מעי רגיז (IBS – irritable bowel syndrome) הוא אוסף תסמינים אשר לא נמצא להם הסבר בבדיקות המקובלות. תסמינים אלו כוללים כאבי בטן, המקושרים לשינויים בדפוס היציאות, לדוגמה: מרקם יציאה לא תקין, כמות יציאות לא תקינה (יותר או מעט מידי), כאב שהופעתו מקושרת למועד היציאה. לאלו יכולים להתווסף תסמינים נוספים, כגון: נפיחות, גזים, חוסר נוחות ועוד, אך לא מתחייב.

התנאי לאבחנת מעי רגיז הוא שלא נמצא הסבר פיזיולוגי לתסמינים, כלומר הסיבה להופעתם אינה ידועה וכל הבדיקות חזרו תקינות. עם זאת, אנו כן יודעים לומר שלרוב התסמונת מאופיינת ברגישות יתר בקצות העצבים, אשר גורמת לכאב, ולכן "זכתה" התסמונת גם בשם – מעי רגיש. לאורך המאמר אשתמש במושגים "רגיז" ו"רגיש" לסרוגין, אך הכוונה היא לאותו הדבר.

זו לפחות ההגדרה הרשמית, אך בעיניי היא כבר מיושנת, מפריעה למתן טיפול מדויק ומעכבת את המחקר בתחום (תכף ארחיב על כך). 

במאמר זה נסקור היבטים רבים של תסמונת המעי הרגיז: מה זה באמת, תהליך האבחון ודרכי הטיפול המקובלות

את תסמונת המעי הרגיש ניתן לסווג לארבע תתי קטגוריה:

IBS-D (diarrhea) – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול

IBS-C (constipation) – יותר מרבע מהיציאות הן קשות, יבשות ומאופיינות בעצירות

IBS-M (mix) – יותר מרבע מהיציאות מאופיינות בשלשול ולפחות רבע נוסף מאופיינות בעצירות

IBS-U (unclassified) – לא עונים לאף אחת מההגדרות הנ"ל

מה זה באמת מעי רגיז

לאחר מחקר וניסיון קליני רבים בתחום, אני מגדיר IBS בצורה שונה:

אוסף של מצבים רפואיים שונים, הגורמים לפגיעה בתפקוד מערכת העיכול. אני תמיד אומר למטופלי הקליניקה שמבחינתי אין באמת דבר כזה "מעי רגיז" – אנו מחפשים את הסיבה המדויקת להופעת התסמינים ומתייחסים לכל מקרה לגופו.

אז מה הבעיה עם ההגדרה הרשמית?
היא גורמת לכך שמצבים רפואיים שמקורם שונה לחלוטין מקבלים את אותה הכותרת: "מעי רגיז", או שרופאים משייכים את התופעה למצב נפשי (מצב שאינו נכון במקרים רבים).

בזכות מחקרים רבים שנעשו בעשורים האחרונים, יש לנו היום מידע רב לגבי גורמים רבים ושונים שיכולים לגרום לתסמיני "מעי רגיז". ברבים ממצבים אלו ניתן לטפל, אך הטיפול צריך להיות מותאם לבעיה ולא יכול להיות זהה לכולם. אז מדוע רופאים/מטפלים עדיין משתמשים באבחנה "מעי רגיז" ולא מדייקים יותר את הבעיה של המטופל/ת? קיימות לכך שתי סיבות עיקריות:

1. לא כל הבדיקות שזמינות במחקרים זמינות גם במערכת הרפואה.
2. נכון להיום אין מסלול לימודים אחד שמכשיר מטפלים בהבנה של תהליכי מיקרו במערכת העיכול, בכל הקשור לחיידקים במעי, ובתהליכים זעירים נוספים המשפיעים רבות על המערכת. לא לומדים זאת בתזונה, לא בנטורופתיה וגם לא ברפואה. הידע מאוד מפוזר ומצריך למידה עצמית רבה.

קיבוצם של כל הסובלים מכאבי בטן ובעיות ביציאות כסובלים מתסמונת אחת משול לכך שנגיד שכל מי שיש לו חום סובל מאותה המחלה – ברור לנו שזה לא נכון כי יש מגוון מחלות שיגרמו לתסמין זה. לכן, אני מעריך שככל שהרפואה תתקדם המושג "מעי רגיז" יעלם כי יהיו כלים זמינים יותר לאבחון הבעיות השונות שגורמות לתסמינים. זה יביא גם לנגישות גדולה יותר של הידע, כי ברגע שיש בדיקות מוגדרות גם מטפל/רופא פחות מיומן יוכל לתת מענה מדויק לבעיה.

אני תמיד צוחק עם מטופלים שמעי רגיז זו אבחנה שנוצרה על מנת שהרופא לא יצטרך להגיד את המילים "אני לא יודע", כי לרוב זה המצב (בצחוק כמובן ).

מעי רגיז: תסמינים נוספים

לפי הגדרת התסמונת שראינו בתחילת המאמר, מעי רגיז לרוב יכלול שינוי בדפוס היציאות וכאב, אך לא תמיד כך הדבר. שינוי בדפוס היציאות יכול לכלול שלשול או עצירות, קושי להתאפק, התרוקנות חלקית (תחושה שלא הכל יצא), קושי ביציאה עצמה, שינוי במרקם (רך/נוזלי/קשה מהרגיל) ועוד. 

אף על פי שלפי ההגדרה הרפואית היבשה של מעי רגיז, התסמונת מאופיינת בתסמיני כאב ושינוי בדפוס היציאות, כיום האבחנה ניתנת באופן הרבה יותר "ליברלי" ופעמים רבות נותנים אותה גם ללא תסמיני כאב, אלא על כל בעיה לא מאובחנת במערכת העיכול, לכן יש למעי רגיז קשת תסמינים רחבה מאוד.

בנוסף, יכולים להיות למעי רגיז תסמינים נוספים, ביניהם: נפיחות, תחושת מלאות מוגזמת לאחר הארוחה (כתוצאה מגזים כלואים), חוסר נוחות בבטן, רעשים ועוד.

במקרים מסוימים, אך נדירים יותר, יש לסובלים ממעי רגיז תסמינים גם במערכת העיכול העליונה, כמו גרפסים מרובים, צרבות ורפלוקס. במקרים אלו אני ממליץ לבדוק נושא זה באופן נפרד כי מעי רגיש כשמו כן הוא – בעיות במעי – ואם יש לך תסמינים במערכת העיכול העליונה, כדאי לשלול דברים כמו גסטריטיס (דקלת בקיבה), הליקובקטר ועוד.

הבעיה הגדולה עם התסמינים הנ" היא שהם שקופים, כלומר האנשים בחייך עשויים שלא תמיד להבין מה עובר עליך, ועל כן המלצתי היא לספר לאנשים שיש לך אמון בהם קצת יותר על המצב כדי שלא תרגיש/י לבד ושיבינו יותר טוב מה עובר עליך, בין אם בעבודה או בבית. הייתי ממש שמח אם תייצר/י לעצמך מעגלי תמיכה של אנשים מבינים ומכילים.

אבחון מעי רגיז

בהתאם להגדרה הרשמית של התסמונת, אין בדיקה לאבחון מעי רגיז (פרט למקרה אחד יוצא דופן של מעי רגיז לאחר קלקול קיבה, אך הבדיקה אינה זמינה בארץ). האבחון נעשה על ידי שלילת מגוון בעיות רפואיות אחרות, וכאשר מטופל/ת סובל/ת מהתסמינים וכל הבדיקות חזרו ללא ממצאים, נותנים לו/ה את האבחנה. כלומר האבחון נעשה על ידי שלילת מצבים אחרים. המחלות העיקריים שנשללות בבדיקות הם: צליאק, קרוהן, קוליטיס, דלקות שונות במערכת העיכול, סרטן המעי הגס, הליקובקטר, טפילים ועוד.

אם ברצונך להעמיק יותר באופן האבחנה, בשלל הבדיקות הזמינות בקופה (ולהבין מתי כל אחת רלוונטית), ניתן לצפות בשני סרטונים שהכנתי על הנושא:

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק א – תשאול ובדיקות פולשניות

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק ב – איזה בדיקות זמינות בקופה

מהם הגורמים למעי רגיז

רגישות יתר באיברים הפנימיים היא אחד המנגנונים המשותפים למטופלים רבים הסובלים מהתסמונת, אך מה גורם לה ולתסמינים הנוספים? אנחנו כבר יודעים ממחקרים על גורמים רבים, אלו כמה מהמובילים:

• דיסביוזיס – חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים – קיימים גורמים רבים שיכולים ליצור תופעה זו – SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק)  הוא כנראה המוכר מכולם כיום, אך יש עוד רבים.
• שימוש מרובה באנטיביוטיקה
• זיהומים
• חוסר איזון בפעילות מערכת החיסון שבמעי
• אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס
• בעיות הורמונליות ומטבוליות
• סטרס וחרדה כרוניים
• ועוד

כפי שניתן לראות, במקרים רבים המקור לבעיה הוא כלל אינו נפשי. חשוב לי להדגיש את הנקודה הזו מכיוון שפעמים רבות מגיעים אלינו מטופלים שנאמר להם ש"הכל בראש", אך לא כך הדבר. סטרס, חרדה, ובמיוחד טראומה נפשית, עשויים להיות גורם לתסמונת עבור אנשים מסוימים, אך לא אצל כולם וגם לא בטוח שאצל הרוב. במקרים רבים יש סיבות אחרות לבעיה, אך אנשי מקצוע רבים "משליכים" מעי רגיז על הנפש בשל חוסר ידע בתחום, לצערי זה כולל חלק מהרופאים.

כן יכול להיות מצב שהבעיה נגרמה בשל בעיה שאינה נפשית, אך בשל הקשר ההדוק בין המוח למערכת העיכול, סטרס וחרדה יגרמו להחרפת התסמינים.

טיפולים למעי רגיז ודברים שחשוב לדעת

טיפול רפואי והמקום של הרופא במערך הטיפולי בתסמונת

הדבר הכי חשוב שהרופא צריך לעשות עבורך הוא להיות קשוב לסיפור התפתחות התסמונת ולשלוח אותך לבדיקות המתאימות – בקיצור, להיות יסודי עם האבחנה כדי שלא נפספס כלום.

מעבר לכך, הכלים הטיפוליים שיש לרופא עבור מעי רגיז הם "לא להיט" בלשון המעטה. זה לא שהם לא יעזרו, אלא שהם מיועדים לטפל בתסמינים בלבד ואינם מתקנים את שורש הבעיה – כלומר הרופא יכול לתת רק דברים שיסייעו להתמודדות נקודתית עם התסמינים, אך לא ירפאו אותך.

תזונה למעי רגיש

נכון להיום, התזונה המובילה לטיפול במעי רגיז/ש היא דיאטה דלת פודמאפס (1)

מדובר בפרוטוקול תזונה שיטתי שיסייע לך להבין יותר טוב איזה מאכלים מייצרים את התסמינים אצלך ואיזה בטוחים למאכל. עם זאת, הוא לא בהכרח מתאים לכולם ומומלץ לבצעו עם ליווי מקצועי.

מלבד לדיאטת FODMAPs קיימים שינויי תזונה אחרים שניתן לבצע ובמקרים מסוימים יתאימו יותר, לכן כדאי להיוועץ עם איש/אשת מקצוע לפני שמתחילים משהו. כמו כן, גם לאופן האכילה ולאופן בו אנו מתייחסים לאוכל יש השפעה לא פחות גדולה על התסמינים, אז רצוי לעבוד על הנ"ל במקביל.

מטרתם של מרבית השינויים התזונתיים למעי רגיז היא לאתר איזה מזונות עושים לך בעיות, ובכך הם משפרים משמעותית את איכות החיים ומאפשרים למטופלים להשיב לעצמם את השליטה על המצב. עם זאת, לטיפול במעי רגיז יכול להיות רובד עמוק יותר, במסגרתו מנסים לשפר את תפקוד מערכת העיכול ולאפשר אכילת מאכלים שקיום עושים לך לא טוב (ארחיב על זה קצת בהמשך).

תוספים, צמחי מרפא, פרוביוטיקות ועוד

כל הנ"ל יכולים להשפיע לטובה על התסמונת והאפשרויות שונות ומגוונות מאוד, אך יש להתאימם באופן אישי לכל מטופל/ת. גם כאן קיימים תוספים שמיועדים רק לשיפור נקודתי בתסמינים, ואחרים שמיועדים לטיפול עמוק יותר.

חשוב להדגיש שאין תוסף אחד שרלוונטי לכולם, על כן יש להתאימם בליווי מקצועי (גם כדי למנוע תופעות לוואי) – פרוביוטיקה לא בהכרח תעזור לכולם, כנ"ל כורכומין או כל צמח/תוסף אחר עם יחסי ציבור טובים.

על מנת לעשות סדר בכל התוספים, התרופות והתרופות סבתא, הכנתי עבורך מדריך מפורט להקלה בתסמינים. המדריך יעזור לך להרגיע את התסמינים באופן נקודתי בזמן התקף ולנהל אותם טוב יותר בשגרה. הוא מחולק לפי מה שרלוונטי לכל סוג תסמין, כך שממש קל להתמצא בו, להבין מה רלוונטי עבורך ומה פחות. כבונוס, הוא גם ממש בחינם – ניתן להשאיר את הפרטים ממש כאן למטה והוא יגיע אליך ישירות למייל. כמו כן, ניתן לקרוא מידע נוסף על הנושא במאמר שבקישור הזה

גוף נפש וטיפולים משלימים

בין אם מקור התסמונת עבורך הוא פיזיולוגי או פסיכולוגי, גם אם המקור לבעיה אינו בהכרח בטראומה נפשית, במקרים מסוימים (לא בכולם) סטרס וחרדה מחריפים את התסמינים וכן עשויים להוות שחקנים משמעותיים (3). מכיוון שאנו חיים בעולם רווי סטרס והוא מקיף אותנו כל הזמן, ייתכן אפילו שאינך מודע/ת עד כמה הוא משפיע עליך.

דוגמה לכך היא מטופל שהיה אצלי, אשר סבל מכאבי בטן, 7 יציאות ביום וירידה במשקל. במהלך הטיפול הצלחנו להיפטר מהכאבים, להחזירו למשקל תקין, להחזירו למצב של 2 יציאות ביום ואפילו הגענו למצב שהוא יכול ליהנות שוב מפיצה והמבורגר, אך היציאות עדיין היו רכות. במהלך חופשה עם חברים הוא ראה שגם היציאות מסתדרות למרקם מושלם. עקב כך התחלנו לדבר על העומס הרב שהוא חווה בעבודה, והבנו שזו החולייה האחרונה שחסרה לו בדרך להחלמה מלאה.

בהתאם לכך, מחקרים שבחנו את ההשפעה של טיפולים כמו CBT (4) והיפנו-תרפיה (5), מצאו שיש להם השפעה חיובית מאוד על חלק מהסובלים ממעי רגיז. ניתן גם לבחור בטיפולים מסוג אחר, אך רצוי שיהיו טיפולים ממוקדים, עם כלים פרקטיים. ניתן גם להשתמש באפליקציה כמו Nerva, שמציעה הדרכת היפנו-תרפיה עצמית בבית במסלול בתשלום של 6 שבועות (מוגש כשירות לציבור, לקל לעיכול אין שום קשר אם האפליקציה או עמלות כלשהן): קישור הורדה לאפל, קישור הורדה לאנדרואיד.

במישור זה גם לטיפולים משלימים כמו דיקור ונוספים עשויה להיות השפעה מיטיבה, אז אם את/ה מתחבר/ת לגישות הנ"ל, ניתן לנסות גם אותן. אם התקציב מהווה שיקול משמעותי, ניתן לבדוק מה מציעה קופת החולים שלך – רוב הקופות מציעות טיפולים משלימים במחירים נוחים, כך שניתן לנסות.

ניתן לקרוא על הטיפולים הנ"ל, כולל דיקור, היפנותרפיה, CBT ועוד במאמר שבקישור הזה

לרדת לשורש הבעיה

הרובד העמוק ביותר של טיפול הוא להבין מה גורם לרגישויות במערכת העיכול (מה השתבש) – טיפול בגורמים הללו יביא לכך שהמערכת תתפקד באופן תקין יותר. טיפול בגורמים הנ"ל עשוי לאפשר לך לאכול מאכלים שהיום גורמים לך לתסמינים, ולשוב ליהנות מהם. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה.

טיפול מסוג זה מצריך הבנה עמוקה בתהליכים רבים המתרחשים במערכת העיכול וכיצד להשפיע עליהם, לצד בקיאות במגוון כלים טיפוליים. אם ברצונך להתמסר לתהליך כזה, ניתן להשאיר פרטים בתחתית המאמר.

לסיכום –

מעי רגיז/ש היא תסמונת מורכבת, בעיקר מכיוון שהמחקר בתחום עדיין בעיצומו. הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שמצאת רופא/ה טוב/ה, שהקשיבו לסיפור שלך ושלחו אותך לבדיקות הנדרשות. בקיצור – לשים לב שהאבחון היה יסודי ושלא פספסו בעיה אחרת, שתצריך טיפול ייחודי.

מעי רגיש אינו גזירת גורל – מגיע לך להרגיש טוב!

ניתן לנהל אותו, להקל על התסמינים ולשפר משמעותית את איכות החיים. יש לנו הרבה כלים זמינים לטפל בתסמונת, בין אם טיפול נקודתי בתסמינים ועד להתייחסות לשורש הבעיה – תזונה, תרופות, תוספים, צמחים וגוף-נפש הם רק חלק מארגז הכלים. חשוב לזכור כי ככל הנראה זה יצריך עבודה כי משהו יצא מאיזון ויש לבצע שינוי עמוק על מנת לתקנו, אך זה אפשרי. תרגיש/י טוב!!

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי מעמיק, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

סיבו (SIBO) – Small Intestinal Bacterial Overgrowth – שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק – הוא מצב בו כמות החיידקים במעי הדק חורגת מהכמות הבריאה (1). בנוסף, כיום אנו כבר יודעים שהחיידקים שמשתלטים על המערכת הם פחות "ידידותיים" (2) (3), דבר הגורם לבעיות רבות ולהוצאת מערכת העיכול מאיזון. 

ריבוי חיידקים ואוכלוסיות שלא אמורות להיות במעי הדק גורמים לתסיסה מוגברת של המזון בשלבים יחסית מוקדמים לאחר הארוחה. במהלך התססה זו נוצרים גזים רבים ומגוון חומרים נוספים, בעלי מגוון השפעות על הגוף ומערכת העיכול (12). 

לפי הסטטיסטיקה כ- 22% מהחולים בקרוהן וקוליטיס (13) וכן 30-40% מהלוקים בתסמונת מעי רגיז/ש (14) (15) סובלים במקביל גם מ- SIBO. במקרים מסוימים של מעי רגיז/ש (IBS) ייתכן שסיבו הוא מקור הבעיה עצמה ופתרונו יביא לשיפור ניכר במצב.

במאמר זה נדון במגוון היבטים של סיבו: מהם התסמינים, כיצד בודקים, שינויים תזונתיים והכי חשוב כמובן – איך מטפלים.

לפני שנתחיל, ברצוני לתת לך מתנה: המדריך לתזונת סיבו, כולל פירוט מזונות על מגוון דיאטות אפשריות. לקבלת המדריך השאיר/י את הפרטים כאן למטה.

סיבו: תסמינים

קיימים לסיבו תסמינים רבים, הנפוצים מביניהם כוללים: גזים, שלשול או עצירות ונפיחות (לפעמים כזו שממש נראית כמו בטן הריונית קטנה, אך לא בהכרח).

מכיוון שהאוכל מגיע אל המעי הדק יחסית במהירות, תסמינים כמו נפיחות וחוסר נוחות יכולים להתחיל מספר דקות מתחילת הארוחה ובמקרים חריפים יותר הם ינכחו לאורך כל היום.

קיימים ל- SIBO תסמינים נוספים, אשר גם אותם אנו רואים לא פעם והם כוללים:

• כאב
• רפלוקס
• צרבת
• ריבוי גרפסים קטנים
• בעיות ספיגה של מזון ותסמינים נוספים.
• חוסר נוחות בבטן ועוד

במצבים קיצוניים עשוי להיווצר חוסר בוויטמינים מסוג A, E, D וניתן יהיה לראות חסרים בוויטמין B12 וברזל בבדיקות הדם . במצבים קיצוניים מאוד יכולה גם להתפתח בעיה בספיגת שומן, המאופיינת בצואה נוזלית/רכה מהרגיל, בהירה, מסריחה מאוד וכזו שצפה על פני המים (סליחה על התיאור ) (1).

מהם הגורמים ל- SIBO

הסיבות להתפתחות סיבו יכולות להיות שונות ומגוונות, אך כולן קשורות לפגיעה ישירה או עקיפה במנגנוני הפעולה שמעורבים במערכת העיכול (11) (19), דבר שגורם לאוכלוסיות החיידקים "להשתגע". זו יכולה להיות פגיעה בהפרשת רכיבים חיוניים כמו מלחי מרה, אנזימי עיכול וחומצת קיבה, או כזו הקשורה למנגנונים אחרים, כמו תנועתיות המעי, מערכת החיסון, בעיה בסוגר שמפריד בין המעי הדק לגס ועוד.

בנוסף, אנו מכירים כי קיים קשר בין סיבו למגוון מחלות שונות, למשל בעיות בכבד (5), פיברומיאלגיה (6), פרקינסון (7) ועוד. הדבר המעניין הוא שמדובר ככל הנראה בקשר דו כיווני, כי טיפול בסיבו עשוי להקל גם על המחלה עצמה (8) (9) (10)

דוגמאות לגורמים ל-SIBO

• SIBO לאחר קלקול קיבה
• דלקות במערכת העיכול
• ניתוח במערכת העיכול
• הידבקויות – לרוב כתוצאה מניתוחים
• שימוש ארוך טווח בתרופות המשפיעות על מערכת העיכול, כמו למשל תרופות שמפחיתות את רמת החומציות בקיבה (PPIs) כמו אומפרזול, לנטון, קונטרולוק ועוד.

SIBO יכול גם להיות תוצאה של בעיה בריאותית אחרת, כזו שאינה קשורה באופן ישיר למערכת העיכול אך משפיעה עליה בעקיפין.

בין המצבים הידועים כגורמי סיכון, נכללים:

• בעיות בכבד
• סוכרת לא מאוזנת
• תת פעילות של בלוטת התריס
• מצבים מסוימים הקשורים למערכת העצבים או מערכת החיסון
• סטרס וחרדה כרוניים, ואפילו זעזוע מוח במקרים מסוימים עשוי להוביל לסיבו.
• ועוד…

סוגי ה- SIBO השונים

אנו מאפיינים את שלושת סוגי הסיבו השונים בהתאם לגז שמייצרים החיידקים: מימן, מתאן, ומימן-גופריתי. בהתאם לסוג הגז, התסמינים עשויים להשתנות.

1. מימן – מיוצר על ידי חיידקים רבים. לרוב, SIBO אשר גורם לעודפי מימן מאופיין בשלשול, אף שהמנגנון לכך אינו תמיד ברור. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
2. מתאן – מיוצר לרוב על ידי "ארכיאות" – יצורים הדומים לחיידקים אך שייכים למשפחה שונה. נוכחות גבוהה של מתאן גורמת להאטה בקצב תנועתיות המעי ובהתאם לכך, רוב המקרים הללו מאופיינים בעצירות ולעתים רבות גם בנפיחות. פעמים רבות אנשים הסובלים מסיבו מתאן ידווחו גם על קושי לרדת במשקל. ההערכות הן כי סוג זה מהווה כ- 20-30% ממקרי ה- SIBO.
3. מימן גופריתי – סיבו זה מאופיין פעמים רבות בשלשול, דחיפות גדולה ברגע שיש יציאה, כאבים, ריח של "ביצה סרוחה" מהגזים, הפה, ובמקרים חריפים גם מהעור (תחשבו על ריח כמו שיש בחמת גדר ). בנוסף, בשונה מהגזים האחרים מימן גופריתי משתתף בפעילותן של מגוון מערכות בגוף. המשמעות היא שכמות גבוהה שלו יכולה להוביל גם לתסמינים כלליים, שאינם מוגבלים רק למערכת העיכול, למשל תחושת חולשה/חולי ברמה כזו או אחרת ועוד. על פי הערכות, שיעור מקרים אלו מתוך כלל הסובלים מ- SIBO עומד על כ- 10%.

חשוב לציין כי לעתים יש מקרים יוצאי דופן מבחינת סוג הגז והתסמינים שנראה. כבר יצא לי לראות מקרים של סיבו מתאן עם שלשול ומימן גופריתי עשוי להגיע גם עם עצירות.

איך מאבחנים – בדיקת סיבו

SIBO מאובחן בבדיקת נשיפה (17), במסגרתה מנסים למדוד את כמות הגז המופקת במעי הדק ולפיה להעריך את ריכוז החיידקים בו. 

הבדיקה עובדת באופן הבא:

1. ראשית נושפים אל תוך מכונה שמודדת את רמות הגזים השונים – הנשיפה הראשונה משמשת למדידת רמת הבסיס של כל גז.
2. לאחר הנשיפה הראשונה שותים כוס מים עם סוכר (גלוקוז או לקטולוז).
3. 20 דקות לאחר מכן מבצעים שוב מבחן נשיפה (נושפים לתוך מכונה).
4. חוזרים על מבחן הנשיפה כל 20 דקות עד לחלוף 1.5-3 שעות מתחילת הבדיקה

הבדיקה מבוססת על כך שאנו יודעים בתיאוריה את כמות הזמן שלוקח לסוכר לעבור במעי הדק, ועל כן קפיצה בערכי הגז שנמדדו בזמן זה עשויה להציב על ריכוז גבוה של חידקים בו (SIBO).

דברים שחשוב לדעת!

• נכון להיום קיימת רק מעבדה אחת בעולם שמודת מימן-גופריתי והיא ממוקמת בארצות הברית. בארץ ניתן למדוד רק את שני הגזים האחרים.
• כל בדיקת סיבו כוללת בדיקה לגז מימן, אך לא בכל מקום מודדים גם מתאן. במקרים המאופיינים בעצירות חובה לוודא עם המקום בו אתם נבדקים שמודדים את שני סוגי הגזים (מימן ומתאן). מדידת שני סוגי הגז מומלצת בכלליות, כדי שתגיעו לטיפול עם כמה שיותר אינפורמציה בנוגע למתרחש במעי.
• יש לשאול בזמן קביעת התור בבתי חולים האם יש להצטייד בטופס 17 בודד או שצריך אחד נוסף לצורך מדידת מתאן (כפי שקורה באיכילוב למשל)
• קיימת בעיה גדולה מאוד עם האמינות של בדיקת סיבו – כדי להבין באמת את המשמעות של התוצאות לא ניתן תמיד לבחון אותן לפי הקריטריונים היבשים וצריך להסתכל עליהן מישהו מומחה בתחום ושמכיר אותך היטב. זו גם הסיבה שבמקרים מסוימים נבחר לטפל גם ללא בדיקה, ובאחרים כן נרצה אותה.

לקריאה נוספת על כל ההיבטים של בדיקת סיבו: איפה ניתן לבצעה (פרטי ובתי חולים), איך מקבלים הפניה אליה, כיצד להתכונן יותר טוב מההנחיות שנתנו לך, איך מפרשים את התוצאות וגם מהן הבעיות שבבדיקה, מומלץ לקרוא מאמר שכתבתי במיוחד על נושא זה באמצעות לחיצה על הקישור הזה.

SIBO טיפול

חשוב! על מנת להתאים את הטיפול הבטוח והמדויק ביותר עבורך, יש להתייעץ עם איש או אשת מקצוע 

שני דברים שחשוב להבין לפני שנדבר על הטיפולים עצמם:

1. קיימות אפשרויות טיפול רבות, אך הרופא שלך לא יכיר את רובן. הסיבה היא שלעולם הרפואה אין את הכלים וההבנה לטפל ברוב הבעיות הקשורות לחוסר איזון במערכת העיכול: רוב התרופות מטפלות רק בתסמינים ולא בשורש הבעיה, הסילבוס בלימודי הרפואה בקושי נוגע בעולם חיידקי המעי, בתהליכים הרבים שמשפיעים עליהם, והנושאים האלו גם לא נלמדים במהלך התמחות של רופאי גסטרו. איני כותב זאת כדי להמעיט בערכם של רופאים, זוהי פשוט המציאות וחשוב שתדע/י מה תפקיד הרופא בטיפול וגם מה לא. תכף ארחיב על הכלים שכן יש לרופא.
2. מדובר בתהליך ולא ב"זבנג וגמרנו". כמובן שקיימים מקרים בהם הבעיה נפתרה במהירות, אך לרוב לא כך הדבר. ברוב המקרים יש לשקם את מערכת העיכול ולחזקה במספר היבטים, והדבר מצריך סבלנות והירתמות לתהליך – זה בהחלט אפשרי אבל במקרים רבים לוקח זמן.

אז בואו נדבר קצת על אפשרויות הטיפול השונות:

טיפול ב- SIBO: הגישה הקלאסית

תרופות

לפי גישה זו יש להרוג את עודפי החיידקים במעי הדק, ובהתאם לכך היא מורכב בעיקר מטיפול בצמחים או תרופות שהורגות חיידקים.

הטיפול שיציע הרופא (11) יכלול תמיד אנטיביוטיקה בשם לורמיקס. מדובר באנטיביוטיקה ייחודית שאינה נספגת בגוף ועובדת בעיקר במעי הדק, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות ברוב המקרים. יש כמובן חלופות (18) (19) במידה שהיא לא עובדת אך היא ברירת המחדל במקרים אלו. ניתן לקרוא על לורמיקס, יתרונותיה וחסרונותיה בלחיצה על הקישור הזה.

במידה שהסיבו שהתגלה אצלך הוא מסוג מתאן, יש לשלב אנטיביוטיקה נוספת הנקראת "נאומיצין". ניתן להחליפה בפלג'יל אך מניסיוני הרב עם מטופלי סיבו, נאומיצין לרוב יעילה יותר. חשוב לקחת את שתי האנטיביוטיקות במקביל מכיוון שאחוזי ההצלחה של כל אחת לבד נמוכים משמעותית.

מכיוון שאין מצב שהרופא שלך יאבחן סיבו מסוג מימן-גופריתי (אין לו בדיקה זמינה בארץ), לא ארחיב על הטיפול התרופתי שלו.

טיפולים טבעיים

מחקר שהשווה פורמולות צמחים מול האנטיביוטיקה לורמיקס עבור מטופלים עם SIBO, גילה שהשפעת הצמחים אינה נופלת מזו של אנטיביוטיקה (20). במחקר השתמשו בשני צמדי פורמולות:

1. Candibactin-AR + Candibactin-BR
2. Dysbiocide + FC Cidal

השילוב הראשון הוא היותר פופולרי וניתן לרכוש אותו באתר iHerb באמצעות הקישורים הבאים:

Candibactin-AR

Candibactin-BR

אפשרות נוספת היא להרכיב פרוטוקול טיפול מורכב אישית מצמחים נבחרים. צמחים אלו כוללים אפשרויות כמו: צמחים המכילים ברברין, נים, שמן אורגנו בשחרור מושהה, אליצין ועוד. את הטיפול יש להתאים לסוג הגז שאותר בבדיקה ולסיפור המטופל, ולרוב משלבים שני צמחים יחדיו על מנת להשיג יעילות מוגברת.

היתרון של בחירת הצמחים על פני פורמולה כללית מוכנה מראש הוא היכולת לבקר על ההשפעה ועל המינונים באופן מדויק יותר. לעומת זאת, היתרון של פורמולה כללית הוא הנוחות וטווח רכיבים רחב יותר, אך לפעמים המינונים מכל רכיב בה אינם אידיאליים.

כמו בכל בעיה רפואית, יש להתייעץ עם איש מקצוע על מנת להתאים את תוכנית הטיפול ולהימנע מתופעות לוואי.

Elemental Diet

מדובר בפורמולה שכל רכיביה מפורקים ומוכנים לספיגה מיידית, לרוב משמשת למקרים של אלרגיות ובעיות עיכול קשות… ועכשיו גם לסיבו (21)

זוהי אסטרטגיה "קשוחה" יותר, אשר במסגרתה שותים אך ורק פורמולה אלמנטלית (Elemental) במשך 2-3 שבועות ופרט אליה לא אוכלים כלום (כן, כלום!). במסגרתה מרעיבים את החיידקים וכך כמותם פוחתת, אך היא קשה לביצוע ויש לה חסרונות, כמו לכל האסטרטגיות של הגישה הקלאסית.

טיפול ב- SIBO: הגישה החדשה – לעשות את זה נכון

ל"גישה הקלאסית" יש חיסרון גדול מאוד – גם כשהיא עובדת, הבעיה נוטה לחזור לאחר זמן מה. פרק הזמן שייקח לבעיה לחזור משתנה מאוד ויכול לנוע בין יום בודד למספר חודשים, אך במקרים רבים היא תחזור. כמובן שקיימים מקרים בהם אנשים טופלו בלורמיקס או בחלופה טבעית שלו והבעיה חלפה כלא הייתה, אך הללו נדירים.

הגישה הנכונה לטפל בסיבו, או בכל בעיה אחרת הקשורה לחוסר איזון בחיידקי מערכת העיכול, היא להבין אלו מנגנונים אינם מתפקדים כהלכה, לאזן אותם, וליצור סביבה שתעודד באופן טבעי אוכלוסיית חיידקים בריאה.

לצורך כך יש להבין כי למערכת העיכול שלנו יש מנגנונים טבעיים שתפקידם לשמור על איזונה. הם מונעים מחיידקים לשגשג במעי הדק באופן טבעי ושומרים על אוכלוסיות החיידקים מאוזנות – אנו צריכים לעבוד איתם ולא סתם להרוג חיידקים ללא הבחנה.

בטיפול לפי גישה זו ננסה להבין איזה מנגנונים השתבשו ונעבוד כדי לתקן ולשקם אותם. זה יכול לכלול תוספים, צמחים וכלים נוספים שתפקידם לחזק תהליכים כאלו ואחרים במערכת העיכול ולא בהכרח להרוג. על מנת לשקם את המערכת נבחן גם היבטים נוספים באורח החיים, בתזונה ועוד, נבין את היסטורית המטופל כדי לראות איך הדברים התפתחו ומכך לדלות רמזים באשר למנגנון שאינו עובד כהלכה וכך נדע במה להתמקד.

כאשר מאזנים את המנגנונים הטבעיים שקיימים במערכת העיכול, פעמים רבות דברים מתחילים להסתדר בעצמם, מבלי להזדקק לחומרים שהורגים חיידקים. ניתן לשלב חומרים אלו (לורמיקס או צמחים) במהלך הטיפול אם נראה שצריך עוד "דחיפה" קטנה, אך נעשה זאת כאשר אנו יודעים שלאחר מכן המערכת תעבוד בצורה חזקה יותר וכך הבעיה לא תחזור ולא נבנה עליהם כטיפול בודד.

בנוסף להתייחסות לשורש הבעיה, קיימות אסטרטגיות אחרות אשר יכולות להחליף את הטיפולים שהורגים חיידקים. חשוב שהמטפל/ת שלך יכירו את האסטרטגיות האלו כי לרכיבים שהורגים חיידקים יש חסרון – הם הורגים גם חיידקים טובים – ולכן יהיו מקרים מסוימים בהם נרצה להימנע משימוש בהם. 

פרוביוטיקה היא אחת מהאסטרטגיות הללו, לדוגמה המוצרים הבאים, שנחקרו על מטופלים עם SIBO:

• ביו גאיה פרוטקטיס (המוצר של טיפות לילדים) למקרים של סיבו המאופיין בגז מתאן (22).
• אנטרוגרמינה – פרוביוטיקה איטלקית המשלבת 4 זנים מסוג B. Clausii – מיועדת בעיקר לסיבו מימן (23).
• S. Boulardii, אשר לרוב משתמשים בו למקרים של ריבוי יציאות אך לא רק (24) (25).
  מוצר זה נמכר תחת מגוון מותגים ובישראל ניתן למצוא אותו תחת השם "ביו בולרדי" של סופהרב. ניתן למצוא אותו גם באייהרב, למשל המוצר שבקישור הזה. עם זאת, בעוד שאלו חברים במשפחת S. Boulardii, את הזן המקורי והנחקר ביותר לא ניתן למצוא בארץ. ניתן למצוא אותו במוצר בשם Florastor, הנמכר באמזון ובאתרים נוספים, אך לא תמיד שולחים אותו ישירות לארץ.

מלבד לפרוביוטיקה קיימים תוספים נוספים שיכולים לסייע בעיצוב אוכלוסיות החיידקים בגוף ושינוי האיזון ביניהם, וכן שיפור מגוון מנגנוני פעולה נוספים במעי. כלים אלו כוללים סיבים מסוגים שונים (בהתאם לחיידקים שרוצים לעודד), תוספים המשפיעים על תנועתיות המערכת, הפרשת מיצי עיכול, מערכת החיסון, תוצרי התססת חיידקים שמעודדים תהליכים שונים ועוד.

כל אלו ורבים נוספים הם כלים שמטרתם לסייע בשיקום תהליכים חשובים במערכת העיכול, אך הדבר החשוב ביותר הוא לבצע ניתוח של כל המידע עליך, על התסמינים, ההיסטוריה ועוד, על מנת לדעת במה צריך להשתמש, איזה מערכות דורשות איזון ועוד.

מניעה לאחר הטיפול – טיפ ממני אליך

כבר הבנו שסיבו נוטה לחזור אם מטפלים רק באנטיביוטיקה, אז רציתי לחלוק אתך שתי דרכים למנוע את הבעיה הזו, או לפחות להאריך את משך ההטבה:

1. כל מה שכתבתי בטיפולים בגישה החדשה – הבנה של איזה תהליכים במערכת העיכול דורשים שיקום ועבודה עליהם היא המניעה הטובה ביותר!!!
2. טריק קטן שיכול להאריך משמעותית את משך ההטבה במידה שטופלת בלורמיקס או במקבילה טבעית – אם חשת שיפור לאחר לקיחת לורמיקס, לקיחת תרופות/תוספים המשפרים את תנועתיות המעי הדק תפריע לסיבו להתפתח בשנית ותאריך את משך השיפור. קיימת תרופה שעושה בדיוק את זה ושמה "רזולור". לקיחתה במינון נמוך (0.5-1 מ"ג) לפני השינה עשויה לדחות באופן משמעותי את חזרת הבעיה (27). רצוי לא לאכול כ-3 שעות לפני הלקיחה ולפחות 8-9 שעות אחריה.

הרופא כנראה לא יכיר את השימוש הזה ברזולור – אם כך הדבר אז מומלץ לבקש ממנו להציץ במחקר המקושר. גם רופא משפחה יכול לתת מרשם לתרופה זו.

תזונה וסיבו – מה אפשר לאכול

תזונה לסיבו מחולקת לשני רבדים:

1. הקלה על התסמינים
2. תמיכה בהחלמה

לצורך הקלה על התסמינים קיימות שלל דיאטות, ביניהן דיאטת פודמאפס, דיאטה דלת עמילנים, בי-פאזית ועוד.

מטרתן של כל הדיאטות הנ"ל היא למנוע מהחיידקים את חלק ממקורות המזון שלהם, על מנת להפחית את פעילותם ובהתאם גם את התסמינים. עם זאת, חשוב להבין שהן לא ירפאו את ה- SIBO וטיפול מעמיק ידרוש מתן דגש על מספר אלמנטים חשובים נוספים, הכוללים:

• מגוון תזונתי רחב ועשיר
• הרגלי אכילה נכונים
• אורח חיים בריא ועוד

ניתן לקרוא בהרחבה על תזונה לסיבו במאמר שבקישור הזה.

כמו כן, אם עדיין לא השארת פרטים בתחילת המאמר לקבלת מדריך התזונה ל- SIBO, או שפספסת במקרה, ניתן להשאיר פרטים במקום המתאים מיד לאחר תוכן העניינים של מאמר זה, או בתוך המאמר על תזונת סיבו.

מבט לעתיד – כבר לא רק SIBO, אלא הבנה עמוקה של המתרחש לכל אורך מערכת העיכול

כיום השיח המחקרי והקליני בעולם כבר גלש מ"שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק" ואנו מבינים שחלק מהחיידקים הללו, גם כשמשגשגים במעי הגס, יכולים לגרום לבעיות. דוגמה לכך היא SIBO שמאופיין בגז מתאן – היום כבר לא אכפת לנו איפה נמצא המתאן וככל הנראה הוא עשוי לגרום לעצירות גם אם נמצא במעי הגס. בהתאם לכך אף שונה שמו בשנת 2020 מ-SIBO ל-IMO, שפירושו Intestinal Methanogens Overgrowth – שגשוג מתאנוגנים (יצרני מתאן) במעי (11). כנ"ל מימן גופריתי – מכיוון שיש לו השפעה על מגוון מערכות בגוף, אין זה משנה באיזה חלק של המעי הוא נוצר. כולי תקווה שמטפלים, רופאים ומכוני בדיקה ידביקו את הפער בקרוב ויאמצו הסתכלות יותר הוליסטית ומונחית מדע על המתרחש במערכת העיכול. 

לסיכום

הטיפולים ב- SIBO הם שונים ומגוונים אך בדיוק בגלל זה יש להתאים אותם באופן אישי. בהתאם, ניסיון לטפל לבד בשיטת עשי/ה זאת בעצמך עובד רק למעטים ברי/ות מזל ולרוב גורם רק לבזבוז זמן וכסף על תוספים. אי לכך, מומלץ בחום להיעזר במטפל/ת שמבינים לעומק את מערכת העיכול בכלל ואת כל הקשור לחיידקים בפרט, כדי שיבנו את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורך וילוו אותך בתהליך, כי זה הולך להיות תהליך. עם זאת, חשוב לדעת שעם התמדה ומוטיבציה יש הרבה מה לעשות, אז לא להתייאש!!!

במידה שאת/ה סובל/ת מבעיה מורכבת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון הקצר שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.