פרוביוטיקה היא אחד הכלים המוכרים ביותר לטיפול בבעיות עיקול. היא יכולה להתאים למגוון מצבים רחב ולרוב נחשבת בטוחה מאוד לשימוש. עם זאת, לעיתים השימוש בה עשוי להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, אשר עשויות להיות להן מספר משמעויות, חלקן טובות וחלקן פחות.
במאמר זה נבין את הסיבות לתופעות לוואי מפרוביוטיקה, נראה מתי הן מהוות סימן חיובי ומעודד וכיצד להפחית אותן. נבין גם מתי צריך להפסיק לקחת לקחת את התוסף, ולמי אסור בכלל לקחת פרוביוטיקה.
לפני שנצלול לתופעות הלוואי: במידה שאינך בטוח/ה מהי הפרוביוטיקה המומלצת ביותר למצבך, ניתן לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה. במדריך ניתן למצוא איזה פרוביוטיקות מתאימות ביותר לבעיות עיכול שונות והוא יסייע לך להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול. ניתן לקבלו בחינם על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה.
יאללה, נתחיל – אלו הנושאים בהם נעסוק במאמר זה:
פרוביוטיקה ותופעות לוואי – למה זה קורה?
כשאנו חושבים על פרוביוטיקה היא נשמעת כתוסף תמים – חיידקים טובים נכנסים למערכת, מעשירים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שלנו ועוזרים למעי לעבוד טוב יותר. עם זאת, ההשפעה של פרוביוטיקה מורכבת הרבה יותר (1) ומתוך הפעולות הרבות שלה, שתיים עיקריות עשויות להוציא את המעי מאיזון ולגרום לתופעות לוואי:
- "מלחמות" בין חיידקים: המעי שלנו הוא מערכת אקולוגית מורכבת, וכאשר אנו מכניסים זני חיידקים חיצוניים הם לעיתים יתחרו וילחמו עם החיידקים המקומיים. "מלחמות" אלו יכולות לייצר תופעות לוואי.
- מערכת החיסון: בגלל שהוא לא סטרילי ונכנסים אליו מהעולם החיצון אוכל, שתייה, חיידקים, פטריות, וירוסים ועוד, המעי הוא המקום בגוף בו מרוכזת רוב מערכת החיסון. לחיידקי המעי השפעה משמעותית על פעילות מערכת זו ובהתאם לכך לקיחת פרוביוטיקה יכולה לעורר את מערכת החיסון יתר על המידה ובכך לגרום לתופעות לוואי.
- פרוביוטיקות המכילות חומרים נלווים לחיידקים: חלק מהמוצרים מכילים גם סיבים מסוגים שונים, שגורמים לתסמינים בקרב הסובלים מבעיות עיכול / בטן רגישה. לסיבים אלו עשויה להיות גם השפעה חיובית, אבל הם לא מתאימים לכל מטופל/ת. כמו כן, חלק מהמוצרים מכילים כמות קטנה של לקטוז (סוכר החלב). לרוב מדובר בכמות חסרת חשיבות, אך בקרב מטופלים/ות עם רגישות גבוהה במיוחד, גם כמות זו עשויה לייצר תסמינים.
הסיבים הנפוצים שניתן למצוא בפרוביוטיקה, כוללים: FOS, GOS , xylitol, אינולין ועוד. מוצרים המכילים שילוב של פרוביוטיקה וסיבים נקראים לעתים גם "סינביוטיקה".
פרוביוטיקה ותופעות לוואי – סימן חיובי
חלק מתופעות הלוואי של פרוביוטיקה הם זמניות בלבד, ולעיתים מצביעות על שינוי חיובי שעומד לבוא אחריהן. במילים אחרות, לפעמים הן דווקא מצביעות על כך שהמוצר עובד. הן עשויות להיות תוצאה של שיבוש מאזן הכוחות הקיים במעי, בדרך לאיזון טוב ובריא יותר, מעין שלב מעבר המלווה בחוסר נוחות, שאחריו תגיע הטבה – ירידה לצורך עליה ושיפור.
המדע בתחום עדיין לא מספיק מתקדם, אך ניתן לשאר שתי סיבות עיקריות להופעת תופעות הלוואי בהקשר זה:
- שינוי מאזן החיידקים: כבר אמרנו שהפרוביוטיקה יכולה להילחם באוכלוסיות חיידקים מקומיות במעי. המוות של כמויות חיידקים גדולות בטווח זמן קצר גורם לשחרור מוגבר של רעלנים למערכת העיכול ולהחרפת התסמינים. ברגע שאוכלוסיות החיידקים יגיעו לאיזון, המצב יתאזן וישתפר. תופעה זו מוכרת בשמות רבים, ביניהם: "תגובת הרקסהיימר" (על שם הרופא שגילה אותה), die off (על שם המוות של החיידקים שגורם לה) ועוד, ובעוד שהיא לא נעימה, היא למעשה סימן טוב כי משמעותה שהטיפול אפקטיבי ומייצר שינוי.
- אינטראקציה בין החיידקים למערכת החיסון: כפי שהזכרתי קודם, חיידקי המעי ומערכת החיסון שלנו משפיעים אחד על השני. אוכלוסיות חיידקים חדשות עשויות לעורר יתר על המידה את מערכת החיסון, להגדיל את הרגישות במעי וכך ייווצרו תופעות הלוואי. לאחר זמן קצר מערכת החיסון תסתגל למצב החדש והתסמינים יפחתו.
- הסתגלות לסיבים: עשויה להיות תקופת הסתגלות של שבוע/שבועיים לסיבים שמכילה הפרוביוטיקה.
בשלושת המצבים הנ"ל תופעות הלוואי הן תוצאה של הפרת הסטטוס קוו הקיים לטובת מעבר לאיזון טוב ובריא יותר. המעבר מלווה בתקופת כאוס קצרה, שאחריה יגיע שיפור במצב.
לרוב, במצב זה תופעות הלוואי יחלפו לאחר שבוע/שבועיים לכל היותר.
תופעות לוואי של פרוביוטיקה – מתי זה רע
בעוד שלעיתים תופעות לוואי מפרוביוטיקה מבשרות על שינוי חיובי המתרחש במערכת, לעיתים התוסף פשוט אינו מתאים עבורך (2) ממגוון סיבות:
- גירוי תמידי של מערכת החיסון: החיידקים מגרים את מערכת החיסון באופן קבוע במקום לאזן אותה. במצב זה תופעות הלוואי ימשכו עד להפסקת נטילת התוסף.
- חיידקים לא מתאימים: אפשרות נוספת היא שהחיידקים הספציפיים בתוסף שבחרת פשוט אינם מתאימים למצבך ושההשפעה שלהם על פעילות מערכת העיכול מנוגדת לדרוש לך לצורך החלמה.
- חומרים נלווים לחיידקים: במוצרים עם תוספת סיבים, אם יש לך רגישות לסיבים הנ"ל תופעות הלוואי יימשכו כל עוד תיקח/י את התוסף.
לעיתים ניתן לפתור זאת על ידי בחירת מוצר מתאים יותר למצבך ולעיתים המשמעות היא שזה אינו הזמן המתאים לנטילת פרוביוטיקה. במצב זה ניתן לנסות פרוביוטיקה מסוג שונה או להתמקד באפיקי טיפול נוספים, כגון שינויי תזונה, אורח החיים, תוספים מסוג אחר וכו'. ניתן יהי לנסות לשלב שוב פרוביוטיקה במועד מאוחר יותר, כאשר התסמינים יירגעו במידה מסוימת.
כיצד יודעים אם תופעות הלוואי הן סימן לשינוי חיובי או שעלינו להפסיק את נטילת התוסף
התשובה הקצרה היא שאין דרך בטוחה לדעת – המדע עדיין לא מתקדם מספיק כדי להבחין בין שני המקרים. כמו כן, אין לנו אפשרות לדעת מראש איזה מטופל ייפול לאיזו קטגוריה.
על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה מומלץ לקחת פרוביוטיקה המכילה את זני החיידקים שמתאימים למצבך, להימנע ממוצרים עם סיבים בהתחלה אם יש לך נפיחות, שלשולים מרובים וכאבים – והכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע מומחה בתחום.
מה לעשות כאשר מופיעות תופעות לוואי מפרוביוטיקה
בקליניקה אנו תמיד לוקחים בחשבון את שתי האפשרויות: שתופעות הלוואי מבשרות על שינוי חיובי, אך גם שיתכן והתוסף אינו מתאים למטופל. אנו מנסים להפחית את תופעות הלוואי למידה סבירה וקוצבים לשבועיים את משך הטיפול במידה שהן לא חולפות.
כאשר פרוביוטיקה אינה מתאימה למטופל, תופעות הלוואי לרוב יחלפו ימים ספורים לאחר סיום נטילתה ועד כשבוע-שבועיים לכל היותר. עם זאת, לעתים נדירות אנו רואים בקליניקה מטופלים המדווחים שנטילת פרוביוטיקה בעבר הובילה להחרפה ארוכת טווח בתסמינים שלהם. מדובר מצב נדיר, שעם קצת ערנות ותשומת לב ניתן למנוע באמצעות העקרונות שאציג כעת.
במידה שנחשוד שפרוביוטיקה מסוימת אינה מתאימה למטופל/ת, נפסיק את נטילתה ונחליף אותה בפרוביוטיקה אחרת או בתוספים מסוגים שונים ואולי נחזור לפרוביוטיקה בהמשך (לא בהכרח).
דרכים להפחתת תופעות הלוואי
- עלייה הדרגתית במינונים. גם אם המינון המלא הוא כדור אחד, במוצרים שיותר "מועדים לפורענות" ניתן להתחיל מחצי קפסולה.
- מספיק שעות שינה.
- שתייה מרובה.
- חליטות כמו קמומיל, זרעי שומר, ג'ינג'ר ולעתים סרפד.
- תוספים כמו פחם פעיל (לא מומלץ לשימוש קבוע) ואסטרטגיות נקודתיות להתמודד עם התסמינים הספציפיים שנוצרו – ניתן לקבל את המדריך המלא של "קל לעיכול" לניהול תסמינים בלחיצה על הקישור הזה.
זכרו שתופעות לוואי מפרוביוטיקה עשויות להעיד על תהליך חיובי, אז הן לא בהכרח רעות. לכן הקו המנחה הוא שניתן לספוג אותן במידה מסוימת למשך שבוע/שבועיים, כל עוד הן לא חריפות מידי, ותמיד כדאי לקחת תוספים בליווי איש מקצוע שמכיר את פרטי המקרה שלך.
למי אסור לקחת פרוביוטיקה
במקרים הבאים אסור לקחת פרוביוטיקה, או שיש לעשות זאת בפיקוח מקצועי בלבד:
- מחלות מעי דלקתיות בשלב של התלקחות חמורה – במקרים אלו מערכת החיסון אינה מתפקדת כראוי ואף עשויים להיות מקרים שבהם בשל הפגיעה בדופן המעי חיידקים עשויים לעבור לזרם הדם ולגרום לזיהום.
- בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, למשל בשל לקיחת מדכאי חיסון, טיפולי כימוטרפיה ועוד.
- מצבים בהם מערכת החיסון נמצאת בעוררות גבוהה מאוד, לדוגמא כאשר יש מחלות אוטואימוניות והן בשלב של התלקחות משמעותית.
- מטופלים לאחר ניתוח.
- קיומן של מחלות רקע חריפות.
- במהלך זיהום מערכתי.
- תינוקות שנולדו לפני הזמן (פגים).
במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.