עם זאת, חשוב לציין שכל המוצרים הנ"ל לא בהכרח יטפלו בבעיה מהשורש, כלומר הם רק משמשים להקלה, אך לא יתקנו את המערכת באופן קבוע. על מנת לשקם את המערכת אחת ולתמיד, יש לעשות תהליך מסודר, במסגרתו נבין מה מקור הבעיה ונבנה תוכנית טיפול מקיפה.

כבונוס למאמר זה כתבנו עבורך מדריך מפורט להקלה בתסמינים. במדריך מפורטים תוספים, תרופות סבתא ותרופות שמטרתם להקל על מגוון תסמינים במערכת העיכול. הם ממוינים לפי סוגי התסמינים השונים, כך שיהיה לך ממש קל למצוא את הדברים הרלוונטיים ומה מקל על מעי רגיז שמאפיין אותך. ניתן לקבל את המדריך על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה.

במה נעסוק במאמר

מה מקל על מעי רגיז

שלוש הערות לפני שמתחילים:

• טרם לקיחת תוספים ו/או תרופות יש להיוועץ באיש מקצוע על מנת לקבוע את מידת התאמתם למצבכם הבריאותי. מרכז "קל לעיכול" אינו אחראי לתוצאות השימוש בהם שלא במסגרת ייעוץ אישי אצל אחת מהמטפלות שלנו.
• במאמר זה הוספתי קישורים למגוון מוצרים – מרכז "קל לעיכול" אינו מרוויח עמלה מאף אחד מהם, אספתי אותם לנוחיותכם בלבד.
• לכל מוצר ייתכנו תופעות לוואי, ותמיד יהיה אחוז מסוים של מטופלים שיהיו רגישים אליו – שום דבר לא עובד ב- 100% מהמקרים. על כן, אם אחד המוצרים המוזכרים במאמר גורם לך להרגשה לא טובה, יש לעצור את השימוש בו.

תוספים

שמן מנטה למעי רגיז

שמן מנטה הוא אחד התוספים היותר נחקרים למעי רגיז ונמצא כיעיל במספר מחקרים (1) (2).

באמצעות הרפיית השרירים במעי ומנגנונים נוספים, שמן מנטיה מסייע למעי רגיז במספר אופנים: הפחתת הרגישות והכאבים במעי, הסדרת תנועתיות המעי, חוסר נוחות ועוד. לא לקחת בהריון והנקה או אם סובלים מריפלוקס, בחילות, דלקות בקיבה, בקע סרעפתי או כיבים. תופעות הלוואי אינן נפוצות וכוללות: צרבת, טעם/ריח של מנטה ובמקרים נדירים יותר יובש בפה ופריחה.

מינונים: 180-360 מ"ג (קפסולה בשחרור מושהה), כחצי שעה לפני האוכל, 2-3 פעמים ביום. מומלץ להתחיל ממינון נמוך יותר ולהגדילו בהדרגה עד אשר מגיעים להמלצה הנ"ל. ההתמדה חשובה בתוסף זה כי ההשפעה גדלה ומצטברת לאורך החודש הראשון.

מוצרים לדוגמה

מינון גבוה (360 מ"ג) – לחצו כאן

מוצר נוסף, בעל מינון נמוך יותר, לפעילות עדינה יותר ופחות תופעות לוואי. לרכישה – לחצו כאן

קיים בארץ כתכשיר בשם "קולפרמין"

סיבי פסיליום למעי רגיז

סיבים תזונתיים נחקרו רבות לטיפול בבעיות עיכול (3) (4) אנו אוהבים במרכז הטיפול את הסיבים הללו כי הם מתאימים להקלה גם על הסובלים ממעי רגיז המאופיין בשלשול וגם בעצירות. הם סופחים נוזלים ומייצרים מעין ג'לי, ובכך נותנים נפח לצואה. במקרים של עצירות הם מסייעים לשמר את הלחות בצואה ולתת לה יותר נפח, ובשלשול הם כולאים את הנוזלים. כמו כל שימוש בסיבים, יש לעלות את הכמויות בהדרגה, מכיוון שהם עלולים לגרום לנפיחות וחוסר נוחות אצל חלק מהמטופלים.

טווח המינונים רחב מאוד ולכן: 1-10 גרם ליום, לרוב מחולק על פני 2-3 מנות. עולים בהדרגה גם כדי להימנע מתופעות לוואי וגם על מנת למצוא את המינון המינימלי האפקטיבי.

חשוב מאוד לשתות הרבה מים בזמן לקיחת הסיבים (לא בסמיכות, אלא ממש בזמן לקיחתם!) – ההנחיות רשומות על התוסף.

ניתן למצוא פסיליום גם בצורת אבקה וגם בקפסולות בחנויות הטבע בארץ וגם באייהרב.

פרוביוטיקה

מכיוון שלפרוביוטיקה לעתים רבות לוקח זמן לעבוד, היא פחות מתאימה כתכשיר לפעולה נקודתית, על כן כתבתי עליה במאמר על טיפולי שורש למעי רגיז.

כמו כן, אם ברצונך ממש להתעמק, להבין איך לעבוד נכון עם פרוביוטיקה, וכבונוס לקבל את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של קליניקת "קל לעיכול", אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שבקישור הזה (דרכו ניתן גם להוריד את מדריך הפרוביוטיקה הגדול)

תרופות סבתא למעי רגיז

קיימות תרופות סבתא ותיקות וטובות לתסמינים שונים במערכת העיכול. מדובר בדברים פשוטים שניתן להכין בבית ויסייעו נקודתית להקל על מעי רגיז ולהרגיע מגוון תסמינים.

ריכזתי עבורך תרופות סבתא למעי רגיז ומצבים נוספים במדריך להקלה בתסמינים, אותו ניתן לקבל על ידי השארת השם והמייל במקום המתאים בתחילת המאמר והוא יגיע ישירות אליך.

כמו כן, צילמתי סרטון יוטיוב קליל ונחמד שיעזור לך להתאים בקלות למעי רגיז תרופות סבתא שונות למגוון תסמינים. 

תרופות מדף למעי רגיז

תרופות מדף הן תרופות שלא מצריכות מרשם רופא וניתן לרכוש בבית מרקחת (עדיין מומלץ להתייעץ עם רופא כדי להבין האם משהו יותר או פחות מתאים למצבך).

כמו תרופות סבתא, ניתן להבין איזה מהתרופות הללו יותר מתאימות לך במדריך להקלה בתסמינים שהוזכר בתחילת המאמר, וגם כאן צילמתי סרטון נוח שיפרט את כל האפשרויות בתחום.

לסיכום –

קיימות אפשרויות רבות להקלה על התסמינים, ועוד רבות שלא הוזכרו כאן. במאמר זה בחרתי להציג את הדברים העיקריים והכלליים יותר, שיכולים להתאים לטווח רחב של מטופלים. על מנת להבין מה נכון עבורך, או האם לא כדאי לקחת תכשיר מסוים, יש להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר אותך היטב, ו/או רופא בכל הקשור לתרופות.

יש לזכור כי רוב התכשירים שהוזכרו במאמר זה נועדו להקלה נקודתית בתסמינים, והם אינם מרפאים לחלוטין את הבעיה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

מה זה מעי רגיז

מעי רגיז, הידוע גם כתסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable Bowel Syndrome), הוא מצב רפואי המתאפיין בכאבי בטן הנלווים לשינויים בדפוס היציאות, כמו עצירות, שלשול או תחלופה ביניהם לסירוגין. השינוי בדפוס היציאות יכול לבוא לידיי ביטוי גם בצואה רכה או קשה מהרגיל. תסמינים נוספים עשויים לכלול נפיחות, גזים וחוסר נוחות כללית בבטן.

לפי הגדרה רפואית, מעי רגיז מוגדר כאוסף תסמינים ללא ממצא פיזיולוגי ברור בבדיקות הרפואיות הסטנדרטיות. מכיוון שבעיה זו מאופיינת בין היתר ברגישות יתר של העצבים במערכת העיכול, היא זכתב גם לשם "מעי רגיש".

במקרים מסוימים, אך נדירים יותר, בעלי מעי רגיז יסבלו גם מתסמינים במערכת העיכול העליונה (קיבה ומעלה), כמו גרפסים מרובים, צרבות ורפלוקס. עם זאת, במקרים אלו אני ממליץ לבדוק באופן יסודי שלא קיימת בעיה נוספת כי כשמו כן הוא – "מעי רגיז" מאפיין לרוב כבעיות במעי.

מה זה באמת מעי רגיז

בעיניי, ההגדרה הרשמית של מעי רגיז כבר מיושנת ומגבילה. למעשה, תסמונת המעי הרגיז היא אינה מצב רפואי מסוים ואחיד, אלא אוסף תסמינים המצביעים על בעיות שונות במערכת העיכול. בעיות אלו יכולות לנבוע ממספר גורמים, וכל מקרה הוא ייחודי. בעוד שהמונח "מעי רגיז" מתאר תסמינים בלבד, הוא אינו מתאר את שורש הבעיה או הגורמים לה. הבעיה בכך היא שמכיוון שהממסד הרפואי מתייחס לכל הסובלים ממעי רגיש כמקשה אחת, הטיפול הרפואי מתמקד יותר בתסמינים, אך לא במציאת פתרונות אמיתיים. 

במקום הגישה הרפואית המקובלת, הטיפול צריך להתמקד יותר בגורמים הפנימיים שמוציאים את מערכת העיכול מאיזון, תוך תשומת לב לכל היבטי החיים של המטופל וההיסטוריה של התפתחות התסמונת – עלינו לשאוף להבין את שורש הביעה ולהתאים טיפול שמקנה פתרונות יותר מותאמים אישית, לא רק הקלה על התסמינים המיידיים. המדע הותן לנו כלים רבים לכך, כעת הרפואה צריכה להדביק את הפער.

אבחון תסמונת המעי הרגיז

האם קיימת בדיקה מסוימת לאבחון מעי רגיז? התשובה היא לא. אבחון תסמונת המעי הרגיז מתבצע דרך שלילת בעיות רפואיות אחרות. במידה וכל הבדיקות הנערכות חוזרות תקינות, הרופא ייתן את האבחנה של מעי רגיז. המחלות הנשללות כוללות צליאק, קרוהן, קוליטיס, דלקות במערכת העיכול, טפילים ועוד. יוצא דופן הוא מעי רגיז לאחר קלקול קיבה, אך הבדיקה לאבחונו אינה זמינה בארץ.

חשוב לציין שבדיקות בלבד לרוב אינן מספיקות לצורך התאמת טיפול מדויק. על מנת לפתור את שורש הבעיה יש צורך בהבנה מעמיקה של ההיסטוריה, התסמינים והשינוי שחל בהם לאורך הזמן.

אם ברצונך להעמיק יותר באופן האבחנה ולהכיר את שלל הבדיקות הזמינות בקופה, ניתן לצפות בשני סרטונים שהכנתי על הנושא:

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק א – תשאול ובדיקות פולשניות

תהליך אבחון מעי רגיז, חלק ב – איזה בדיקות זמינות בקופה

מהם הגורמים למעי רגיז

כאמור, המחקר כבר התקדם הרבה מעבר לטיפול הרפואי המקובל, וכיום ידועים לנו מצבים רבים שעשויים להוביל להתפתחות מעי רגיז, ביניהם:

• דיסביוזיס – חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים – SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק)  הוא כנראה המוכר מכולם, אך יש עוד רבים.
• שימוש מופרז באנטיביוטיקה.
• זיהומים.
• חוסר איזון במערכת החיסון.
• אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס.
• בעיות הורמונליות ומטבוליות.
• סטרס וחרדה כרוניים.
• ועוד.

חשוב לשים לב שפעמים רבות לא "הכל בראש" ולבעיה יש יסוד פיזיולוגי. עם זאת, לעתים לא ניתן למצוא את הגורם בבדיקות, בשל מגבלות טכנולוגיות. הבשורה הטובה היא שידע רב הצטבר ממחקרים ומטפל מיומן יוכל פעמים רבות "לחבר את הנקודות", להבין באמצעות תשאול מעמיק מהו מקור הבעיה ולהתאים טיפול שיתן מענה הולם.

פרט חשוב נוסף הוא שלא פעם לבעיה יש מקור פיזיולוגי, שאינו בהכרח נפשי, אך בשל הקשר ההדוק בין המוח למערכת העיכול, סטרס וחרדה יגרמו להחרפת התסמינים (3).

דרכי טיפול בתסמונת מעי רגיז

רגע לפני שאפרוט את מגוון הגישות הטיפוליות, יש לי מתנה בשבילך: מדריך מפורט בו תמצא/י כלים (תרופות מדף, תוספים ועוד) שיסייעו בהקלה נקודתית למגוון תסמינים. ניתן לקבל את המדריך בחינם, באמצעות השארת הפרטים ממש פה למטה:

• טיפול רפואי: רופאים מציעים מגוון תרופות שיכולות להקל על התסמינים, אך אלו לרוב מיועדות לטיפול בתסמינים ולא בשורש הבעיה. רבות מהתרופות הנ"ל כתובות במדריך להקלה בתסמינים, אך קיימות גם תרופות מרשם שניתן לקבל. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה
• תזונה: דיאטה דלת פודמאפס (FODMAPs), אותה מבצעים באמצעות אפליקציה ייעודית וכלים נוספים, ויכולה לסייע בזיהוי המזונות שמעוררים תסמינים (1). מדובר בדיאטה שבמסגרתה מסירים שלל קבוצות מאכלים שעשויים לייצר תסמינים, ולאחר מכן משיבים אותם בהדרגה על מנת להבין למה באמת יש לך רגישות ולמה לא. כמו כן, שינויי תזונה נוספים עשויים להיות מועילים. 
• תוספים וצמחים: שימוש בפרוביוטיקות, תוספים וצמחים יכול להועיל, אך חשוב להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי. ניתן לקרוא על כך יותר במאמר שבקישור הזה.
• טיפולים משלימים: טיפולים כמו CBT (4) והיפנו-תרפיה (5) עשויים להקל על התסמינים, במיוחד כאשר יש קשר בין סטרס לבעיה. בנוסף, דיקור וגישות נוספות עשויות לסייע (חלק מהטיפולים הנ"ל ניתן גם לקבל באופן מוזל בקופות החולים). ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר שבקישור הזה.
• טיפול בשורש הבעיה

דוגמה להשפעה סטרס על מעי רגיז (גם כאשר הבעיה לא החלה מסטרס): מטופל שהגיע לקליניקה עם תסמינים של כאבי בטן, 7 יציאות ביום וירידה במשקל. במהלך הטיפול הצלחנו להיפטר מהכאבים ולהשיבו בחזרה למשקל תקין. בנוסף, הצלחנו להפחית את כמות היציאות לשתיים ביום ואפילו הגענו למצב שהוא יכול ליהנות שוב מפיצה והמבורגר, אך היציאות עדיין היו רכות. במהלך חופשה עם חברים הוא ראה שגם היציאות מסתדרות למרקם מושלם. עקב כך התחלנו לדבר על העומס הרב שהוא חווה בעבודה, והבנו שזו החולייה האחרונה שחסרה לו בדרך להחלמה מלאה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

לסיכום –

מעי רגיז היא תסמונת מורכבת, אך לא גזירת גורל. עם הבנה נכונה וטיפול מותאם אישית, ניתן לנהל את התסמינים, לשפר את איכות החיים ואף לרדת לשורש הבעיה.

מטופלים רבים מעידים כי המעי הרגיז התפרץ לראשונה בתקופה בה חוו חרדה או סטרס משמעותיים ושהנ"ל גורמים להחרפת התסמינים. שלא במפתיע, עדויות אלו מגובות במחקרים, המצביעים על קשר הדוק בין מעי רגיז וחרדה. קשר זה הוא די כיווני, כלומר חרדה וסטרס כרוניים (שנמשכים זמן רב) עשויים להיות טריגר להתפתחות התסמונת, אך גם במקרים בהם התפתחו בעיות עיכול מסיבות אחרות, המצב עשוי לגרום אצל המטופלים להופעת סטרס וחרדה שלא היו קודם (1) (2).

העובדה שקשר זה הוא דו כיווני אינה מפתיעה, שכן קיים חיבור עצבי משמעותי מאוד בין המעי למוח, והתקשורת בין שתי המערכות הנ"ל היא דו כיוונית: המוח שולח מסרים למעי, והמעי שולח מסרים למוח. 

קשר הדוק, בין מעי רגיז, חרדה וסטרס, הוליד מחקרים רבים אשר ביקשו לבדוק את יעילותם של טיפולים משלימים בהתמודדות עם התסמונת. מחקרים אלו ציירו תמונה חד משמעית – טיפולים משלימים עשויים להיות יעילים מאוד בשיפור איכות החיים והפחתת התסמינים. לפעמים הם כה יעילים, עד כדי כך שבמחקר אחד (3) תועדה השפעה כה משמעותית, אשר השתוותה אף לזו של דיאטת FODMAPs.

מילה אחרונה לפני שנצלול לטיפולים: חשוב להבהיר שלא כל מקרה של מעי רגיז מקורו בחרדה. קיימות סיבות רבות להתפתחות התסמונת, את חלקן מניתי במאמר על מעי רגיז, וקיימות עוד רבות נוספות.על כן, חשוב לבחון כל מקרה לגופו, לבצע תשאול מעמיק ולוודא שנעשו כל הבדיקות הנדרשות – רק כך ניתן להבין את מקור הבעיה ולהתאים לה את הטיפול הנכון. עם זאת, כפי שהזכרתי בפסקה הראשונה, סטרס וחרדה עשויים להתפתח אצל הסובלים ממעי רגיז, ואם את/ה מרגיש/ה שהם משמעותיים בחייך, ייתכן שטיפול אלטרנטיבי למעי רגיז יכול לסייע לשפר את איכות חייך ולהיות חלק ממאמצי ההחלמה.

הטיפולים הבאים הדגימו את היעילות הרבה ביותר, באופן עקבי, בכמה וכמה מחקרים:

טיפולים אלטרנטיביים למעי רגיז

(CBT (cognitive-behavioral therapy – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

CBT למעי רגיז הוא טיפול שנחקר רבות בהקשר לתסמונת ונמצא כאפקטיבי בהרגעת התסמינים ושיפור איכות החיים (4) (5) (6). בטיפול מאתרים את המחשבות ודפוסי הפעולה ה"מכשילים" ועובדים על החלפתם במחשבות ופעולות מקדמות. שיטה זו קצרה יותר מטיפול פסיכולוגי מסורתי ולרוב מתורגלת לאורך 10-12 מפגשים. היא מתמקדת יותר במישור המעשי ופחות באירועי ילדות וניתוח של "איך הם גרמו לך להרגיש". שיטה זו משמשת רבות לטיפול במקרי חרדה, ועל כן אין זה מפתיע כי היא מועילה גם לטיפול  במקרים מסוימים של מעי רגיז. קחו בחשבון כי על מנת לקצור את פירותיה של שיטה זו, יש לתרגל גם בבית. כמו כן, מכיוון שהיא מתמקדת בדפוסי חשיבה של ה"כאן ועכשיו", היא פחות תתאים אם מקור הבעיה הוא חוויה טראומטית שיש לעבד.

היפנו-תרפיה

טיפול נוסף המעורר עניין בקרב חוקרי מעי רגיז ונמצא כתורם להקלה בתסמינים ולשיפור איכות חייהם של הסובלים מהתסמונת (7) (8) (9). אחד המחקרים אף מצא שהשפעת היפנו-תרפיה למעי רגיז זהה בעוצמתה לזו של דיאטת FODMAPs. הטיפול נמצא כאפקטיבי עבור אחוז גבוה של מטופלים ויתרונו הוא שאינו דורש תרגול רב, בניגוד ל- CBT. חסרונו העיקרי הוא בדרך כלל מחירו הגבוה (ניתן לעשותו גם דרך קופות החולים או לבדוק השתתפות ביטוחים פרטיים) והעובדה שלא כל אדם ניתן להפנוט. עם זאת, חישבו על כמות הכסף, הזמן, ימי עבודה, ימי מחלה ועגמת הנפש שבזבזתם עד היום על טיפולים שלא כל כך עזרו. מדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים (סביב שני שליש מהמטופלים יחוו שיפור) ועל כן ייתכן ששווה להשקיע בו.

נ.ב

לא מדובר על היפנוזה כמו בסרטים, במסגרתה אין לך שליטה על המתרחש, אלא על מצב בו המוח פתוח יותר לקבל דברים, בו השליטה עדיין בידך.

פתרון דל תקציב אשר ניתן לנסות הוא היפנוזה עצמית – קיימת אפליקציה (בתשלום) בשם Nerva שעושה בדיוק את זה בתהליך של 6 שבועות, המיועד לסובלים ממעי רגיז, וכך גם ניתן לתרגל בנוחות ביתך. פתרון נוסף הוא לקנות מאיש מקצוע הקלטה ייעודית למעי רגיז, אך אם אין לך בעיה עם אנגלית אני ממליץ בחום על האפליקציה. מחקר שנעשה על ילדים ובני נוער (10) מצא שבטווח הארוך (חצי שנה – שנה מסיום הטיפול) היפנו-תרפיה עצמית עשויה להיות אפקטיבית כמעט כמו היפנוזה רגילה. עם זאת, יש לזכור כי מדובר במחקר בודד, בו לא נבדקו מבוגרים, ועל כן יעילותו עדיין לא ברורה לחלוטין. כמו כן, תוצאותיה של ההיפנוזה העצמית באו לידיי ביטוי רק לאחר מספר חודשים, בעוד שהיפנוזה על ידי איש מקצוע השפיעה מיד בתום הטיפולים. מצד שני אין פה הרבה מה להפסיד – מקרה הכי גרוע זה יעזור

קישורים להורדת האפליקציה עבור עבור המעוניינים/ות:

קישור הורדה לאפל

קישור הורדה לאנדרואיד

דיקור סיני למעי רגיז

הקשר בין מעי רגיז ודיקור סיני נחקר לא פעם, ומספר מחקרים מצביעים על יעילות הטיפול בהקלה על התסמינים (11) (12), אך מנגנון פעולתו אינו ברור ונותר חמקמק. מחקרים כן הראו שלדיקור השפעות פיזיולוגיות כלשהן  (13) (14), אך לא ברור אם הן מספיקות על מנת לייצר אפקט פיזיולוגי ממשי, שכן בדקו את השפעת הדיקור סיני מול פלסבו (מטופלים שחשבו שקיבלו דיקור אך המחט לא באמת חדרה), לא מצאו אפקט ניכר לדיקור (15).

המשמעות היא שאיננו יודעים להגיד בוודאות שלמחט עצמה יש אפקט פיזיולוגי משמעותי. מה שאנחנו כן יודעים זה שלכל החוויה של דיקור סיני יש השפעה על מעי רגיז בלא מעט מקרים, וזה מה שחשוב. בין אם זה אפקט פלסבו, או בין או זו הנינוחות, הרוגע ואווירת השלווה שמתלווה לטיפול, זה לא משנה – העיקר שתרגיש/י טוב. הדבר נכון גם לגבי טיפולים נוספים בסגנון, למשל מוקסה (16). 

המסקנה – אם את/ה מרגיש/ה חיבור לטיפולים מסוג זה, שווה לנסות. הם כנראה לא ירפאו אותך, אבל כן ניתן לחוות הקלה באמצעותם.

פעילות גופנית

אין צורך להכביר במילים, אני בטוח שכולם כבר יודעים כמה היא חשובה לאורח חיים בריא. בכל זאת, חשוב להדגיש כי במקרה של מעי רגיז היא תורמת כפליים: פעילות גופנית משפרת את תנועתיות המעי וגם מסייעת בהפחתת לחצים, מה שאומר שהיא תורמת למעי הרגיש שלך הן מהכיוון הפיזיולוגי והן מהפסיכולוגי. פעילויות מומלצות יכולות להיות: ריצה קלה, שחייה, הליכה יוגה ועוד. בחרו פעילות שתאהבו, פעילות שאחריה תרגישו רעננים, כזו שתוכלו להתמיד בה ושתגרום לכם להרגיש טוב – גם בכלליות וגם עם המעי.

על סטרס, חרדה ומעי רגיז – סיכום

הטיפולים והפעילויות שסקרתי במאמר זה הם הנחקרים ביותר לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. עם זאת, לא מן הנמנע כי קיימים סוגי טיפול נוספים אשר יסייעו לך לחיות חיים מלאים ובריאים יותר. למעשה, כל טיפול שיעזור להרגעת הסטרס והחרדה וייתן לך כלים להתמודד עם סיטואציות מלחיצות, כנראה יתרום לאין שיעור. אל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים – מצאו את הטיפול/פעילויות והנוסחה שיתאימו לכם. עם זאת, שימו לב שלא כל מעי רגיז מקורו מחרדה, אז הקפידו לגשת לטיפול מסודר על מנת לאבחן כראוי את מקור הבעיה.

כמה טיפים לסיום – איך בוחרים את הטיפול המתאים עבורי

1. להתחבר לסגנון הטיפול – כדאי לבחור בשיטה שהתחברת לפילוסופיה העומדת מאחוריה. עצם האמונה שלך שהטיפול עובד, חשובה מאוד כשלעצמה להצלחת התהליך, לדוגמה: עבור מטופל שמתחבר לרפואת המזרח, הייתי ממליץ דיקור ויוגה; עבור מטופל המתחבר יותר לשיטות ישירות ולאימון, הייתי ממליץ ללכת ל- CBT או NLP ופעילות כמו שחייה. הטיפול הראשוני צריך להיות כזה שיתאים לאופי שלך וייתן כלים מעשיים להתמודדות עם סטרס וחרדה.
2. בחרו מטפל המתמחה במעי רגיז, או לכל הפחות בטיפול במערכת העיכול. הרקע, הניסיון ומומחיותו של המטפל חשובים לא פחות משיטת הטיפול. חפשו המלצות מאנשים בעלי רקע רפואי הדומה לשלכם. ניתן לבקש המלצות מאנשים אחרים הסובלים מבעיות עיכול בקבוצת הפייסבוק של "קל לעיכול".
3. טיפולים כמו פסיכולוגיה קונבנציונלית גם יכולים לעבוד, רק זכרו שלדבר על איך שהמורה לא האמינה בך כשהיית ביסודי, פחות יקדם הקלה בתסמינים ;-). בחרו טיפול שיתמקד דבר ראשון בסטרס ובחרדה כי אלו מקושרים הכי חזק לתסמיני מעי רגיז. כמובן שאם בבסיס התסמונת עומדת טראומה כלשהי, כן רצוי טיפול עמוק יותר.
4. פעילות גופנית – לפני שנתחיל לדבר על ספורט, ראשית התחילו להזיז את הגוף. פעילות גופנית פירושה להפעיל את הגוף – לכו, תטיילו, תעלו במדרגות, תסתובבו – חצי שעה/שעה ביום במצטבר – זה יעשה לכם/ן טוב. במידה שאינכם מצליחים להגיע למינון זה, תעשו את הטוב ביותר שלכם, זה לא 1 או 0 וקצת עדיף על כלום.
5. ספורט – לא לקרוע את הגוף. כמו כן, שלבו רכיב אירובי בפעילות, כלומר לא רק משקולות וכוח, אלא גם הליכה, ריצה, שחייה וכו. הכי חשוב שתאהבו ותתמידו. נסו להגיע למינימום 3 פעמים בשבוע.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

סיבו (SIBO) – Small Intestinal Bacterial Overgrowth – שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק – הוא מצב בו כמות החיידקים במעי הדק חורגת מהכמות הבריאה (1). בנוסף, כיום אנו כבר יודעים שהחיידקים שמשתלטים על המערכת הם פחות "ידידותיים" (2) (3), דבר הגורם לבעיות רבות ולהוצאת מערכת העיכול מאיזון. 

ריבוי חיידקים ואוכלוסיות שלא אמורות להיות במעי הדק גורמים לתסיסה מוגברת של המזון בשלבים יחסית מוקדמים לאחר הארוחה. במהלך התססה זו נוצרים גזים רבים ומגוון חומרים נוספים, בעלי מגוון השפעות על הגוף ומערכת העיכול (12). 

לפי הסטטיסטיקה כ- 22% מהחולים בקרוהן וקוליטיס (13) וכן 30-40% מהלוקים בתסמונת מעי רגיז/ש (14) (15) סובלים במקביל גם מ- SIBO. במקרים מסוימים של מעי רגיז/ש (IBS) ייתכן שסיבו הוא מקור הבעיה עצמה ופתרונו יביא לשיפור ניכר במצב.

במאמר זה נדון במגוון היבטים של סיבו: מהם התסמינים, כיצד בודקים, שינויים תזונתיים והכי חשוב כמובן – איך מטפלים.

לפני שנתחיל, ברצוני לתת לך מתנה: המדריך לתזונת סיבו, כולל פירוט מזונות על מגוון דיאטות אפשריות. לקבלת המדריך השאיר/י את הפרטים כאן למטה.

סיבו: תסמינים

קיימים לסיבו תסמינים רבים, הנפוצים מביניהם כוללים: גזים, שלשול או עצירות ונפיחות (לפעמים כזו שממש נראית כמו בטן הריונית קטנה, אך לא בהכרח).

מכיוון שהאוכל מגיע אל המעי הדק יחסית במהירות, תסמינים כמו נפיחות וחוסר נוחות יכולים להתחיל מספר דקות מתחילת הארוחה ובמקרים חריפים יותר הם ינכחו לאורך כל היום.

קיימים ל- SIBO תסמינים נוספים, אשר גם אותם אנו רואים לא פעם והם כוללים:

• כאב
• רפלוקס
• צרבת
• ריבוי גרפסים קטנים
• בעיות ספיגה של מזון ותסמינים נוספים.
• חוסר נוחות בבטן ועוד

במצבים קיצוניים עשוי להיווצר חוסר בוויטמינים מסוג A, E, D וניתן יהיה לראות חסרים בוויטמין B12 וברזל בבדיקות הדם . במצבים קיצוניים מאוד יכולה גם להתפתח בעיה בספיגת שומן, המאופיינת בצואה נוזלית/רכה מהרגיל, בהירה, מסריחה מאוד וכזו שצפה על פני המים (סליחה על התיאור ) (1).

מהם הגורמים ל- SIBO

הסיבות להתפתחות סיבו יכולות להיות שונות ומגוונות, אך כולן קשורות לפגיעה ישירה או עקיפה במנגנוני הפעולה שמעורבים במערכת העיכול (11) (19), דבר שגורם לאוכלוסיות החיידקים "להשתגע". זו יכולה להיות פגיעה בהפרשת רכיבים חיוניים כמו מלחי מרה, אנזימי עיכול וחומצת קיבה, או כזו הקשורה למנגנונים אחרים, כמו תנועתיות המעי, מערכת החיסון, בעיה בסוגר שמפריד בין המעי הדק לגס ועוד.

בנוסף, אנו מכירים כי קיים קשר בין סיבו למגוון מחלות שונות, למשל בעיות בכבד (5), פיברומיאלגיה (6), פרקינסון (7) ועוד. הדבר המעניין הוא שמדובר ככל הנראה בקשר דו כיווני, כי טיפול בסיבו עשוי להקל גם על המחלה עצמה (8) (9) (10)

דוגמאות לגורמים ל-SIBO

• SIBO לאחר קלקול קיבה
• דלקות במערכת העיכול
• ניתוח במערכת העיכול
• הידבקויות – לרוב כתוצאה מניתוחים
• שימוש ארוך טווח בתרופות המשפיעות על מערכת העיכול, כמו למשל תרופות שמפחיתות את רמת החומציות בקיבה (PPIs) כמו אומפרזול, לנטון, קונטרולוק ועוד.

SIBO יכול גם להיות תוצאה של בעיה בריאותית אחרת, כזו שאינה קשורה באופן ישיר למערכת העיכול אך משפיעה עליה בעקיפין.

בין המצבים הידועים כגורמי סיכון, נכללים:

• בעיות בכבד
• סוכרת לא מאוזנת
• תת פעילות של בלוטת התריס
• מצבים מסוימים הקשורים למערכת העצבים או מערכת החיסון
• סטרס וחרדה כרוניים, ואפילו זעזוע מוח במקרים מסוימים עשוי להוביל לסיבו.
• ועוד…

סוגי ה- SIBO השונים

אנו מאפיינים את שלושת סוגי הסיבו השונים בהתאם לגז שמייצרים החיידקים: מימן, מתאן, ומימן-גופריתי. בהתאם לסוג הגז, התסמינים עשויים להשתנות.

1. מימן – מיוצר על ידי חיידקים רבים. לרוב, SIBO אשר גורם לעודפי מימן מאופיין בשלשול, אף שהמנגנון לכך אינו תמיד ברור. זהו הסוג הנפוץ ביותר.
2. מתאן – מיוצר לרוב על ידי "ארכיאות" – יצורים הדומים לחיידקים אך שייכים למשפחה שונה. נוכחות גבוהה של מתאן גורמת להאטה בקצב תנועתיות המעי ובהתאם לכך, רוב המקרים הללו מאופיינים בעצירות ולעתים רבות גם בנפיחות. פעמים רבות אנשים הסובלים מסיבו מתאן ידווחו גם על קושי לרדת במשקל. ההערכות הן כי סוג זה מהווה כ- 20-30% ממקרי ה- SIBO.
3. מימן גופריתי – סיבו זה מאופיין פעמים רבות בשלשול, דחיפות גדולה ברגע שיש יציאה, כאבים, ריח של "ביצה סרוחה" מהגזים, הפה, ובמקרים חריפים גם מהעור (תחשבו על ריח כמו שיש בחמת גדר ). בנוסף, בשונה מהגזים האחרים מימן גופריתי משתתף בפעילותן של מגוון מערכות בגוף. המשמעות היא שכמות גבוהה שלו יכולה להוביל גם לתסמינים כלליים, שאינם מוגבלים רק למערכת העיכול, למשל תחושת חולשה/חולי ברמה כזו או אחרת ועוד. על פי הערכות, שיעור מקרים אלו מתוך כלל הסובלים מ- SIBO עומד על כ- 10%.

חשוב לציין כי לעתים יש מקרים יוצאי דופן מבחינת סוג הגז והתסמינים שנראה. כבר יצא לי לראות מקרים של סיבו מתאן עם שלשול ומימן גופריתי עשוי להגיע גם עם עצירות.

איך מאבחנים – בדיקת סיבו

SIBO מאובחן בבדיקת נשיפה (17), במסגרתה מנסים למדוד את כמות הגז המופקת במעי הדק ולפיה להעריך את ריכוז החיידקים בו. 

הבדיקה עובדת באופן הבא:

1. ראשית נושפים אל תוך מכונה שמודדת את רמות הגזים השונים – הנשיפה הראשונה משמשת למדידת רמת הבסיס של כל גז.
2. לאחר הנשיפה הראשונה שותים כוס מים עם סוכר (גלוקוז או לקטולוז).
3. 20 דקות לאחר מכן מבצעים שוב מבחן נשיפה (נושפים לתוך מכונה).
4. חוזרים על מבחן הנשיפה כל 20 דקות עד לחלוף 1.5-3 שעות מתחילת הבדיקה

הבדיקה מבוססת על כך שאנו יודעים בתיאוריה את כמות הזמן שלוקח לסוכר לעבור במעי הדק, ועל כן קפיצה בערכי הגז שנמדדו בזמן זה עשויה להציב על ריכוז גבוה של חידקים בו (SIBO).

דברים שחשוב לדעת!

• נכון להיום קיימת רק מעבדה אחת בעולם שמודת מימן-גופריתי והיא ממוקמת בארצות הברית. בארץ ניתן למדוד רק את שני הגזים האחרים.
• כל בדיקת סיבו כוללת בדיקה לגז מימן, אך לא בכל מקום מודדים גם מתאן. במקרים המאופיינים בעצירות חובה לוודא עם המקום בו אתם נבדקים שמודדים את שני סוגי הגזים (מימן ומתאן). מדידת שני סוגי הגז מומלצת בכלליות, כדי שתגיעו לטיפול עם כמה שיותר אינפורמציה בנוגע למתרחש במעי.
• יש לשאול בזמן קביעת התור בבתי חולים האם יש להצטייד בטופס 17 בודד או שצריך אחד נוסף לצורך מדידת מתאן (כפי שקורה באיכילוב למשל)
• קיימת בעיה גדולה מאוד עם האמינות של בדיקת סיבו – כדי להבין באמת את המשמעות של התוצאות לא ניתן תמיד לבחון אותן לפי הקריטריונים היבשים וצריך להסתכל עליהן מישהו מומחה בתחום ושמכיר אותך היטב. זו גם הסיבה שבמקרים מסוימים נבחר לטפל גם ללא בדיקה, ובאחרים כן נרצה אותה.

לקריאה נוספת על כל ההיבטים של בדיקת סיבו: איפה ניתן לבצעה (פרטי ובתי חולים), איך מקבלים הפניה אליה, כיצד להתכונן יותר טוב מההנחיות שנתנו לך, איך מפרשים את התוצאות וגם מהן הבעיות שבבדיקה, מומלץ לקרוא מאמר שכתבתי במיוחד על נושא זה באמצעות לחיצה על הקישור הזה.

SIBO טיפול

חשוב! על מנת להתאים את הטיפול הבטוח והמדויק ביותר עבורך, יש להתייעץ עם איש או אשת מקצוע 

שני דברים שחשוב להבין לפני שנדבר על הטיפולים עצמם:

1. קיימות אפשרויות טיפול רבות, אך הרופא שלך לא יכיר את רובן. הסיבה היא שלעולם הרפואה אין את הכלים וההבנה לטפל ברוב הבעיות הקשורות לחוסר איזון במערכת העיכול: רוב התרופות מטפלות רק בתסמינים ולא בשורש הבעיה, הסילבוס בלימודי הרפואה בקושי נוגע בעולם חיידקי המעי, בתהליכים הרבים שמשפיעים עליהם, והנושאים האלו גם לא נלמדים במהלך התמחות של רופאי גסטרו. איני כותב זאת כדי להמעיט בערכם של רופאים, זוהי פשוט המציאות וחשוב שתדע/י מה תפקיד הרופא בטיפול וגם מה לא. תכף ארחיב על הכלים שכן יש לרופא.
2. מדובר בתהליך ולא ב"זבנג וגמרנו". כמובן שקיימים מקרים בהם הבעיה נפתרה במהירות, אך לרוב לא כך הדבר. ברוב המקרים יש לשקם את מערכת העיכול ולחזקה במספר היבטים, והדבר מצריך סבלנות והירתמות לתהליך – זה בהחלט אפשרי אבל במקרים רבים לוקח זמן.

אז בואו נדבר קצת על אפשרויות הטיפול השונות:

טיפול ב- SIBO: הגישה הקלאסית

תרופות

לפי גישה זו יש להרוג את עודפי החיידקים במעי הדק, ובהתאם לכך היא מורכב בעיקר מטיפול בצמחים או תרופות שהורגות חיידקים.

הטיפול שיציע הרופא (11) יכלול תמיד אנטיביוטיקה בשם לורמיקס. מדובר באנטיביוטיקה ייחודית שאינה נספגת בגוף ועובדת בעיקר במעי הדק, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות ברוב המקרים. יש כמובן חלופות (18) (19) במידה שהיא לא עובדת אך היא ברירת המחדל במקרים אלו. ניתן לקרוא על לורמיקס, יתרונותיה וחסרונותיה בלחיצה על הקישור הזה.

במידה שהסיבו שהתגלה אצלך הוא מסוג מתאן, יש לשלב אנטיביוטיקה נוספת הנקראת "נאומיצין". ניתן להחליפה בפלג'יל אך מניסיוני הרב עם מטופלי סיבו, נאומיצין לרוב יעילה יותר. חשוב לקחת את שתי האנטיביוטיקות במקביל מכיוון שאחוזי ההצלחה של כל אחת לבד נמוכים משמעותית.

מכיוון שאין מצב שהרופא שלך יאבחן סיבו מסוג מימן-גופריתי (אין לו בדיקה זמינה בארץ), לא ארחיב על הטיפול התרופתי שלו.

טיפולים טבעיים

מחקר שהשווה פורמולות צמחים מול האנטיביוטיקה לורמיקס עבור מטופלים עם SIBO, גילה שהשפעת הצמחים אינה נופלת מזו של אנטיביוטיקה (20). במחקר השתמשו בשני צמדי פורמולות:

1. Candibactin-AR + Candibactin-BR
2. Dysbiocide + FC Cidal

השילוב הראשון הוא היותר פופולרי וניתן לרכוש אותו באתר iHerb באמצעות הקישורים הבאים:

Candibactin-AR

Candibactin-BR

אפשרות נוספת היא להרכיב פרוטוקול טיפול מורכב אישית מצמחים נבחרים. צמחים אלו כוללים אפשרויות כמו: צמחים המכילים ברברין, נים, שמן אורגנו בשחרור מושהה, אליצין ועוד. את הטיפול יש להתאים לסוג הגז שאותר בבדיקה ולסיפור המטופל, ולרוב משלבים שני צמחים יחדיו על מנת להשיג יעילות מוגברת.

היתרון של בחירת הצמחים על פני פורמולה כללית מוכנה מראש הוא היכולת לבקר על ההשפעה ועל המינונים באופן מדויק יותר. לעומת זאת, היתרון של פורמולה כללית הוא הנוחות וטווח רכיבים רחב יותר, אך לפעמים המינונים מכל רכיב בה אינם אידיאליים.

כמו בכל בעיה רפואית, יש להתייעץ עם איש מקצוע על מנת להתאים את תוכנית הטיפול ולהימנע מתופעות לוואי.

Elemental Diet

מדובר בפורמולה שכל רכיביה מפורקים ומוכנים לספיגה מיידית, לרוב משמשת למקרים של אלרגיות ובעיות עיכול קשות… ועכשיו גם לסיבו (21)

זוהי אסטרטגיה "קשוחה" יותר, אשר במסגרתה שותים אך ורק פורמולה אלמנטלית (Elemental) במשך 2-3 שבועות ופרט אליה לא אוכלים כלום (כן, כלום!). במסגרתה מרעיבים את החיידקים וכך כמותם פוחתת, אך היא קשה לביצוע ויש לה חסרונות, כמו לכל האסטרטגיות של הגישה הקלאסית.

טיפול ב- SIBO: הגישה החדשה – לעשות את זה נכון

ל"גישה הקלאסית" יש חיסרון גדול מאוד – גם כשהיא עובדת, הבעיה נוטה לחזור לאחר זמן מה. פרק הזמן שייקח לבעיה לחזור משתנה מאוד ויכול לנוע בין יום בודד למספר חודשים, אך במקרים רבים היא תחזור. כמובן שקיימים מקרים בהם אנשים טופלו בלורמיקס או בחלופה טבעית שלו והבעיה חלפה כלא הייתה, אך הללו נדירים.

הגישה הנכונה לטפל בסיבו, או בכל בעיה אחרת הקשורה לחוסר איזון בחיידקי מערכת העיכול, היא להבין אלו מנגנונים אינם מתפקדים כהלכה, לאזן אותם, וליצור סביבה שתעודד באופן טבעי אוכלוסיית חיידקים בריאה.

לצורך כך יש להבין כי למערכת העיכול שלנו יש מנגנונים טבעיים שתפקידם לשמור על איזונה. הם מונעים מחיידקים לשגשג במעי הדק באופן טבעי ושומרים על אוכלוסיות החיידקים מאוזנות – אנו צריכים לעבוד איתם ולא סתם להרוג חיידקים ללא הבחנה.

בטיפול לפי גישה זו ננסה להבין איזה מנגנונים השתבשו ונעבוד כדי לתקן ולשקם אותם. זה יכול לכלול תוספים, צמחים וכלים נוספים שתפקידם לחזק תהליכים כאלו ואחרים במערכת העיכול ולא בהכרח להרוג. על מנת לשקם את המערכת נבחן גם היבטים נוספים באורח החיים, בתזונה ועוד, נבין את היסטורית המטופל כדי לראות איך הדברים התפתחו ומכך לדלות רמזים באשר למנגנון שאינו עובד כהלכה וכך נדע במה להתמקד.

כאשר מאזנים את המנגנונים הטבעיים שקיימים במערכת העיכול, פעמים רבות דברים מתחילים להסתדר בעצמם, מבלי להזדקק לחומרים שהורגים חיידקים. ניתן לשלב חומרים אלו (לורמיקס או צמחים) במהלך הטיפול אם נראה שצריך עוד "דחיפה" קטנה, אך נעשה זאת כאשר אנו יודעים שלאחר מכן המערכת תעבוד בצורה חזקה יותר וכך הבעיה לא תחזור ולא נבנה עליהם כטיפול בודד.

בנוסף להתייחסות לשורש הבעיה, קיימות אסטרטגיות אחרות אשר יכולות להחליף את הטיפולים שהורגים חיידקים. חשוב שהמטפל/ת שלך יכירו את האסטרטגיות האלו כי לרכיבים שהורגים חיידקים יש חסרון – הם הורגים גם חיידקים טובים – ולכן יהיו מקרים מסוימים בהם נרצה להימנע משימוש בהם. 

פרוביוטיקה היא אחת מהאסטרטגיות הללו, לדוגמה המוצרים הבאים, שנחקרו על מטופלים עם SIBO:

• ביו גאיה פרוטקטיס (המוצר של טיפות לילדים) למקרים של סיבו המאופיין בגז מתאן (22).
• אנטרוגרמינה – פרוביוטיקה איטלקית המשלבת 4 זנים מסוג B. Clausii – מיועדת בעיקר לסיבו מימן (23).
• S. Boulardii, אשר לרוב משתמשים בו למקרים של ריבוי יציאות אך לא רק (24) (25).
  מוצר זה נמכר תחת מגוון מותגים ובישראל ניתן למצוא אותו תחת השם "ביו בולרדי" של סופהרב. ניתן למצוא אותו גם באייהרב, למשל המוצר שבקישור הזה. עם זאת, בעוד שאלו חברים במשפחת S. Boulardii, את הזן המקורי והנחקר ביותר לא ניתן למצוא בארץ. ניתן למצוא אותו במוצר בשם Florastor, הנמכר באמזון ובאתרים נוספים, אך לא תמיד שולחים אותו ישירות לארץ.

מלבד לפרוביוטיקה קיימים תוספים נוספים שיכולים לסייע בעיצוב אוכלוסיות החיידקים בגוף ושינוי האיזון ביניהם, וכן שיפור מגוון מנגנוני פעולה נוספים במעי. כלים אלו כוללים סיבים מסוגים שונים (בהתאם לחיידקים שרוצים לעודד), תוספים המשפיעים על תנועתיות המערכת, הפרשת מיצי עיכול, מערכת החיסון, תוצרי התססת חיידקים שמעודדים תהליכים שונים ועוד.

כל אלו ורבים נוספים הם כלים שמטרתם לסייע בשיקום תהליכים חשובים במערכת העיכול, אך הדבר החשוב ביותר הוא לבצע ניתוח של כל המידע עליך, על התסמינים, ההיסטוריה ועוד, על מנת לדעת במה צריך להשתמש, איזה מערכות דורשות איזון ועוד.

מניעה לאחר הטיפול – טיפ ממני אליך

כבר הבנו שסיבו נוטה לחזור אם מטפלים רק באנטיביוטיקה, אז רציתי לחלוק אתך שתי דרכים למנוע את הבעיה הזו, או לפחות להאריך את משך ההטבה:

1. כל מה שכתבתי בטיפולים בגישה החדשה – הבנה של איזה תהליכים במערכת העיכול דורשים שיקום ועבודה עליהם היא המניעה הטובה ביותר!!!
2. טריק קטן שיכול להאריך משמעותית את משך ההטבה במידה שטופלת בלורמיקס או במקבילה טבעית – אם חשת שיפור לאחר לקיחת לורמיקס, לקיחת תרופות/תוספים המשפרים את תנועתיות המעי הדק תפריע לסיבו להתפתח בשנית ותאריך את משך השיפור. קיימת תרופה שעושה בדיוק את זה ושמה "רזולור". לקיחתה במינון נמוך (0.5-1 מ"ג) לפני השינה עשויה לדחות באופן משמעותי את חזרת הבעיה (27). רצוי לא לאכול כ-3 שעות לפני הלקיחה ולפחות 8-9 שעות אחריה.

הרופא כנראה לא יכיר את השימוש הזה ברזולור – אם כך הדבר אז מומלץ לבקש ממנו להציץ במחקר המקושר. גם רופא משפחה יכול לתת מרשם לתרופה זו.

תזונה וסיבו – מה אפשר לאכול

תזונה לסיבו מחולקת לשני רבדים:

1. הקלה על התסמינים
2. תמיכה בהחלמה

לצורך הקלה על התסמינים קיימות שלל דיאטות, ביניהן דיאטת פודמאפס, דיאטה דלת עמילנים, בי-פאזית ועוד.

מטרתן של כל הדיאטות הנ"ל היא למנוע מהחיידקים את חלק ממקורות המזון שלהם, על מנת להפחית את פעילותם ובהתאם גם את התסמינים. עם זאת, חשוב להבין שהן לא ירפאו את ה- SIBO וטיפול מעמיק ידרוש מתן דגש על מספר אלמנטים חשובים נוספים, הכוללים:

• מגוון תזונתי רחב ועשיר
• הרגלי אכילה נכונים
• אורח חיים בריא ועוד

ניתן לקרוא בהרחבה על תזונה לסיבו במאמר שבקישור הזה.

כמו כן, אם עדיין לא השארת פרטים בתחילת המאמר לקבלת מדריך התזונה ל- SIBO, או שפספסת במקרה, ניתן להשאיר פרטים במקום המתאים מיד לאחר תוכן העניינים של מאמר זה, או בתוך המאמר על תזונת סיבו.

מבט לעתיד – כבר לא רק SIBO, אלא הבנה עמוקה של המתרחש לכל אורך מערכת העיכול

כיום השיח המחקרי והקליני בעולם כבר גלש מ"שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק" ואנו מבינים שחלק מהחיידקים הללו, גם כשמשגשגים במעי הגס, יכולים לגרום לבעיות. דוגמה לכך היא SIBO שמאופיין בגז מתאן – היום כבר לא אכפת לנו איפה נמצא המתאן וככל הנראה הוא עשוי לגרום לעצירות גם אם נמצא במעי הגס. בהתאם לכך אף שונה שמו בשנת 2020 מ-SIBO ל-IMO, שפירושו Intestinal Methanogens Overgrowth – שגשוג מתאנוגנים (יצרני מתאן) במעי (11). כנ"ל מימן גופריתי – מכיוון שיש לו השפעה על מגוון מערכות בגוף, אין זה משנה באיזה חלק של המעי הוא נוצר. כולי תקווה שמטפלים, רופאים ומכוני בדיקה ידביקו את הפער בקרוב ויאמצו הסתכלות יותר הוליסטית ומונחית מדע על המתרחש במערכת העיכול. 

לסיכום

הטיפולים ב- SIBO הם שונים ומגוונים אך בדיוק בגלל זה יש להתאים אותם באופן אישי. בהתאם, ניסיון לטפל לבד בשיטת עשי/ה זאת בעצמך עובד רק למעטים ברי/ות מזל ולרוב גורם רק לבזבוז זמן וכסף על תוספים. אי לכך, מומלץ בחום להיעזר במטפל/ת שמבינים לעומק את מערכת העיכול בכלל ואת כל הקשור לחיידקים בפרט, כדי שיבנו את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבורך וילוו אותך בתהליך, כי זה הולך להיות תהליך. עם זאת, חשוב לדעת שעם התמדה ומוטיבציה יש הרבה מה לעשות, אז לא להתייאש!!!

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

דיאטת פודמאפ (בשמה המלא – דיאטה דלת FODMAPs) היא הדיאטה המובילה לטיפול בתסמונת מעי רגיז (1) (2) (3). מדובר בדיאטת אלימינציה, במסגרתה מגבילים תחילה את כמות המאכלים שמכילים סוכרים וסיבים מסוימים שעשויים לעורר תסמינים במערכת העיכול. לאחר מכן בודקים באופן שיטתי כל אחת מהקבוצות הנ"ל, על מנת להבין מי מהן מייצרות את מירב התסמינים, ומתאימים את התזונה למטופל/ת בהתאם לרגישויות שהתגלו.

"FODMAPs" זה למעשה ראשי תיבות של ארבע משפחות סוכרים:

Fermentable: Oligosaccharides, Disaccharides, Monosaccharides And Polyols.

סיבים וסוכרים אלו אינם נספגים היטב במעי, או שאינם מתעכלים כלל. הם חולפים על פני המעי הדק, בו אמורים להתפרק ולהיספג רוב רכיבי המזון, ומגיעים למעי הגס – בו נמצא ריכוז החיידקים הגבוה ביותר בגוף. 

כאשר הם חולפים במערכת העיכול, גורמים הפודמאפס לשלל תסמינים במערכת העיכול, לדוגמה: גזים, כאב, נפיחות, שינוי ביציאות (שלשול או עצירות), ועוד תסמינים המאפיינים מעי רגיז/ש. 

האופן שבו גורמים פודמאפס לכל התסמינים הנ"ל, מתחלק לשתי סיבות עיקריות: 

1. חלקם מושכים נוזלים אל תוך המעי וכך גורמים לתחושת לחץ, חוסר נוחות, כאב, ולעתים אף לשלשול.
2. הם מהווים מצע מזון משובח לחיידקים, דבר המוביל לתסיסה מהירה במעי הגס, ייצור גזים רבים ופעילות מוגברת בכלליות.

המנגנונים הנ"ל, בשילוב עם רגישות מוגברת באיברים הפנימיים (המאפיינת אנשים הסובלים ממעי רגיז/ש), הם הסיבות לכך שפודמאפס עשויים לגרום לתסמינים רבים כל כך.

<video controls="controls" width="300" height="150">
<source src="https://youtube.com/clip/UgkxEmipk3lS2_GoT9SliAWS5XZaZB2w4gpJ" /></video>

הדיאטה פותחה באוניברסיטת מונאש שבאוסטרליה, המהווה עד היום את מרכז הידע המשמעותי ביותר בתחום.

במאמר זה נבין לעומק את עקרונות הדיאטה, נעבור בקצרה על שלושת שלביה ומטרתם.
זהו החלק הראשון בסדרה שעוסקת בדיאטת פודמאפ, במסגרתה תקבל/י את הכלים  על כל אחד משלביה ואתן לך כלים שימושיים במאמרים הבאים נרחיב על כל אחד משלבי הדיאטה, בנוסף לכלים שמושיים שהכנתי עבורך וזמינים להורדה בחינם.

דברים שחשוב לדעת

ישנם כמה דגשים וכללים שחשוב לדעת לפני שיוצאים לדרך, גם כדי לוודא שהדיאטה מתאימה עבורך וגם כדי לעשות אותה נכון

למי מתאימה הדיאטה

דיאטת פודמאפ מתאימה בעיקר לסובלים ממעי רגיז, אך במקרים מסויימים ניתן להסתייע בה גם ל- IBD ו- SIBO. היא מסייעת ב- 70% מהמקרים (של מעי רגיז) ולרוב האפקט משמעותי יותר עבור הסובלים משלשולים. לסובלים מעצירות היא עשויה לסייע בהפחתת הצטברות גזים אך מומלץ לבצעה עם ליווי מקצועי שכן קיים סיכון להחרפת העצירות בשל הפחתה בכמות הסיבים התזונתיים.

מהי מטרת הדיאטה

המטרה היא להבין בדיוק איזה מאכלים טוב לך לאכול ואלו פחות – כלומר לעשות סדר יסודי באוכל.

כאמור, המילה "FODMAPs" מייצגת ארבע משפחות סוכרים. חלק מהמשפחות מכילות כמה חברים, ובסך הכל יש בהן 6 סוגי סוכרים שונים החשודים כמעוררי תסמינים.

כל אחד ואחת עשויים להיות רגישים למשפחות פודמאפס שונות ואין הכרח שאדם הסובל ממעי רגיז יהיה רגיש לכל המאכלים המכילים פודמאפס. יתרה מכך, גם עבור שני אנשים שרגישים לאותה קבוצת פודמאפ, ייתכן שיהיה סף רגישות שונה, כלומר אחד יוכל לאכול כמות גדולה יותר של מאכלים מקבוצה זו והשני פחות. בסוף התהליך תדע/י אלו משפחות בעיותיות ספציפית עבורך, אך גם מעבר לכך – איזו כמות מהן מעוררת לך את התסמינים ואיזו ניתן לאכול ללא חשש. 

היזהרו מהעמסת פודמאפס

הדבר החשוב הוא לא כמות הסוכרים בכל מאכל בנפרד, אלא תכולת הפודמאפס הכוללת בארוחה. המשמעות היא שגם אם אכלת מאכלים בעלי כמות פודמאפס ביינונית/נמוכה בלבד, אם כולם הכילו את אותו סוג הסוכר, הוא עשוי להצטבר לרמה משמעותית שתעורר תסמינים.

אפקט זה נקרא "אפקט מצטבר", או העמסת פודמאפס – מושג המתאר הצטברות של כמות פודמאפ רבה ממשפחה מסוימת (כל משפחה שהיא) – כמות שעשויה לעורר תסמינים.

על מנת למנוע אפקט מצטבר זה, ניתן לעשות 2 דברים פשוטים:

1. לגוון את מקורות הפירות והירקות בארוחה ולא להידבק כל הזמן לאותם 2-3 סוגים. גיוון במאכלים יוביל גם לגיוון בקבוצות הפודמאפ, מה שיוביל לצריכת כמות קטנה יותר מכל קבוצה בנפרד. כלומר, עדיף קצת מכל קבוצה מאשר כמות גדולה מידי מקבוצה אחת.
2. תכף אנו הולכים לדבר על כמויות, אז כלל ברזל מעתה והלאה – כל כמות בפודמאפ מתייחסת לכמות המותרת בארוחה ספציפית (לא לכל היום), ועל מנת למנוע אפקט מצטבר יש להמתין 4-5 שעות בין ארוחה לארוחה. אפשר לנשנש לפעמים דברים קטנים באמצע, אבל לא מאותם המאכלים שאכלתם בארוחה, ובכלליות במקרים רבים נשנושים הם הרגל פחות טוב (כן יש מקרים שאני ממליץ עליהם). לאחר פרק זמן זה המזון ינוע קצת במורד המעי ולא יווצר מצב שהארוחה החדשה תתאחד עם הקודמת ותיצור אפקט מצטבר.

איך צורת ההכנה משפיעה על תכולת הפודמאפס באוכל

בהקשר זה קיימות שתי צורות הכנה שחשוב להכיר:

1. בישול – FODMAPs עשויים לצאת למי הבישול וההשפעה של תהליך זה יכולה להיות לטוב או לרע. מצד אחד תהליך זה מקשה על ההתנהלות, כי אם למשל יש בצל (ירק שמכיל הרבה פודמאפס) בתבשיל או במרק, לא יעזור לך לדוג אותו החוצה כי חלק מהסוכרים שהיו בו יצאו החוצה והם כעת "שוחים" במי התבשיל כולו. כלומר שתיית מי בישול שהכילו בצל עשויה לייצר תסמינים כאילו הבצל עצמו נאכל, אפילו אם הוצאת אותו החוצה. מנגד, גרגירי חומוס מקופסת שימורים יכולים להיות בטוחים למאכל בכמות מסוימת, מכיוון שחלק מהרכיבים הבעייתיים שהיו בהם יצאו למי השימורים, אותם אנו שופכים לכיור.
2. תהליך נוסף שעשוי לשנות את תכולת הפודמפס הוא כבישה/התססה/מחמצת. בתהליך זה חיידקים משנים את הרכב הסוכרים המקורי שבמזון ועשויים להפחית או להגדיל את כמות הפודמאפס. דוגמה אחת לכך היא כרוב לבן כבוש – בתהליך ההתססה החיידקים מפרקים חלק מהפודמאפס שבכרוב, אך מייצרים כמות גדולה מאוד של סוכרים ממשפחה אחרת במקום. דוגמה הפוכה היא לחם 100% כוסמין מחמצת – בתהליך ההכנה החיידקים מהמחמצת מפרקים חלק מהפודמאפס שהיו בכוסמין והופכים אותו ליותר קל לעיכול.

חוץ משני התהליכים הנ"ל, חימום, אפיה, הקפצה וצליה אינם משנים את כמות הפודמאפ במאכלים. רבים מההבדלים בין שיטות ההכנה ניתן למצוא באפליקציה של אוניברסיטת מונאש.

האפליקציה היא הכלי המרכזי לביצוע הדיאטה. בנוסף, ערכנו עבורך בקליניקה טבלאות מסודרות, המכילות מידע רב מהאפליקציה, אותו תרגמנו לעברית. טבאות אלה יסייעו לך להתמצא יותר טוב ולהבין ביתר קלות מה מותר לאכול בשלב הראשון ומה לא (קישור להורדה בהמשך).

שלושת שלבי הדיאטה על רגל אחת

פרוטוקול הדיאטה מחולק לשלושה שלבים באופן הבא

שלב 1 (עליו ארחיב בהמשך מאמר זה) – אלימינציה (Elimination):

בשלב זה אוכלים רק מאכלים דלי פודמאפ, במטרה להשיג הקלה בתסמינים. נקרא גם "שלב האלימינציה" מכיוון שבמהלכו מסירים את כל קבוצות הפודמאפס.

לאחר שמושגת הקלה בתסמינים, בדרך כלל לאחר 2-6 שבועות, ממשיכים לשלב השני.

שלב 2 – החזרת המזונות / שלב האתגר (Reintroduction):

בשלב זה ממשיכים לאכול תזונה דלת FODMAPs, כמו בשלב הראשון, אך בכל פעם מחזירים לתפריט מזון העשיר בקבוצת פודמאפס אחרת. מטרתו של שלב זה היא לבדוק את מידת הרגישות לכל קבוצת פודמאפ בנפרד.

כאן אנו מנסים להבין לא רק לאלו קבוצות פודמאפ יש לך רגישות, אלא גם מהי עוצמתה. את התסמינים מתעדים על מנת שנוכל לנתח אותם בשלב השלישי.
בממוצע שלב זה נמשך כ- 8-12 שבועות.

אם ברצונך להבין יותר לעומק את שלב זה, ניתן לקרוא את ההנחיות המפורטות במאמר שבקישור הזה

שלב 3 – התאמה אישית (PersonaliZation):

השלב האחרון והמסכם – מטרתו ביצוע אינטגרציה של כל המידע שנאסף בשלב השני, התאמת התזונה וכיוון פילטרים באפליקציה של מונאש, באמצעותם ניתן לדעת ביתר קלות אלו מאכלים מתאימים לרגישויות האישיות שלך ובאיזו כמות.

לקריאה מפורטת על שלב זה, לחצ/י על קישור זה

כעת, מכשהבנת את מטרתו של כל שלב, הגיע הזמן לצלול לרמה הפרקטית.

איך לבצע את השלב הראשון – שלב הסרת המזונות (אלימינציה):

המטרה: איזון מערכת העיכול והקלה בתסמינים. כאן אנחנו רוצים לראות שהדיאטה עובדת עבורך.

משך הזמן: 2-6 שבועות (משתנה מאדם לאדם)

כלים חיוניים

לצורך ביצוע שלב זה והבאים, יש להצטייד באפליקציה של אוניברסיטת מונאש. האפליקציה ניתנת להורדה בעלות סמלית חד פעמית, המסייעת במחקר של מזונות נוספים וסיוע בהנגשת הדיאטה. ריכזנו עבורך את הקישורים להורדת האפליקציה עבור כל סוג מכשיר:

אנדרואיד – לחצו כאן

אפל – לחצו כאן

לרכישה מאמזון – לחצו כאן

* קליניקת קל לעיכול לא מרוויחה עמלה מהשימוש בקישורים הנ"ל, קיבצנו אותם לנוחיותך בלבד.

לצערי האפליקציה של מונאש אינה מתורגמת לעברית. לכן, על מנת לסייע למטופלים תרגמנו וריכזנו מידע רב מהאפליקציה בטבלאות נוחות, המסודרות על פי קטגוריות. את הטבלאות, שבמקור הכנו עבור מטופלים, החלטתי להעניק בחינם באתר משום שאיני מעוניין ששפה תהיה מכשול להשגת בריאות עבור אף אחת/ד, מטופל של קל לעיכול או לא.

את הטבלאות ניתן להוריד בקישור הבא: טבלת פודמאפס שלב א – אלימינציה

• טבלה זו מתואמת לשלב הראשון בלבד
• המידע בטבלה נלקח מהאפליקציה של מונאש
• קראו את ההערות בדף האחרון של הטבלה
• הטבלה מכילה מידע על מנה שלמה מכל מאכל ולא על כמויות קטנות יותר

המאכלים באפליקציה של מונאש, צבועים בשלושה צבעים ומסודרים בשיטת הרמזור. צבעים אלו מספקים את המידע בנוגע לכמות הפודמאפס המצויה בכל מאכל ועל פיהם ניתן לדעת אלו מזונות וכמויות ניתן לאכול בכל שלב (כרגע אפרט רק על השלב הראשון):

ירוק – מזונות דלי FODMAPs:

משמעות צבע זה היא שעבור גודל המנה הרשום, כמות הפודמאפס (מכל סוגי הסוכרים) נמוכה ולא סביר שתעורר תסמינים. בשלב הראשון המצב האידיאלי הוא לאכול רק מאכלים הצבועים בצבע זה, כאשר לרוב ניתן לאכול מספר מנות ממאכלים אלו ללא חשש. עם זאת, גם במאכלים אלו חשוב לגוון על מנת שלא ליצור אפקט מצטבר של סוכרים מסוג מסוים, אשר עשוי להוביל להופעת תסמינים – כפי שהזכרנו בתחילת המאמר.

צהוב – כמות FODMAPs ביינונית:

משמעות צבע זה היא כי עבור גודל המנה הרשום, המאכל מכיל כמות ביינונית מקבוצת FODMAPs אחת לפחות (ייתכן גם שממספר קבוצות), אשר עשויה לעורר תסמינים. על כן, מכיוון שבשלב הראשון נרצה לצמצם בכמות הפודמאפ הנאכלת, נימנע מכמויות הצבועות בצבע זה.

עם זאת, בשלב השני ככל הנראה שיתגלו מאכלים צהובים מהם ניתן לאכול ללא חשש, אך כאמור מדובר בשלב השני ועל מנת להגיע אליו יש לצלוח ראשית את השלב הראשון .

אדום – כמות FODMAPs גבוהה:

משמעות צבע זה היא כי עבור גודל המנה הרשום, המאכל מכיל כמות גבוהה מקבוצת פודמפס אחת לפחות (ייתכן גם שממספר קבוצות), אשר בסבירות גבוהה תעורר תסמינים אצל הרגישים לאותה הקבוצה/ות.

בשלב הראשון (האלימינציה), על מנת לחוות הקלה מקסימלית בתסמינים, המטרה היא לא לאכול כלל מאכלים ו/או מנות בגודל המסומן באדום.

דגשים לשלב האלימינציה:

1. הכל במינונים
   מאכלים רבים באפליקציה של מונאש מסומנים בירוק עבור גודל מנה מסוים וככל שהכמות גדלה, כך משתנה הצבע לצהוב ואחר כך לאדום.
   זכרו שאנו לא מסווגים את המאכלים בהכרח ל"טובים ול"רעים", ושכל המטרה היא לאכול כמות קטנה בלבד מהסוכרים שעשויים לגרום לבעיות במעי. מאכלים רבים מכילים פודמאפ אך כל עוד תקפידו על הכמות הירוקה ולא תחרגו ממנה, כמות הפודמאפ שתצרכו בפועל תהיה קטנה ולא תייצר תסמינים – דבר זה מאפשר להגדיל את הגיוון בתזונה.
2. בהמשך לדגש הקודם – היזהרו מאילוצי העולם האמתי – עליך לשבוע מהארוחה.
   קיימים מאכלים רבים עתירי פודמאפס, אשר ניתן לצרוך מהם כמות קטנה. עם זאת, כמות קטנה משמעותה שיהיה עליך לשלב יותר מנות ירוקות ממאכלים שונים כדי להכין ארוחה משביעה. חשוב לזכור!!! מספר רב מאוד של מנות, גם אם הן מסומנות בירוק, יכול להוביל לאפקט מצטבר ולהופעת תסמינים. על כן, המלצתי היא לשלב בכל ארוחה עד 1-2 מאכלים שהכמות הירוקה שלהם קטנה מאוד (5-10 גרם) ואת היתר לבחור מבין המאכלים בהם המנה הירוקה גדולה יותר, או כאלו שכלל אינם מכילים FODMAPs.
3. תכפילו כמויות
   הכמויות שכתובות באפליקציה מתייחסות לכמות המותרת בארוחה בודדת. המשמעות היא שאם הכנת סיר שיספיק לך לארבע ארוחות, יש להכפיל את הכמויות הירוקות פי 4, לדוגמה: המנה הירוקה בבטטה היא 75 גרם, על כן אם נכניס בטטה לתבשיל שאמור להספיק ל-4 ארוחות, נכניס 300 גרם (75 כפול 4)
4. אכלו הרבה ירקות.
   פודמאפ נמצאים בעיקר במזון מהצומח. חלבון מהחי (למעט מוצרי חלב) אינו מכיל סוכרים בכלל ולרוב גם פחמימות פשוטות, כמו אורז ותפוחי אדמה, גם לא מכילות כמות גדולה מהם. על כן, הדבר הכי קל הוא "לברוח" לחלבון ופחמימה ולקצץ בירקות ובפירות – אך זוהי טעות!!!
   קיצוץ בירקות אינו בריא לגוף שלך, אינו בריא למערכת העיכול, וגם עשוי לשנות לרעה את הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. הקפידו לשלב ירקות מגוונים ככל הניתן בארוחות כדי להמשיך להזין את הגוף בזמן ביצוע הדיאטה. פשוט שלבו בכמות הצבועה בירוק.
5. להחליף מזונות עתירי פודמאפס (צהובים ואדומים) במזונות דלי פודמאפס (ירוקים).
   אם זיהית מזון שניתן לאכול ממנו כמות קטנה בלבד, מומלץ להחליפו במזון שהכמות הירוקה ממנו גבוהה יותר. דוגמאות להחלפות כאלו יכולות להיו: החלפת קשיו באגוזי מקדמיה, הכנת שמן זית בטעם שום במקום שימוש בשום עצמו, החלפת אבטיח במלון כתום ועוד.
6. קרא/י את האותיות הקטנות
   בלחיצה על מאכל מסוים באפליקציה, ניתן לראות פירוט של כל קבוצות הפודמאפס שהוא מכיל וכן מידע נוסף. על חלק מהמאכלים מצויין כי הם כלל אינם מכילים פודמאפס וניתן לאכלם בחופשיות – לרוב יהיו אלה מאכלים שכלל לא תהיה עליהם באפליקציה כמות צהובה ואדומה אלא ירוקה בלבד. בטבלאות שיצרנו ניתן לזהות מאכלים אלו על פי צבעם הירוק והעובדה שלא כתובה מתחתם כמות.
7. Meal prep
   האוייב גדול ביותר של כל דיאטה, בין אם לצרכי משקל או לבריאות, זה להיתקע בלי אוכל וכתוצאה מכך "לעוף" על שטויות. הגדרה של יום בשבוע להכנת תוכנית ארוחות שבועית ולקניות, וכן יום מוגדר לבישולים, יבטיחו שהמקרר והפריזר תמיד יהיו מלאים. מומלץ להכין בכמויות גדולות ולהקפיא גם מנות לשימוש עתידי ולשעת חירום.
8. אל תעשו את זה לבד
   מכיוון שמדובר בדיאטה מגבילה ולא פשוטה, ליווי מקצועי טוב עשוי להיות בעל ערך רב. הליווי יבטיח את הצלחת התהליך באמצעות הכוונה מקצועית, תמיכה, עזרה בהתמודדות עם קשיים ומניעת חסרים תזונתיים העלולים להיווצר בשל ההגבלה. כמו כן, מומלץ בחום ליצור מעגל חברתי ומשפחתי מבין ותומך, אשר יוכל לסייע בתהליך. שיתוף המשפחה והחברים יגדיל את הסיכוי שהם יקבלו בהבנה את ההגבלות שלכם בחודשים הקרובים ואת האילוצים הנובעים מהן. אם אתם/ן ברי מזל, גיוס המשפחה עשוי לסייע גם בצורת סירים מלאים בכל טוב .
9. תבואו מוכנים לתהליך
   כל התהליך של דיאטת פודמאפס, מההגבלה הראשונית ועד לשלב בו הבנת לחלוטין אלו מזונות טובים עבורך, עשוי לקחת 3-4 חודשים. התהליך לא תמיד פשוט ויש נפילות – זה בסדר, הן חלק מהעניין וזה טבעי. עם זאת, מוטיבציה ומוכנות יסייעו לך לבצע אותו כמו שצריך ולאחר מכן ליהנות מהידע העצום שצברת על עצמך.

לסיכום

דיאטה דלת פודמאפס יכולה לספק הקלה לאנשים רבים הסובלים ממעי רגיז. בעוד שהשלב הראשון כולל הגבלות רבות, הוא גם עשוי להיות מתגמל מאוד, שכן זה השלב בו חשים את ההקלה המשמעותית ביותר בתסמינים והפוטנציאל לשיפור באיכות החיים גבוה מאוד. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בתהליך אשר עשוי לקחת זמן מה ויש להגיע אליו ממקום מוכן ובשל, עם מוטיבציה, מוכנות ויכולת להשקיע.

אם החלטת שהגיע הזמן לשינוי, צור/צרי קשר. נשמח להתאים לך תוכנית טיפול אישית וללוות אותך בתהליך. ניתן להשאיר פרטים ונחזור בהקדם, או להתקשר אלי (עומרי) לטלפון: 054-2292762