במאמר זה נכיר את מגוון הסיבות לעצירות, בנוסף למספר כללי אצבע שיסייעו להבין מה יותר רלוונטי אליך. כך יתאפשר לך לחסוך זמן רב ותסכול משמעותי, ולהגיע מהר יותר לטיפול המדויק ביותר למצבך.

מה גורם לעצירות: חמשת הקטגוריות הראשיות

ניתן לחלק את הסיבות לעצירות ל-5 קטגוריות ראשיות, עליהן נעבור במאמר זה:

1. תזונה ואורח חיים.
2. שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן ושינויים נוספים באוכלוסיית חיידקי המעי.
3. גוף נפש.
4. מחלות, תרופות, ומצבים בריאותיים שונים.
5. סיבות מבניות (הקשורות למבנה מערכת העיכול).

תזונה ואורח חיים

כשבחונים מה גורם לעצירות באוכלוסייה הכללית, תזונה ואורח חיים הם כנראה הגורמים הנפוצים ביותר. בקטגוריה זו קיימים מספר גורמים שיכולים להיות סיבות לעצירות:

שתייה

גורם כה פשוט, אך כה משמעותי! מיעוט נוזלים יכול לתרום להיווצרות צואה יבשה וקשה יותר, להקשות על המעבר שלה במעי, ובכך לגרום לעצירות. חשוב לציין שמי ששותה מספיק, לא בהכרח ירוויח משתייה נוספת. פשוט תעקבו אחר צבע השתן ותוודאו שהוא בהיר/שקוף במרבית חלקי היום.

ככלל אצבע, 2-3 ליטר מים ביום הם מטרה טובה עבור הסובלים/ות מעצירות. כמובן שייתכנו הבדלים בהתאם לגובה, משקל, רמת הפעילות הגופנית, הטמפרטורה בה נמצאים לאורך היום, ועוד.

חוסר בסיבים ותזונה לא מאוזנת

סיבים תזונתיים עשויים לתרום ליציאות טובות, במיוחד אצל מטופלים עם עצירות קלה ויציאות לא סדירות. עם זאת, לא מדובר בתרופת קסם (1) ולכן לא מספיק רק לקחת תוסף, אלא חשוב לאמץ תזונה עשירה ובריאה. תזונה כזו מזינה את הגוף, את המעי, וגם תורמת למאזן בריא של חיידקי מעי, אשר בעצמם החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העיכול.

סיבים תזונתיים נמצאים בירקות, פירות, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים. כלל אצבע טוב למניעת עצירות: להקפיד על תזונה עשירה בירקות – אם לפחות שליש מהתזונה שלך מורכבת מירקות, סיכוי טוב שיש לך מספיק סיבים בתזונה .

עם זאת, בהמשך גם נכיר מצבים שבהם סיבים יכולים להחריף את המצב , אז כדאי להמשיך לקרוא.

פעילות גופנית

תורמת רבות לתנועה תקינה של המעי (2) ומסייעת בעידוד אוכלוסיית חיידקי מעי בריאה וטובה. עם זאת, הבעיה הגדולה של הסובלים מעצירות לרוב כלל אינה קשורה לספורט, אלא לחוסר תנועה: אורח חיים ישבני, עבודה משרדית והיעדר תנועה הם לרוב מה שגורם לעצירות.

הפתרון: להזיז את הגוף, ללכת, לעלות במדרגות, ולנוע ככל הניתן. אם העבודה שלך היא רובה בישיבה, מומלץ לקום כל 30 דקות, לעשות סיבוב קטן או קצת מתיחות/תרגילים, ולאחר מכן לשוב לעבוד.

מומלץ כמובן לשלב גם ספורט בשגרת השבוע, אך תנועה יומיומית של הגוף לאורך כל היום, ולא רק בסופו, היא הבסיס לתנועתיות טובה של המעי, וספורט לא יכול להחליף תנועה לאורך היום.

הרגלי אכילה לא טובים

האופן שבו אנו אוכלים עשוי להשפיע רבות על איכות הפעילות של מערכת העיכול. אכילה בלחץ, עם הסחות דעת, תוך כדי פעילות נוספת, לעיסה לא מספקת ועוד, כולם גורמים שפוגעים בפעילות מערכת העיכול.

שתייה מופרזת של אלכוהול וצריכת סמים

יכולות גם הן לגרום לעצירות.

שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן

החיידקים השונים במערכת העיכול מייצרים מספר סוגי גזים, אחד מהם נקרא "מתאן". עודף גז מתאן משבש את פעילות המעי, פוגע ביכולתו לנוע באופן תקין, ובכך תורם לעצירות (3).

שגשוג מיקרו-אורגניזמים (כי הם לא בדיוק חיידקים) המייצרים מתאן, מלווה לרוב גם בנפיחות (אך לא תמיד). בנוסף, במצב זה תזונה בריאה ועשירה בסיבים עשויה דווקא להגביר את הנפיחות ולהיות מה שגורם לעצירות להחריף עוד יותר. הסיבה לכך היא שהסיבים מהווים "דלק" לייצרני המתאן במעי, ומגבירים את פעילותם.

על מנת לאבחן האם עודף גז מתאן הוא מה שגורם לעצירות אצלך, יש לבצע בדיקת SIBO. ניתן לקרוא בהרחבה על מצב זה, הגורמים לו, איך נבדקים, ואיזה טיפולים זמינים, במאמר על שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק. 

בנוסף למתאן, ייתכן שקיימים עוד דפוסים רבים של אוכלוסיית חיידקי מעי (מיקרוביום) התורמים להתפתחות עצירות, ולא את כולם ניתן למדוד עם הטכנולוגיה הזמינה כיום. עם זאת, בעשורים האחרונים הצטבר ידע רב על המיקרוביום, וגם אם אין לנו בדיקות זמינות על מנת לאבחן את כל המצבים הנ"ל, בהחלט ניתן להשפיע ולשפר את הרכב החיידקים באמצעות מגוון כלים טיפוליים.

גוף נפש

מערכת העצבים היא גורם משמעותי מאוד בתנועה תקינה של המעי, ולכן אתגרים ובעיות הקשורים למצב המנטלי והנפשי, עשויים להיות גורם משמעותי לעצירות.

כאשר בוחנים מה גורם לעצירות בתחום הגוף נפש, ניתן לחלק זאת לשלוש קטגוריות עיקריות, אשר כל אחת בנפרד יכולה לגרום לעצירות:

טראומות עבר

אירועים טראומטיים שהתרחשו, בין אם אובדן, פגיעה, או סיטואציה קשה שחווינו או היינו עדים לה, כולם יכולים להשאיר משקעים על הנפש ומערכת העצבים. לעתים אנשים נוטים לחשוב שמכיוון שהאירוע התרחש לפני זמן רב והם כבר פחות חושבים עליו, הוא לא יכול להשפיע. עם זאת, כל עוד המאורע לא עובד באופן מלא, הוא יכול להשפיע גם שנים רבות לאחר שהסתיים ולגרום לעצירות.

סטרס כרוני

בין אם בשל ענייני עבודה או חיים אישיים, סטרס כרוני יכול להיות גורם משמעותי בהתפתחות עצירות. חוץ מסטרס ישיר, שבא לידי ביטוי כלחץ, גם אורח חיים בו רצים כל הזמן ממשימה למשימה ו/או ממקום למקום, בלי רגע להירגע, עשוי להיות מתורגם בגוף לסטרס פיזיולוגי.

סיבות התנהגותיות

חוסר רצון/יכולת ללכת לשירותים בעבודה או בחוץ, והתאפקות מתמדת משלל סיבות נוספות, יכולות חלק מהסיבות לעצירות.

מחלות, תרופות ומצבים פיזיים שונים

מחלות

מחלות רבות עשויות לגרום לפגיעה בכלי דם, במערכת העצבים, ברקמות החיבור, ועוד, וכך לפגוע בתפקוד המעי ולגרום לעצירות (4).

דוגמאות למחלות כאלו, כוללות:

• סוכרת.
• תת פעילות בבלוטת התריס.
• מחלות עצביות ניווניות (פרקינסון, אלצהיימר וכו').
• מחלות מעי דלקתיות (IBD).
• תרשת נפוצה.
• ועוד…

לרבות ממחלות אלו ישנם טיפולים שעשויים לסייע באיזון המצב. טיפולים אלו כוללים תרופות, צמחים, תוספים, תזונה, אורח חיים, ועוד. איזון המחלה עשוי לתרום רבות למצב הבריאותי בכלל, ולטיפול בעצירות בפרט. עם זאת, יש לשים לב שגם תרופות מסוימות עשויות להיות מה שגורם לעצירות – הרחבה על כך ממש עוד מעט.

מצבים בריאותיים / פיזיים שונים

מדובר בתקופות או סיטואציות שבהן אנו מצויים, שאינם מהווים מחלה, אך יכולים לגרום לעצירות, ביניהם:

• היריון.
• גיל מבוגר – קשישים נוטים לסבול מעצירות יותר מצעירים, ככל הנראה בשל שלל סיבות שהוזכרו עד כה במאמר.
• שינויים הורמונליים (לרוב בנשים), לדוגמה: גיל המעבר, שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, וזמנים מסוימים לאורך המחזור החודשי.
• חוסרים תזונתיים, לדוגמה מחסור במגנזיום, ויטמינים מקבוצת B ועוד.

קיימים גם מצבים פיזיולוגים שאינם תקינים, אך לא מוגדרים כמחלה. דוגמה טובה לכך עשויות להיות אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס.

בטיפול נכון ניתן להקל על העצירות במצבים אלו, אך לא תמיד ניתן לרפאה לחלוטין. זאת מכיוון שלעתים מדובר במאפיין של מצב פיזיולוגי תקין, לדוגמה: נטייה לעצירות בשלבים מסוימים בהריון.

תרופות ותוספים

לעתים אחת הסיבות לעצירות היא הטיפול שמקבלים למחלות עצמן. תרופות שעשויות לגרום לעצירות (4), כוללות משפחות כמו:

• משככי כאבים אופיאטים, לדוגמה: קודאין, מורפיום ועוד.
• נוגדי דכאון – בעיקר ממשפחת נוגדי דכאון טריציקליים (TCA).
• תרופות פסיכיאטריות שונות.
• תרופות אנטי דלקתיות ממשפחת NSAIDs, למשל איבופן, ארקוקסיה ועוד.
• תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.
• תרופות אנטיכולינרגיות (למשל תרופות לפרקינסון).
• תרופות משתנות.
• נוגדי חומצה מסוימים (לצרבת), כמו מאלוקס.
• שימוש קבוע במשלשלים, כמו נרות גליצרין ולקסדין (עשוי לייצר תלות).
• שימוש קבוע בצמחים משלשלים כמו סנה והחלק החיצוני של עלה אלוורה (לא הג'ל הפנימי)
• תוספי תזונה – הנפוצים ביותר הגורמים לעצירות הם ברזל וסידן.

חשוב לציין שלרוב מדובר בתרופות הניתנות לטיפול ממושך, אך שימוש נקודתי לטווח קצר פחות סביר שיגרום לעצירות. כמו כן, קיימות תרופות ותוספים נוספים שעשויים לגרום לעצירות, לכן כדאי לבדוק עם איש מקצוע/רופא כל תרופה או תוסף שבהם נעשה שימוש קבוע.

סיבות מבניות לעצירות

במצבים מסוימים יכולות להיות בעיות הקשורות למבנה המעי עצמו, וזה מה שגורם לעצירות. מצבים אלו כוללים:

• מבנה פיזיולוגי מולד לא תקין – מצב נדיר.
• הידבקויות, חסימות וצלקות לאחר ניתוחים.
• חולשה/בעיה בשרירי רצפת האגן – נפוץ יותר לאחר הריון ולידה, ולעתים יכול להתפתח עם הגיל אצל אנשים שאינם מתאמנים נכון, או שאינם מתאמנים באופן קבוע.

כיצד ניתן לדעת מה גורם לעצירות אצלי

על מנת להגיע לאבחנה מדויקת ולאתר את הסיבות לעצירות אצלך, יש לפנות לרופא, ולעתים להסתייע באנשי מקצוע מתחומים נוספים, המתמחים במערכת העיכול. עם זאת, קיימים מספר כללי אצבע שיסייעו למקד אותך קצת:

1. כל מי שסובל/ת מעצירות חייב/ת לבדוק את הגורמים הקשורים לאורח חיים ותזונה.
2. כאשר קיימים תסמינים נוספים מלבד לעצירות – יש לבדוק האם העצירות היא על רקע מחלה או מצב פיזיולוגי כלשהו, לדוגמה:

• תסמינים כמו דימום וכאב במערכת העיכול יכולים להצביע על מחלת מעי דלקתית.
• תסמינים כלליים בגוף יכולים להצביע על מחלות שונות, למשל עייפות וקושי לרדת במשקל מאפיינים תת פעילות בבלוטת התריס, ועוד.
• לא כל תסמין בגוף מעיד על מחלה. בעיות במערכת העיכול יכולות להוביל בעצמן לעייפות ולתסמינים כלליים, ולכן יש להיבדק כראוי אצל רופא לפני שממהרים להגיע למסקנות.

3. כאשר תזונה בריאה מחריפה את המצב, בהנחה שאין חשד להיצרות או הידבקויות במעי, ניתן לחשוד בשגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן, או בעיה אחרת הקשורה לחיידקי המעי.
4. בגילאים מבוגרים או לאחר לידה, ניתן לחשוד בחולשת שרירי רצפת האגן.
5. האם אורח החיים שלך לחוץ ו/או אינטנסיבי מאוד? האם יש לך מערכות יחסים רעילות או מלחיצות? האם גורמים אחרים מטרידים אותך באופן משמעותי ברמה כמעט יומיומית? אולי קרה משהו בעבר שהשפיע עליך עמוקות? אם התשובה לאחת מהשאלות האלו היא "כן"… הבנת כבר לאן אני חותר…

סיכום

הבנה של מה גורם לעצירות אצלך היא המפתח לפתרון הבעיה. בחלק מהמצבים ניתן להחלים באופן מוחלט, אך חשוב לזכור שגם במצבים שבהם מדובר בבעיה כרונית, ניתן לנהל בצורה טובה יותר את התסמינים ולשפר באופן משמעותי מאוד את איכות החיים.

במידה שברצונך להבין מה השתבש בגוף ולטפל בעצירות אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. "קל לעיכול" היא קליניקה המתמחה במעי רגיז, SIBO, ובעיית עיכול לא מאובחנת. על מנת לקבוע שיחת הכרות (חינמית), במסגרתה נבין מהי הדרך הכי טובה לסייע לך, מלא/י את השאלון שבקישור הזה ונחזור אליך בהקדם.

לורמיקס (ריפקסימין) היא אנטיביוטיקה מיוחדת, שאינה נספגת בגוף ולכן עובדת במעי בלבד. בשל תכונה ייחודית זו שיעור תופעות הלוואי שלה נמוך משמעותית מאנטיביוטיקות אחרות, ועל כן היא האנטיביוטיקה הפופולרית ביותר לטיפול ב- SIBO. לעתים אפילו נעשה בה שימוש בסובלים ממעי רגיז, גם אם לא אובחנו בסיבו באופן רשמי.

שימוש נוסף של לורמיקס הוא לטיפול במקרים מסוימים של שחמת הכבד (1). זאת בשל הפוטנציאל להשפעה מיטיבה על אוכלוסיות החיידקים במעי והקשר ביניהן לבין הכבד.

במאמר זה נדון בשימוש בלורמיקס לטיפול במערכת העיכול, בבעיה הגדולה ביותר של התרופה (גם כשהיא עובדת זה לא מחזיק לאורך זמן), מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה, וכבונוס – איך ניתן לשפר את הסיכויים שבכלל נראה השפעה כלשהי מלכתחילה וטיפים חשובים נוספים.

מהם סיכויי הצלחת הטיפול

לפי המחקרים לורמיקס מסייעת בממוצע בכשני שליש מהמקרים (2). זאת כמובן במידה שהיא ניתנה לאחר אבחנה ברורה בסיבו ולא סתם כך במסגרת "בוא/י ננסה ונראה מה יהיה".

השיפור יכול להיות משמעותי מאוד או חלקי, וכמובן שישנם מקרים שבהם לא יהיה שיפור כלל. לעתים ההטבה (אם מתרחשת) מורגשת כבר במהלך הטיפול, אך לפעמים רק בסופו.

שימ/י לב שבמידה ואת/ה חווה תופעות לוואי משמעותיות, כדאי ליצור קשר עם הרופא המטפל ולשקול את הפסקת הטיפול. לא זכור לי מקרה של מטופל/ת שסבלו במהלך הטיפול ואחריו הרגישו הטבה משמעותית קיצונית, אז אין צורך לסבול לריק.

הבעיה הגדולה ביותר בשימוש בלורמיקס

הבעיה הגדולה ביותר היא שגם כאשר התרופה עובדת, השיפור לרוב אינו מחזיק לאורך זמן. ברוב המקרים השיפור (במידה שהתרחש) יחזיק ימים ספורים עד שבועות בודדים בלבד, אחריהם המצב יחזור לקדמותו.

במקרים אלו הפתרון של הרפואה הוא אחד בלבד – לתת שוב לורמיקס. זה יכול להיות סבב טיפול נוסף, מינון גבוה יותר, או מינון נמוך אך לאורך זמן רב יותר. בכל מקרה, לרפואה אין כלים נוספים לאזן את המעי במידה שהאנטיביוטיקה עזרה. לבעיה זו קיימות שתי סיבות עיקריות:

1. רופאים אינם מכירים לעומק את תחום חיידקי המעי – זה לא נושא שנמצא בסילבוס שלהם וגם לא נלמד לעומק במהלך התמחות גסטרו (או כל התמחות אחרת) – זה לא התחום שלהם.
2. אין לרופאים כלים אחרים – רופאים מטפלים באמצעות תרופות, אך לא קיימות תרופות שמכוונות למניפולציות ספציפיות בחיידקי המעי. 

מדוע תוצאות הטיפול אינן נשמרות

הסיבה לתופעה זו היא שלורמיקס אינה מתקנת את שורש הבעיה.

החיידקים במערכת העיכול אינם יוצאים "סתם ככה" מאיזון. זאת מכיוון שהגוף מפעיל מנגנונים רבים לצורך שמירה על איזון בריא, ולכן כאשר איזון זה מופר זה לרוב תוצאה של מערכת מסוימת שהשתבשה, או משהו במערכת העיכול שאינו עובד כהלכה. דוגמאות לשיבושים כללי בגוף שעשויים להוביל לחוסר איזון בחיידקי המעי, כוללות: סוכרת, בעיות בבלוטת התריס, בעיות במערכת העצבים, מערכת החיסון, שיבושים הורמונליים ועוד. במערכת העיכול עצמה קיימים גם כן מספר מנגנונים שמטרתם לשמור על איזון, לדוגמה חומציות הקיבה, מלחי מרה, אנזימי עיכול, תנועתיות המעי, ועוד – שיבוש בכל אחד מהם יוביל לחוסר איזון בחיידקי המעי וייתכן ל- SIBO.

מכיוון שלורמיקס לא מתקנת אף אחת מהבעיות הנ"ל ונוספות, המצב תמיד חוזר לקדמותו. מה שלורמיקס (ריפקסימין) עושה זה "להוריד לחיידקים את הראש", כלומר היא מקצצת את כמויות החיידקים וכך באופן נקודתי יוצרת "שקט תעשייתי" במערכת. עם זאת, חיידקים לעולם לא ייעלמו ואם כל מה שעשינו הוא לקצץ את הכמות שלהם, השיבוש במערכת שהביא את אוכלוסיות החיידקים לצאת מאיזון מלכתחילה, יוציא אותן מאיזון גם בשנית, בשלישית ועוד, עד שנטפל בשורש הבעיה.

ניתן לחשוב על זה באופן הבא: חוסר האיזון בחיידקי המעי הוא לרוב לא הבעיה הראשית שלך, אלא רק תסמין של משהו בגוף שיצא מאיזון. אם נמשיל זאת לפציעה הגורמת לכאב – טיפול בלורמיקס שקול לטיפול במשככי כאבים – הפציעה היא שורש הבעיה, לא הכאב. כפי שאקמול/אופטלגין לא גורם לפציעה להחלים, אלא רק נותן לך שקט לזמן מה מהכאב, כך ברוב המקרים לורמיקס לא מרפא את שורש הבעיה, אלא רק נותן לך הקלה זמנית מהתסמינים שלה.

בעיה נוספת בה אני מבחין רבות בקליניקה אצל מטופלים שהגיעו אלינו לאחר מספר סבבי לורמיקס היא שעם כל סבב, יעילות הטיפול פוחתת ומשך ההטבה מתקצר, לעתים עד למצב שהתרופה כבר אינה משפיעה כלל או משפיעה לרעה. 

מה אפשר לעשות בנדון 

1. לפנות לטיפול במסגרת הנכונה

התפקיד העיקרי של רופא הוא לבדוק אותך באופן יסודי מכל הכיוונים, אך מרגע ששלב הבדיקות הסתיים ולא נמצאה בעיה, או שנמצאה בעיה הקשורה לחוסר איזון בחיידקי המעי (למשל SIBO), לרופא לא יהיו כלים לטפל בה באופן יסודי מהשורש. הטיפול אצל הרופא צריך להימשך כל עוד יש לו כלים לרפא את הבעיה, אך אם הפתרונות המוצעים הם רק תרופות שתידרש/י לקחת כל החיים, זה הסימן שצריך לפנות לגורם מטפל נוסף. חלק מהתרופות הנ"ל (למשל סותרי חומצה מסוימים) אף עשויים להחריף את הבעיה בשימוש ארוך טווח (אין בעיה להשתמש לפרק זמן מוגבל).

למי פונים

לצערי אין אף מקצוע טיפולי בארץ שבהכשרתו לומדים לעומק על מערכת העיכול בהקשר של השפעה על חיידקי המעי – לא רפואה, לא תזונה ולא נטורופתיה. 

על כן, עליך לחפש מקום שהתמחה בכך באופן עצמאי, כפי שאנחנו קראנו מחקרים רבים בתחום ולמדנו אצל מיטב המומחים בעולם.

2. להתייחס למערכות הפגועות ולהמתין עם הטיפול בלורמיקס

במידת האפשר, המלצתי היא קודם לבחון האם קיים מצב שגורם לחיידקים לצאת מאיזון ולראות האם ניתן לטפל בו. שינויים נוספים שכדאי לעשות הם עבודה על תזונה, אורח חיים ועוד. 

על מנת להבין את מקור הבעיה ניתן להסתמך על בדיקות הזמינות בקופה (לפחות במידה מסוימת) ולא פחות חשוב – תשאול מעמיק. כאשר מבינים לעומק את ההיסטוריה, המצב הנוכחי וגורמים נוספים, ניתן במקרים רבים להעריך איזו מערכת יצאה מאיזון וגורמת לבעיות בחיידקי המעי ולתסמינים בכלליות.

במידה שאנו ממצילים למטופלים בקליניקה להשתמש בלורמיקס, אנו מעדיפים לעשות זאת לאחר שהבנו מה השתבש במערכת ונקטנו צעדים על מנת לשפר זאת. מצב נוסף בו נמליץ על טיפול בלורמיקס הוא כאשר מטופלים במצב קשה ולא מגיבים לכלום (נדיר מאוד), אז נרצה לתת מכה ראשונית על מנת "לרכך" את המצב. 

ניתן לקרוא עוד על SIBO במאמר שבקישור הזה.

3. שיפור הרכב החיידקים במעי

אם עשית את הכתוב בסעיפים הראשונים, כבר עשית צעד משמעותי בדרך להחלמה. הדבר הבא שכדאי לשקול הוא אמצעים שונים לטיפול מלבד לורמיקס (בין אם במקביל או במקום התרופה). אמצעים אלו כוללים סיבים תזונתיים מסוגים מסוימים (אפרט בהמשך), פרוביוטיקות שנחקרו ל- SIBO, חיזוק מנגנונים שונים במערכת העיכול ועוד. 

מניעת חזרת הבעיה – בונוס קטן ממני אליך

הדרך הכי טובה למנוע את חזרת הבעיה לאחר טיפול בלורמיקס היא הדברים שכתבתי בסעיפים למעלה, עם זאת, קיימת גם תרופה שמעכבת את חזרת התסמינים ומאריכה את משך ההטבה עד פי- 4 והרופאים משום מה אינם מכירים.

מחקר שבדק כיצד ניתן להאריך את משך השיפור לאחר טיפול בלורמיקס גילה שלקיחה בלילה של תרופות המעודדות תנועתיות עושה את העבודה ממש טוב (3). למרבה ההפתעה, את התרופה עם אחוזי ההצלחה הטובים ביותר יכול לרשום כל רופא משפחה – היא נקראת "רזולור".

מדובר בתרופה שמעודדת תנועתיות במערכת העיכול ובמינון מלא (2 מ"ג) היא מיועדת לטיפול בעצירות. עם זאת, במינון מופחת של 0.5-1 מ"ג היא מעודדת תנועה במעי הדק בלבד ולכן כל מה שהיא עושה זה לנקות משם את החיידקים, אך לא לעודד יציאות – כלומר היא עובדת מאחורי הקלעים, מונעת מחיידקים להתיישב שוב במעי הדק ובכך מאריכה את משך הזמן שההטבה תימשך. מדובר בתרופה בטוחה לשימוש, עם שיעור נמוך של תופעות לוואי, שאינה יוצרת תלות וניתן לקחת לתקופות ממושכות כאשר נדרש.

בונוס נוסף – איך לשפר את יעילותה של לורמיקס בעשרות אחוזים – התוסף שהרופאים אינם מכירים:

כפי שכתבתי בתחילת המאמר, סיכויי הצלחת הטיפול בלורמיקס עומדים על כשני שליש, וגם זה רק בקרב אנשים שנמצאו חיוביים ל- SIBO ולא לכל מי שסובל ממעי רגיז/ש. עם זאת, יש דרך לשפר את הסיכוי שהתרופה תעבוד עבורך. חשוב להבין שדרך זו משפרת את הסיכוי שבכלל תרגיש/י השפעה עקב שימוש בתרופה, אך אין לה בהכרח קשר לשימור ההטבה.

מחקר שבדק השפעת לקיחת סיבים תזונתיים מסוג מסוים על יעילות הטיפול ב-SIBO, מצא ששילובם בזמן לקיחת לורמיקס מגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול (4). על פי תוצאות המחקר, שיעור הצלחת הטיפול בקבוצה שלקחה רק לורמיקס עמד על 62%, בעוד שבקבוצה ששילבה לורמיקס וסיבים שיעור זה עמד על כ- 87%. הסיבים בהם השתמשו בניסוי הם מסוג Partially Hydrolyzed Guar Gum, לא ניתן להשיגם בארץ אך ניתן להזמינם מאתר iHerb בקישורים הבאים:

המוצר המקורי (הכי משתלם)

הסיבים בנוסף לכמות קטנה של צמחים אנטי דלקתיים 

כמו המוצר הקודם רק ארוז למנות אישיות (פחות משתלם מבחינת המחיר)
* גילוי נאות: הקליניקה מרוויחה עמלה קטנה במידה שרכשת באמצעות הקישורים הנ"ל, אך המחיר עבורך הוא המחיר המקורי של iHerb ואינו מושפע מכך.

סיכום

במרבית המקרים לורמיקס לא תפתור את הבעיה שלך, אלא לכל היותר תספק הקלה זמנית. טיפול איכותי, כזה שישיג תוצאות לכל החיים, חייב לכלול הסתכלות על מגוון היבטים במערכת העיכול ובגוף בכלל, ומצריך בקיאות רבה באופן פעילות מערכת העיכול והאינטראקציה בין הגורמים השונים הפועלים בה. הכלים בתהליך כזה מגוונים ועשויים לכלול שינויים בתזונה ובאורח החיים, תוספים וצמחים שונים (שנחקרו מדעית גם כן) ועוד. לורמיקס יכול להוות חלק מטיפול שכזה, אך חשוב להבין שהיא רק חתיכה אחת בפאזל.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

מה זה מעי רגיז

מעי רגיז, הידוע גם כתסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable Bowel Syndrome), הוא מצב רפואי המתאפיין בכאבי בטן הנלווים לשינויים בדפוס היציאות, כמו עצירות, שלשול או תחלופה ביניהם לסירוגין. השינוי בדפוס היציאות יכול לבוא לידיי ביטוי גם בצואה רכה או קשה מהרגיל. תסמינים נוספים עשויים לכלול נפיחות, גזים וחוסר נוחות כללית בבטן.

לפי הגדרה רפואית, מעי רגיז מוגדר כאוסף תסמינים ללא ממצא פיזיולוגי ברור בבדיקות הרפואיות הסטנדרטיות. מכיוון שבעיה זו מאופיינת בין היתר ברגישות יתר של העצבים במערכת העיכול, היא זכתב גם לשם "מעי רגיש".

במקרים מסוימים, אך נדירים יותר, בעלי מעי רגיז יסבלו גם מתסמינים במערכת העיכול העליונה (קיבה ומעלה), כמו גרפסים מרובים, צרבות ורפלוקס. עם זאת, במקרים אלו אני ממליץ לבדוק באופן יסודי שלא קיימת בעיה נוספת כי כשמו כן הוא – "מעי רגיז" מאפיין לרוב כבעיות במעי.

מה זה באמת מעי רגיז

בעיניי, ההגדרה הרשמית של מעי רגיז כבר מיושנת ומגבילה. למעשה, תסמונת המעי הרגיז היא אינה מצב רפואי מסוים ואחיד, אלא אוסף תסמינים המצביעים על בעיות שונות במערכת העיכול. בעיות אלו יכולות לנבוע ממספר גורמים, וכל מקרה הוא ייחודי. בעוד שהמונח "מעי רגיז" מתאר תסמינים בלבד, הוא אינו מתאר את שורש הבעיה או הגורמים לה. הבעיה בכך היא שמכיוון שהממסד הרפואי מתייחס לכל הסובלים ממעי רגיש כמקשה אחת, הטיפול הרפואי מתמקד יותר בתסמינים, אך לא במציאת פתרונות אמיתיים. 

במקום הגישה הרפואית המקובלת, הטיפול צריך להתמקד יותר בגורמים הפנימיים שמוציאים את מערכת העיכול מאיזון, תוך תשומת לב לכל היבטי החיים של המטופל וההיסטוריה של התפתחות התסמונת – עלינו לשאוף להבין את שורש הביעה ולהתאים טיפול שמקנה פתרונות יותר מותאמים אישית, לא רק הקלה על התסמינים המיידיים. המדע הותן לנו כלים רבים לכך, כעת הרפואה צריכה להדביק את הפער.

אבחון תסמונת המעי הרגיז

האם קיימת בדיקה מסוימת לאבחון מעי רגיז? התשובה היא לא. אבחון תסמונת המעי הרגיז מתבצע דרך שלילת בעיות רפואיות אחרות. במידה וכל הבדיקות הנערכות חוזרות תקינות, הרופא ייתן את האבחנה של מעי רגיז. המחלות הנשללות כוללות צליאק, קרוהן, קוליטיס, דלקות במערכת העיכול, טפילים ועוד. יוצא דופן הוא מעי רגיז לאחר קלקול קיבה, אך הבדיקה לאבחונו אינה זמינה בארץ.

חשוב לציין שבדיקות בלבד לרוב אינן מספיקות לצורך התאמת טיפול מדויק. על מנת לפתור את שורש הבעיה יש צורך בהבנה מעמיקה של ההיסטוריה, התסמינים והשינוי שחל בהם לאורך הזמן.

אם ברצונך להעמיק יותר באופן האבחנה ולהכיר את שלל הבדיקות הזמינות בקופה, ניתן לצפות בשני סרטונים שהכנתי על הנושא:

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק א – תשאול ובדיקות פולשניות

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק ב – איזה בדיקות זמינות בקופה

מהם הגורמים למעי רגיז

כאמור, המחקר כבר התקדם הרבה מעבר לטיפול הרפואי המקובל, וכיום ידועים לנו מצבים רבים שעשויים להוביל להתפתחות מעי רגיז, ביניהם:

• דיסביוזיס – חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים – SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק)  הוא כנראה המוכר מכולם, אך יש עוד רבים.
• שימוש מופרז באנטיביוטיקה.
• זיהומים.
• חוסר איזון במערכת החיסון.
• אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס.
• בעיות הורמונליות ומטבוליות.
• סטרס וחרדה כרוניים.
• ועוד.

חשוב לשים לב שפעמים רבות לא "הכל בראש" ולבעיה יש יסוד פיזיולוגי. עם זאת, לעתים לא ניתן למצוא את הגורם בבדיקות, בשל מגבלות טכנולוגיות. הבשורה הטובה היא שידע רב הצטבר ממחקרים ומטפל מיומן יוכל פעמים רבות "לחבר את הנקודות", להבין באמצעות תשאול מעמיק מהו מקור הבעיה ולהתאים טיפול שיתן מענה הולם.

פרט חשוב נוסף הוא שלא פעם לבעיה יש מקור פיזיולוגי, שאינו בהכרח נפשי, אך בשל הקשר ההדוק בין המוח למערכת העיכול, סטרס וחרדה יגרמו להחרפת התסמינים (3).

דרכי טיפול בתסמונת מעי רגיז

רגע לפני שאפרוט את מגוון הגישות הטיפוליות, יש לי מתנה בשבילך: מדריך מפורט בו תמצא/י כלים (תרופות מדף, תוספים ועוד) שיסייעו בהקלה נקודתית למגוון תסמינים. ניתן לקבל את המדריך בחינם, באמצעות השארת הפרטים ממש פה למטה:

• טיפול רפואי: רופאים מציעים מגוון תרופות שיכולות להקל על התסמינים, אך אלו לרוב מיועדות לטיפול בתסמינים ולא בשורש הבעיה. רבות מהתרופות הנ"ל כתובות במדריך להקלה בתסמינים, אך קיימות גם תרופות מרשם שניתן לקבל. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה
• תזונה: דיאטה דלת פודמאפס (FODMAPs), אותה מבצעים באמצעות אפליקציה ייעודית וכלים נוספים, ויכולה לסייע בזיהוי המזונות שמעוררים תסמינים (1). מדובר בדיאטה שבמסגרתה מסירים שלל קבוצות מאכלים שעשויים לייצר תסמינים, ולאחר מכן משיבים אותם בהדרגה על מנת להבין למה באמת יש לך רגישות ולמה לא. כמו כן, שינויי תזונה נוספים עשויים להיות מועילים. 
• תוספים וצמחים: שימוש בפרוביוטיקות, תוספים וצמחים יכול להועיל, אך חשוב להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי. ניתן לקרוא על כך יותר במאמר שבקישור הזה.
• טיפולים משלימים: טיפולים כמו CBT (4) והיפנו-תרפיה (5) עשויים להקל על התסמינים, במיוחד כאשר יש קשר בין סטרס לבעיה. בנוסף, דיקור וגישות נוספות עשויות לסייע (חלק מהטיפולים הנ"ל ניתן גם לקבל באופן מוזל בקופות החולים). ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה.
• טיפול בשורש הבעיה

דוגמה להשפעה סטרס על מעי רגיז (גם כאשר הבעיה לא החלה מסטרס): מטופל שהגיע לקליניקה עם תסמינים של כאבי בטן, 7 יציאות ביום וירידה במשקל. במהלך הטיפול הצלחנו להיפטר מהכאבים ולהשיבו בחזרה למשקל תקין. בנוסף, הצלחנו להפחית את כמות היציאות לשתיים ביום ואפילו הגענו למצב שהוא יכול ליהנות שוב מפיצה והמבורגר, אך היציאות עדיין היו רכות. במהלך חופשה עם חברים הוא ראה שגם היציאות מסתדרות למרקם מושלם. עקב כך התחלנו לדבר על העומס הרב שהוא חווה בעבודה, והבנו שזו החולייה האחרונה שחסרה לו בדרך להחלמה מלאה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

לסיכום –

מעי רגיז היא תסמונת מורכבת, אך לא גזירת גורל. עם הבנה נכונה וטיפול מותאם אישית, ניתן לנהל את התסמינים, לשפר את איכות החיים ואף לרדת לשורש הבעיה.

סיבו (SIBO) – Small Intestinal Bacterial Overgrowth – שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק – הוא מצב בו כמות החיידקים במעי הדק חורגת מהכמות הבריאה (1). בנוסף, כיום אנו כבר יודעים שהחיידקים שמשתלטים על המערכת הם פחות "ידידותיים" (2) (3), דבר הגורם לבעיות רבות ולהוצאת מערכת העיכול מאיזון. 

ריבוי חיידקים ואוכלוסיות שלא אמורות להיות במעי הדק גורמים לתסיסה מוגברת של המזון בשלבים יחסית מוקדמים לאחר הארוחה. במהלך התססה זו נוצרים גזים רבים ומגוון חומרים נוספים, בעלי מגוון השפעות על הגוף ומערכת העיכול (12). 

לפי הסטטיסטיקה כ- 22% מהחולים בקרוהן וקוליטיס (13) וכן 30-40% מהלוקים בתסמונת מעי רגיז/ש (14) (15) סובלים במקביל גם מ- SIBO. במקרים מסוימים של מעי רגיז/ש (IBS) ייתכן שסיבו הוא מקור הבעיה עצמה ופתרונו יביא לשיפור ניכר במצב.

במאמר זה נדון במגוון היבטים של סיבו: מהם התסמינים, כיצד בודקים, שינויים תזונתיים והכי חשוב כמובן – איך מטפלים.

לפני שנתחיל, ברצוני לתת לך מתנה: המדריך לתזונת סיבו, כולל פירוט מזונות על מגוון דיאטות אפשריות. לקבלת המדריך השאיר/י את הפרטים כאן למטה.

סיבו: תסמינים

קיימים לסיבו תסמינים רבים, הנפוצים מביניהם כוללים: גזים, שלשול או עצירות ונפיחות (לפעמים כזו שממש נראית כמו בטן הריונית קטנה, אך לא בהכרח).

מכיוון שהאוכל מגיע אל המעי הדק יחסית במהירות, תסמינים כמו נפיחות וחוסר נוחות יכולים להתחיל מספר דקות מתחילת הארוחה ובמקרים חריפים יותר הם ינכחו לאורך כל היום.

קיימים ל- SIBO תסמינים נוספים, אשר גם אותם אנו רואים לא פעם והם כוללים:

• כאב
• רפלוקס
• צרבת
• ריבוי גרפסים קטנים
• בעיות ספיגה של מזון ותסמינים נוספים.
• חוסר נוחות בבטן ועוד

במצבים קיצוניים עשוי להיווצר חוסר בוויטמינים מסוג A, E, D וניתן יהיה לראות חסרים בוויטמין B12 וברזל בבדיקות הדם . במצבים קיצוניים מאוד יכולה גם להתפתח בעיה בספיגת שומן, המאופיינת בצואה נוזלית/רכה מהרגיל, בהירה, מסריחה מאוד וכזו שצפה על פני המים (סליחה על התיאור ) (1).

מהם הגורמים ל- SIBO

הסיבות להתפתחות סיבו יכולות להיות שונות ומגוונות, אך כולן קשורות לפגיעה ישירה או עקיפה במנגנוני הפעולה שמעורבים במערכת העיכול (11) (19), דבר שגורם לאוכלוסיות החיידקים "להשתגע". זו יכולה להיות פגיעה בהפרשת רכיבים חיוניים כמו מלחי מרה, אנזימי עיכול וחומצת קיבה, או כזו הקשורה למנגנונים אחרים, כמו תנועתיות המעי, מערכת החיסון, בעיה בסוגר שמפריד בין המעי הדק לגס ועוד.

בנוסף, אנו מכירים כי קיים קשר בין סיבו למגוון מחלות שונות, למשל בעיות בכבד (5), פיברומיאלגיה (6), פרקינסון (7) ועוד. הדבר המעניין הוא שמדובר ככל הנראה בקשר דו כיווני, כי טיפול בסיבו עשוי להקל גם על המחלה עצמה (8) (9) (10)

דוגמאות לגורמים ל-SIBO

• SIBO לאחר קלקול קיבה
• דלקות במערכת העיכול
• ניתוח במערכת העיכול
• הידבקויות – לרוב כתוצאה מניתוחים
• שימוש ארוך טווח בתרופות המשפיעות על מערכת העיכול, כמו למשל תרופות שמפחיתות את רמת החומציות בקיבה (PPIs) כמו אומפרזול, לנטון, קונטרולוק ועוד.

SIBO יכול גם להיות תוצאה של בעיה בריאותית אחרת, כזו שאינה קשורה באופן ישיר למערכת העיכול אך משפיעה עליה בעקיפין.

בין המצבים הידועים כגורמי סיכון, נכללים:

• בעיות בכבד
• סוכרת לא מאוזנת
• תת פעילות של בלוטת התריס
• מצבים מסוימים הקשורים למערכת העצבים או מערכת החיסון
• סטרס וחרדה כרוניים, ואפילו זעזוע מוח במקרים מסוימים עשוי להוביל לסיבו.
• ועוד…

סוגי ה- SIBO השונים

אנו מאפיינים את שלושת סוגי הסיבו השונים בהתאם לגז שמייצרים החיידקים: מימן, מתאן, ומימן-גופריתי. בהתאם לסוג הגז, התסמינים עשויים להשתנות.

1. מימן – מיוצר על ידי חיידקים רבים. לרוב, SIBO אשר גורם לעודפי מימן מאופיין בשלשול, אף שהמנגנון לכך אינו תמיד ברור. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
2. מתאן – מיוצר לרוב על ידי "ארכיאות" – יצורים הדומים לחיידקים אך שייכים למשפחה שונה. נוכחות גבוהה של מתאן גורמת להאטה בקצב תנועתיות המעי ובהתאם לכך, רוב המקרים הללו מאופיינים בעצירות ולעתים רבות גם בנפיחות. פעמים רבות אנשים הסובלים מסיבו מתאן ידווחו גם על קושי לרדת במשקל. ההערכות הן כי סוג זה מהווה כ- 20-30% ממקרי ה- SIBO.
3. מימן גופריתי – סיבו זה מאופיין פעמים רבות בשלשול, דחיפות גדולה ברגע שיש יציאה, כאבים, ריח של "ביצה סרוחה" מהגזים, הפה, ובמקרים חריפים גם מהעור (תחשבו על ריח כמו שיש בחמת גדר ). בנוסף, בשונה מהגזים האחרים מימן גופריתי משתתף בפעילותן של מגוון מערכות בגוף. המשמעות היא שכמות גבוהה שלו יכולה להוביל גם לתסמינים כלליים, שאינם מוגבלים רק למערכת העיכול, למשל תחושת חולשה/חולי ברמה כזו או אחרת ועוד. על פי הערכות, שיעור מקרים אלו מתוך כלל הסובלים מ- SIBO עומד על כ- 10%.

חשוב לציין כי לעתים יש מקרים יוצאי דופן מבחינת סוג הגז והתסמינים שנראה. כבר יצא לי לראות מקרים של סיבו מתאן עם שלשול ומימן גופריתי עשוי להגיע גם עם עצירות.

איך מאבחנים – בדיקת סיבו

SIBO מאובחן בבדיקת נשיפה (17), במסגרתה מנסים למדוד את כמות הגז המופקת במעי הדק ולפיה להעריך את ריכוז החיידקים בו. 

הבדיקה עובדת באופן הבא:

1. ראשית נושפים אל תוך מכונה שמודדת את רמות הגזים השונים – הנשיפה הראשונה משמשת למדידת רמת הבסיס של כל גז.
2. לאחר הנשיפה הראשונה שותים כוס מים עם סוכר (גלוקוז או לקטולוז).
3. 20 דקות לאחר מכן מבצעים שוב מבחן נשיפה (נושפים לתוך מכונה).
4. חוזרים על מבחן הנשיפה כל 20 דקות עד לחלוף 1.5-3 שעות מתחילת הבדיקה

הבדיקה מבוססת על כך שאנו יודעים בתיאוריה את כמות הזמן שלוקח לסוכר לעבור במעי הדק, ועל כן קפיצה בערכי הגז שנמדדו בזמן זה עשויה להציב על ריכוז גבוה של חידקים בו (SIBO).

דברים שחשוב לדעת!

• נכון להיום קיימת רק מעבדה אחת בעולם שמודת מימן-גופריתי והיא ממוקמת בארצות הברית. בארץ ניתן למדוד רק את שני הגזים האחרים.
• כל בדיקת סיבו כוללת בדיקה לגז מימן, אך לא בכל מקום מודדים גם מתאן. במקרים המאופיינים בעצירות חובה לוודא עם המקום בו אתם נבדקים שמודדים את שני סוגי הגזים (מימן ומתאן). מדידת שני סוגי הגז מומלצת בכלליות, כדי שתגיעו לטיפול עם כמה שיותר אינפורמציה בנוגע למתרחש במעי.
• יש לשאול בזמן קביעת התור בבתי חולים האם יש להצטייד בטופס 17 בודד או שצריך אחד נוסף לצורך מדידת מתאן (כפי שקורה באיכילוב למשל)
• קיימת בעיה גדולה מאוד עם האמינות של בדיקת סיבו – כדי להבין באמת את המשמעות של התוצאות לא ניתן תמיד לבחון אותן לפי הקריטריונים היבשים וצריך להסתכל עליהן מישהו מומחה בתחום ושמכיר אותך היטב. זו גם הסיבה שבמקרים מסוימים נבחר לטפל גם ללא בדיקה, ובאחרים כן נרצה אותה.

לקריאה נוספת על כל ההיבטים של בדיקת סיבו: איפה ניתן לבצעה (פרטי ובתי חולים), איך מקבלים הפניה אליה, כיצד להתכונן יותר טוב מההנחיות שנתנו לך, איך מפרשים את התוצאות וגם מהן הבעיות שבבדיקה, מומלץ לקרוא מאמר שכתבתי במיוחד על נושא זה באמצעות לחיצה על הקישור הזה.

SIBO טיפול

חשוב! על מנת להתאים את הטיפול הבטוח והמדויק ביותר עבורך, יש להתייעץ עם איש או אשת מקצוע 

שני דברים שחשוב להבין לפני שנדבר על הטיפולים עצמם:

1. קיימות אפשרויות טיפול רבות, אך הרופא שלך לא יכיר את רובן. הסיבה היא שלעולם הרפואה אין את הכלים וההבנה לטפל ברוב הבעיות הקשורות לחוסר איזון במערכת העיכול: רוב התרופות מטפלות רק בתסמינים ולא בשורש הבעיה, הסילבוס בלימודי הרפואה בקושי נוגע בעולם חיידקי המעי, בתהליכים הרבים שמשפיעים עליהם, והנושאים האלו גם לא נלמדים במהלך התמחות של רופאי גסטרו. איני כותב זאת כדי להמעיט בערכם של רופאים, זוהי פשוט המציאות וחשוב שתדע/י מה תפקיד הרופא בטיפול וגם מה לא. תכף ארחיב על הכלים שכן יש לרופא.
2. מדובר בתהליך ולא ב"זבנג וגמרנו". כמובן שקיימים מקרים בהם הבעיה נפתרה במהירות, אך לרוב לא כך הדבר. ברוב המקרים יש לשקם את מערכת העיכול ולחזקה במספר היבטים, והדבר מצריך סבלנות והירתמות לתהליך – זה בהחלט אפשרי אבל במקרים רבים לוקח זמן.

אז בואו נדבר קצת על אפשרויות הטיפול השונות:

טיפול ב- SIBO: הגישה הקלאסית

תרופות

לפי גישה זו יש להרוג את עודפי החיידקים במעי הדק, ובהתאם לכך היא מורכב בעיקר מטיפול בצמחים או תרופות שהורגות חיידקים.

הטיפול שיציע הרופא (11) יכלול תמיד אנטיביוטיקה בשם לורמיקס. מדובר באנטיביוטיקה ייחודית שאינה נספגת בגוף ועובדת בעיקר במעי הדק, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות ברוב המקרים. יש כמובן חלופות (18) (19) במידה שהיא לא עובדת אך היא ברירת המחדל במקרים אלו. ניתן לקרוא על לורמיקס, יתרונותיה וחסרונותיה בלחיצה על הקישור הזה.

במידה שהסיבו שהתגלה אצלך הוא מסוג מתאן, יש לשלב אנטיביוטיקה נוספת הנקראת "נאומיצין". ניתן להחליפה בפלג'יל אך מניסיוני הרב עם מטופלי סיבו, נאומיצין לרוב יעילה יותר. חשוב לקחת את שתי האנטיביוטיקות במקביל מכיוון שאחוזי ההצלחה של כל אחת לבד נמוכים משמעותית.

מכיוון שאין מצב שהרופא שלך יאבחן סיבו מסוג מימן-גופריתי (אין לו בדיקה זמינה בארץ), לא ארחיב על הטיפול התרופתי שלו.

טיפולים טבעיים

מחקר שהשווה פורמולות צמחים מול האנטיביוטיקה לורמיקס עבור מטופלים עם SIBO, גילה שהשפעת הצמחים אינה נופלת מזו של אנטיביוטיקה (20). במחקר השתמשו בשני צמדי פורמולות:

1. Candibactin-AR + Candibactin-BR
2. Dysbiocide + FC Cidal

השילוב הראשון הוא היותר פופולרי וניתן לרכוש אותו באתר iHerb באמצעות הקישורים הבאים:

Candibactin-AR

Candibactin-BR

אפשרות נוספת היא להרכיב פרוטוקול טיפול מורכב אישית מצמחים נבחרים. צמחים אלו כוללים אפשרויות כמו: צמחים המכילים ברברין, נים, שמן אורגנו בשחרור מושהה, אליצין ועוד. את הטיפול יש להתאים לסוג הגז שאותר בבדיקה ולסיפור המטופל, ולרוב משלבים שני צמחים יחדיו על מנת להשיג יעילות מוגברת.

היתרון של בחירת הצמחים על פני פורמולה כללית מוכנה מראש הוא היכולת לבקר על ההשפעה ועל המינונים באופן מדויק יותר. לעומת זאת, היתרון של פורמולה כללית הוא הנוחות וטווח רכיבים רחב יותר, אך לפעמים המינונים מכל רכיב בה אינם אידיאליים.

כמו בכל בעיה רפואית, יש להתייעץ עם איש מקצוע על מנת להתאים את תוכנית הטיפול ולהימנע מתופעות לוואי.

Elemental Diet

מדובר בפורמולה שכל רכיביה מפורקים ומוכנים לספיגה מיידית, לרוב משמשת למקרים של אלרגיות ובעיות עיכול קשות… ועכשיו גם לסיבו (21)

זוהי אסטרטגיה "קשוחה" יותר, אשר במסגרתה שותים אך ורק פורמולה אלמנטלית (Elemental) במשך 2-3 שבועות ופרט אליה לא אוכלים כלום (כן, כלום!). במסגרתה מרעיבים את החיידקים וכך כמותם פוחתת, אך היא קשה לביצוע ויש לה חסרונות, כמו לכל האסטרטגיות של הגישה הקלאסית.

טיפול ב- SIBO: הגישה החדשה – לעשות את זה נכון

ל"גישה הקלאסית" יש חיסרון גדול מאוד – גם כשהיא עובדת, הבעיה נוטה לחזור לאחר זמן מה. פרק הזמן שייקח לבעיה לחזור משתנה מאוד ויכול לנוע בין יום בודד למספר חודשים, אך במקרים רבים היא תחזור. כמובן שקיימים מקרים בהם אנשים טופלו בלורמיקס או בחלופה טבעית שלו והבעיה חלפה כלא הייתה, אך הללו נדירים.

הגישה הנכונה לטפל בסיבו, או בכל בעיה אחרת הקשורה לחוסר איזון בחיידקי מערכת העיכול, היא להבין אלו מנגנונים אינם מתפקדים כהלכה, לאזן אותם, וליצור סביבה שתעודד באופן טבעי אוכלוסיית חיידקים בריאה.

לצורך כך יש להבין כי למערכת העיכול שלנו יש מנגנונים טבעיים שתפקידם לשמור על איזונה. הם מונעים מחיידקים לשגשג במעי הדק באופן טבעי ושומרים על אוכלוסיות החיידקים מאוזנות – אנו צריכים לעבוד איתם ולא סתם להרוג חיידקים ללא הבחנה.

בטיפול לפי גישה זו ננסה להבין איזה מנגנונים השתבשו ונעבוד כדי לתקן ולשקם אותם. זה יכול לכלול תוספים, צמחים וכלים נוספים שתפקידם לחזק תהליכים כאלו ואחרים במערכת העיכול ולא בהכרח להרוג. על מנת לשקם את המערכת נבחן גם היבטים נוספים באורח החיים, בתזונה ועוד, נבין את היסטורית המטופל כדי לראות איך הדברים התפתחו ומכך לדלות רמזים באשר למנגנון שאינו עובד כהלכה וכך נדע במה להתמקד.

כאשר מאזנים את המנגנונים הטבעיים שקיימים במערכת העיכול, פעמים רבות דברים מתחילים להסתדר בעצמם, מבלי להזדקק לחומרים שהורגים חיידקים. ניתן לשלב חומרים אלו (לורמיקס או צמחים) במהלך הטיפול אם נראה שצריך עוד "דחיפה" קטנה, אך נעשה זאת כאשר אנו יודעים שלאחר מכן המערכת תעבוד בצורה חזקה יותר וכך הבעיה לא תחזור ולא נבנה עליהם כטיפול בודד.

בנוסף להתייחסות לשורש הבעיה, קיימות אסטרטגיות אחרות אשר יכולות להחליף את הטיפולים שהורגים חיידקים. חשוב שהמטפל/ת שלך יכירו את האסטרטגיות האלו כי לרכיבים שהורגים חיידקים יש חסרון – הם הורגים גם חיידקים טובים – ולכן יהיו מקרים מסוימים בהם נרצה להימנע משימוש בהם. 

פרוביוטיקה היא אחת מהאסטרטגיות הללו, לדוגמה המוצרים הבאים, שנחקרו על מטופלים עם SIBO:

• ביו גאיה פרוטקטיס (המוצר של טיפות לילדים) למקרים של סיבו המאופיין בגז מתאן (22).
• אנטרוגרמינה – פרוביוטיקה איטלקית המשלבת 4 זנים מסוג B. Clausii – מיועדת בעיקר לסיבו מימן (23).
• S. Boulardii, אשר לרוב משתמשים בו למקרים של ריבוי יציאות אך לא רק (24) (25).
  מוצר זה נמכר תחת מגוון מותגים ובישראל ניתן למצוא אותו תחת השם "ביו בולרדי" של סופהרב. ניתן למצוא אותו גם באייהרב, למשל המוצר שבקישור הזה. עם זאת, בעוד שאלו חברים במשפחת S. Boulardii, את הזן המקורי והנחקר ביותר לא ניתן למצוא בארץ. ניתן למצוא אותו במוצר בשם Florastor, הנמכר באמזון ובאתרים נוספים, אך לא תמיד שולחים אותו ישירות לארץ.

מלבד לפרוביוטיקה קיימים תוספים נוספים שיכולים לסייע בעיצוב אוכלוסיות החיידקים בגוף ושינוי האיזון ביניהם, וכן שיפור מגוון מנגנוני פעולה נוספים במעי. כלים אלו כוללים סיבים מסוגים שונים (בהתאם לחיידקים שרוצים לעודד), תוספים המשפיעים על תנועתיות המערכת, הפרשת מיצי עיכול, מערכת החיסון, תוצרי התססת חיידקים שמעודדים תהליכים שונים ועוד.

כל אלו ורבים נוספים הם כלים שמטרתם לסייע בשיקום תהליכים חשובים במערכת העיכול, אך הדבר החשוב ביותר הוא לבצע ניתוח של כל המידע עליך, על התסמינים, ההיסטוריה ועוד, על מנת לדעת במה צריך להשתמש, איזה מערכות דורשות איזון ועוד.

מניעה לאחר הטיפול – טיפ ממני אליך

כבר הבנו שסיבו נוטה לחזור אם מטפלים רק באנטיביוטיקה, אז רציתי לחלוק אתך שתי דרכים למנוע את הבעיה הזו, או לפחות להאריך את משך ההטבה:

1. כל מה שכתבתי בטיפולים בגישה החדשה – הבנה של איזה תהליכים במערכת העיכול דורשים שיקום ועבודה עליהם היא המניעה הטובה ביותר!!!
2. טריק קטן שיכול להאריך משמעותית את משך ההטבה במידה שטופלת בלורמיקס או במקבילה טבעית – אם חשת שיפור לאחר לקיחת לורמיקס, לקיחת תרופות/תוספים המשפרים את תנועתיות המעי הדק תפריע לסיבו להתפתח בשנית ותאריך את משך השיפור. קיימת תרופה שעושה בדיוק את זה ושמה "רזולור". לקיחתה במינון נמוך (0.5-1 מ"ג) לפני השינה עשויה לדחות באופן משמעותי את חזרת הבעיה (27). רצוי לא לאכול כ-3 שעות לפני הלקיחה ולפחות 8-9 שעות אחריה.

הרופא כנראה לא יכיר את השימוש הזה ברזולור – אם כך הדבר אז מומלץ לבקש ממנו להציץ במחקר המקושר. גם רופא משפחה יכול לתת מרשם לתרופה זו.

תזונה וסיבו – מה אפשר לאכול

תזונה לסיבו מחולקת לשני רבדים:

1. הקלה על התסמינים
2. תמיכה בהחלמה

לצורך הקלה על התסמינים קיימות שלל דיאטות, ביניהן דיאטת פודמאפס, דיאטה דלת עמילנים, בי-פאזית ועוד.

מטרתן של כל הדיאטות הנ"ל היא למנוע מהחיידקים את חלק ממקורות המזון שלהם, על מנת להפחית את פעילותם ובהתאם גם את התסמינים. עם זאת, חשוב להבין שהן לא ירפאו את ה- SIBO וטיפול מעמיק ידרוש מתן דגש על מספר אלמנטים חשובים נוספים, הכוללים:

• מגוון תזונתי רחב ועשיר
• הרגלי אכילה נכונים
• אורח חיים בריא ועוד

ניתן לקרוא בהרחבה על תזונה לסיבו במאמר שבקישור הזה.

כמו כן, אם עדיין לא השארת פרטים בתחילת המאמר לקבלת מדריך התזונה ל- SIBO, או שפספסת במקרה, ניתן להשאיר פרטים במקום המתאים מיד לאחר תוכן העניינים של מאמר זה, או בתוך המאמר על תזונת סיבו.

מבט לעתיד – כבר לא רק SIBO, אלא הבנה עמוקה של המתרחש לכל אורך מערכת העיכול

כיום השיח המחקרי והקליני בעולם כבר גלש מ"שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק" ואנו מבינים שחלק מהחיידקים הללו, גם כשמשגשגים במעי הגס, יכולים לגרום לבעיות. דוגמה לכך היא SIBO שמאופיין בגז מתאן – היום כבר לא אכפת לנו איפה נמצא המתאן וככל הנראה הוא עשוי לגרום לעצירות גם אם נמצא במעי הגס. בהתאם לכך אף שונה שמו בשנת 2020 מ-SIBO ל-IMO, שפירושו Intestinal Methanogens Overgrowth – שגשוג מתאנוגנים (יצרני מתאן) במעי (11). כנ"ל מימן גופריתי – מכיוון שיש לו השפעה על מגוון מערכות בגוף, אין זה משנה באיזה חלק של המעי הוא נוצר. כולי תקווה שמטפלים, רופאים ומכוני בדיקה ידביקו את הפער בקרוב ויאמצו הסתכלות יותר הוליסטית ומונחית מדע על המתרחש במערכת העיכול. 

לסיכום

הטיפולים ב- SIBO הם שונים ומגוונים אך בדיוק בגלל זה יש להתאים אותם באופן אישי. בהתאם, ניסיון לטפל לבד בשיטת עשי/ה זאת בעצמך עובד רק למעטים ברי/ות מזל ולרוב גורם רק לבזבוז זמן וכסף על תוספים. אי לכך, מומלץ בחום להיעזר במטפל/ת שמבינים לעומק את מערכת העיכול בכלל ואת כל הקשור לחיידקים בפרט, כדי שיבנו את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורך וילוו אותך בתהליך, כי זה הולך להיות תהליך. עם זאת, חשוב לדעת שעם התמדה ומוטיבציה יש הרבה מה לעשות, אז לא להתייאש!!!

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.