7 מיתוסים על פרוביוטיקה שחובה לדעת לפני השימוש

במאמר זה נבין מהי פרוביוטיקה וננפץ את המיתוסים הנפוצים ביותר עליה, מיתוסים שבהם נופלים מטופלים, רופאים ואנשי מקצוע שונים כאחד, ומונעים ממך לנצל את הכלי הזה באופן מיטבי.

בנוסף, על מנת לדעת איזה מוצרים באמת נחקרו ומה מתאים לבעיות עיכול שונות (מעי רגיז/ש, SIBO, עצירות, שלשול, קרוהן, קוליטיס, הליקובקטר ועוד) כתבנו בקליניקה את "מדריך הפרוביוטיקה הגדול". במסגרת כתיבת המדריך מיפינו את הרכבן של מאות פרוביוטיקות שונות בארץ ובחו"ל וסידרנו אותן לפי קטגוריות נוחות לשימוש לפי הבעיות שעבורן הן נמצאו יעילות במחקרים.

ניתן לקבל את המדריך בחינם ישירות למייל, באמצעות השארת הפרטים ממש כאן למטה:

מה זה פרוביוטיקה

ההגדרה הרשמית היא: מיקרואורגניזמים, שכאשר נלקחים בכמות מספקת מביאים תועלת בריאותית לגוף. הסיבה שבהגדרה כתוב "מיקרואורגניזמים" ולא "חיידקים" היא שפרוביוטיקה עשויה להכיל גם שמרים מועילים, ולא מין הנמנע שבעתיד נראה מוצרים המכילים צורות חיים מיקרוסקופיות (מיקרו-אורגניזמים) נוספות.

מקור המילה "פרוביוטיקה" הוא  מלטינית ויוונית ופירושה הוא: "פרו" – בעד, "ביוטיקה" – חיים.

מה עושה פרוביוטיקה ולמה היא מועילה

מסייעת לאיזון פעילות מערכת העיכול, ויש לה גם השפעה כללית על שלל מערכות בגוף. היא עובדת במגוון מנגנונים, לדוגמה:

1. סיוע ישיר בתהליך העיכול: חיידקים מייצרים אנזימי עיכול ומפרקים רכיבי מזון שגופנו אינו מסוגל לפרק בעצמו.
2. השפעה על אוכלוסיות חיידקים במעי: במקרים מסוימים פרוביוטיקה יכולה להשפיע על חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים שונים במעי באמצעות מגוון מנגנונים. היא יכולה לעודד אוכלוסיות חיידקים מסוימות ולסייע להן לשגשג, בעוד שהיא מסייעת בדיכוי אוכלוסיות מזיקות אחרות (1).
3. איזון מערכת החיסון: מכיוון שמערכת העיכול חשופה למגוון בקטריות וזיהומים הנכנסים עם האוכל והשתייה, מערכת החיסון פועלת בה באופן מוגבר. על כן, לשינויים בפעילות החיסונית יש השפעה עצומה על המתרחש במעי. החיידקים הטובים בתוסף פרוביוטי מקיימים תקשורת עם מערכת החיסון, תורמים לאיזונה ובכך מסייעים לפעילות עיכול סדירה ותקינה.
4. השפעה על דופן המעי: תוסף פרוביוטי עשוי לתרום לפעילות תקינה של דופן המעי, ובכך הוא מסייע במניעת מעבר גורמים לא רצויים מהמעי אל יתר הגוף.
5. השפעה על כלל מערכות הגוף: פרוביוטיקה משפיעה על המסרים העצביים שמועברים מהמעי למוח. כמו כן, חומרים רבים שמיוצרים על ידי החיידקים במעי עוברים לזרם הדם ומשם משפיעים על כלל מערכות הגוף.

7 מיתוסים שחובה להכיר על פרוביוטיקה

כמה שיותר חיידקים, יותר טוב

לכל חיידק יש את המינון בו הוא מגיע לאפקטיביות המקסימלית. מחקרים מראים שכאשר עוברים מינון זה, הדבר היחיד שגדל הוא החור בכיס (3) (4), אבל לא בהכרח השיפור במצב הבריאותי. ניתן לקרוא בהרחבה על מינונים מומלצים ומהו העיתוי הטוב ביותר לקחת פרוביוטיקה במאמר שבקישור הזה.

פרוביוטיקה הכי טובה / חזקה בעולם

אין דבר כזה!!!

לצערי בסעיף זה נופלים אנשי מקצוע רבים מאוד ממגוון תחומים: רפואה מערבית, אלטרנטיבית ועוד.

זאת מכיוון שזני חיידקים שונים מבצעים פעולות שונות במערכת העיכול (ובגוף בכלליות). ניתן לראות זאת בבירור במחקרים, כאשר פרוביוטיקה מסוימת עשויה לעזור מאוד במצבים מסוימים, אך להיות חסרת תועלת באחרים. על כן, צריך להבין איזה מוצר מכיל את זני החיידקים שפעולתם רלוונטית למצבך הבריאותי האישי (5).

פרוביוטיקה מחזירה חיידקים טובים למערכת

עוד מיתוס נפוץ מאוד על תוסף זה. בפועל, ברוב המקרים החיידקים שלקחת לא יהפכו לתושבי קבע במערכת העיכול שלך, אלא יצאו ממנה לאחר זמן מה (6).

עם זאת, גם כשחיידקים מצליחים "להתמקם" מדובר לרוב בסוג אחד או שניים, ובהשוואה למאות, ולעתים גם אלפי זני חיידקים המיישבים את מערכת העיכול, זה ממש מעט. על כן, לא ריאלי לחשוב שחיידקים אלו יפצו על הנזק שנגרם מטיפולי אנטיביוטיקה ו/או צמחים שהורגים חיידקים באופן אגרסיבי.

מה שמוביל אותנו באופן טבעי למיתוס הבא…

מומלץ לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

בעוד שהיא עשויה לסייע עם תופעות לוואי של האנטיביוטיקה, מחקר שנעשה במכון וייצמן (7) מצביע על כך שפרוביוטיקה דווקא ממש מפריעה לחיידקים המקומיים הטובים שלך להתאושש לאחר הטיפול.

מלבד פגיעה משמעותית מאוד בהתאוששות אוכלוסיות חיידקים מקומיות, בניסוי מצאו שהיא גם הפריעה להתאוששות תהליכים מטבוליים חיוניים במעי.

אז מה כן לקחת בזמן ולאחר טיפול אנטיביוטי?

איך בכל זאת ניתן לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים?

ניתן למצוא את התשובות לכל השאלות האלו ונוספות במאמר על פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה.

היא התוסף הטוב ביותר לבעיות עיכול

בעוד שבמקרים רבים היא עשויה ממש להועיל, פרוביוטיקה היא לא תרופת פלא ולא תרפא את כל הבעיות.

לרוב אנו לא משתמשים בה ככלי טיפול יחיד בקליניקה וכמעט תמיד אנו משלבים תוספים מסוגים שונים, שינויים בתזונה, באורח החיים ועוד. הסיבה לכך היא שהדרך היעילה ביותר להשגת שינוי מעמיק ושיפור משמעותי היא לבצע שינויים במספר גורמים במקביל.

קיימות גם בעיות במערכת העיכול שהיא לא כל כך יעילה עבורן, למשל גסטריטיס (דלקת בקיבה) וקרוהן. מצבים אלו הם דוגמה לבעיות שבהן אנו משתמשים בכלים שונים ולרוב פחות מערבים פרוביוטיקה.

לוקח לה זמן להשפיע

רבים לא יודעים שיש לתת לה 1-2 חודשים כדי לדעת אם היא עובדת או לא. אנו רואים זאת גם בקליניקה – לעתים מטופלים מעדכנים אותי לאחר שבועיים שהפרוביוטיקה לא עובדת. במקרים אלו אני תמיד מזכיר להם שעוד בהתחלה אמרנו שניתן לפרוביוטיקה 1-2 חודשים (תלוי במוצר ובמצב) ורק לאחר מכן נבחן את מידת השפעתה.

במידה שהתחלת לראות השפעה כדאי להמשיך ולהתמיד כי אנו יודעים ממחקרים שהיא עשויה להתעצם גם לאורך 3 חודשים, עד להגעה לאפקט המלא.

אם יש תופעות לוואי, סימן שזה לא מתאים

אם מופיעות תופעות לוואי ייתכן שהמוצר באמת אינו מתאים עבורך. עם זאת, תופעות לוואי עשויות דווקא להיות סממן לכך שהטיפול עובד ומחולל שינוי. במקרים שהמוצר עובד ויש תופעות לוואי, הן יחלפו לאחר שבוע-שבועיים ולאחר מכן תחול הטבה הדרגתית.

כיצד למזער את תופעות הלוואי?

איך למנוע נזקים במעי במידה שהן מופיעות?

כל התשובות ועוד במאמר שהקדשתי לתופעות לוואי של פרוביוטיקה.

לסיכום

בעוד שלפרוביוטיקה יש מקום מכובד בתהליך הטיפול, חשוב לזכור שהיא לא תרופת פלא. על מנת למצות את כל הפוטנציאל שבה, חשוב לבחור את המוצר המתאים ולדעת כיצד להשתמש בו בצורה נכונה בתוך תהליך טיפול כולל, שייקח בחשבון את מגוון היבטי הבעיה.