה וכו'), מחלות מטבוליות, מחלות כבד והרשימה עוד ארוכה. בחלק מהמקרים הנ"ל נמצא שהשמדת החיידק משפרת משמעותית את סיכויי ההחלמה.

מנגד, יש הטוענים שהחיידק דווקא מסייע באיזון מערכת החיסון וגם הם צודקים:
מחקרים הראו כי נוכחות החיידק דווקא מפחיתה את חומרתן של מחלות מסוימות הקשורות לאלרגיה, כאשר אסטמה היא הנחקרת ביותר (7) (8). האחראים לאפקט זה הם חומרים שמפריש החיידק דווקא כמנגנון הגנה מפני מערכת החיסון – חומרים אלו ממתנים את התגובה החיסונית ובכך למעשה גם ממתנים תגובות אלרגיה במערכת הנשימה – יהיו שיגידו שמדובר במצב Win Win. ראיה נוספת לטובת תיאוריה זו היא שכאשר מכחידים את ההליקובקטר באנשים אלו, אותן מחלות אלרגיה – מחמירות. עם זאת, הגנה זו מתרחשת רק אצל אנשים שנושאים את החיידק מילדות, אך כאשר ההדבקה מתרחשת בגיל מאוחר יותר (חשיפה מהסביבה, צואה או רוק), מידת ההגנה כבר מוטלת בספק.

לטפל או לא לטפל, זו השאלה

כשמשלבים את כל המידע הנ"ל, התמונה שמתקבלת היא כי אין הכרח לחסל את החיידק בקרב כלל האוכלוסייה וודאי שלא אצל אנשים בריאים ללא תסמינים, אשר גילו אותו בבדיקה שגרתית כזו או אחרת. לעומת זאת, כשהחיידק מלווה בתסמינים, מחלות רקע ובבעיות רפואיות נוספות, בין אם במערכת העיכול או מחוצה לה, בהחלט כדאי לשקול טיפול – במיוחד אם ידוע שההדבקה התרחשה לאחר שלב הילדות, שכן במקרים אלו  פחות סביר שהמטופל ייהנה מהאפקט המגן של החיידק.

איך לטפל – בואו נדבר תכלס

אם החלטת לטפל בחיידק קיימות שתי גישות עיקריות: מערבית וטבעית (צמחי מרפא ו/או תוספים). במאמר זה ארחיב על הטיפול המערבי (אנטיביוטיקה) וכיצד ניתן לשדרגו. במאמרים הבאים ארחיב גם על אפשרויות טיפול נוספות.

גרסת המערב בתוספת שדרוגים וסודות מהקליניקה שלי 😉
הטיפול האפקטיבי ביותרגרסת המערב

ברחבי העולם קיימים מספר פרוטוקולים ושילובי תרופות לטיפול בחיידק, המשתנים כתלות בעמידותו לסוגי אנטיביוטיקה ולאזורים- גאוגרפים שונים בעולם.  גם בישראל קיימות הנחיות המותאמות לזני ההליקובקטר הנפוצים באזורינו ולעמידותם בפני סוגי אנטיביוטיקה שונים (9) (10).

הטיפול המומלץ באזורנו מורכב משלושה סוגי אנטיביוטיקה ומתרופה נוספת ממשפחת PPI's, אשר מטרתה להוריד את רמת החומציות בקיבה ולמקסם את פעילות האנטיביוטיקה. מכיוון שהוא מכיל ארבעה סוגי תרופות, פרוטוקול זה נקרא "הטיפול המרובע".

לוודא שהטיפול שניתן לך הוא האפקטיבי ביותר – זה לא מובן מאליו!

קבלו נתון מדהים: בסקר שנערך בשנת 2018 על ידי איגוד רופאי הגסטרו בישראל התגלה כי שני שלישים מרופאי המשפחה לא נותנים את הטיפול המתאים להליקובקטר ולמעשה נותנים שילוב אנטיביוטיקות אליו החיידק באזורנו עמיד יחסית. ניתן להתנחם בעובדה שבשנת 2015 פחות מעשרה אחוז מרופאי המשפחה נתנו את הטיפול הנכון, כך שלפחות אנחנו במגמת שיפור והמודעות עולה משנה לשנה (11). 🙂

טיפול לא מדויק משמעותו אחוז כישלונות גבוה יותר וכתוצאה מכך סבבי אנטיביוטיקה נוספים. שימוש מוגבר באנטיביוטיקה עשוי לפגוע בגופך, שכן הוא הורג גם חיידקים טובים רבים. בנוסף, האנטיביוטיקוה פועלות על כל איברי הגוף, גם אלו שאינם קשורים למערכת העיכול, ובכך גורמות לנזקים ואף מותירות את הגוף, ואת מערכת העיכול בפרט, חשוף לזיהום משני. נזק נוסף אשר עשוי להיווצר עקב ריבוי אנטיביוטיקות הוא שיעור גבוה של תופעות לוואי, המתרחשות אצל עשרות אחוזים מהמטופלים (12). תופעות אלו עשויות להיות קלות אך לפעמים הן גם קשות וכוללות: חולשה, בחילות, הקאות, שלשול או עצירות, כאבי בטן, טעם מתכתי בפה ועוד.

איך לקבל את הטיפול הנכון

ככלל, רצוי לקבל את הטיפול מרופא גסטרו בלבד.
במידה שאתם כן מקבלים אותו מרופא המשפחה, רצוי לוודא שהמרשמים תואמים את הנחיות איגוד הגסטרו המצורפות ממש כאן למטה, או לפחות להיות מודעים אליהן במעמד קבלת הטיפול

טיפ חשוב: אם אתם מעוניינים להיוועץ ברופא משפחה ולברר מדוע קיבלתם אנטיביוטיקה מסוימת ולא אחרת, עשו זאת ממקום מכבד, תוך יצירת שיח שיתופי, המאזן בין לקיחת אחריות על בריאותכם למקצועיות ולידע של הרופא. זכרו שלרופא המשפחה יש שיקולים מקצועיים רחבים יותר מעבר להנחיות הרשמיות, הנובעים בין היתר מהיכרות אישית של מצבכם הבריאותי, כך שהטיפול יכול להשתנות מאדם לאדם.

להורדת הנחיות איגוד הגסטרו הישראלי – לחצו כאן (פרוטוקול הטיפול נמצא בתרשים בעמודים 3-4)

להגדיל את סיכויי ההצלחה ולהפחית את שיעור תופעות הלוואי בטיפול האנטיביוטי

קיימים מספר תוספים שניתן לקחת בשילוב עם האנטיביוטיקה, אשר הוכחו כמשפרים את יעילות הטיפול ומפחיתים את שיעור וחומרת תופעות הלוואי:

פרוביוטיקה

לפרוביוטיקה שני תפקידים בטיפול בחיידק:

  1. הפחתת תופעות לוואי – פרוביוטיקה שבאופן עקבי נמצאה במחקרים כתורמת להפחתת תופעות לוואי בשיעור של כ- 50% (12), בייחוד שלשול ובחילות, היא מזן S.boulardii. ניתן לרכוש אותה בקישור הזה וגם בקישור הזה. בארץ ניתן למצוא אותו במוצר בשם "ביו בולרדי" של סופהרב וכן ב"פרוביוטיק Travelers" של אלטמן.
  2. שיפור אחוזי הצלחת הטיפול – סקירות ומטה-אנליזות (מחקרי על) רבות הדגימו כי פרוביוטיקה יכולה לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול בשיעור של עד 20%. חיידקים המתאימים למטרה זו הם כאלו שמסוגלים לשרוד מספר שעות בחומציות הקיבה. רוב המחקרים התמקדו במשפחות חיידקים מסוג Bifidobacteria ו- Lactobacillus. המלצתי היא לבחור בפרוביוטיקה המכילה מגוון רחב ככל הניתן של זנים מהמשפחות הנ"ל (13). דבר נוסף שיש לוודא בנוגע למוצר שבוחרים זה שהחיידקים משתחררים בקיבה. ישנם יצרנים המתהדרים בכך שהחיידקים משתחררים רק אחריה – במעי – הדבר טוב לבעיות מעי אך פחות כאשר רוצים השפעה ישירה בקיבה. במקרה של קפסולה עם שחרור מושהה, ניתן לפתוח אותה ולרוקן את התוכן לכוס מים, לערבב ולשתות. חפשו מוצר המכיל לפחות 5-6 סוגי חיידקים שונים מהמשפחות הנ"ל, יש בכל חנות פארם בארץ.

המלצתי היא לשלב עם הטיפול האנטיביוטי את שני סוגי הפרוביוטיקה (מסעיפים 1 ו- 2) על מנת ליהנות מכל העולמות.

תוסף נוסף שמגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול הוא לקטופרין (Lactoferrin)

מקורו מחלב, לקטופרין יכול לקשור ברזל בצורה כה חזקה כך שבמצבים מסוימים אפילו להליקובקטר לא תהיה גישה אליו. בנוסף, ללקטופרין תכונות המשפיעות על מערכת החיסון והאופן בו הגוף מתמודד עם וירוסים וחיידקים (14).

כשלוקחים אותו לבד, לקטופרין לא מסייע להתמודדות עם החיידק אך יש לו אפקט סינרגיסטי בשילוב עם אנטיביוטיקה (השלם גדול מסך חלקיו). נכון להיום לא ידוע בדיוק איך הוא עוזר – האם זה קשור לאופן בו הוא קושר ברזל או להשפעתו על מערכת החיסון? אך מחקרים מראים שלקיחתו בשילוב עם טיפול אנטיביוטי מגדילה את סיכויי הצלחת הטיפול (15) (16).

ניתן לרכוש תוסף לקטופרין בקישור הזה

* אני לא מקושר לאף חברה ולא מרוויח עמלה משום תוסף, אספתי את הקישורים לנוחיותך בלבד *

** שימו לב – טרם השימוש בתוספים יש להיוועץ עם איש מקצוע על מנת לוודא שהם מתאימים עבורך **

טיפולי המשך – איך ממשיכים במידה שהטיפול הראשון נכשל

במידה שהחיידק לא נעלם לאחר הטיפול הראשון, קיימים פרוטוקולים מאוד ברורים לבחירת טיפולי ההמשך וכפי שהמלצתי בסבב הטיפול הראשון, מומלץ לקבל את המרשמים מרופא גסטרו. אם ברצונך להכיר את הפרוטוקולים לסבב טיפול שני, הם כתובים גם כן בהנחיות איגוד רופאי הגסטרו, המצורפות למעלה.

במידה שגם הטיפול השני לא צלח וברצונך להמשיך לטיפול אנטיביוטי שלישי, יש להתעקש על כך שרופא גסטרו ייקח תרבית מהחיידק לצורך מיפוי הזנים הספציפיים בהם נדבקת והתאמת הטיפול המדויק ביותר עבורך – כך גם רשום בפרוטוקול הרשמי של איגוד רופאי הגסטרו.

במידה שאינך מעוניינ/ת בטיפול אנטיביוטי נוסף (או בכלל לא בקטע של אנטיביוטיקה), ניתן לנסות את האפשרות הטבעית, עליה אני מרחיב במאמר השני בסדרה.

כמו כן, על מנת להבטיח את הצלחת הטיפול, למנוע את חזרת החיידק בעתיד וכן לרפא את כל המכאובים והנזקים הנלווים אליו (דלקת בקיבה, כיב וכו'), יש לטפל גם ברבדים עמוקים יותר, כמו תזונה, סטרס ואורח חיים. יש סיבה לכך שהחיידק התפרץ דווקא אצלך ואפילו נתונים ממחקרים מצביעים על כך שטיפול בחיידק בלבד, לא תמיד משחרר מהכאבים. על כל אלו ארחיב במאמרים הבאים בסדרה.

לסיכום

לטיפול אנטיביוטי יש יתרונות וחסרונות:

היתרון – משך הזמן הקצר יחסית ובשילוב עם התוספים הנכונים, ניתן להגיע לאחוזי הצלחה טובים מאוד ולהפחית לחצי את הסיכון לתופעות לוואי.

החיסרון – הכחדת החיידק בלבד לא תמיד מביאה לריפוי הקיבה. כמו כן, קיים סיכון לא מבוטל לתופעות לוואי, גם כאשר מסתייעים בתוספים. חלק מתופעות אלו יחלפו ימים ספורים לאחר תום הטיפול אך חלקן עשויות לבוא לידיי ביטוי בנזק למערכת העיכול, אשר עשוי להימשך זמן רב יותר וידרוש טיפול בפני עצמו. המאמר האחרון בסדרת מאמרים זו יעסוק בשיקום הקיבה לאחר הטיפול, במקרה שחלילה נדרש.

שפע בריאות!!

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי צור/צרי קשר, אשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ואחזור בהקדם, או להתקשר אלי לטלפון: 054-2292762, אם אני לא זמין בבקשה שלח/י הודעה ואחזור בהקדם, תודה.

 

 

3 Comments

    1. לא בטוח.
      פרוביוטיקה היא משהו שצריך לקחת בהתאם לבעיה ולכן לא בטוח שצספציפית אלו יועילו. צריך לראות מה התסמינים שלך ולהתאים את הפרוביוטיקה אליהם.
      s.boulardii למשל יכול אולי לעזור בשלשולים אבל שוב, הכי טוב להתאים את זה למצב האישי שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *