טיפול בעצירות כרונית: אבחון ופתרונות מתקדמים

במאמר זה נתמקד בפתרון לעצירות כרונית,: החל מהבנת הסיבות להיווצרותה וכלים פשוטים לניהול והקלה יומיומית, ועד לשיטות טיפול מתקדמות שיובילו להחלמה. 

הבדלים בין עצירות כרונית לחריפה (אקוטית)

עצירות אקוטית היא מצב זמני, שלרוב משתחרר לאחר מספר ימים או שבועות בודדים וקל יותר לטיפול.

לעומת זאת, עצירות כרונית מוגדרת ככזו שנמשכת מספר חודשים ויותר. התסמינים כוללים פחות משלוש יציאות בשבוע, אך ישנם גורמים נוספים, מלבד כמות היציאות, שגם יכולים להיחשב כעצירות כרונית (אני קורה לזה "הספקטרום של העצירות"). גורמים אלו כוללים קושי רב בהתפנות, יציאה חלקית ללא הרגשת התרוקנות מלאה, ו/או צואה במרקם קשה מאוד.

הטיפול בעצירות כרונית לרוב מורכב יותר, משום שהיותה כרונית מצביע על בעיה עמוקה יותר ושינוי במאזן הבריא של מערכות הגוף.

סיבות לעצירות כרונית

ניתן לחלק את הסיבות לעצירות כרונית לחמש קטגוריות עיקריות, לפיהן נמפה גם את הבדיקות והפתרונות הרלוונטיים לכל סיבה:

• תזונה ואורח חיים: תזונה דלה בסיבים תזונתיים, שתייה בלתי מספקת ואורח חיים ישבני (ללא תנועה).
• שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן: גז מתאן משבש את תנועתיות המעי, לכן שגשוג חיידקים שמייצרים אותו יוביל לעצירות.
• גוף נפש: סטרס לדיכאון הם סיבות נפוצות, אך גם תחושת מועקה תמידית וגורמים לא פתורים שיושבים עליך עשויים להיות מקור הבעיה.
• מחלות, תרופות, ומצבים בריאותיים שונים: ממחלות כמו סוכרות, מחלות נוירולוגיות ניווניות, בעיות בבלוטת התריס, מחלות מעי דלקתיות, ועד מצבים בריאים כמו היריון. בנוסף, שימוש בתרופות מסוימות יוביל גם לעצירות.
• סיבות מבניות (הקשורות למבנה מערכת העיכול): חולשה בשרירי רצפת אגן, הידבקויות, חסימות ועוד.

אבחון עצירות כרונית

חשוב להבין שאין סט אחד של בדיקות שכל מי שסובל מעצירות כרונית צריך/ה לעבור.

האבחון מתחיל בהיסטוריה רפואית מפורטת ובדיקה גופנית, ובהתאם לסיפור המקרה ולרקע הרפואי מחליטים איזה בדיקות רלוונטיות ואיזה פחות.

הבדיקות היותר נפוצות שעשויים לשלוח אותך אליהן, כוללות:

• בדיקות דם כלליות: בדיקת תפקוד בלוטת התריס, תפקודי כבד, חסרים תזונתיים ורמות סוכר.
• בדיקות פולשניות: קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה – במסגרתן נכנסים עם צינור ומצלמה דרך פי הטבעת או הפה (בהתאם לבדיקה), מחפשים דלקות, זיהומים ושינויים מבניים. בדיקה נוספת כוללת קפסולה, בה בולעים קפסולה עם מצלמה שמצלמת את המעי הדק, אך היא אינה מיועדת למצבים בהם יש חשד לחסימה. קטגוריה זו כוללת גם בדיקת מנומטריה למדידת לחצים ופעילות פי-הטבעת.
• הדמיות: אולטרה סאונד, CT, MRE הן הנפוצות ביותר. ניתן לראות בהן גם שינויים מבניים, ובחלקן גם דלקות.
• בדיקות צואה: לאיתור טפילים, הליקובקטר פילורי, ומדידת רמות דלקת
• בדיקות נשיפה: לאיתור הליקובקטר פילורי, רגישות לסוכרים שונים (לא כזה מדויק) ושגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO)
• בדיקות תפקודיות: הערכת פעילות שרירי רצפת האגן

קיימות בדיקות נוספות, גם ספציפיות למערכת העיכול וגם לאיתור מחלות שיכולות באופן עקיף להיות הסיבות לעצירות כרונית, אך אלו הנפוצות ביותר.

מה עושים נגד עצירות כרונית: טיפולים מעמיקים והקלה נקודתית

פתרון לעצירות כרונית מתחלק לשניים:

1. טיפול נקודתי להקלה – כלומר טיפול בתסמינים.
2. התייחסות למקור הבעיה ופתרונה מהשורש.

תרופות לעצירות כרונית

מכיוון שמדובר במצב שיכול להיגרם ממגוון גורמים, אין תרופה אחת שמרפאה עצירות כרונית. בחלק זה של המאמר נתמקד בטיפולים פשוטים להקלה נקודתית, שיסייעו לנהל את המצב בצורה טובה ולחוות יציאה על בסיס יומיומי ככל הניתן.

בחלק שאחריו נדון בפתרון שורש הבעיה וריפוי העצירות, בהתאם לגורמים השונים.

את הכלים לניהול המצב והקלה יומיומית ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. תרופות ותכשירים
2. סיבים תזונתיים
3. תרופות סבתא

בואו נרחיב קצת על כל אחד

תכשירים ותרופות לעצירות כרונית – הקלה נקודתית

טיפול קו ראשון – מרככי צואה

קטגוריה זו כוללת מוצרים כמו מגנזיום נוזלי ונורמלקס. המנגנון של שניהם די דומה – הם מגדילים את נפח הנוזלים במעי, ועל ידי כך מרככים את הצואה ומסייעים במעברה. שניהם זמינים לרכישה ללא מרשם רופא ולרוב בטוחים מאוד לשימוש ארוך טווח.

טיפול קו שני – רזולור

תרופת מרשם פרוקינטית (מעודדת תנועתיות).

רזולור מעודדת את התנועה הטבעית של המעי, בניגוד למגנזיום ונורמלקס, שרק סופחות נוזלים. היתרון של רזולור הוא שתנועה טבעית של המעי מסייעת גם בשמירה על מאזן חיידקים תקין וחיונית במגוון היבטים, ולכו יש לה ערך מוסף על פני התכשירים הנ"ל.

מבין התרופות לעצירות כרונית, רזולור היא אחת המועדפות עלי ולעתים אני ממליץ עליה במקום או בנוסף לתכשירים הקודמים שהוזכרו במאמר, כיוון שקיימים יתרונות בריאותיים נוספים לתנועתיות טובה. עם זאת, רופאים לרוב יעדיפו לנסות קודם מגנזיום או נורמלקס ורק לאחר מכן לנסות אותה, אז שווה להכיר ולבקש.

על מנת להבין את הנחיות השימוש המדויקות ומידע נוסף, מומלץ לקרוא את המאמר על טיפולים רפואיים לעצירות.

סיבים תזונתיים

סיבים עשויים להתאים למקרים רבים של עצירות כרונית, אך לא לכולם. המקרים בהם סיבים אינם מתאימים, כוללים:

• כאשר יש חשד לחסימה.
• מחלות מעי דלקתיות בשלבים מסוימים.
• בעיה חמורה בתנועתיות.
• שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן.

בנוסף, סיבים שונים עשויים להתאים לאנשים שונים, לדוגמה: אנשים בעלי רגישות גבוהה ותסמינים נוספים הכוללים נפיחות וכאב, לא תמיד ייקחו את אותם הסיבים כמו מטופלים עם עצירות כרונית שאינה כוללת תסמינים נוספים.

הסיבים העיקריים שניתן למצוא בארץ הם בנפייבר ופסיליום, כאשר מבין שניהם פסיליום הוא מקום טוב להתחיל בו, ופעמים רבים יכול להתאים גם למטופלים/ות רגישים/ות.

ניתן לקרוא על סוגי סיבים נוספים ואיך לדעת מה יותר מתאים לך ומה פחות במאמר שבקישור הזה.

נקודה חשובה נוספת לגבי סיבים היא שתמיד עדיף לקבל אותם מהמזון במידה שניתן, ולא להסתמך על תוסף. הסיבה לכך היא שבמזון קיימים מגוון סיבים, שמזינים אוכלוסיות חיידקים מגוונות במעי וכך תורמים לבריאותו. כמו כן, כשצורכים מזון אמיתי ולא תוסף מקבלים גם חומרי הזנה נוספים כמו ויטמינים, מינרלים ועוד, שגם הם חשובים לצורך הטיפול והבריאות הכללית.

ככלל אצבע, אם לפחות שליש מנפח הארוחות שלך מורכב מירקות, סיכוי לא רע בכלל שיש לך מספיק סיבים מהתזונה.

תרופות סבתא לעצירות כרונית

קטגוריה הכוללת מגוון כלים פשוטים וזמינים, ביניהם:

• מים חמימים עם לימון ושמן זית על הבוקר.
• שזיפים מיובשים מושרים במים.
• זרעי צ'יה/פשתן.

ניתן להשתמש בהם במקום או בשילוב עם תרופות, תכשירים, ו/או סיבים, בהתאם לצורך.

להנחיות שימוש מדויקות ואפשרויות נוספות, מומלץ לקרוא את המאמר המלא על תרופות סבתא.

פתרון לעצירות כרונית – טיפול בשורש הבעיה

כאן הכוונה היא לריפוי העצירות ולא רק לניהול התסמינים.

בניגוד לקטגוריה הקודמת, בה פירטנו מה עושים נגד עצירות כרונית באופן כללי, כאן הפתרונות משתנים באופן מהותי בין מטופלים, בהתאם לסיבה שבגינה החלה העצירות. חשוב להבין שפתרון אמיתי לעצירות כרונית הוא דבר מורכב, שולקח זמן, ועל כן כדאי להסתייע באיש מקצוע, סבלנות ומוטיבציה.

להלן מספר דוגמאות לסיבות לעצירות כרונית ודרכי פתרון אפשריות עבורן:

תזונה ואורח חיים

רלוונטי למטופלים עם תזונה לקויה ואורח חיים ישבני, ללא מחלה או בעיה בריאותית ניכרת אחרת. במקרים אלו הפתרון לעצירות כרונית הוא פשוט – לסדר את התזונה, לזוז במהלך היום (לא מספיק רק לעשות ספורט בסופו) ולשתות הרבה מים.

• תנועה במהלך היום ניתן לשלב גם בדרך אל וחזרה מהעבודה, וגם בהפסקות קטנות תוך כדי (כמו הפסקת סיגריה רק בריאה יותר 😉, עם קצת תרגילי משרד או הליכה קצרצרה).
• לדאוג שתמיד יהיה בקבוק מים מול העיניים; להגדיר יעדי שתייה: לפחות 2 ליטר ביום, אך משתנה בהתאם לגובה, משקל, רמת פעילות גופנית והתנאים בהם שוהים לאורך היום; ולשים תזכורות במידת הצורך.
• לארגן ארוחות בריאות ולוודא שבין שליש לחצי צלחת מורכבת מירקות.

שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן (SIBO / IMO)

מדובר בבעיה מורכב, לה הקדשתי קטגוריה שלמה באתר – מומלץ להתחיל מהמאמר הראשי על SIBO.

בגדול, הטיפול בבעיה זו מצריך הבנה מדוע השתבש המאזן בחיידקי המעי, כולל פעמים רבות תוספים ותרופות להסדרת התנועתיות, וצמחים או תרופות לאיזון חוזר של החיידקים והפחתת יצרני המתאן במעי. עם זאת, בהתאם להיסטוריה הרפואית אנו פעמים רבות מבצעים התאמות בטיפול והוא יכול לקבל כיוונים שונים.

במקרים אלו גם התזונה שונה מזו שבעצירות כרונית קלאסית, כי כאן סיבים דווקא מחריפים את העצירות – אחת האינדיקציות לעצירות מסוג זה היא שתזונה בריאה מחריפה את המצב. כאמור לנושא יש קטגוריה שלמה, וגם מאמר ייעודי על תזונה.

חשוב לציין שנושא חיידקי המעי הוא מורכב והם יכולים לצאת מאיזון ולגרום לעצירות בשלל דרכים שאינן כוללות מתאן, והטיפולים עשויים להשתנות בהתאם. עם זאת, למתאן יש בדיקה זמינה ולכן בחרתי לתת לו מקום מיוחד במאמר זה.

גוף נפש

אני מחלק בעיות מסוג זה לשתי קטגוריות עיקריות, שלכל אחת ניתן להתייחס באופן קצת שונה:

1. טראומות ומשקעים שונים.
2. סטרס ועניינים יומיומיים.

טראומות ומשקעים

חשוב להבין ש"חוויות" עבר עשויות להשאיר משקעים במערכת העצבים ולהשפיע באופן משמעותי על תפקוד מערכת העיכול, גם אם עבר זמן מאז שהתרחשו.

על כן, הדבר החשוב ביותר הוא להציף את הדברים ולעבד אותם בצורה נכונה. יש לעשות זאת באמצעות איש/אשת מקצוע מתחום הנפש. הגישות לכך מגוונות וכדאי לבחור בגישה שאליה התחברת, לדוגמה פסיכותרפיה גופנית, EMDR (1) וגישות נוספות.

סטרס ועניינים יומיומיים

במקרים אלו חשוב לבחור בגישה פרקטית, שנותנת כלים מעשיים ליישום ביומיום. גישות כאלו כוללות NLP, CBT, פסיכותרפיה גופנית ועוד.

הגישות הטיפוליות שהוזכרו כאן הן רק דוגמאות, אך קיימים מטפלים ומטפלות נפלאים/ות במגוון שיטות. הפרמטר שאחריו יש לעקוב זה תוצאות – האם הטיפול מסייע לך לאורך זמן לשנות תבניות חשיבה, אמונות והתנהגויות, או שהוא לא מקדם אותך לאורך זמן. חשוב גם להבדיל בין טיפול שמקדם אותך, לטיפול "נחמד" שעוזר לפרוק. זאת משום שבעוד ש"לפרוק" זה דבר נהדר, טיפול טוב צריך לשנות דברים עמוקים יותר.

מחלות, תרופות, ומצבים בריאותיים שונים

מחלות שונות משפיעות על מערכות שונות בגוף, ולכן עשויות להוביל לפגיעה בתנועתיות המעי ולעצירות כרונית באופן ישיר או עקיף, לדוגמה:

• מחלות מטבוליות, למשל סוכרת ו/או סינדרום מטבולי – עשויות לפגוע בזרימת הדם לאיברים, ולעתים גם במערכת העצבים.
• מחלות ניווניות של מערכת העצבים, למשל אלצהיימר ופרקינסון – מערכת העצבים היא המנצחת הראשית על כל מה שקשור בתנועת המעי, ולכן פגיעה בה עשויה להוביל לעצירות.
• מחלות ו/או שיבושים הורמונליים, למשל תת פעילות של בלוטת התריס, או מצבים טבעיים בריאים שעשויים לגרום לשינוי מאזן הורמונלי כמו גיל המעבר בנשים, עשויים להאט את תנועת המעי ולהוביל לעצירות.
• מחלות של מערכת העיכול – בעוד שמחלות כמו קרוהן, קוליטיס וצליאק מאופיינות לרוב בשלשול, במקרים מסוימים הן מתבטאות בעצירות.
• מחלות כלליות במערכות שונות, למשל תרשת נפוצה, אהלרס דנלוס של גמישות יתר, אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, פיברומיאלגיה ונוספות.

מלבד למחלות, עצירות מאפיינת גם מצבים בריאים שונים לאורך החיים, כמו היריון ו/או גיל המעבר בנשים, וזקנה (אף על פי שלרוב מדובר פשוט בתזונה לקויה וחוסר תנועה, או מחלות נלוות אחרות).

בנוסף, תרופות רבות עשויות להיות גורם לעצירות כרונית – רשימה די מקיפה ניתן למצוא במאמר על הסיבות השונות לעצירות. עם זאת, בין אם התרופה תרופה כתובה שם ובין אם לא, במידה שיש לך תרופה בשימוש קבוע, או לעתים תכופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא האם היא עשויה להיות הסיבה לעצירות.

הפתרון למצבים אלו הוא כמובן לנסות ולטפל במחלה, טיפול שלפעמים יכול להיות מורכב, ו/או למצוא חלופה טבעית או תרופתית לתרופות מסוימות.

סיבות מבניות

מכיוון שחסימה היא מאורע אקוטי ולא כרוני, שלרוב גם ככה יוביל להגעה למיון, לא נעסוק בו כאן.

קיימים שלושה גורמים עיקריים, הקשורים במבנה מערכת העיכול, שיכולים להוביל לעצירות:

1. הידבקויות – מצב שעשוי להתרחש לאחר ניתוחים המערבים את מערכת העיכול. לרפואה המערבית אין כלים להתמודד עם בעיה זו, אך לעתים ניתן למצוא לה פתרון עם תרגילים ופיזיותרפיה מיוחדת, להקל משמעותית ואף למנוע סיבוכים עתידיים (2).
2. שרירי רצפת האגן – לרוב כתוצאה של אורח חיים ישבני, לידות וגיל מבוגר. שרירי רצפת האגן תומכים במערכת העיכול ומסייעים בדחיפת הצואה, וכאשר הם חלשים יהיה קושי בהתפנות ובעיות נוספות. מקרים אלו ניתן לפתור באמצעות פיזיותרפיה רצפת אגן.
3. בעיות בסוגרים – ניתן לאתר באמצעות בדיקת מנומטריה רקטלית. במקרה זה שרירי המעי אינם מתכווצים באופן מספק כדי להניע את הצואה באופן "חלק" וגורמים לעצירות. עבור מקרים אלו קיים טיפול ביופידבק.

מלבד לשלושת הבעיות הנ"ל עשויים להיות גם שינויים מבניים מולדים במערכת העיכול ובעיות נוספות, אך אלו פחות נפוצות.

לסיכום

עצירות כרונית היא אתגר שניתן לטפל בו באמצעות שילוב של אבחון מדויק ופתרונות מתקדמים. חשוב להבין שאחוז המקרים שאותם ניתן לרפא לחלוטין באמצעות תרופות הוא קטן, ודווקא ענפי טיפול אחרים מציעים פתרונות איכותיים יותר באופן משמעותי, לדוגמה: אורח החיים, תזונה, תוספים וצמחים, גוף-נפש, פיזיותרפיה ונוספים. המשמעות היא שפנייה לרופא חיונית לצורך שלב האבחון, אך פעמים רבות טיפול מעמיק יבוצע באמצעות אנשי מקצוע שונים.

במידה שברצונך להבין מה השתבש בגוף ולטפל בעצירות אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. "קל לעיכול" היא קליניקה המתמחה במעי רגיז, SIBO, ובעיית עיכול לא מאובחנת. על מנת לקבוע שיחת הכרות (חינמית), במסגרתה נבין מהי הדרך הכי טובה לסייע לך, מלא/י את השאלון שבקישור הזה ונחזור אליך בהקדם.