מה זה עצירות

עצירות מוגדרת כקושי במתן יציאה ותדירות התרוקנות של פחות מ-3 פעמים בשבוע (1). היא פוקדת אנשים מכל המינים והגילאים, אך נפוצה יותר בילדים ובגילאי 65 ומעלה. כמו כן, היא נפוצה יותר אצל נשים מאשר בגברים.

תסמינים נוספים של עצירות

לירידה בתדירות היציאות עשויים להתלוות תסמינים נוספים, ביניהם:

• צואה קשה / יבשה: מלווה במעבר לא נעים, הדרוש מאמץ רב.
• תחושת חוסר סיפוק לאחר היציאה: תחושה שלא התרוקנת לחלוטין, למרות שרק היית בשירותים.
• נפיחות בבטן: לרוב כתוצאה של ירידה בתנועתיות המעי, גם הגזים מתקשים להתפנות החוצה.
• גזים מרובים: בשל השתהות הצואה במעי, חיידקים מייצרים כמויות גזים גבוהות יותר.
• כאב או אי נוחות: יכולים להופיע בסמיכות להתרוקנות או אחריה. כאשר הכאב/אי נוחות נוכחים באופן קבוע ולא רק סביב יציאה, יש לשלול בעיות בריאותיות נוספות במערכת העיכול.

לא כל הסובלים מעצירות יחוו את כל התסמינים הנ"ל – כמות התסמינים ומידת חומרתם תשתנה מאדם לאדם.

אם את/ה חווה תסמינים אלו, כדאי לפנות לאבחון רפואי ולטיפול מתאים אחריו.

הסיבות העיקריות לעצירות

ישנם גורמים רבים שעשויים לתרום להתפתחות הבעיה (2), ביניהם:

תזונה

תפריט דל בסיבים תזונתיים (הנמצאים בין היתר בירקות ופירות) עלול להוביל לקשיים בהתרוקנות. סיבים תזונתיים מסייעים במעבר הצואה דרך מערכת העיכול, תורמים לפעילות מעי ולאיזון חיידקים תקין. בנוסף, הם מגדילים את כמות המים בצואה ובכך משפרים את מרקמה ומקלים על תהליך היציאה. כמו כן, שתייה מועטה של מים עשויה גם היא לגרום לצואה קשה יותר.

תרופות

תרופות מסוימות עשויות להשפיע על פעילות המעיים. לדוגמה:

• משככי כאבים (בעיקר אופיאטים): עלולים לגרום לעצירות משמעותית.
• תרופות נגד דיכאון: כמות המוליכים העצביים במעי גדולה אף מזו שבמוח, ולא סתם הוא זכה לכינוי "המוח השני". על כן, תרופות אלו משפיעות גם על המעי וחלקן, בעיקר נוגדי דכאון טריציקליים, עשויות להאט את פעילותו ולגרום לעצירות.

מצבים רפואיים שונים

בעיות רפואיות כמו:

• סוכרת: רמות גבוהות של סוכר בדם עלולות להשפיע על העצבים שאחראים על פעילות המעיים.
• בעיות בלוטת התריס: תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להאט את תהליכי חילוף החומרים ולגרום לעצירות.
• מחלות נוירולוגיות: כמו פרקינסון או טרשת נפוצה, שמובילות לפגיעה בתפקוד העצבי, שאחראי על תפקוד מערכת העיכול.

אורח חיים

חיים בעידן המודרני יכולים להיות קשים, והשפעתם על הגוף רבה. גורמים כמו חוסר פעילות גופנית, לחץ נפשי ושינויים בסביבת המחיה (כמו נסיעות תכופות) יכולים להשפיע על מערכת העיכול. פעילות גופנית סדירה, כמו הליכה או ריצה, יכולה לסייע בהגברת תנועת המעיים.

גורמים רגשיים

מתחים, חרדות ודיכאון יכולים גם הם להשפיע על מערכת העיכול. לעיתים, מצב רגשי לא מאוזן יכול להוביל לשיבושים בפעילות המעיים ולתופעת העצירות.

חוסר איזון בחיידקי המעי

אוכלוסיות חיידקים מסוימות עשויות לעודד עצירות. אחת הדרכים לזהות שגשוג יתר שלהן היא שדווקא תזונה הנחשבת בריאה (כזו שלמשל עשירה בסיבים) מחריפה עוד יותר את המצב, ועשויה לגרום גם לתסמינים נוספים כמו נפיחות ועוד.

להבנה מעמיקה יותר של כל הסיבות והגורמים שעשויים להוביל למצב של עצירות, ניתן לקרוא את המאמר שהקדשתי לנושא בקישור הזה.

סוגים של עצירות

הרפואה מסווגת עצירות לשלושה סוגים עיקריים (3) (4), כאשר לרוב ההגדרה הבסיסית כוללת תדירות של פחות מ-3 יציאות בשבוע:

מעי רגיז המאופיין בעצירות (IBS-C)

מקרים בהם המטופל סובל מעצירות, אך גם עונה על קריטריונים נוספים של מעי רגיז, כאשר העיקרי מביניהם הוא נוכחות כאב.

עצירות פרונקציונלית

במקרים אלו המטופלים עשויים להרגיש תסמינים נוספים מלבד לעצירות, לדוגמה נפיחות, גזים, חוסר נוחות ועוד. עם זאת, בניגוד למקרים על רקע מעי רגיז, כאן אין נוכחות של כאב.

עצירות על רקע אופיאטים

מקרים שנוצרים על רקע שימוש בתרופות ממשפחת האופיאטים, למשל קודאין, מורפיום ועוד. תרופות אלו מאטות את פעילות המעי ולכן עשויות לגרום לבעיה.

חשיבות האבחון

אבחון נכון של שורש הבעיה הוא קריטי לבחירת הטיפול המתאים, או לכל הפחות לשלול מחלות חריפות שיצריכו טיפול ייחודי. יש לשקול לפנות לרופא אם העצירות נמשכת מעבר לשבועיים, או אם מתלווים תסמינים נוספים, כמו:

• כאבי בטן חזקים.
• ירידה במשקל.
• דימום בזמן ההתרוקנות.
• שינוי פתאומי בדפוס היציאות.

במהלך האבחון, הרופא עשוי לבצע בדיקות מעבדה או הדמיה כדי לשלול בעיות רפואיות בסיסיות.

חשוב לציין כי לרוב לא ניתן לזהות בבדיקות בקופה את המקור לעצירות על רקע מעי רגיז, ולעתים גם פונקציונלית. עם זאת, הידע המדעי שהצטבר מספק לנו כלים רבים והבנה של מגוון מצבים, גם אם הבדיקות עבורם עדיין לא זמינות באופן מסחרי. על כן, באמצעות תשאול מעמיק, מטפל המתמחה במעי רגיז יוכל במקרים רבים להבין מה השתבש ולהציע שלל פתרונות. 

הטיפולים השונים

הטיפול בעצירות עשוי לכלול מספר גישות:

שינויי אורח חיים

שינוי תזונתי

הוספת סיבים ומים לתפריט היא הדרך הראשונה והבסיסית ביותר להתמודדות עם עצירות. מומלץ לשלב מגוון עשיר של ירקות, פירות ואגוזים, ואם הסיבים לא מחריפים לך את הבעיה, ניתן לשלב בהדרגה גם קטניות ומאכלים נוספים. כמו כן, חשוב לשתות מים בכמות מספקת לאורך היום.

יוצא דופן הוא מצב בו יש חוסר איזון בחיידקי המעי, במסגרתו סיבים דווקא מחריפים את המצב, או מצבים אקוטיים כמו סיכון להתפתחות חסימה במעי.

פעילות גופנית

הגברת הפעילות הפיזית יכולה לשפר את תפקוד מערכת העיכול. פעילויות כמו הליכה, ריצה, יוגה או אפילו מתיחות עשויות לסייע בשיפור הבריאות הכללית, ופעילות המעיים בפרט.

טיפול תרופתי

במקרים מסוימים ניתן להיעזר בתרופות ותכשירים שנועדו להקל על תהליך ההתרוקנות. הללו מגוונים מאוד, וכוללים:

• פסיליום: סיבים שמגדילים את נפח הצואה ומשפרים את מרקמה.
• משלשלים אוסמוטיים: תכשירים המושכים נוזלים לצואה וכך משפרים את מרקמה ומסייעים למעבר תקין. משפחה זו כוללת תכשירים כמו מגנזיום, נורמלקס/פגלקס ולקטולוז (נמכר תחת השמות אבילק/לבולק).
• פרוקינטים (מעודדי תנועה): תרופה לעידוד התנועתיות הטבעית של המעי בשם "רזולור".
• משלשלים ממריצים: כמו ביסקודיל (מוכר לרוב כ"לקסדין"), או סודיום פוספט (Sodium Phosphate).
• תרופות ותכשירים להקלה מיידית: חוקן בייתי ונרות גליצרין – מעודדים יציאה באופן מיידי, או בטווח של כחצי שעה מהשימוש.

שתי הקטגוריות האחרונות (משלשלים ממריצים ותרופות ותכשירים להקלה מיידית) אינם מיועדים לשימוש קבוע, אלא לצורך הקלה נקודתית בדלבד, ואין להשתמש המוצרים הללו באופן רציף ללא הנחיית רופא!

בכל מקרה, חשוב להיוועץ ברופא/מטפל שמכיר אותך לפני השימוש בתרופות אלו, כדי להימנע מתופעות לוואי או השפעות לא רצויות.

תרופות סבתא ותוספים רלוונטיים

בין התרופות הסבתא שיכולות לסייע בטיפול בעצירות:

• מים חמימים עם לימון ושמן זית: שתיית מים חמימים עם חצי לימון סחוט בתוספת כף שמן זית, על הבוקר, עשויה לסייע בהגברת תנועתיות המעיים.
• מיץ שזיפים: להשרות שזיפים מיובשים בכוס מים ולשתות על הבוקר. עשוי לרכך את הצואה ולסייע ביציאה.
• זרעי פשתן: להשרות כף זרעים טחונים בכוס מים ולשתות את תכולתה לאחר מכן (אפשר גם לסנן את הזרעים בסוף אם רוצים).

לקריאה על תרופות סבתא נוספות, מומלץ לקרוא את המאמר שהקדשתי לנושא בקישור הזה.

תוספים רלוונטיים

• סיבים תזונתיים: תוספי סיבים יכולים לשפר את תפקוד מערכת העיכול, למשל פסיליום שהוזכר למעלה. עם זאת, במידה שיש לך גם נפיחות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, שכן סוגי סיבים מסוימים עשויים להחריף אותה.
• פרוביוטיקה: תוספי פרוביוטיקה עשויים לסייע בשיפור איזון החיידקים במעיים ולשפר את תהליכי העיכול. פרוביוטיקות שנחקרו לעצירות כוללות בין היתר מוצרים כמו: ביוגאיה פרוטקטיס, פרוביוטיק Intesne של אלטמן, מולטי-ביליון-דופילוס מתקדמת של סולגאר, ועוד.

סיכום

עצירות היא בעיה שכיחה, אך עם הבנה נכונה וידע על גורמיה ודרכי טיפול ניתן לנהל אותה ביעילות ובמקרים רבים אף לפתור מהשורש. מאמר זה מספק בסיס טוב להבנת הבעיה וניתן למצוא בו קישורים למאמרים שמרחיבים על היבטים שונים באבחון ושיטות הטיפול השונות.

במידה שברצונך להבין מה השתבש בגוף ולטפל בעצירות אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. "קל לעיכול" היא קליניקה המתמחה במעי רגיז, SIBO, ובעיית עיכול לא מאובחנת. על מנת לקבוע שיחת הכרות (חינמית), במסגרתה נבין מהי הדרך הכי טובה לסייע לך, מלא/י את השאלון שבקישור הזה ונחזור אליך בהקדם.

על כן, במאמר זה נפרט על תרופות הסבתא המוכרות ביותר לעצירות, וכיצד להשתמש בהן על מנת לחוש הקלה תוך זמן קצר יחסית.

תרופות סבתא לעצירות

מדובר בטיפולים קטנים, פשוטים, זולים וזמינים, שנמצאים בשימוש שנים רבות. על כן, במאמר זה פחות אנבור בחלק המדעי, ואתמקד קצת יותר בפרקטי: איך מכינים וכיצד משתמשים.

מילה אחרונה לפני שנתחיל: אף שמדובר באמצעים טבעיים, יש להתייעץ עם איש מקצוע לפני השימוש בהם, על מנת להבין מה מתאים עבורך ומה פחות.

שזיפים מיובשים לעצירות

שזיפים מיובשים הם אחד הפתרונות המוכרים ביותר להקלה על עצירות. הסוכרים שהם מכילים מסייעים במשיכת נוזלים למעי ולריכוך הצואה (1), וכך מסייעים ליציאה טובה יותר.

איך להשתמש
על מנת להשתמש בשזיפים מיובשים לעצירות, משרים 4-6 יחידות בכוס מים למשך הלילה, ושותים על הבוקר על בטן ריקה. לאחר שתיית המים ניתן לאכול גם את השזיפים עצמם

מיץ שזיפים לעצירות

בדומה לסעיף הקודם, ניתן לרכוש מיץ שזיפים טבעי ולהשתמש בו להקלה על העצירות. רצוי לרכוש מוצר ללא תוספת סוכר וחומרים אחרים.

איך להשתמש
שותים כוס מיץ שזיפים טבעי בבוקר, על בטן ריקה.

שמן זית לעצירות

שמן זית עשוי לסכך את הצואה והמעי, ועל ידי כך לסייע למעבר הצואה (2) ובהקלה על העצירות. הוא גם מעודד הפרשת מלחי מרה, להם תפקיד חשוב בתנועתיות מעי תקינה.

איך להשתמש
שותים כף אחת של שמן זית על בטן ריקה בבוקר(אפשר לערבב עם מים). מכיוון שהוא בריא בכלליות, רצוי גם להשתמש בשמן זית לתיבול סלטים ובהכנת מזון מבושל.

לימון ומים חמימים

מבין כל התרופות סבתא לעצירות, זו כנראה אחת המוכרות: שתיית מים חמימים עם סחיטת לימון בבוקר על קיבה ריקה, שכן היא עשויה לעודד פעילות במערכת העיכול ולהקל על תסמיני עצירות.

איך להשתמש
סחטו חצי לימון לתוך כוס מים חמימים (אין צורך ברותחים) ושתו אותה בבוקר על בטן ריקה. אני באופן אישי אוהב להנחות מטופלים לשלב את זה עם תרופת הסתבא הקודמת – שמן זית לעצירות, באופן הבא: סוחטים חצי לימון לכוס מים חמימים, מוסיפים למים גם כף שמן זית, מערבבים ושותים. במידה שאין בלימון הרבה מיץ, מומלץ לסחוט את כולו ולא להסתפק רק בחצי.

טיפ קטן: אני ממליץ למטופלים לשקשק מים בפה לאחר שתיית הלימון, על מנת לשטוף חלק מהחומצה מהשיניים.

תה נענע

תה נענע מכיל חומרים פעילים שמסייעים להרפיית שרירי המעי, ובכך מסייע בשיפור מגוון תסמינים. הוא עשוי להפחית חוסר נוחות, כאב, נפיחות, ולסייע גם להקלה על עצירות קלה. עם זאת, לא מדובר בכלי חזק לשיפור מצב העצירות עצמה, אלא בעיקר לחוסר הנוחות שמתלווה אליה.

איך להשתמש
ניתן להכין תה נענע על ידי הוספת עלים טריים או יבשים לכוס מים רותחים. להשפעה מקסימלית רצוי לשתות 3-4 כוסות לאורך היום , ולעשות זאת באופן קבוע למשך 2-3 שבועות לפחות. עם זאת, גם שתייה נקודתית פה ושם יכולה לסייע.

* לא מומלץ לנשים מניקות

זרעי פשתן טחונים

זרעי פשתן הם מקור לסיבים תזונתיים, במיוחד מסוג סיבים מסיסים, המסייעים לריכוך הצואה (3) ולתנועתיות מעי טובה. יש להשתמש בזרעי פשתן טחונים – זרעים שלמים או שמן פשתן לא יעשו את אותו האפקט.

איך להשתמש

הוסיפו כף אחת של זרעי פשתן טחונים לשייקים, יוגורט או דייסות. יש לשתות לפחות כוס מים שלמה לאחר צריכת כף סיבים. ניתן לעשות זאת פעמיים ביום.

מכיוון שבזרעי פשתן ישנם רכיבים בריאים נוספים, כמו אומגה 3, אשר מתחמצנים ונהרסים יחסית מהר, רצוי לטחון את הסיבים בבית, או לרכוש ממקום שטוחן במועד הרכישה, או סמוך אליו ככל הניתן. בבית יש לאכסן את הזרעים הטחונים במקפיא.

זרעי צ'יה

כמו פשתן, גם הם עשירים בסיבים תזונתיים מסיסים, שמסייעים בהגברת תנועת המעיים וריכוך הצואה. הסיבים בזרעי צ'יה גם סופחים נוזלים ועל ידי כך תורמים לריכוך הצואה ונותנים לה נפח, דבר השמסייע ביצירת מרקם וגודל תקינים ומקל על תסמיני העצירות.

איך להשתמש
מומלץ להשרות 1-2 כפות זרעי צ'יה בכוס מים, יוגורט, או משקה אחר למשך 20-30 דקות (הם סופגים מים והופכים לג'ל). אפשר לשתות את הג'ל שהתקבל, או להוסיף אותו לשייקים, יוגורט, או דייסות. ניתן לשלב את הצ'יה גם בסלטים או כקישוט על מאכלים אחרים.

חומץ תפוחים

נכנס לאופנה בעשורים האחרונים ולכן עדיין אין יותר מידי מחקר שיעיד האם ניתן להשתמש בו כתרופת סבתא לעצירות. עם זאת, ניתן לנסות להשתמש בו באופן דומה ללימון.

איך להשתמש
ערבבו 2 כפיות עד כף חומץ תפוחים בכוס מים חמימים ושתו את התערובת בבוקר, על בטן ריקה. בדומה לשימון במיץ לימון לעצירות, אני ממליץ למטופלים לשקשק מים בפה לאחר מכן, על מנת לשטוף חלק מהחומצה מהשיניים.

מזון פרוביוטי, למשל: קפיר, יוגורט פרוביוטי, קומבוצ'ה, כרוב כבוש ביתי ועוד.

מזון פרוביוטי הוא מקור לחיידקים טובים שמסייעים לשיפור תפקוד מערכת העיכול. פרוביוטיקה עוזרת לשמור על איזון באוכלוסיית חיידקי המעי, עשויה לשפר את התנועתיות וכך להפחית עצירות.

איך להשתמש
אכלו מאכלים מותססים/כבושים באופן יומי. ככלל אצבע: 3-5 כפות אוכל מותסס ביום הם מטרה טובה. ניתן לשלב גם משקאות פרוביוטים כמו קומבוצ'ה.

טיפ נוסף: מאכלים כבושים בהכנה ביתית עדיפים בהרבה על מאכלים כבושים קנויים מהסופר.

במידה שאינך רגיל/ה לצרוך מאכלים אלו, מומלץ להתחיל בכמות קטנה יותר (כפית למשל) ולהגדילה בהדרגה בכפית/כף נוספת כל 3-5 ימים, על מנת לאפשר לגוף להסתגל ולהבין האם פתרון זה מתאים עבורך.

קיווי

פשוט לאכול אותו. קיווי טרי, פעמיים ביום, מהווה תרופת סבתא נוספת לעצירות. רצוי להתמיד בכך למשך מספר שבועות, על מנת לקבל אפקט מירבי.

לסיכום

תרופות סבתא לעצירות מציעות פתרונות טבעיים שמיועדים לשיפור תפקוד מערכת העיכול והקלה על מעבר הצואה. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בטריקים שמסייעים בהקלה על המצב, אך לא מרפאים אותו – לשם כך יש לגשת לטיפול.

במידה שברצונך להבין מה השתבש בגוף ולטפל בעצירות אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. "קל לעיכול" היא קליניקה המתמחה במעי רגיז, SIBO, ובעיית עיכול לא מאובחנת. על מנת לקבוע שיחת הכרות (חינמית), במסגרתה נבין מהי הדרך הכי טובה לסייע לך, מלא/י את השאלון שבקישור הזה ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נכיר את מגוון הסיבות לעצירות, בנוסף למספר כללי אצבע שיסייעו להבין מה יותר רלוונטי אליך. כך יתאפשר לך לחסוך זמן רב ותסכול משמעותי, ולהגיע מהר יותר לטיפול המדויק ביותר למצבך.

מה גורם לעצירות: חמשת הקטגוריות הראשיות

ניתן לחלק את הסיבות לעצירות ל-5 קטגוריות ראשיות, עליהן נעבור במאמר זה:

1. תזונה ואורח חיים.
2. שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן ושינויים נוספים באוכלוסיית חיידקי המעי.
3. גוף נפש.
4. מחלות, תרופות, ומצבים בריאותיים שונים.
5. סיבות מבניות (הקשורות למבנה מערכת העיכול).

תזונה ואורח חיים

כשבחונים מה גורם לעצירות באוכלוסייה הכללית, תזונה ואורח חיים הם כנראה הגורמים הנפוצים ביותר. בקטגוריה זו קיימים מספר גורמים שיכולים להיות סיבות לעצירות:

שתייה

גורם כה פשוט, אך כה משמעותי! מיעוט נוזלים יכול לתרום להיווצרות צואה יבשה וקשה יותר, להקשות על המעבר שלה במעי, ובכך לגרום לעצירות. חשוב לציין שמי ששותה מספיק, לא בהכרח ירוויח משתייה נוספת. פשוט תעקבו אחר צבע השתן ותוודאו שהוא בהיר/שקוף במרבית חלקי היום.

ככלל אצבע, 2-3 ליטר מים ביום הם מטרה טובה עבור הסובלים/ות מעצירות. כמובן שייתכנו הבדלים בהתאם לגובה, משקל, רמת הפעילות הגופנית, הטמפרטורה בה נמצאים לאורך היום, ועוד.

חוסר בסיבים ותזונה לא מאוזנת

סיבים תזונתיים עשויים לתרום ליציאות טובות, במיוחד אצל מטופלים עם עצירות קלה ויציאות לא סדירות. עם זאת, לא מדובר בתרופת קסם (1) ולכן לא מספיק רק לקחת תוסף, אלא חשוב לאמץ תזונה עשירה ובריאה. תזונה כזו מזינה את הגוף, את המעי, וגם תורמת למאזן בריא של חיידקי מעי, אשר בעצמם החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העיכול.

סיבים תזונתיים נמצאים בירקות, פירות, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים. כלל אצבע טוב למניעת עצירות: להקפיד על תזונה עשירה בירקות – אם לפחות שליש מהתזונה שלך מורכבת מירקות, סיכוי טוב שיש לך מספיק סיבים בתזונה .

עם זאת, בהמשך גם נכיר מצבים שבהם סיבים יכולים להחריף את המצב , אז כדאי להמשיך לקרוא.

פעילות גופנית

תורמת רבות לתנועה תקינה של המעי (2) ומסייעת בעידוד אוכלוסיית חיידקי מעי בריאה וטובה. עם זאת, הבעיה הגדולה של הסובלים מעצירות לרוב כלל אינה קשורה לספורט, אלא לחוסר תנועה: אורח חיים ישבני, עבודה משרדית והיעדר תנועה הם לרוב מה שגורם לעצירות.

הפתרון: להזיז את הגוף, ללכת, לעלות במדרגות, ולנוע ככל הניתן. אם העבודה שלך היא רובה בישיבה, מומלץ לקום כל 30 דקות, לעשות סיבוב קטן או קצת מתיחות/תרגילים, ולאחר מכן לשוב לעבוד.

מומלץ כמובן לשלב גם ספורט בשגרת השבוע, אך תנועה יומיומית של הגוף לאורך כל היום, ולא רק בסופו, היא הבסיס לתנועתיות טובה של המעי, וספורט לא יכול להחליף תנועה לאורך היום.

הרגלי אכילה לא טובים

האופן שבו אנו אוכלים עשוי להשפיע רבות על איכות הפעילות של מערכת העיכול. אכילה בלחץ, עם הסחות דעת, תוך כדי פעילות נוספת, לעיסה לא מספקת ועוד, כולם גורמים שפוגעים בפעילות מערכת העיכול.

שתייה מופרזת של אלכוהול וצריכת סמים

יכולות גם הן לגרום לעצירות.

שגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן

החיידקים השונים במערכת העיכול מייצרים מספר סוגי גזים, אחד מהם נקרא "מתאן". עודף גז מתאן משבש את פעילות המעי, פוגע ביכולתו לנוע באופן תקין, ובכך תורם לעצירות (3).

שגשוג מיקרו-אורגניזמים (כי הם לא בדיוק חיידקים) המייצרים מתאן, מלווה לרוב גם בנפיחות (אך לא תמיד). בנוסף, במצב זה תזונה בריאה ועשירה בסיבים עשויה דווקא להגביר את הנפיחות ולהיות מה שגורם לעצירות להחריף עוד יותר. הסיבה לכך היא שהסיבים מהווים "דלק" לייצרני המתאן במעי, ומגבירים את פעילותם.

על מנת לאבחן האם עודף גז מתאן הוא מה שגורם לעצירות אצלך, יש לבצע בדיקת SIBO. ניתן לקרוא בהרחבה על מצב זה, הגורמים לו, איך נבדקים, ואיזה טיפולים זמינים, במאמר על שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק. 

בנוסף למתאן, ייתכן שקיימים עוד דפוסים רבים של אוכלוסיית חיידקי מעי (מיקרוביום) התורמים להתפתחות עצירות, ולא את כולם ניתן למדוד עם הטכנולוגיה הזמינה כיום. עם זאת, בעשורים האחרונים הצטבר ידע רב על המיקרוביום, וגם אם אין לנו בדיקות זמינות על מנת לאבחן את כל המצבים הנ"ל, בהחלט ניתן להשפיע ולשפר את הרכב החיידקים באמצעות מגוון כלים טיפוליים.

גוף נפש

מערכת העצבים היא גורם משמעותי מאוד בתנועה תקינה של המעי, ולכן אתגרים ובעיות הקשורים למצב המנטלי והנפשי, עשויים להיות גורם משמעותי לעצירות.

כאשר בוחנים מה גורם לעצירות בתחום הגוף נפש, ניתן לחלק זאת לשלוש קטגוריות עיקריות, אשר כל אחת בנפרד יכולה לגרום לעצירות:

טראומות עבר

אירועים טראומטיים שהתרחשו, בין אם אובדן, פגיעה, או סיטואציה קשה שחווינו או היינו עדים לה, כולם יכולים להשאיר משקעים על הנפש ומערכת העצבים. לעתים אנשים נוטים לחשוב שמכיוון שהאירוע התרחש לפני זמן רב והם כבר פחות חושבים עליו, הוא לא יכול להשפיע. עם זאת, כל עוד המאורע לא עובד באופן מלא, הוא יכול להשפיע גם שנים רבות לאחר שהסתיים ולגרום לעצירות.

סטרס כרוני

בין אם בשל ענייני עבודה או חיים אישיים, סטרס כרוני יכול להיות גורם משמעותי בהתפתחות עצירות. חוץ מסטרס ישיר, שבא לידי ביטוי כלחץ, גם אורח חיים בו רצים כל הזמן ממשימה למשימה ו/או ממקום למקום, בלי רגע להירגע, עשוי להיות מתורגם בגוף לסטרס פיזיולוגי.

סיבות התנהגותיות

חוסר רצון/יכולת ללכת לשירותים בעבודה או בחוץ, והתאפקות מתמדת משלל סיבות נוספות, יכולות חלק מהסיבות לעצירות.

מחלות, תרופות ומצבים פיזיים שונים

מחלות

מחלות רבות עשויות לגרום לפגיעה בכלי דם, במערכת העצבים, ברקמות החיבור, ועוד, וכך לפגוע בתפקוד המעי ולגרום לעצירות (4).

דוגמאות למחלות כאלו, כוללות:

• סוכרת.
• תת פעילות בבלוטת התריס.
• מחלות עצביות ניווניות (פרקינסון, אלצהיימר וכו').
• מחלות מעי דלקתיות (IBD).
• תרשת נפוצה.
• ועוד…

לרבות ממחלות אלו ישנם טיפולים שעשויים לסייע באיזון המצב. טיפולים אלו כוללים תרופות, צמחים, תוספים, תזונה, אורח חיים, ועוד. איזון המחלה עשוי לתרום רבות למצב הבריאותי בכלל, ולטיפול בעצירות בפרט. עם זאת, יש לשים לב שגם תרופות מסוימות עשויות להיות מה שגורם לעצירות – הרחבה על כך ממש עוד מעט.

מצבים בריאותיים / פיזיים שונים

מדובר בתקופות או סיטואציות שבהן אנו מצויים, שאינם מהווים מחלה, אך יכולים לגרום לעצירות, ביניהם:

• היריון.
• גיל מבוגר – קשישים נוטים לסבול מעצירות יותר מצעירים, ככל הנראה בשל שלל סיבות שהוזכרו עד כה במאמר.
• שינויים הורמונליים (לרוב בנשים), לדוגמה: גיל המעבר, שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, וזמנים מסוימים לאורך המחזור החודשי.
• חוסרים תזונתיים, לדוגמה מחסור במגנזיום, ויטמינים מקבוצת B ועוד.

קיימים גם מצבים פיזיולוגים שאינם תקינים, אך לא מוגדרים כמחלה. דוגמה טובה לכך עשויות להיות אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס.

בטיפול נכון ניתן להקל על העצירות במצבים אלו, אך לא תמיד ניתן לרפאה לחלוטין. זאת מכיוון שלעתים מדובר במאפיין של מצב פיזיולוגי תקין, לדוגמה: נטייה לעצירות בשלבים מסוימים בהריון.

תרופות ותוספים

לעתים אחת הסיבות לעצירות היא הטיפול שמקבלים למחלות עצמן. תרופות שעשויות לגרום לעצירות (4), כוללות משפחות כמו:

• משככי כאבים אופיאטים, לדוגמה: קודאין, מורפיום ועוד.
• נוגדי דכאון – בעיקר ממשפחת נוגדי דכאון טריציקליים (TCA).
• תרופות פסיכיאטריות שונות.
• תרופות אנטי דלקתיות ממשפחת NSAIDs, למשל איבופן, ארקוקסיה ועוד.
• תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.
• תרופות אנטיכולינרגיות (למשל תרופות לפרקינסון).
• תרופות משתנות.
• נוגדי חומצה מסוימים (לצרבת), כמו מאלוקס.
• שימוש קבוע במשלשלים, כמו נרות גליצרין ולקסדין (עשוי לייצר תלות).
• שימוש קבוע בצמחים משלשלים כמו סנה והחלק החיצוני של עלה אלוורה (לא הג'ל הפנימי)
• תוספי תזונה – הנפוצים ביותר הגורמים לעצירות הם ברזל וסידן.

חשוב לציין שלרוב מדובר בתרופות הניתנות לטיפול ממושך, אך שימוש נקודתי לטווח קצר פחות סביר שיגרום לעצירות. כמו כן, קיימות תרופות ותוספים נוספים שעשויים לגרום לעצירות, לכן כדאי לבדוק עם איש מקצוע/רופא כל תרופה או תוסף שבהם נעשה שימוש קבוע.

סיבות מבניות לעצירות

במצבים מסוימים יכולות להיות בעיות הקשורות למבנה המעי עצמו, וזה מה שגורם לעצירות. מצבים אלו כוללים:

• מבנה פיזיולוגי מולד לא תקין – מצב נדיר.
• הידבקויות, חסימות וצלקות לאחר ניתוחים.
• חולשה/בעיה בשרירי רצפת האגן – נפוץ יותר לאחר הריון ולידה, ולעתים יכול להתפתח עם הגיל אצל אנשים שאינם מתאמנים נכון, או שאינם מתאמנים באופן קבוע.

כיצד ניתן לדעת מה גורם לעצירות אצלי

על מנת להגיע לאבחנה מדויקת ולאתר את הסיבות לעצירות אצלך, יש לפנות לרופא, ולעתים להסתייע באנשי מקצוע מתחומים נוספים, המתמחים במערכת העיכול. עם זאת, קיימים מספר כללי אצבע שיסייעו למקד אותך קצת:

1. כל מי שסובל/ת מעצירות חייב/ת לבדוק את הגורמים הקשורים לאורח חיים ותזונה.
2. כאשר קיימים תסמינים נוספים מלבד לעצירות – יש לבדוק האם העצירות היא על רקע מחלה או מצב פיזיולוגי כלשהו, לדוגמה:

• תסמינים כמו דימום וכאב במערכת העיכול יכולים להצביע על מחלת מעי דלקתית.
• תסמינים כלליים בגוף יכולים להצביע על מחלות שונות, למשל עייפות וקושי לרדת במשקל מאפיינים תת פעילות בבלוטת התריס, ועוד.
• לא כל תסמין בגוף מעיד על מחלה. בעיות במערכת העיכול יכולות להוביל בעצמן לעייפות ולתסמינים כלליים, ולכן יש להיבדק כראוי אצל רופא לפני שממהרים להגיע למסקנות.

3. כאשר תזונה בריאה מחריפה את המצב, בהנחה שאין חשד להיצרות או הידבקויות במעי, ניתן לחשוד בשגשוג יתר של חיידקים מייצרי מתאן, או בעיה אחרת הקשורה לחיידקי המעי.
4. בגילאים מבוגרים או לאחר לידה, ניתן לחשוד בחולשת שרירי רצפת האגן.
5. האם אורח החיים שלך לחוץ ו/או אינטנסיבי מאוד? האם יש לך מערכות יחסים רעילות או מלחיצות? האם גורמים אחרים מטרידים אותך באופן משמעותי ברמה כמעט יומיומית? אולי קרה משהו בעבר שהשפיע עליך עמוקות? אם התשובה לאחת מהשאלות האלו היא "כן"… הבנת כבר לאן אני חותר…

סיכום

הבנה של מה גורם לעצירות אצלך היא המפתח לפתרון הבעיה. בחלק מהמצבים ניתן להחלים באופן מוחלט, אך חשוב לזכור שגם במצבים שבהם מדובר בבעיה כרונית, ניתן לנהל בצורה טובה יותר את התסמינים ולשפר באופן משמעותי מאוד את איכות החיים.

במידה שברצונך להבין מה השתבש בגוף ולטפל בעצירות אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. "קל לעיכול" היא קליניקה המתמחה במעי רגיז, SIBO, ובעיית עיכול לא מאובחנת. על מנת לקבוע שיחת הכרות (חינמית), במסגרתה נבין מהי הדרך הכי טובה לסייע לך, מלא/י את השאלון שבקישור הזה ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נראה מהן התשובות המדויקות של המדע לשאלות חשובות ובסיסיות מאוד בנוגע לפרוביוטיקה: מתי לקחת, עם או בלי אוכל, כמה פעמים לקחת ביום ומהו מינון הפרוביוטיקה המומלץ. בסוף המאמר תהיה גם עובדה ממש מעניינת, שרוב הסיכויים שלא ידעת .

אם אינך בטוח/ה עדיין מהי הפרוביוטיקה המומלצת עבורך, אני ממש ממליץ להתחיל מהמאמר שבקישור הזה. אחרי קריאתו תהיה לך הבנה טובה יותר על פרוביוטיקה מלרוב אנשי המקצוע, וניתן להוריד דרכו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה, בו מפורטים מוצרים ספציפיים שמתאימים מחקרים לבעיות שונות.

מתי לקחת פרוביוטיקה – העיתוי המשולם

נתחיל מכך שהעיתוי המושלם לקחת פרוביוטיקה הוא הזמן ביום בו יהיה לך הכי קל לזכור להתמיד לקחת באופן יומיומי. גם אם עיתוי זה לא יהיה טכנית הזמן המושלם מבחינת החיידקים, התמדה ועקביות הן הגורמים שמביאים לתועלת הגדולה ביותר!

ואחרי שהבהרנו את הנקודה הקריטית הנ"ל, בוא/י נבין מה תכלס אומרים מחקרים שבדקו על פרוביוטיקה, מתי לקחת אותה כדי שמירב החיידקים ישרדו. כדי לענות על שאלה זו חשוב לזכור שהאתגר הגדול של פרוביוטיקה הוא לחצות את הקיבה בבטחה, שכן הקיבה חומצית מאוד ולכן עשויה להרוג רבים מהחיידקים שבתוסף.

ישנם שלושה גורמים שיכולים לשנות מאוד את התשובה לשאלה "מתי לקחת פרוביוטיקה?". בהתאם לכך התשובה עשויה להשתנות, אך אל דאגה – לאחר קריאת השורות הבאות יהיה לך את כל הידע הדרוש על מנת לענות עליה במדויק.

3 הגורמים שיכולים להשפיע על עיתוי הלקיחה המושלם, הם:

1. סוג החיידקים שבמוצר
2. טכנולוגית הקפסולה
3. חומציות הקיבה

אל דאגה, זה קטן עליך!! 

סוג החיידקים

ישנם מיקרו-אורגניזמים שחומציות הקיבה לא מפריעה להם כלל. במקרים אלו ניתן לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל או בלעדיו, ובכל שעה ביום – זה לא ישנה.

סוג אחד של מוצרים כאלו הן פרוביוטיקות המכילות saccharomyces boulardii (S. Boulardii בקיצור) – שמרים פרוביוטיים. מכיוון שמדובר בשמרים כתבתי "מיקרו-אורגניזמים", כי הם נחשבים צורת חיים שונה מחיידקים. בארץ הם קיימים במוצר בשם "ביו בולרדי" של חברת "סופהרב".

משפחה נוספת שיודעת לשרוד את חומציות הקיבה היטב היא חיידקים מסוג SBO (Soil Based Organisms) – לרוב שמם יתחיל במילה Bacillus. פרוביוטיקות אלו נדירות יותר בארץ.

קיימים חיידקים נוספים, למשל חלק ממשפחת הלקטובצילוס, אך לא כולם, אז בואו לא נסבך את הדברים ונשאיר את המשפחה הזאת בחוץ לעת עתה.

בקיצור, אם הפרוביוטיקה שלך היא מסוג S. Boulardii או Bacillus, עיתוי לקיחת הפרוביוטיקה אינו משנה. במידה שמדובר בחיידקים מסוג לקטובצילוס או ביפידובטריה (המרכיבים את רוב המוצרים), נענה על כך בסעיף על חומציות הקיבה.

טכנולוגית הקפסולה

חברות רבות מוכרות היום מוצרים בקפסולה עם טכנולוגיה לשחרור מושהה – הנפתחת רק במעי (לאחר הקיבה). במקרים אלו עיתוי הלקיחה לא כזה משנה כי הקפסולה עצמה מגינה על החיידקים. על כן, במקרים אלו אפשר לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל, על בטן ריקה ובכל שעה ביום.

חומציות הקיבה

במידה שהקפסולה אינה בטכנולוגיית שחרור מושהה, ומדובר בפרוביוטיקה קלאסית המכילה שילוב זני חיידקים מסוגים לקטובצילוס וביפידובקטריה (כמו רוב המוצרים בשוק), מסתמן שלקיחתה כ 15-30 דקות לפני האוכל תניב את התוצאה המיטבית (1).

הסיבה לכך היא שכאשר הקיבה ריקה מאוכל היא גם חומצית יותר. בזמן הארוחה החומציות פוחתת באופן זמני, והפחתה זו מגדילה את סיכויי החיידקים לשרוד. הסיבה שנרצה לקחת את הפרוביוטיקה לפני הארוחה ולא בדיוק בארוחה עצמה או קצת אחריה, היא כדי לתת לקפסולה קצת זמן להיפתח ולתכולתה להתפזר, וגם פשוט כי זה  מה שהמחקר בתום הראה (1) . במידה שלקחת פרוביוטיקה באבקה (למשל המוצר ויוומיקס), או שפשוט החלטת לפתוח את הקפסולה ולשתות את תכולתה, ניתן לקחת בתחילת הארוחה.

לפי מה שידוע לנו ממחקרים שנעשו בתחום עד כה, מסתמן ששילוב קצת שומן בארוחה (1), וייתכן שגם פחמימות (2), מסייע גם הוא לחיידקים לצלוח את הקיבה החומצית. אין צורך בכמות גדולה ורוב הסיכויים שהארוחה שלך גם ככה מכילה את הרכיבים הנ"ל בכמות מספקת. זה משאיר לך רק לשים לב לתזמון.

אז התשובה לאחת השאלות הגדולות על פרוביוטיקה: מתי לקחת? היא שתלוי בזן החיידקים, בטכנולוגיית הקפסולה, ואם מדובר בחיידקים מסוג לקטו+ביפידו ובקפסולה רגילה, כחצי שעה לפני האוכל מסתמן כזמן הטוב ביותר.

כמה פעמים ביום לוקחים פרוביוטיקה

מינון הפרוביוטיקה שיש לקחת אינו אחיד ועשוי להשתנות בין המוצרים השונים – במאמר על מהי פרוביוטיקה מומלצת הרחבתי על כך (ניתן להוריד ממנו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה). אמ;לק אם עדיין לא קראת אותו – לזני חיידקים שונים עשוי להיות מינון אפקטיבי שונה מאוד. 

הפתרון פשוט מאוד – ללכת לפי מינון הפרוביוטיקה שעל האריזה. היצרנים כותבים כמה פעמים ביום לוקחים את הפרוביוטיקה שלהם, ולרוב הכמות שבהנחיות מספיקה ואף יותר, למעט מקרים יוצאי דופן. במדריך הפרוביוטיקה הגדול ניתן למצוא את המינון המומלץ לכל פרוביוטיקה, ולראות איזה מוצרים מתאימים לבעיות עיכול שונות.

בכל מקרה יש להתייעץ עם איש מקצוע, זו הדרך הטובה ביותר לוודא שאת/ה על המוצר המתאים ובמינון הנכון.

הבטחתי עובדה מעניינת

פעמים רבות אנו מנסים להבין מתי לקחת פרוביוטיקה כדי שכמה שיותר חיידקים ישרדו. עם זאת, לעתים זה כלל לא משנה ומחקרים מראים שבמקרים מסוימים, גם אם החיידקים מתים הם יכולים להועיל באותה מידה בדיוק (3).

איך זה הגיוני?

קיימות שתי פעולות שהחיידקים עושים, בין אם כשהם מתים או חיים:

1. הם יכולים לתפוס ולשתק חיידקים אחרים. לחלק מהחיידקים יש מבנים על המעטפת ש"נדבקים" לחיידקים אחרים ובכך משתקים אותם. מבנים אלו קיימים בין אם החיידק חי או מת.
2. מבנים אלו עשויים גם לייצר תגובה עם המערכת החיסונית של הגוף ובכך להשפיע על פעולתה. גם כאן זה לא תמיד משנה אם החיידק חי או מת, כל עוד תתבצע התממשקות בין החיידק לבין מערכת החיסון, תיתכן שתהיה לכך השפעה.

הידע בתחום זה עדיין בחיתוליו ורב הנסתר על הגלוי. אנו רחוקים מאוד ממצב שיהיה מחקר על כל זן חיידקים באופן ספציפי, שישווה את השפעתם כאשר הם מתים או חיים, לכן כרגע מדובר באנקדוטות נחמדות ומעניינות בלבד ואין לשהשליך מהן על פרוביוטיקה באופן כללי.

סיכום

זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא להתמיד לקחת באופן יומיומי!

אם ידוע לך סוג הקפסולה ו/או החיידקים במוצר שרכשת, ניתן לקחת אותו בהתאם. אם לא אז 15-30 דקות לפני האוכל הוא הזמן המועדף לקחת פרוביוטיקה נכון לידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נבין מהי פרוביוטיקה וננפץ את המיתוסים הנפוצים ביותר עליה, מיתוסים שבהם נופלים מטופלים, רופאים ואנשי מקצוע שונים כאחד, ומונעים ממך לנצל את הכלי הזה באופן מיטבי.

בנוסף, על מנת לדעת איזה מוצרים באמת נחקרו ומה מתאים לבעיות עיכול שונות (מעי רגיז/ש, SIBO, עצירות, שלשול, קרוהן, קוליטיס, הליקובקטר ועוד) כתבנו בקליניקה את "מדריך הפרוביוטיקה הגדול". במסגרת כתיבת המדריך מיפינו את הרכבן של מאות פרוביוטיקות שונות בארץ ובחו"ל וסידרנו אותן לפי קטגוריות נוחות לשימוש לפי הבעיות שעבורן הן נמצאו יעילות במחקרים.

ניתן לקבל את המדריך בחינם ישירות למייל, באמצעות השארת הפרטים ממש כאן למטה:

המאמר יעסוק במיתוסים והנושאים הבאים:

מה זה פרוביוטיקה

ההגדרה הרשמית היא: מיקרואורגניזמים, שכאשר נלקחים בכמות מספקת מביאים תועלת בריאותית לגוף. הסיבה שבהגדרה כתוב "מיקרואורגניזמים" ולא "חיידקים" היא שפרוביוטיקה עשויה להכיל גם שמרים מועילים, ולא מין הנמנע שבעתיד נראה מוצרים המכילים צורות חיים מיקרוסקופיות (מיקרו-אורגניזמים) נוספות.

מקור המילה "פרוביוטיקה" הוא  מלטינית ויוונית ופירושה הוא: "פרו" – בעד, "ביוטיקה" – חיים.

מה עושה פרוביוטיקה ולמה היא מועילה

מסייעת לאיזון פעילות מערכת העיכול, ויש לה גם השפעה כללית על שלל מערכות בגוף. היא עובדת במגוון מנגנונים, לדוגמה:

1. סיוע ישיר בתהליך העיכול: חיידקים מייצרים אנזימי עיכול ומפרקים רכיבי מזון שגופנו אינו מסוגל לפרק בעצמו.
2. השפעה על אוכלוסיות חיידקים במעי: במקרים מסוימים פרוביוטיקה יכולה להשפיע על חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים שונים במעי באמצעות מגוון מנגנונים. היא יכולה לעודד אוכלוסיות חיידקים מסוימות ולסייע להן לשגשג, בעוד שהיא מסייעת בדיכוי אוכלוסיות מזיקות אחרות (1).
3. איזון מערכת החיסון: מכיוון שמערכת העיכול חשופה למגוון בקטריות וזיהומים הנכנסים עם האוכל והשתייה, מערכת החיסון פועלת בה באופן מוגבר. על כן, לשינויים בפעילות החיסונית יש השפעה עצומה על המתרחש במעי. החיידקים הטובים בתוסף פרוביוטי מקיימים תקשורת עם מערכת החיסון, תורמים לאיזונה ובכך מסייעים לפעילות עיכול סדירה ותקינה.
4. השפעה על דופן המעי: תוסף פרוביוטי עשוי לתרום לפעילות תקינה של דופן המעי, ובכך הוא מסייע במניעת מעבר גורמים לא רצויים מהמעי אל יתר הגוף.
5. השפעה על כלל מערכות הגוף: פרוביוטיקה משפיעה על המסרים העצביים שמועברים מהמעי למוח. כמו כן, חומרים רבים שמיוצרים על ידי החיידקים במעי עוברים לזרם הדם ומשם משפיעים על כלל מערכות הגוף.

7 מיתוסים שחובה להכיר על פרוביוטיקה

כמה שיותר חיידקים, יותר טוב

לכל חיידק יש את המינון בו הוא מגיע לאפקטיביות המקסימלית. מחקרים מראים שכאשר עוברים מינון זה, הדבר היחיד שגדל הוא החור בכיס (3) (4), אבל לא בהכרח השיפור במצב הבריאותי. ניתן לקרוא בהרחבה על מינונים מומלצים ומהו העיתוי הטוב ביותר לקחת פרוביוטיקה במאמר שבקישור הזה.

פרוביוטיקה הכי טובה / חזקה בעולם

אין דבר כזה!!!

לצערי בסעיף זה נופלים אנשי מקצוע רבים מאוד ממגוון תחומים: רפואה מערבית, אלטרנטיבית ועוד.

זאת מכיוון שזני חיידקים שונים מבצעים פעולות שונות במערכת העיכול (ובגוף בכלליות). ניתן לראות זאת בבירור במחקרים, כאשר פרוביוטיקה מסוימת עשויה לעזור מאוד במצבים מסוימים, אך להיות חסרת תועלת באחרים. על כן, צריך להבין איזה מוצר מכיל את זני החיידקים שפעולתם רלוונטית למצבך הבריאותי האישי (5).

פרוביוטיקה מחזירה חיידקים טובים למערכת

עוד מיתוס נפוץ מאוד על תוסף זה. בפועל, ברוב המקרים החיידקים שלקחת לא יהפכו לתושבי קבע במערכת העיכול שלך, אלא יצאו ממנה לאחר זמן מה (6).

עם זאת, גם כשחיידקים מצליחים "להתמקם" מדובר לרוב בסוג אחד או שניים, ובהשוואה למאות, ולעתים גם אלפי זני חיידקים המיישבים את מערכת העיכול, זה ממש מעט. על כן, לא ריאלי לחשוב שחיידקים אלו יפצו על הנזק שנגרם מטיפולי אנטיביוטיקה ו/או צמחים שהורגים חיידקים באופן אגרסיבי.

מה שמוביל אותנו באופן טבעי למיתוס הבא…

מומלץ לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

בעוד שהיא עשויה לסייע עם תופעות לוואי של האנטיביוטיקה, מחקר שנעשה במכון וייצמן (7) מצביע על כך שפרוביוטיקה דווקא ממש מפריעה לחיידקים המקומיים הטובים שלך להתאושש לאחר הטיפול.

מלבד פגיעה משמעותית מאוד בהתאוששות אוכלוסיות חיידקים מקומיות, בניסוי מצאו שהיא גם הפריעה להתאוששות תהליכים מטבוליים חיוניים במעי.

אז מה כן לקחת בזמן ולאחר טיפול אנטיביוטי?

איך בכל זאת ניתן לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים?

ניתן למצוא את התשובות לכל השאלות האלו ונוספות במאמר על פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה.

היא התוסף הטוב ביותר לבעיות עיכול

בעוד שבמקרים רבים היא עשויה ממש להועיל, פרוביוטיקה היא לא תרופת פלא ולא תרפא את כל הבעיות.

לרוב אנו לא משתמשים בה ככלי טיפול יחיד בקליניקה וכמעט תמיד אנו משלבים תוספים מסוגים שונים, שינויים בתזונה, באורח החיים ועוד. הסיבה לכך היא שהדרך היעילה ביותר להשגת שינוי מעמיק ושיפור משמעותי היא לבצע שינויים במספר גורמים במקביל.

קיימות גם בעיות במערכת העיכול שהיא לא כל כך יעילה עבורן, למשל גסטריטיס (דלקת בקיבה) וקרוהן. מצבים אלו הם דוגמה לבעיות שבהן אנו משתמשים בכלים שונים ולרוב פחות מערבים פרוביוטיקה.

לוקח לה זמן להשפיע

רבים לא יודעים שיש לתת לה 1-2 חודשים כדי לדעת אם היא עובדת או לא. אנו רואים זאת גם בקליניקה – לעתים מטופלים מעדכנים אותי לאחר שבועיים שהפרוביוטיקה לא עובדת. במקרים אלו אני תמיד מזכיר להם שעוד בהתחלה אמרנו שניתן לפרוביוטיקה 1-2 חודשים (תלוי במוצר ובמצב) ורק לאחר מכן נבחן את מידת השפעתה.

במידה שהתחלת לראות השפעה כדאי להמשיך ולהתמיד כי אנו יודעים ממחקרים שהיא עשויה להתעצם גם לאורך 3 חודשים, עד להגעה לאפקט המלא.

אם יש תופעות לוואי, סימן שזה לא מתאים

אם מופיעות תופעות לוואי ייתכן שהמוצר באמת אינו מתאים עבורך. עם זאת, תופעות לוואי עשויות דווקא להיות סממן לכך שהטיפול עובד ומחולל שינוי. במקרים שהמוצר עובד ויש תופעות לוואי, הן יחלפו לאחר שבוע-שבועיים ולאחר מכן תחול הטבה הדרגתית.

כיצד למזער את תופעות הלוואי?

איך למנוע נזקים במעי במידה שהן מופיעות?

כל התשובות ועוד במאמר שהקדשתי לתופעות לוואי של פרוביוטיקה.

לסיכום

בעוד שלפרוביוטיקה יש מקום מכובד בתהליך הטיפול, חשוב לזכור שהיא לא תרופת פלא. על מנת למצות את כל הפוטנציאל שבה, חשוב לבחור את המוצר המתאים ולדעת כיצד להשתמש בו בצורה נכונה בתוך תהליך טיפול כולל, שייקח בחשבון את מגוון היבטי הבעיה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נבין את הסיבות לתופעות לוואי מפרוביוטיקה, נראה מתי הן מהוות סימן חיובי ומעודד וכיצד להפחית אותן. נבין גם מתי צריך להפסיק לקחת לקחת את התוסף, ולמי אסור בכלל לקחת פרוביוטיקה.

לפני שנצלול לתופעות הלוואי: במידה שאינך בטוח/ה מהי הפרוביוטיקה המומלצת ביותר למצבך, ניתן לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה. במדריך ניתן למצוא איזה פרוביוטיקות מתאימות ביותר לבעיות עיכול שונות והוא יסייע לך להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול. ניתן לקבלו בחינם על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה.

יאללה, נתחיל – אלו הנושאים בהם נעסוק במאמר זה:

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – למה זה קורה?

כשאנו חושבים על פרוביוטיקה היא נשמעת כתוסף תמים – חיידקים טובים נכנסים למערכת, מעשירים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שלנו ועוזרים למעי לעבוד טוב יותר. עם זאת, ההשפעה של פרוביוטיקה מורכבת הרבה יותר (1) ומתוך הפעולות הרבות שלה, שתיים עיקריות עשויות להוציא את המעי מאיזון ולגרום לתופעות לוואי:

1. "מלחמות" בין חיידקים: המעי שלנו הוא מערכת אקולוגית מורכבת, וכאשר אנו מכניסים זני חיידקים חיצוניים הם לעיתים יתחרו וילחמו עם החיידקים המקומיים. "מלחמות" אלו יכולות לייצר תופעות לוואי.
2. מערכת החיסון: בגלל שהוא לא סטרילי ונכנסים אליו מהעולם החיצון אוכל, שתייה, חיידקים, פטריות, וירוסים ועוד, המעי הוא המקום בגוף בו מרוכזת רוב מערכת החיסון. לחיידקי המעי השפעה משמעותית על פעילות מערכת זו ובהתאם לכך לקיחת פרוביוטיקה יכולה לעורר את מערכת החיסון יתר על המידה ובכך לגרום לתופעות לוואי.
3. פרוביוטיקות המכילות חומרים נלווים לחיידקים: חלק מהמוצרים מכילים גם סיבים מסוגים שונים, שגורמים לתסמינים בקרב הסובלים מבעיות עיכול / בטן רגישה. לסיבים אלו עשויה להיות גם השפעה חיובית, אבל הם לא מתאימים לכל מטופל/ת. כמו כן, חלק מהמוצרים מכילים כמות קטנה של לקטוז (סוכר החלב). לרוב מדובר בכמות חסרת חשיבות, אך בקרב מטופלים/ות עם רגישות גבוהה במיוחד, גם כמות זו עשויה לייצר תסמינים.
   הסיבים הנפוצים שניתן למצוא בפרוביוטיקה, כוללים: FOS, GOS , xylitol, אינולין ועוד. מוצרים המכילים שילוב של פרוביוטיקה וסיבים נקראים לעתים גם "סינביוטיקה".

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – סימן חיובי

חלק מתופעות הלוואי של פרוביוטיקה הם זמניות בלבד, ולעיתים מצביעות על שינוי חיובי שעומד לבוא אחריהן. במילים אחרות, לפעמים הן דווקא מצביעות על כך שהמוצר עובד. הן עשויות להיות תוצאה של שיבוש מאזן הכוחות הקיים במעי, בדרך לאיזון טוב ובריא יותר, מעין שלב מעבר המלווה בחוסר נוחות, שאחריו תגיע הטבה – ירידה לצורך עליה ושיפור.

 המדע בתחום עדיין לא מספיק מתקדם, אך ניתן לשאר שתי סיבות עיקריות להופעת תופעות הלוואי בהקשר זה:

1.  שינוי מאזן החיידקים:  כבר אמרנו שהפרוביוטיקה יכולה להילחם באוכלוסיות חיידקים מקומיות במעי. המוות של כמויות חיידקים גדולות בטווח זמן קצר גורם לשחרור מוגבר של רעלנים למערכת העיכול ולהחרפת התסמינים. ברגע שאוכלוסיות החיידקים יגיעו לאיזון, המצב יתאזן וישתפר. תופעה זו מוכרת בשמות רבים, ביניהם: "תגובת הרקסהיימר" (על שם הרופא שגילה אותה), die off (על שם המוות של החיידקים שגורם לה) ועוד, ובעוד שהיא לא נעימה, היא למעשה סימן טוב כי משמעותה שהטיפול אפקטיבי ומייצר שינוי.
2.  אינטראקציה בין החיידקים למערכת החיסון: כפי שהזכרתי קודם, חיידקי המעי ומערכת החיסון שלנו משפיעים אחד על השני. אוכלוסיות חיידקים חדשות עשויות לעורר יתר על המידה את מערכת החיסון, להגדיל את הרגישות במעי וכך ייווצרו תופעות הלוואי. לאחר זמן קצר מערכת החיסון תסתגל למצב החדש והתסמינים יפחתו.
3. הסתגלות לסיבים: עשויה להיות תקופת הסתגלות של שבוע/שבועיים לסיבים שמכילה הפרוביוטיקה.

בשלושת המצבים הנ"ל תופעות הלוואי הן תוצאה של הפרת הסטטוס קוו הקיים לטובת מעבר לאיזון טוב ובריא יותר. המעבר מלווה בתקופת כאוס קצרה, שאחריה יגיע שיפור במצב.

לרוב, במצב זה תופעות הלוואי יחלפו לאחר שבוע/שבועיים לכל היותר.

תופעות לוואי של פרוביוטיקה – מתי זה רע

בעוד שלעיתים תופעות לוואי מפרוביוטיקה מבשרות על שינוי חיובי המתרחש במערכת, לעיתים התוסף פשוט אינו מתאים עבורך (2) ממגוון סיבות:

1. גירוי תמידי של מערכת החיסון: החיידקים מגרים את מערכת החיסון באופן קבוע במקום לאזן אותה. במצב זה תופעות הלוואי ימשכו עד להפסקת נטילת התוסף.
2. חיידקים לא מתאימים: אפשרות נוספת היא שהחיידקים הספציפיים בתוסף שבחרת פשוט אינם מתאימים למצבך ושההשפעה שלהם על פעילות מערכת העיכול מנוגדת לדרוש לך לצורך החלמה. 
3. חומרים נלווים לחיידקים: במוצרים עם תוספת סיבים, אם יש לך רגישות לסיבים הנ"ל תופעות הלוואי יימשכו כל עוד תיקח/י את התוסף.

לעיתים ניתן לפתור זאת על ידי בחירת מוצר מתאים יותר למצבך ולעיתים המשמעות היא שזה אינו הזמן המתאים לנטילת פרוביוטיקה. במצב זה ניתן לנסות פרוביוטיקה מסוג שונה או להתמקד באפיקי טיפול נוספים, כגון שינויי תזונה, אורח החיים, תוספים מסוג אחר וכו'. ניתן יהי לנסות לשלב שוב פרוביוטיקה במועד מאוחר יותר, כאשר התסמינים יירגעו במידה מסוימת.

כיצד יודעים אם תופעות הלוואי הן סימן לשינוי חיובי או שעלינו להפסיק את נטילת התוסף

התשובה הקצרה היא שאין דרך בטוחה לדעת – המדע עדיין לא מתקדם מספיק כדי להבחין בין שני המקרים. כמו כן, אין לנו אפשרות לדעת מראש איזה מטופל ייפול לאיזו קטגוריה.

על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה מומלץ לקחת פרוביוטיקה המכילה את זני החיידקים שמתאימים למצבך, להימנע ממוצרים עם סיבים בהתחלה אם יש לך נפיחות, שלשולים מרובים וכאבים – והכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע מומחה בתחום.

מה לעשות כאשר מופיעות תופעות לוואי מפרוביוטיקה

בקליניקה אנו תמיד לוקחים בחשבון את שתי האפשרויות: שתופעות הלוואי מבשרות על שינוי חיובי, אך גם שיתכן והתוסף אינו מתאים למטופל. אנו מנסים להפחית את תופעות הלוואי למידה סבירה וקוצבים לשבועיים את משך הטיפול במידה שהן לא חולפות.

כאשר פרוביוטיקה אינה מתאימה למטופל, תופעות הלוואי לרוב יחלפו ימים ספורים לאחר סיום נטילתה ועד כשבוע-שבועיים לכל היותר. עם זאת, לעתים נדירות אנו רואים בקליניקה מטופלים המדווחים שנטילת פרוביוטיקה בעבר הובילה להחרפה ארוכת טווח בתסמינים שלהם. מדובר מצב נדיר, שעם קצת ערנות ותשומת לב ניתן למנוע באמצעות העקרונות שאציג כעת.

במידה שנחשוד שפרוביוטיקה מסוימת אינה מתאימה למטופל/ת, נפסיק את נטילתה ונחליף אותה בפרוביוטיקה אחרת או בתוספים מסוגים שונים ואולי נחזור לפרוביוטיקה בהמשך (לא בהכרח).

דרכים להפחתת תופעות הלוואי

1. עלייה הדרגתית במינונים. גם אם המינון המלא הוא כדור אחד, במוצרים שיותר "מועדים לפורענות" ניתן להתחיל מחצי קפסולה.
2. מספיק שעות שינה.
3. שתייה מרובה.
4. חליטות כמו קמומיל, זרעי שומר, ג'ינג'ר ולעתים סרפד.
5. תוספים כמו פחם פעיל (לא מומלץ לשימוש קבוע) ואסטרטגיות נקודתיות להתמודד עם התסמינים הספציפיים שנוצרו – ניתן לקבל את המדריך המלא של "קל לעיכול" לניהול תסמינים בלחיצה על הקישור הזה.

זכרו שתופעות לוואי מפרוביוטיקה עשויות להעיד על תהליך חיובי, אז הן לא בהכרח רעות. לכן הקו המנחה הוא שניתן לספוג אותן במידה מסוימת למשך שבוע/שבועיים, כל עוד הן לא חריפות מידי, ותמיד כדאי לקחת תוספים בליווי איש מקצוע שמכיר את פרטי המקרה שלך.

למי אסור לקחת פרוביוטיקה

במקרים הבאים אסור לקחת פרוביוטיקה, או שיש לעשות זאת בפיקוח מקצועי בלבד:

• מחלות מעי דלקתיות בשלב של התלקחות חמורה – במקרים אלו מערכת החיסון אינה מתפקדת כראוי ואף עשויים להיות מקרים שבהם בשל הפגיעה בדופן המעי חיידקים עשויים לעבור לזרם הדם ולגרום לזיהום.
• בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, למשל בשל לקיחת מדכאי חיסון, טיפולי כימוטרפיה ועוד.
• מצבים בהם מערכת החיסון נמצאת בעוררות גבוהה מאוד, לדוגמא כאשר יש מחלות אוטואימוניות והן בשלב של התלקחות משמעותית.
• מטופלים לאחר ניתוח.
• קיומן של מחלות רקע חריפות.
• במהלך זיהום מערכתי.
• תינוקות שנולדו לפני הזמן (פגים).

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

הדרך להורדת נפיחות בבטן תלויה באופי הבעיה שיצרה את הנפיחות מלכתחילה, כך שאין נוסחה אחת שתתאים לכולם. בהתאם לכך, במאמר זה נפרוט את מגוון הדרכים לטיפול בנפיחות, בהתאם לבעיות השונות שמהן היא עשויה לנבוע. בנוסף, נזכיר כמה טריקים קטנים שיכולים לסייע בהקלה נקודתית והורדת הנפיחות, שעשויים להתאים למגוון מצבים רחב.

אם לא ידוע לך הסיבה לנפיחות שלך, אני ממליץ לקרוא קודם את המאמר בו פירטתי בהרחבה את סוגי הנפיחות השונים והסיבות להיווצרותם.

אלו הנוסעים בהם נעסוק במאמר זה:

מה מוריד נפיחות בבטן – פתרונות כלליים להקלה על שלל מצבים

בחלק זה נדבר על פתרונות נקודתיים שעשויים לספק הקלה בשלל מצבים בריאותיים, אך לא ירפאו אותך לחלוטין. בחלק השני של המאמר נדון בטיפולים ממוקדים לבעיות ספציפיות שעשויות לגרום לנפיחות.

אם ברצונך להכיר שלל דרכים נוספות להקלה על נפיחות ובעיות עיכול נוספות, ניתן לקבל בחינם את המדריך להקלה בתסמינים של הקליניקה, על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה.

מילה אחרונה לפני שנגיע לתכלס – אין פתרון אחד שעובד לכולם/ן. על כן, במידה שמשהו לא עבד עבורך, פשוט לנסות את הדבר הבא ו/או מלכתחילה לשלב מספר כלים. כמו כן, חשוב לזכור שמה שמוריד נפיחות בבטן אחת ולתמיד זה טיפול בשורש הבעיה – כאמור, נעסוק בכך בחלק השני של המאמר

פרוביוטיקה להורדת נפיחות בבטן

הדבר החשוב ביותר בפרוביוטיקה הוא סוגי החיידקים שהיא מכילה, עוד הרבה לפני שמפתים אותך עם כמה מיליארדי חיידקים יש בה. זאת מכיוון שקיימים סוגי חיידקים שכלל לא מסייעים לנפיחות ויהיה בזבוז זמן וכסף לקחת אותם, בעוד שאחרים עשויים לסייע ונמצאו יעילים לכך במחקרים קליניים.

דבר נוסף שחשוב לדעת פרוביוטיקה זה שלבד היא לא תמיד תעשה את העבודה וייתכן שיהיה צורך לשלב אלמנטים נוספים בטיפול, בהתאם למקור הבעיה. כמו כן, לעתים יש לקחת אותה למשך 1-3 חודשים לפני שניתן יהיה להבחין בשיפור.

להלן מספר דוגמאות לפרוביוטיקה להורדת נפיחות בבטן, עם חיידקים שנמצאו יעילים לכך במחקרים:

1. Jarrow Formulas, Vegan Ideal Bowel Support

מכילה חיידק בשם Lactobacillus plantarum 299v, אשר עשוי לסייע עם נפיחות וחוסר נוחות בבטן.

הנחיות נטילה: כדור אחד ביום, רצוי על בטן ריקה.

2. ביוגאיה פרוטקטיס

לרוב מיועדת לתינוקות, אך נחקרה גם על מגוון בעיות במבוגרים, ביניהן עצירות ונפיחות.

• בארץ היא מגיעה בטיפות ויש לבקשה מהרוקח (ללא מרשם). ניתן למצוא אותה ברוב בתי המרקחת.
• אפשר לרכוש ב- iHerb במחיר משתלם יותר בהשוואה לארץ ובמגוון צורות לקיחה. המוצרים הבאים מכילים מספר מנות כפול (וחלקם אף יותר) מהבקבוק שניתן לרכוש בארץ. כולם מכילים גם ויטמין D. הקישורים הבאים מסודרים לפי צורת הלקיחה:
  • בקבוק לחיץ (טיפות – כמו בארץ חוץ מהמינון)
  • בקפסולה
• יש לקחת את המנה המומלצת על הבקבוק (5 טיפות), פעמיים ביום (יש לנער קלות את הבקבוק לפני הנטילה). אם לוקחים בכדורים אז כדור אחד, פעמיים ביום.

3. Swanson, Bacillus Coagulans

פרוביוטיקה להורדת נפיחות בבטן המשולבת עם עצירות. מכילה חיידק בשם B. coagulans IS2 (ProDura).

הנחיות נטילה: כדור אחד ביום, לא משנה עם או בלי אוכל 

4. Kyolic, Kyo-Dophilus

תערובת של 9 זני חיידקים שונים

הנחיות נטילה: 2 כדורים, פעם ביום עם האוכל

למידע נוסף על פרוביוטיקה ומוצרים נוספים שנמצאו מתאימים לבעיות שונות במחקרים קליניים, ניתן לקרוא את המאמר על פרוביוטיקה וגם להוריד ממנו את מדריך הפרוביוטיקות הגדול.

כדורים נגד נפיחות בבטן

קיימים מגוון מוצרים למטרה זו, אך ההחלטה במה להשתמש עשויה להשתנות בהתאם למקור הבעיה, אלו מספר דוגמאות:

1. פחם פעיל – סופח גזים וכך עוזר למנוע נפיחות. בהעדר בעיה רפואית אחרת ניתן לקחת 500-1000 מ"ג חצי שעה לפני האוכל ופעם נוספת שעה אחרי. פחם פעיל אינו מיועד לשימוש באופן קבוע כי הוא סופח גם חומרי הזנה חשובים מהמזון, תרופות אחרות שבשימוש ועוד. חשוב לשתות הרבה מים בלקיחת פחם פעיל כי אחרת הוא עשוי להחריף עצירות במידה שקיימת.
2. סימתיקון – תרופה שמפרקת את הגז לבועיות קטנות ומסייעת לו לעבור במערכת העיכול.
3. קולוטל – תרופה במרשם רופא נגד נפיחות בבטן ותסמינים נוספים במערכת העיכול. קולוטל מרפה את שרירי המעי ומסייעת להסדרת הפעילות בו.

התרופות הללו הן דוגמאות לתכשירים שניתן לרכוש בקלות כמעט בכל בית מרקחת. עם זאת, קיימים סוגים נוספים של כדורים נגד נפיחות בבטן, רבים מהם ניתן למצוא במדריך לניהול תסמינים, אותו ניתן לקבל על ידי השארת פרטים במקום המתאים בתחילת המאמר.

תה להורדת נפיחות בבטן

קיימים מספר סוגי תה, חליטות ומרתחים שעשויים לסייע לנפיחות. רצוי לנסות כל אחד למשך 3-4 ימים לפחות כדי להבין האם הוא המתאים עבורך ולשתות לפחות 3 כוסות ביום, ואם לא אז לנסות את הבא. ניתן גם לערבב מספר סוגים:

חליטת ג'ינג'ר

מכיוון שהוא מעודד תנועתיות במערכת העיכול העליונה, ג'ינג'ר עשוי לסייע בהקלה על סוגי נפיחות מסוימים.

מרתח זרעי שומר/אניס

"מרתח" משמעותו שיש להרתיח (לבשל במים) את הזרעים ולא להסתפק בערבובם בכוס מים רותחים.

כדאי לשבור קצת את הזרעים – אין צורך להגזים, רק לרמה שהקליפה תישבר – לצורך הפקה יעילה יותר של החומרים הפעילים.

ככל שהטעם חזק יותר, כך כמות החומרים הפעילים גבוהה יותר. על כן המלצתי היא לשתות את המרתח עם הטעם החזק ביותר שאתו ניתן להתמיד – התמדה היא שם המפתח.

אם ברצונך להשתמש באניס ולא בזרעי שומר, יש להשתמש בזרעים עצמם – הכוכב חסר חשיבות בהקשר זה.

דוגמה נוספת לתה להורדת נפיחות בבטן היא סרפד:

חליטת סרפד

מומלץ לקנות בתפזורת בחנות טבע ולא בתיון, על מנת שניתן יהיה להשתמש במינונים גבוהים – מומלץ 1-3 כפות סרפד מיובש על כוס מים. אל חשש, הוא לא יגרום לך לצריבה כמו סרפד טרי בטבע.

סרפד עובד על מנגנון שונה מהחליטות האחרות והוא טוב גם לסובלים מאלרגיות.

תה נענע להורדת נפיחות בבטן

בדומה לתרופה "קולוטל" שהזכרתי קודם, נענע מרפה את שרירי המעי ועשויה לסייע למעבר גזים יעיל יותר. עם זאת בשל הפעילות הנ"ל היא לא מומלצת לסובלים מרפלוקס.

דיאטה לבטן נפוחה

הדיאטה המדויקת עבורך תלויה במצב הרפואי הייחודי שלך, לכן אין תשובה ברורה אחת לשאלה זו.

במקרה של מעי רגיז או בעיות מעי תפקודיות (לא מחלות מעי דלקתיות), דיאטת פודמאפס נחשבת אחת הדיאטות המובילות היום והיא בהחלט יכולה לסייע עם הנפיחות. עם זאת, פחות סביר שהיא תרפא עצירות.

בדיאטה זו מורידים או מפחיתים בכמות של מגוון מזונות המכילים סיבים וסוכרים שעוברים התססה מהירה על ידי חיידקי המעי. הפחתת המאכלים הנ"ל מביאה להפחתה בכמות הגזים הנוצרים במעי וכך מסייעת בהפחתת הנפיחות.

חשוב לציין שגם דיאטת פודמאפס לא תעבוד בכל המקרים. על כן, כשמחפשים דיאטה לבטן נפוחה, יש להתאימה באופן אישי לכל מטופל/ת.

הרגלים נוספים שעשויים לסייע לך הם אכילה איטית ורגועה, ללעוס היטב את המזון ולעשות הליכה של 10-15 דקות לאחר האוכל (1).

הורדת נפיחות בבטן – להתייחס לשורש הבעיה

בחלק זה נדון באפשרויות הטיפול הספציפיות לבעיות השונות שעשויות לגרום לנפיחות.

נפיחות הנובעת מהליקובקטר ובעיות קיבה

במצב זה הפתרון האולטימטיבי הוא לטפל בחיידק ולשקם את הדלקת. אפשרויות הטיפול רבות ונעות בין טבעיות לתרופתיות. במקרה זה שילוב זה תזונה מיוחדת להקלה על הקיבה יכולה לסייע רבות לתסמינים ולהרגשה. ניתן לקרוא על כך בהרחבה במאמר על הליקובקטר פילורי.

נפיחות הנובעת מ- SIBO או חוסר איזון אחר באוכלוסיית החיידקים

הסיבות להפרת האיזון באוכלוסיית החיידקים הן שונות ומגוונות, אך ניתן לחלק את הטיפולים במצבים אלו למספר חלקים:

1. הבנת שורש הבעיה – האם קרה אירוע שאחריו החלו הבעיות? דבר זה יכול לתת רמז לשורש הבעיה ובהתאם לטיפול הנדרש, והוא משתנה מאדם לאדם.
2. עידוד התנועתיות – נתתי מספר דוגמאות למוצרים ספציפיים שמבצעים פעולה זו במדריך לניהול תסמינים, אותו ניתן לקבל בחינם על ידי השארת הפרטים במקום המתאים בתחילת המאמר.
3. איזון החיידקים על ידי פרוביוטיקות מתאימות למצב. נתתי למעלה מספר דוגמאות למוצרים כלליים שנחקרו למטרה זו. ניתן למצוא הסברים ודוגמאות למוצרים  נוספים במאמר המקושר.
4. בנוסף לפרוביוטיקה ניתן לשלב סיבים תזונתיים מסוגים שונים, בהתאם לסוג הסיבו שנמצא אצלך.
5. טיפולים שהורגים חיידקים – יש אפשרויות טבעיות וגם תרופתיות שמתאימות לכך. עם זאת, לא ניתן להסתמך רק על טיפולים מסוג זה, כי אם לא מתייחסים לשורש הבעיה, סביר שהיא תחזור זמן מה לאחר סיום הטיפול.

הורדת נפיחות בבטן שנובעת מחולשה של שרירי הבטן ורצפת האגן

פיזיותרפיה לרצפת האגן היא הפתרון המתאים ביותר למקרים אלו ועשויה לחולל שינוי משמעותי.

מומלץ לבצע אותה עם אנשי מקצוע (לרוב פיזיותרפיסטים) שהתמחו ספציפית ברצפת האגן.

בעיה בספיגת סוכרים ופחמימות

לרוב תתרחש בשל בעיה בלבלב אך ייתכנו גם סיבות נוספות, למשל צליאק ואחרות. במקרה שהבעיה קשורה ללבלב או לאנזימי העיכול המקומיים של המעי, ניתן לנסות שימוש בתוסף אנזימי עיכול לצורך הקלה על המצב, ובהתאם לבעיה להתאים טיפול שישקם את תפקוד הגוף.

קיים תוסף אנזימי עיכול מוכר בארץ בשם קריאון, אליו גם ניתן לקבל מרשם מהרופא. עם זאת, ניתן לרכוש מגוון אנזימי עיכול גם ללא מרשם. אנו ממליצים בקליניקה על התוסף הזה מ- iHerb.

רגישות לסיבים ומאכלים מסוימים

דיאטה דלת פודמאפס, אותה הזכרתי קודם, יכולה לסייע באיתור הרגישויות והתאמת תזונה שתהיה נכונה עבורך. תזונה זו עשויה לסייע בהורדת הנפיחות בבטן, אך על מנת לרפא את הבעיה (כדי שלא יהיה צורך בהגבלות תזונתיות) יש להבין מה גורם לה ולטפל באופן מעמיק במסגרת תהליך מסודר.

טיפול בנפיחות בבטן הנגרמת כתוצאה מעצירות ובעיה בתנועתיות

במדריך לניהול תסמינים הזכרתי מספר אסטרטגיות להתמודד עם בעיה זו באופן נקודתי, כולל תוספים פרוקינטים (מעודדי תנועה) ותרופות פרוקינטיות כמו "רזולור". בדומה לרגישות למאכלים, על מנת לרפא את העצירות לחלוטין יש להבין באופן מדויק יותר את הסיבה לבעיה ולהתייחס אליה. בגדול, תוספים/תרופות המעודדים תנועתיות במעי יהיו עדיפים על פני משלשלים רגילים כמו מגנזיום ונורמלקס לטיפול בנפיחות.

אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס

הטיפול בבעיות אלו מורכב ממספר אלמנטים ומצריך מאמר נפרד, אך אלו הכיוונים שעליך לבדוק אם אובחנת במצבים הנ"ל:

• תזונה אנטי-דלקתית, לעתים בשילוב עם פודמאפס.
• טיפולי מגע, למשל מסוג סובאדה.
• במקרים מסוימים טיפול הורמונלי.
• פעילות גופנית ושינה טובה.
• ישנם כמובן דברים רבים שניתן לעשות, בהתאם לאשה ולתסמינים שלה, אך זה כבר למאמר נפרד.

ניתן לקבל מידע נוסף בקבוצת אחיות אנדומטריוזיס ישראל וכן בקבוצת אנדומטריוזיס ישראל – הקבוצה הפתוחה.

* גילוי נאות: במאמר ניתנו מספר קישורים למוצרים. הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה באמצעותם, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים. 

לסיכום

בעוד שקיימים "טריקים" רבים להקלה על נפיחות, על מנת לפתור אותה מהשורש יש להבין מה גורם לה, כי היא עשויה להיות תוצאה של מגוון מצבים בריאותיים, אשר לכל אחד טיפול שונה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

נפיחות בבטן היא תסמין כללי, המאפיין בעיות רבות במערכת העיכול, ועל כן לעתים הסיבה להיווצרותה עשויה להיות "חמקמקה".

מדובר בבעיה שעשויות להיות לה השפעות עצומות על אורח החיים, עם נגיעה הן במישור הפיזי והן בנפשי. בפן הנפשי ההשפעות עשויות לכלול גם מניעה ממפגשים חברתיים, יציאה לדייטים ועוד. במישור הפיזי, נפיחות בטנית עשויה לגרום לחוסר נוחות, תחושת לחץ בבטן (שלעתים תוביל לקושי בלבישת סוגי בגדים מסוימים) ובמקרים מסוימים גם לכאבים של ממש.

במאמר זה נכיר את מגוון סוגי הנפיחות השונים (1) (2), את הסיבות להיווצרותם ואיזה מאכלים עשויים להחריף את המצב. הבנה של מקור הבעיה תסייע לך להבין איזה טיפולים רלוונטיים למצבך ואיזה פחות – ידע הוא כוח!

לאחר שהבנת מה עשוי להיות מקור הנפיחות אצלך, מומלץ לקרוא את המאמר שעוסק בטיפולים למצבים השונים.

מה גורם לנפיחות בבטן

נפיחות יכולה לבוא לידיי ביטוי במגוון צורות, עוצמות ומקומות בבטן, על כולם נרחיב ממש עכשיו, נבין את ההבדלים ומהם הגורמים לכל סוג. ניתן לדלג לחלקים הספציפיים שמעניינים אותך באמצעות לחיצה עליהם בתוכן העניינים:

הסיבות העיקריות לנפיחות בבטן העליונה

לצורך השפה המשותפת, נגדיר בטן עליונה ככל מה שקצת מתחת בית החזה (כל אזור הצלעות) ומעלה.

1. הליקובקטר פילורי – חיידק שנמצא בקיבה של אנשים רבים, לרוב רדום ואינו עושה בעיות. עם זאת, כאשר הוא יוצא מאיזון עשויה להתפתח גסטריטיס (דלקת בקיבה) ודיספפסיה (בעיות שונות בקיבה). כל אלו עשויים ליצור נפיחות בבטן העליונה ולעתים גם בתחתונה.
2. גסטריטיס ודיספפסיה שאינם קשורים להליקובקטר. בין אם מאורח חיים לא בריא, שתיית אלכוהול, לקיחה מרובה של תרופות מסוימות, סטרס כרוני או סיבות אחרות, שני המצבים הנ"ל עשויים לגרום לבעיה גם ללא מעורבות הליקובקטר.
3. בליעת אוויר ו/או משקאות מוגזים – צריכת משקאות מוגזים, אכילה מהירה, לעיסה לא טובה של המזון והרגלים אכילה לא טובים, עשויים להכניס עודף אוויר למערכת.
4. גסטרופרוזיס – שיתוק של הקיבה ופגיעה בתנועתיות שלה. מדובר במצב הרבה פחות נפוץ, המאופיין גם בבחילות, הקאות, תחושת מלאות מוקדמת, ועשוי להיות מלווה בנפיחות בבטן העליונה. מצב זה נוצר לרוב עקב פגיעה בשרירי הקיבה.
5. SIBO (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק) – מצב המאופיין בחוסר איזון בחיידקים במעי הדק. במידה שחוסר האיזון נמצא בתחילת המעי הדק (הממוקם מיד לאחר הקיבה), הנפיחות עשויה להופיע גם בבטן העליונה.
6. בעיה במעי הגס הרוחבי – למרות שהוא החלק האחרון של המעי, המעי הגס מקיף חלקים נרחבים מהבטן, וחלקו (המעי הרוחבי) עובר במעלה הבטן. מדובר במיקום פחות "מועד לפורענות" ולכן הסבירות שזה מקור הבעיה הוא נמוך.

הסיבות העיקריות לנפיחות בבטן התחתונה

נגדיר "בטן תחתונה" ככל מה שקצת שמתחת לצלעות ומטה.

1. מחלות מעי שונות: קרוהן, קוליטיס, צליאק ודיברטיקוליטיס.
2. SIBO (חוסר איזון של חיידקים במעי הדק) – אותה בעיה שהזכרנו בהקשר של בטן עליונה.
3. דיסביוזיס (חוסר איזון באוכלוסיות החיידקים) – סיבו הוא רק דוגמה אחת לחוסר איזון באוכלוסיית החיידקים, אך זו יכולה לצאת מאיזון בשלל אופנים. כנ"ל אוכלוסיית הפטריות (קנדידה למשל) ועוד. חוסר האיזון יכול לבוא לידי ביטוי בריבוי חיידקים כללי, ריבוי חיידקים המייצרים גזים, מיעוט חיידקים ש"אוכלים" גזים (כן, יש גם כאלה) ועוד. כל אלו יובילו לנפיחות בבטן התחתונה.
4. בעיות בשרירים – שרירי רצפת האגן והבטן הם אלו שמחזיקים את המעי ועוטפים אותו. פגיעה בשרירים הנ"ל תוביל לנפיחות וסביר מאוד שגם לקושי ביציאות. פגיעה זו יכולה להיווצר כתוצאה מניתוח, הריון ולידה, או פשוט התנוונות עם הגיל – על אחת כמה וכמה באוכלוסייה שאינה מבצעת פעילות גופנית באופן קבוע.
5. חוסר ספיגת סוכרים/פחמימות – במצב רגיל חיידקי המעי ניזונים בעיקר מהסיבים שבמזון, כי גופנו מפרק וסופג כמעט את כל יתר הרכיבים. עם זאת, כאשר יש בעיה בפירוק ו/או ספיגה של סוכרים ופחמימות, הם יגיעו לחיידקים, יעצימו את פעילותם ויובילו לייצור גזים מוגבר במעי. מצב זה יכול להיווצר מבעיות שונות בלבלב, כיס המרה, הכבד ואף במעי הדק עצמו.
6. רגישות לסיבים מסוימים (בניגוד לסעיף הקודם, מדובר במצב בו מערכות הפירוק והספיגה עובדות היטב) – סיבים הנקראים "פרה-ביוטיקה" מהווים מצע מזון משובח לחיידקים ומעודדים פעילות וייצור גזים מוגבר. מצב זה יכול להיגרם בשל חוסר איזון באוכלוסיית החיידקים, או רגישות גבוהה מהרגיל במעי.
7. נוזלים במעי – סוכרים שאינם נספגים במעי באופן טבעי מושכים נוזלים לחלל המעי ויוצרים בו לחץ – מדובר בתחושת נפיחות שמקורה מנוזלים ולא מגז.
8. תנועתיות – בעיה בתנועתיות תפריע למעבר תקין של גזים ותוביל להצטברותם במעי. בעיה נוספת שתיווצר היא שגם הצואה תנוע לאט יותר, מצב שיוביל לעצירות. בנוסף לעיכוב בפינוי הגזים, שהות ארוכה יותר של המזון במעי תיתן לחיידקים זמן רב יותר להתסיס אותו ולייצר גזים בכמות גדולה מזו שהייתה נוצרת במצב תקין. בעיות בתנועתיות עשויות להיווצר משלל גורמים.
9. עיצבוב (בעיות הקשורות למערכת העצבים) – החל ממחלות ועד לסטרס כרוני, בעיות הקשורות למערכת העצבים ישפיעו על כל תפקודי העיכול ועשויות להיות הגורם לנפיחות בבטן התחתונה.

מאכלים שגורמים לנפיחות בבטן

בהתאם לסיבה שמאחורי הנפיחות, המאכלים שמעוררים אותה עשויים להשתנות.

כאשר יש בעיות עם אנזימי עיכול ופירוק המזון, פחמימות ייצרו את התגובה החזקה ביותר, למשל: קמחים ובצקים שונים, אורז, כוסמין, שיפון, חיטה, כוסמת, קינואה, קטניות, תפוחי אדמה, בטטה, בננה וכו'.

במקרים הקשורים לחוסר איזון בחיידקי המעי, לתנועתיות ומגוון סיבות נוספות, ייתכן שהמאכלים הבעיתיים יהיו כאלו המכילים "פודמאפס" – סיבים וסוכרים שהגוף לא מסוגל לפרק, המהווים מצע מזון שהחיידקים אוהבים במיוחד, מתסיסים במהרה ומייצרים גזים. במקרים אלו הדיאטה המתאימה תהיה דיאטה דלת פודמאפס.

ברוב המקרים המאכלים שגורמים לנפיחות בבטן יהיו אחת משתי הקבוצות הנ"ל (פחמימות ו/או פודמאפס). עם זאת, ייתכנו מקרים חמורים יותר, בהם אנשים יגיבו לסוגי סיבים, ירקות ופירות נוספים, לא רק לפודמאפס. תיתכן גם תגובה לרכיבים שונים במזון שאינם סיבים, למשל היסטמין ואחרים, אך מדובר בנושא מורכב ועל כן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע על מנת להבין מהי התזונה המתאימה ביותר למצבך.

הבטן מתנפחת אחרי כל ארוחה וחולפת לאחר מספר שעות.

לרוב מתאימה להליקובקטר או שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).

הסיבה לכך היא שהאוכל מגיע לחיידקים הנ"ל די מהר והם ישר מתחילים להתסיסו ולייצר גזים שונים תוך זמן קצר.

במקרה שהבטן מתנפחת אחרי כל ארוחה, אך חולפת תוך שעות ספורות, המשמעות היא שהבעיה פחות חמורה – זה סימן טוב בסך הכל. במידה שהיא נשארת עד היום שלמחרת זה לרוב אומר שחוסר האיזון גדול יותר. אל בהלה, גם זה בר טיפול.

נפיחות בבטן שנוכחת כל הזמן – ללא הפסקה.

מצב זה יכול להעיד על מגוון רחב מאוד של מצבים וקשה לקשר אותו לגורם אחד.

בגילאים מתקדמים או אחרי לידות אנו מקשרים אותו לשרירי בטן ורצפת אגן, על אחת כמה וכמה במקרה שהיציאות חלקיות ואין תחושת התרוקנות מלאה.

במקרים אחרים עשוי להיות קשורה לעצירות. זאת מכיוון שמזון אשר נשאר במעי למשך זמן ארוך מהרגיל, עובר התססה ארוכה יותר וגורם לחוסר איזון באוכלוסיות החיידקים. כלומר זה עשוי להיות קשור לתנועתיות או לאוכלוסיות החיידקים.

נפיחות שעולה בהדרגה לאורך היום

במצב זה מתעוררים בבוקר ללא נפיחות והבטן גדלה באופן איטי ומדורג לאורך היום, אך לא בבת אחת לאחר ארוחה.

גם כאן יש מגוון סיבות וקשר לחוסר איזון בחיידקי המעי. חוסר האיזון בחיידקים יכול לנבוע מבעיה בתנועתיות או מערכת בקרה אחרת במעי שאינה מתפקדת כהלכה. מכיוון שקיימות אפשרויות רבות, ניתן לקבוע יותר במדויק רק במסגרת טיפול מסודר, בו מתעמקים בבעיה וברקע האישי שלך.

נפיחות בבטן שמרגישים אך לא רואים

מצב זה מאופיין בתחושת לחץ/כאב, אך הבטן לא יוצאת החוצה. הוא יכול לנבוע משתי סיבות עיקריות (אך יש עוד כמובן):

1. ייתכן שהגזים מצטברים במעי הגס – בשל המבנה שלו, המעי הגס פחות רגיש ודרוש "יותר מאמץ" כדי לגרום לו פיזית להתנפח. במקרה זה הגזים נוכחים ומצטברים עד ליצירת כאב/חוסר נוחות, אך לא תמיד ניתן יהיה לראות זאת.
2. ייתכן שמה שיש לך זו הצטברות נוזלים במעי ולא גזים – סוכרים מסוימים (חלק מהפודמאפס שהזכרתי קודם, ממתיקים מלאכותיים ועוד) מושכים נוזלים לחלל המעי. הנוזלים המצטברים מפעילים לחץ על דפנות המעי ומעוררים כאב באנשים עם רגישות יתר, מצב המאפיין מטופלים עם מעי רגיז.

נפיחות בטנית שמלווה במחזור לא סדיר, דימום כבד וכאבים

לא ניתן לסגור מאמר על נפיחות בלי להזכיר אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס.

במצבים אלו קיימת רקמה של רירית רחם הדבוקה לאיברים אחרים (אנדומטריוזיס) או שהיא נמצאת בתוך דפנות הרחם (אדנומיוזיס). זאת בניגוד למצב הטבעי, בוא היא מצויה בתוך הרחם בלבד.

שני המצבים הנ"ל מלווים רבות גם בבעיות עיכול, וביניהן נפיחות – תופעה הקרויה endo belly.

סיכום

במאמר זה ניסיתי למפות את הסיבות הנפוצות יותר ולפשט את הנושא ככל הניתן, אך בלי לוותר על מידע חיוני. עם זאת, ייתכנו סיבות נוספות לתופעה, או מצבים חריגים/מורכבים שאינם מתנהגים בדיוק כפי שרשמתי, ועל כן מומלץ לגשת לטיפול – כך ניתן יהיה להבין יותר במדויק מה מקור הבעיה אצלך.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

1. טיפול נקודתי להקלה על התסמינים.
2. טיפול עמוק יותר, שמטרתו שיקום המעי ואיזון המערכת. מטרתו היא לרפא ולשקם, ותוצאותיו הן שחרור מתסמינים, הסרת הגבלות תזונתיות ויצירת חופש. במילים אחרות – לקרב אותך ככל הניתן לאדם בריא/ה לחלוטין.

מאמר זה יתמקד בסעיף השני – טיפול שורש מעמיק למעי רגיז. במידה שברצונך ללמוד על טיפולים ממוקדים יותר, שיכולים לספק הקלה נקודתית בתסמינים, מומלץ לקרוא את המאמר שבקישור הזה, בו מפורטים שלל תוספים, תרופות ותרופות סבתא שיכולים לתת מענה לצורך זה. כמו כן, על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה, ניתן לקבל בחינם את המדריך להקלה בתסמינים שיצרנו בקליניקה:

מאמר זה יעסוק בנושאים הבאים:

האם קיים טיפול במעי רגיז שיכול לרפא אותי?

בניגוד למה שיגידו אנשי מקצוע רבים, התשובה היא שבמקרים רבים כן – ניתן לטפל באופן שיקל על 80-100% מהתסמינים ואפילו יאפשר לך לאכול מזונות שכרגע עושים לך בעיות.

גישת הטיפול המקובלת

חוץ מתרופות שמסייעות באופן נקודתי לתסמינים, הטיפול המקובל היום למעי רגיז הוא דיאטה דלת פודמאפס. עם זאת, היא אינה מרפאת את הבעיה, אלא רק עוזרת  לזהות את המאכלים הבעייתיים כדי שתדע/י ממה להימנע. ההקלה לעתים עשויה להיות משמעותית, אך היא תימשך רק כל עוד תקפיד/י שלא לצרוך מהמאכלים שמהווים טריגר עבורך – זה לא ריפוי. כאשר אני כותב "לרפא", אני מתכוון לשיקום המעי באופן שיאפשר לך לחזור לאכול מזונות שכיום עושים לך בעיות.

טיפול למעי רגיז מהשורש – זה אפשרי!

על מנת לייצר תהליכי ריפוי ולא רק הקלה נקודתית בתסמינם, חשוב להבין שמעי רגיז הוא לא בעיה בפני עצמה, אלא רק אוסף של תסמינים (כתבתי על זה בהרחבה במאמר שבקישור הזה). המשמעות היא שגם אם קיימים תסמינים משותפים למספר מטופלים, הסיבה להופעתם שונה אצל כל אחד/ת, ובהתאם לכך גם הטיפול צריך להיות בהתאמה אישית – העיקרון המנחה הוא להבין את שורש הבעיה האישי אצלך.

כדי להמחיש לך שזה אפשרי, הבאתי מספר דוגמאות ממחקרים. כל דוגמה מציגה סוג אחר של טיפול במעי רגיז שיצר שיפור מהותי אצל המשתתפים, ללא הגבלה בסוג המזונות שאכלו, או הגבלה שולית בלבד:

1. מחקר שבדקת את ההשפעה של שינוי הרגלי אכילה
   במחקר (1) עבדו עם משתתפים על שיפור הרגלי אכילה, למשל אכילה בישיבה, ברוגע, ללעוס לאט וכו'. בנוסף, המשתתפים הגבילו צריכה של מספר מזונות, אך ההגבלה הייתה הרבה פחות משמעותית מזו שעושים בדיאטת פודמאפס (הטיפול המוביל כיום למעי רגיז). את הקבוצה הזו השוו לקבוצה שביצעה דיאטת פודמאפ. תוצאות המחקר הדגימו שיפור זהה בשתי הקבוצות – כלומר עבודה על הרגלי האכילה הביאה לשיפור זהה, אך ללא צורך בהגבלות תזונתיות משמעותיות כמו בדיאטת פודמאפ.
2. טיפול בלורמיקס – אנטיביוטיקה לטיפול ממוקד בחיידקים במעי הדק
   מטה אנליזה (ניתוח תוצאות של מספר מחקרים) מצאה שכמעט מחצית מהאנשים שקיבלו את התרופה חוו הקלה או פתרון מוחלט (2) של התסמינים!!
3. היפנותרפיה
   מחקר (3) שהשווה טיפול באמצעות היפנותרפיה מצא שהשפעתה זהה לטיפול באמצעות דיאטת פודמאפ.

בשני המחקרים האחרונים המשתתפים שעברו היפנותרפיה או לקחו לורמיקס המשיכו לאכול רגיל לחלוטין!!

בכל המחקרים הנ"ל מצאו שניתן להתאים למעי רגיז טיפול שיתייחס לשורש הבעיה וכך לשפר את איכות החיים וההרגשה, מבלי להגביל את האוכל.

העובדה שבאף אחד מהמחקרים אין 100% הצלחה, מדגימה את מה שכתבתי קודם – מקור הבעיה שונה אצל כל אחד/ת: לורמיקס עבדה במקרים בהם הבעיה הייתה קשורה למאזן החיידקים, בעוד שהיפנותרפיה יותר רלוונטית למקרים שבהם הבעיות עיכול קשורות לחיבור בין הגוף לנפש.

כעת, כשראינו שניתן לטפל במעי רגיז מהשורש, בוא/י נבין כיצד ניתן לאתר את מקור הבעיה אצלך.

טיפול במעי רגיז – מציאת שורש הבעיה

כדי למצוא את שורש הבעיה, יש לשלב מספר אמצעים:

1. שימוש בבדיקות רלוונטיות
2. הערכה מדוקדקת של התסמינים
3. תחקור ההיסטוריה האישית
4. למידת הרקע הרפואי
5. הבנת אורח החיים של המטופל

למרות שהידע המחקרי הזמין נרחב מאוד ואנו מכירים מנגנונים רבים שיכולים לגרום להתפתחות מעי רגיז, אבחון מעמיק עשוי להיות מורכב. הסיבה לכך היא שלא כל דבר שידוע לנו ממחקרים ניתן לבדוק בפועל עם הציוד הזמין בקופות ובבתי החולים. זו הסיבה שיש לבחון לעומק גם את התסמינים, ההיסטוריה, אורח החיים והיבטים נוספים.

מטפל מיומן צריך לקחת את כל אלו בחשבון ולדעת לחבר את כל חלקי הפאזל. חיבור זה מצריך היכרות מאוד מעמיקה עם המחקר והמנגנונים השונים שפועלים במערכת העיכול. הבעיה היא שבעוד שרופאים יכולים לסייע במתן בדיקות, מעבר למה שזמין בקופות ובבתי החולים הם לא מכירים לעומק את התסמונת והמנגנונים המעורבים בה. לכן יש ערך רב במטפל נוסף שידע לתכלל את כל המרכיבים – על תפקיד הרופא בטיפול במעי רגיז כתבתי בהרחבה במאמר הראשי על התסמונת.

להלן מספר דוגמאות נפוצות לסיבות להתפתחות מעי רגיז:

• חוסר איזון הורמונלי, למשל תת פעילות בבלוטת התריס, גיל המעבר ועוד.
• היסטוריה של לקיחת אנטיביוטיקות מרובות.
• מקור רגשי/התנהגותי.
• היסטוריה של זיהום או קלקול קיבה.
• בעיות הקשורות למערכת עצבים.
• מצבים שפוגעים בהפרשת אנזימי עיכול/מלחי מרה/חומצת קיבה.
• אנדומטריוזיס/אדנומיוזיס בנשים.
• ועוד

תרופה למעי רגיז – האם יש דבר כזה ומה מומלץ עבור כל אחד/ת

מכיוון ששורש הבעיה משתנה בין מטופלים, הטיפול אינו אחיד ואין תרופה אולטימטיבית אחת למעי רגיז. על כן, בקליניקה אנו בוחנים היבטים רבים, ביניהם:

• מצב בריאותי הכללי – האם הבריאות שלך טובה והגוף מאוזן?
• האם קרה אירוע אקוטי (פיזי או רגשי) בחודשים שקדמו להופעת התסמונת?
• האם התסמינים, הרקע וההיסטוריה מעידים על חלק ספציפי במערכת העיכול שלא עובד כהלכה ומוציא אותה מאיזון?
• ועוד

כאשר מזהים בעיה בריאותית כללית שיכולה להשפיע גם על המעי, למשל תת פעילות בבלוטת התריס, סוכרת, חוסר איזון הורמונלי כתוצאה מגיל המעבר ועוד, ראשית יש לטפל בה.

מעבר לכך, בכל הקשור למערכת העיכול עצמה, רוב התרופות מספקות הקלה זמנים בתסמינים אך לא ריפוי, למעט מספר מועט של יוצאות דופן, לדוגמה:

1. לורמיקס – מסייעת במצבים של שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO).
2. רזולור – תרופה שמעודדת תנועתיות במערכת העיכול ולכן מתאימה לסובלים מנפיחות ו/או עצירות. יתרונה של תרופה זו הוא שהיא מעודדת את מנגנוני התנועה הטבעיים שבמעי, בניגוד לתרופות ותכשירים רבים אחרים.

• בתכלס גם התרופות הנ"ל אינן מספיקות כטיפול בודד ויש לשלב איתן אמצעים טבעיים ועבודה על אורח החיים לצורך ריפוי משמעותי שיישאר לאורך זמן, אך הן בהחלט יכולות להשתלב בתהליך.

כאמור, הרפואה המערבית מאוד מוגבלת בכל הקשור לטיפול במעי רגיז ואין לה כלים רבים המתייחסים לשורש הבעיה. לעומת תרופות, בטיפולים טבעיים יש כלים מגוונים הרבה יותר, שנחקרו מדעית, אך ראשית נעבור על סוג ספציפי נוסף של תרופות ונבין למי הן מיועדות.

תרופות פסיכיאטריות למעי רגיז

תרופות אלו משפיעות על המוליכים העצביים וכך משנות את פעולת המעי. הן יכולות לעבוד בשני מישורים:

1. שינוי רמות המוליכים העצביים במעי.
   הידעת? רמתם של חלק מהמוליכים העצביים במעי גבוהות משמעותית מזו שבמוח!
2. מעי רגיז על רקע חרדה – במקרים מסוימים חרדה כרונית יכולה להיות גורם משמעותי בבעיות עיכול.

יתרונות של תרופות פסיכיאטריות

1. הן יכולות לסייע במידה מסוימת במקרה שאין באפשרות לעבוד לעומק על הדברים.
2. חלקן פועלות יחסית מהר, אך לפעמים כן נדרשת תקופת הסתגלות.

חסרונות של תרופות פסיכיאטריות

1. תופעות לוואי.
2. הן דורשות תקופת הסתגלות וגם כשרוצים להפסיק אותן נדרש תהליך גמילה מסודר, שגם הוא עשוי להיות מלווה בתופעות לוואי.
3. הן לא פותרות את הבעיה מהשורש.

בשל החסרונות הנ"ל, המלצתי היא לבחור באפיקי טיפול אחרים כל עוד ניתן. המקרים היחידים בהם אני ממליץ לשקול טיפולים מסוג זה הם כאשר משולבת חרדה משמעותית (או בעיה קוגניטיבית אחרת) ואני מבין שהטיפול בה יקח זמן, אז איני רוצה שהמטופל/ת ת/יסבול.

בואו נכיר שתיים מהתרופות העיקריות בהן נעשה שימוש ונבין כיצד הן מסייעות:

ציפרלקס מעי רגיז

תרופה ממשפחת ה- SSRI.

השימוש בציפרלקס למעי רגיז (או תרופות אחרות משפחה זו) נובע מהעובדה שהיא מגבירה את רמות הסרוטונין ומוליכים עצביים נוספים במעי. מנגנון זה מביא להגברת פעילות המעי ובהתאם להגברת התנועתיות. על כן, ציפרלקס מתאימה למעי רגיז המאופיין בעצירות.

נורטילין מעי רגיז

תרופה זו שייכת לדור ישן יותר של תרופות והשימוש בה לבעיות עיכול החל כאשר רופאים הבחינו שאחת מתופעות הלוואי הנפוצות שלה היא עצירות. הטיפול בנורטילין למעי רגיז מאט את המעי ומפחית את היציאות – לכן הוא מתאים למטופלים עם מעי רגיז המאופיין בשלשול.

למידע נוסף בנושא, ניתן לצפות בסרטון הבא:

טיפול טבעי במעי רגיז – נושא מורכב עם פוטנציאל ענק

לאחר שמגדירים את שורש הבעיה ובהתאם את מטרת הטיפול, היתרון של טיפול טבעי למעי רגיז, בניגוד לתרופתי, הוא שבעולם הצמחים והתוספים קיימים למטפל/ת כלים רבים שאין להם מקבילה בעולם הרפואה.

מספר דוגמאות לבעיות שניתן לתת להן מענה מדויק עם טיפול טבעי (מגובה מדעית), אך לא עם תרופתי:

• תנועתיות מערכת העיכול – קיימים צמחים שעובדים על מגוון מנגנוני תנועה שאין להם מקבילה בעולם הרפואה נכון להיום.
• קיימים צמחים המעודדים החלמת דלקות (למשל בקיבה). זאת בניגוד לתרופות, שיכולות רק להפחית את רמת החומציות בקיבה.
• שיקום והזנה של חלקי המעי השונים, למשל L-glutamine ובוטיראט.
• צמחים אנטי-דלקתיים שאינם עושים נזקים כמו התרופות המקבילות.
• צמחים שמאזנים את מערכת החיסון.
• תוספים וצמחים שמעודדים ומגבירים פעילות של חלקים שונים במערכת העיכול
• ועוד.

בנוסף לצמחים ותוספים, גם לעבודה על אורח החיים יש ערך רב – ראינו בתחילת המאמר את המחקר על שינוי התנהגויות והרגלי אכילה וההשפעה שהייתה לו. עבודה על הרגלי אכילה, פעילות גופנית, שינה, ניהול סטרס ועוד, יכולה להשפיע עמוקות ולקדם את הטיפול במעי רגיז.

גם כאן אין כלי אחד אולטימטיבי, לכן כאשר מחפשים למעי רגיז טיפול טבעי יש לבחון את מקור הבעיה ולבחור את הטיפול בהתאם. המלצתי היא לעבוד עם מטפל מיומן, שידע להתאים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר עבורך.

פרוביוטיקה למעי רגיז

בשל השפעתם העצומה של חיידקים על גופנו, מדובר באחד מנושאי המחקר החמים, אך עדיין רב הנסתר על הגלוי. 

פרוביוטיקה ככלי טיפולי הוא נושא מאוד "סקסי" וכמעט כולם מחפשים את המוצר הטוב ביותר, אך לצערי קיימים מיתוסים רבים בנוגע אליה, גם בקרב מטפלים מנוסים מאוד.

בפועל, השימוש בפרוביוטיקה למעי רגיז הוא מורכב כי אין מוצר אחד שמתאים לכולם ועל מנת לדעת במה להשתמש, יש להכיר לעומק את זני החיידקים שמכיל כל מוצר ומהו המינון האפקטיבי ביותר שיש לקחת מכל אחד מהם.

על מנת לקרוא על המיתוסים הרבים בתחום, להבין כיצד לבחור את המוצר הנכון, כמה זמן יש להשתמש בו כדי לראות תועלת, מה המקום של פרוביוטיקה בתהליך הטיפול ועוד, מומלץ לקרוא המאמר שבקישור הזה. כבונוס, תוכל/י גם לקבל בו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול להתאמה אישית שבנינו בקליניקה.

לצורך הדוגמה, ריכזתי מספר מוצרים וכתבתי לאיזה בעיות הם עשויים להתאים. הרשימה המלאה נמצאת במאמר ובמדריך הפרוביוטיקה הגדול.

פרוביוטיקות שעשויות להתאים למגוון מצבי מעי רגיז

1. Jarrow Formulas, Vegan Ideal Bowel Support – מכילה חיידק בשם Lactobacillus plantarum 299v, אשר עשוי לסייע בתסמינים כלליים כגון לגזים, נפיחות, חוסר נוחות.
2. Saccharomyces Boulardii – שמרים פרוביוטים (כן, זה שמרים טובים ולא חיידקים). מיועדת למעי רגיז המאופיין בשלשול (IBS-D). קישור למוצר | קישור למוצר מקביל.
3. ביוגאיה פרוטקטיס (הטיפות לילדים) – נחקרה גם על מבוגרים ועשויה לסייע למעי רגיז המאופיין בעצירות (IBS-C). ניתן לבקש מהרוקח בבתי מרקחת בארץ, או לקנות באייהרב בקישור הזה (המוצר מכיל גם ויטמין D). יש לקחת 2-3 פעמים ביום.
4. פרוביוטיקות כלליות טובה, המכילות זנים שנחקרו למגוון מצבים ונמצאו יעילים: מוצר 1 | מוצר 2. אני מזכיר שאין באמת דבר כזה "פרוביוטיקה טובה". כוונתי במושג זה הייתה למוצרים שמכילים יותר זנים שנחקרו מדעית ובעלי השפעה רחבה, ועל כן עשויים לתת מענה כללי למגוון מצבים וחוסר נוחות – זו לא תרופת קסם.
5. דוגמה להמלצה פחות מדויקת על מוצר – ויוומיקס. אני מזכיר אותה כי היא דוגמה נפלאה למוצר שמומלץ רבות על ידי רופאים ואנשי מקצוע בשל המחשבה המוטעית שמדובר ב"פרוביוטיקה חזקה". פרוביוטיקה צריכה להתאים למצב כפי שכפפה מתאימה ליד – כפי שאין כפפה שמתאימה לכולם, כך גם פרוביוטיקה. ויוומיקס היא אחלה פרוביוטיקה לקוליטיס, אך התוצאות שהראתה במחקרים על מעי רגיז לא היו עקביות ולכן היא לא בהכרח מצדיקה את המחיר במצב זה.

* גילוי נאות: הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה מהקישורים הנ"ל, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים.

לסיכום

בניגוד למה שאולי אמרו לך, ניתן לטפל במעי רגיז מהשורש באופן שיאפשר לך ליהנות ממגוון מאכלים, ולא רק על ידי דיאטות והגבלות תזונתיות. המטרה הראשית כאשר מתאימים למעי רגיז טיפול היא להגיע למצב בו למטופל/ת יש כמה שפחות הגבלות בסיום התהליך. זה מצריך הבנה מעמיקה של המצב והכרות עם מגוון כלים טיפוליים, אך זה אפשרי!

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

אתחיל ישר בנקודה הסופית – פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה זה (לרוב) שילוב לא מומלץ ואף מזיק, וממש עוד רגע תראה/י למה ומה כן כדאי לעשות. מדובר בנושא מורכב, ולצערי רוב העצות שקיבלת מאנשי ממטפלים ואנשי מקצוע (כולל רופאים), בקבוצות הפייס והפורומים השונים, אינן עומדות בקנה אחד עם תגליות מדעיות מהשנים האחרונות.

במאמר זה נבין מדוע ברוב המקרים קיימת בעיה מהותית בשילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה ומהם הנזקים שנוצרים מכך, למרות שבפועל פרוביוטיקה עשויה לסייע באופן נקודתי עם תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. אל דאגה, נפרט גם מה בדיוק צריך לקחת בזמן טיפול אנטיביוטי ואסטרטגיות נוספות לשיקום חיידקי המעי לאחריו.

אם את/ה מתעניינ/ת בפרוביוטיקה גם לצורך טיפול בבעיות עיכול, לא רק בשילוב עם אנטיביוטיקה, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שבקישור הזה כדי להבין בדיוק איך נכון להתאים פרוביוטיקה לבעיה ספציפית. ניתן גם לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול שיצרנו בקליניקה ומפרט איזו פרוביוטיקה מתאימה לכל סוג בעיה במערכת העיכול, ויסייע לך לבחור מוצר בהתאמה אישית למצבך.

להלן תוכן עניינים של המאמר, באמצעותו ניתן גם לקפוץ לנקודות שיותר מעניינות אותך:

יאללה, בואו נתחיל!!!

ראשית, מספר מיתוסים שממש חשוב לנפץ כדי שתבינ/י מה באמת המטרה של שילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה:

מיתוסים הקשורים ללקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה מגן על החיידקים הטובים – טעות!

פרוביוטיקה אינה מספקת הגנה לחיידקים הטובים וחלקם הולכים למות – אין לנו דרך להגן על החיידקים הטובים בלבד, בזמן שאנו משמידים את הרעים. בהמשך מאמר זה תראה/י גם שפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויה אף לפגוע בחיידקים הטובים (ספוילר קטן).

לקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מחזירה למעי חיידקים טובים – ממש לא מדויק

נכון, נטילת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מגדילה את כמות החיידקים הטובים במעי בזמן הטיפול עצמו וגם מפריעה לחיידקים ופטריות להעמיק את אחיזתם בו באופן זמני. עם זאת, החיידקים שאנו מקבלים בפרוביוטיקה אינם נותרים במעי ברוב המקרים (1) (2) (3) ובסופו של דבר לא יחליפו את החיידקים שמתו בזמן הטיפול.

החיידקים בפרוביוטיקה חולפים על פני המעי ולבסוף יוצאים מהצד השני. לחלקם זה לוקח ימים וזנים מסוימים יישארו שם שבועות, אך למעט זנים בודדים שניתן לספור על יד אחת, רובם המוחלט יסיים בחוץ.

זה לא אומר שאין תועלת בפרוביוטיקה בכלליות לטיפול במגוון בעיות – החיידקים עושים פעולות חשובות (2), המשנות את המאזן במעי, אך לרוב הם לא מתמקמים בו בעצמם.

נטילת פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה (או בזמן הטיפול עצמו) מפצה על החיידקים שמתו – טעות!

במעי שלנו קיימים מאות ולפעמים אף יותר מאלף זני חיידקים שונים, בעוד שפרוביוטיקה מכילה 1-15 סוגי חיידקים שונים בלבד. יש להפריד כמובן בין כמות החיידקים הכוללת במוצר, שיכולה להגיע למיליארדים רבים, למספר הזנים השונים – פרוביוטיקה יכולה להכיל 50 מיליארד חיידקים, אבל כולם יהיו מאותם 10 זנים פלוס מינוס. כלומר, בעוד שהכמות יכולה להיות גדולה, המגוון די מצומצם.

על כן, ההנחה שמגוון זנים כה מצומצם בפרוביוטיקה יכול לשקם את המערכת האקולוגית המורכבת שבמעי, משולל כל יסוד ורחוקה שנות אור מהאמת.

בנוסף לפערים העצומים במגוון בין המעי לפרוביוטיקה, חשוב להבין שנכון להיום עדיין קיימים זני חיידקים רבים מאוד שאין לנו את היכולת להרבות במעבדה, לא כל שכן לשלב במוצרים תעשייתיים. נכון להיום קיים בעולם כלי אחד בלבד שמציע מגוון חיידקים דומה לזה שבמעי – השתלת צואה.

הנזק העצום בלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

פה נופלים רוב האנשים, אפילו אנשי מקצוע ורופאים.

מחקר שפורסם בשנת 2018 ונעשה ממש כאן בישראל, במכון וייצמן (3), הראה שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה דווקא מאטה את קצב ההתאוששות של חיידקי המעי ומערכת העיכול בכלליות. כלומר, בעוד שהשילוב של אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה עשוי לסייע בהפחתת תופעות לוואי במהלך הטיפול עצמו, הפרוביוטיקה פוגעת ביכולת החיידקים הטובים המקומיים במעי שלך להתאושש ומעכבת את תהליך השיקום של המעי, אך זה לא הכל והנזק שהיא מייצרת נרחה יותר!!!

המחקר, שנעשה גם על עכברים ולאחר מכן על בני אדם, השווה מספר קבוצות:

1. ביקורת – לא קיבלו אנטיביוטיקה ולא לקחו פרוביוטיקה.
2. קיבלו אנטיביוטיקה ולאחר מכן השתלת צואה של עצמם, שהוכנה עוד מלפני האנטיביוטיקה.
3. לקחו אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה.
4. לקחו אנטיביוטיקה, אך בלי פרוביוטיקה – נתנו להם לעבור את האנטיביוטיקה ולהתאושש ממנה ללא עזרים.

התוצאות היו מפתיעות מאוד

מה שלא הפתיע היה שבקבוצה שקיבלה השתלת צואה נרשמה ההתאוששות המהירה ביותר באופן משמעותי – מי יודע, אולי בעתיד כולנו נפקיד דגימות צואה של עצמנו ב"בנק צואה" לשימוש עתידי במידת הצורך .

בניגוד להשתלת צואה, בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה נצפתה ההתאוששות האיטית ביותר באופן משמעותי מכל הקבוצות האחרות.

בנוסף, המחקר מצא שהפרוביוטיקה גרמה לנזקים נוספים במעי, שבאו לידי ביטוי במגוון דרכים:

• בקבוצה ששילבה פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, מגוון החיידקים במעי לאחר הטיפול היה הנמוך ביותר מכל הקבוצות – כן, נמוך גם מהקבוצה שלא לקחה כלום.
• חלבוני דלקת היו גבוהים בהשוואה ליתר הקבוצות ונותרו כך למשך חודשים, גם לאחר שכל הקבוצות האחרות כבר התאוששו.
• מסלולים מטבוליים במעי שנפגעו כתוצאה מהאנטיביוטיקה, לא התאוששו גם חודשים לאחר סיום הטיפול – אפקט שלילי שנצפה רק בקבוצת הפרוביוטיקה.

החוקרים מצאו, שהנזקים נותרו גם חמישה חודשים לאחר סיום הפרוביוטיקה ולמעשה לא חזרו למצבם התקין עד לסיום המחקר ולמדידה האחרונה שנעשתה בו. חשוב להדגיש שהנזקים הנ"ל נצפו אך ורק בקבוצה שלקחה פרוביוטיקה.

משמעות הדבר היא שהפרוביוטיקה לא רק שלא החזירה חיידקים טובים או סייעה למעי להתאושש, אלא הותירה אחריה נזק שנמשך גם חודשים לאחר סיום נטילתה, ומגוון החיידקים בקבוצה שנטלה אותה ספג את הפגיעה החמורה ביותר מכל הקבוצות.

מה בעצם קרה שם וגרם לכך

החוקרים המשיכו את המחקר כדי לבדוק אלו זני חיידקים בפרוביוטיקה מייצרים את ההפרעה הגדולה ביותר לאוכלוסיית החיידקים שלנו. הממצאים היו שדווקא חיידקים מסוג לקטובצילוס, שהם הנפוצים ביותר במוצרי פרוביוטיקה, מייצרים את ההפרעה החמורה ביותר! 

הסיבה לכך היא שעל מנת ליצר לעצמם יתרון, חיידקים רבים מפרישים חומרים שהורגים או מפריעים לאוכלוסיות חיידקים שונות להתרבות. 

לשילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויות להיות משמעויות חריפות בטווח הארוך

תתאר/י לעצמך אדם המטופל להליקובקטר, או לכל זיהום אחר, באמצעות אנטיביוטיקה. הוא מקבל הנחייה מהרופא/דיאטן/נטורופת/חברים/פייסבוק לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, או פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה, ועושה זאת. במידה שהטיפול יכשל וימליצו לו לקחת סבב אנטיביוטיקה נוסף, הוא יגיע לטיפול השני עם מיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי מעי) ומערכת עיכול "מפורקים", שאינם קרובים עדיין להתאוששות מהטיפול הראשון. במקרה זה הסיכון לנזקים מהטיפול השני יהיה גדול בהרבה כתוצאה מהפרוביוטיקה שלקח.

במצב זה המעי יהיה חשוף יותר לזיהומים וקיים חשש להיווצרות נזק שיהיה קשה וייקח זמן רב לשקם. באופן תיאורטי, ייתכן שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה למעשה מגדילה את הסיכון להתפתחות בעיות עיכול כמו מעי רגיז, זיהום קלוסטרידיום ועוד. יתרה מכך, בעשורים האחרונים אנו מודעים יותר ויותר לקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעי לבריאות הכללית של הגוף, מה שמעלה את השאלה בנוגע להשפעה של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה על הסיכון למחלות שאינן קשורות למערכת העיכול. כל זה כמובן בגדר השערה כרגע כי המחקר בנושא רק בחיתוליו, אך ההמלצה הגורפת לשלב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה היא מדאיגה.

שורה תחתונה עד כה: נכון למידע העדכני ביותר שבידנו, אני ממש ממליץ לך להימנע מלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, לפחות לא פרוביוטיקה סטנדרטית!!!

מה כן מומלץ לקחת עם אנטיביוטיקה

בזמן נטילת אנטיביוטיקה, אנו מחפשים מוצר שיענה על שלושת הקריטריונים הבאים:

1. יפריע לחיידקים מזיקים ופטריות לשגשג.
2. ישמר את סביבת המעי במצב תקין ככל הניתן, כדי שלחיידקים הטובים יהיו תנאים מיטביים להתאושש.
3. לא יפריע לחיידקים הטובים.

חשוב לומר שהמחקר בתחום עדיין צעיר, כך שייתכן שבעתיד המלצות אלו ישתנו, אך הדברים שעליהם אני ממליץ כרגע מבוססים על אינטגרציה של הידע המתקדם ביותר נכון להיום:

שכחו מפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה – הכירו את ה"בוטיראט"

בוטיראט הוא כלל לא פרוביוטיקה, כלומר זה לא חיידק, אלא מוגדר כ"פוסט-ביוטיקה" – מושג שמשמעותו תוצרים של חיידקים במעי.

מדובר בחומצת שומן קצרה שכמעט ולא נמצאת באוכל (בקיצור – סוג של שומן נדיר). היא למעשה תוצר לוואי של חיידקים – בזמן שהם מתסיסים את הסיבים מהאוכל שלנו, חיידקים פולטים תוצאי לוואי רבים ושונים – חלק מהחיידקים פולטים בוטיראט בין היתר.

לבוטיראט תפקידים חשובים במעי ובגוף כולו (5), בין היתר:

• הוא מהווה מקור הזנה עיקרי לתאים שמצפים את המעי הגס.
• מביא לביטוי גנים והפעלת מנגנונים ששומרים על סביבת מעי תקינה ובריאה, כזו שיותר מתאימה למאזן החיידקים הבריא שלנו ופחות מעודדת התפתחות חיידקים מזיקים ופטריות (קנדידה למשל).
• בנוסף, לבוטיראט יש תפקידים במערכות רבות בגוף, למשל מערכות האחראיות על חילוף החומרים ועוד.

פרט טריוויה על בוטיראט: הוא נמצא בכמות קטנה בחמאה (butter), ומכאן שמו. מה שמדהים בבוטיראט, מעבר לתפקידים שלו בגוף, זה שהוא מדגים את הקשר המופלא שלנו עם חיידקי המעי – אנחנו מאכילים ודואגים להם, ותוצרי הלוואי שלהם משמשים את הגוף במגוון דרכים נפלאות.

כאשר רוכשים בוטיראט, חשוב להקפיד שמדובר בצורה שמגיעה למעי הגס ולא נספגת לפני. בעולם קיימות שתי צורות עיקריות שעושות זאת באופן מוצלח יותר מהאחרות:

1. Probutyrate – פטנט של חברה בארה"ב (ניתן למצוא באמזון אך לרוב לא שולחים ישירות לארץ).
2. Tributyrin– ניתן למצוא במוצרים של חברות רבות וזמין גם ב- iHerb.

המוצרים שמכילים Tributyrin וזמינים ב- iHerb:

1. Deva, Vegan Tributyrin
2. Nutricology, ButyrAid

הנחיות נטילה

מומלץ לקחת עם האוכל.

ניתן לקחת עד 1,000-1,500 מ"ג ביום. בקליניקה אנו לפעמים נותנים למטופלים גם מינונים גבוהים יותר באופן זמני במידת הצורך, אך תמיד רצוי להתייעץ עם איש/אשת מקצועץ

המוצר של Deva נוח יותר כי כל כדור מכיל 500 מ"ג, אז ניתן לקחת ממנו כדור אחד, 1-3 פעמים ביום.

המוצר של Nutricology מכיל רק 200 מ"ג לקפסולה אז ניתן לקחת 2-3 קפסולות בכל פעם, 1-3 פעמים ביום.

כדאי לעלות מינונים בהדרגה. שימו לב מכיוון שבוטיראט משפר את ספיגת הנוזלים במעי, אם יש לך עצירות הוא עשוי להקשיח את הצואה עוד יותר – במקרים אלו יש דגש חזק יותר על עליה הדרגתית במינונים.

פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה – ייתכן שיש דבר כזה – אלו הסוגים:

חשוב לציין שאין לנו מידע בדוק לגבי ההשפעה של כל זן חיידקים על התאוששות המעי לאחר אנטיביוטיקה, אך מהיכרות עם החיידקים הבאים ניתן לשאר שהם לא יזיקו כמו פרוביוטיקה רגילה עם אנטיביוטיקה. עדיין – העדיפות הראשונה היא בוטיראט במידת האפשר.

1. שמרים במקום חיידקים – הכירו את Saccharomyces Boulardii, או בקיצור: S. boulardii

מדובר בזן פרוביוטי של שמרים. הם חולפים במעי ולא מתמקמים בו, ובזמן זה מפריעים לשגשוג של מגוון חיידקים מזיקים ופטריות. מכיוון שמדובר בממלכה אחרת לחלוטין מחיידקים, פחות סביר שהם יתחרו עם החיידקים הטובים המקומיים במעי.

מוצרים המכילים S. Boulardii:

1. NOW Foods, Saccharomyces Boulardii
2. Lake Avenue Nutrition, Saccharomyces Boulardii
3. Jarrow Formulas, Vegan Saccharomyces Boulardii + MOS

המינון מכל המוצרים זהה: כדור אחד, פעמיים ביום, לא משנה עם או בלי אוכל. מכיוון שמדובר בשמרים ולא בחיידקים, אין חובה להרחיקם מאנטיביוטיקה כי היא לא הורגת אותם (הם ממש badass!! ).

טיפ קטן מהקליניקה:

המוצר השלישי, של חברת Jarrow Formulas, מכיל MOS. בעיקרון זו יכולה להיות תוספת נחמדה שמזינה את החיידקים הטובים, אך אם המעי שלכם ממש רגיש בשגרה, מומלץ לבחור באחד משני המוצרים האחרים.

2. Clostridium butyricum

מדובר בחיידק המייצר בוטיראט, אותו בוטיראט מהאפשרות הראשונה, ושונה מהחיידקים בפרוביוטיקות הרגילות (6).

לרוב חיידקים המייצרים בוטיראט הם הראשונים להיפגע כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה (4). בשל חשיבותו הרבה של בוטיראט, פגיעה זו מביאה לשינוי שלילי משמעותי בתנאי הסביבה במעי.

קישור למוצר: Pendulum, Butyricum

מינון: כדור אחד, 1-2 פעמים ביום, עם האוכל (פעמים רבות כדור אחד מספיק).

להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

מומלץ לשמור בקירור ולכן כדאי גם לבחור במשלוח עם DHL ברכישה מ- iHerb.

3. ביוגאיה פרוטקטיס

לא סתם הוא במקום האחרון – מדובר בחיידק קרוב של לקטובצילוס (מזכיר לך שבמחקר ראו שהם עושים בעיות). עם זאת, מדובר בזן חיידקים שנמצא באופן טבעי במעי של בני אדם והמינון שיש לקחת ממנו נמוך בהשוואה למינון של פרוביוטיקות אחרות – מנה שלו מכילה 100 מיליון חיידקים בלבד, בהשוואה למיליארדים במוצרים אחרים.

בארץ היא מגיעה בטיפות ויש לבקשה מהרוקח (ללא מרשם). ניתן למצוא אותה ברוב בתי המרקחת.

אפשר לרכוש ב- iHerb במחיר משתלם יותר בהשוואה לארץ ובמגוון צורות לקיחה. המוצרים הבאים מכילים מספר מנות כפול (וחלקם אף יותר) מהבקבוק שניתן לרכוש בארץ. כולם מכילים גם ויטמין D. הקישורים הבאים מסודרים לפי צורת הלקיחה:

• בקבוק לחיץ (טיפות – כמו בארץ חוץ מהמינון)
• בקפסולה
• בכדורים ללעיסה (מכילים קצת סוכרים – הסיכוי נמוך, אך שימ/י לב שלא מייצר תסמינים לבעלי מעי רגיש)

יש לקחת את המנה המומלצת על הבקבוק (5 טיפות), אך רצוי פעמיים ביום ולא פעם אחת. אם לוקחים בכדורים אז כדור אחד, פעמיים ביום.

לא משנה עם או בלי אוכל, אבל רצוי להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

אם רכשת בטיפות, יש לנער קלות את הבקבוק לפני הנטילה.

נ.ב

במקור היא משווקת לתינוקות, אך אל בהלה – היא נחקרה גם על מבוגרים בהקשרים רבים וראו שהיא מפחיתה תופעות לוואי של אנטיביוטיקה.

המוצרים מסודרים לפי סדר עדיפויות, כלומר האפשרות המועדפת עלי כרגע היא בוטיראט, ורק אחריו הקטגוריה של פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה. גם בתוך קטגוריית הפרוביוטיקה יש לסדר חשיבות: ראשון S. Boulardii וכך הלאה. חשוב לציין שהנושא דורש עוד מחקר וייתכן שבעתיד חלק מהמלצות אלה ישתנו, אך הן מייצגות את הידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.

* גילוי נאות: הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה מהקישורים הנ"ל, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים. 

שיטה מוכחת מדעית לשיקום אוכלוסיית חיידקי המעי לאחר לקיחת אנטיביוטיקה

אחד הדברים היעילים ביותר שביכולתך לעשות, ויסייע רבות מאוד ליצירת אוכלוסיית חיידקים בריאה, הוא לייצר אורח חיים בריא. זו אולי המלצה "משעממת", אך היא בדוקה ומוכחת מדעית כמשפרת את הרכב חיידקי המעי והיבטים בריאותיים נוספים. גם בלי קשר לאנטיביוטיקה, זה משהו שהיית צריכ/ה להתחיל כבר מזמן, אז הנה הזדמנות נהדרת .

מה צריך לעשות:

1. תזונה עשירה ובריאה: הרבה ירקות (שליש צלחת לפחות, אם אפשר חצי זה עוד יותר טוב). פירות ואגוזים גם מתקבלים בברכה. יתר הצלחת כמובן לפחמימות וחלבונים.
2. להימנע ככל הניתן ממזון מעובד.
3. להזיז את הגוף ברמה יומית (הליכות וכו')
4. לבצע פעילות גופנית.
5. ללכת לישון בשעה נורמלית, ובכלליות לישון מספיק שעות (7-9 שעות בלילה ככלל אצבע).
6. הפחתת סטרס: להירגע, לנשום, להכיל, לשחרר ולאהוב.

חשוב לזכור שהחיים הם לא שחור ולבן וזה לא הכל או כלום – אם תעשה/י רק חלק מהדברים הנ"ל זו כבר התקדמות. ניתן לעבוד בכל פעם על סעיף נוסף ובהדרגה להוסיף דברים ולשפר את איכות החיים ובריאותך.

ירקות כבושים – פרוביוטיקה מהטבע

ירקות כבושים במלח בהכנה ביתית (מומלץ לכבוש לפחות 2-4 שבועות) יכולים גם הם לסייע להגדלת מגוון החיידקים ושיפור מדדים בריאותיים (במעי ובגוף בכלליות).

מצד אחד אנו לא יודעים מה תהיה השפעתם לאחר טיפול אנטיביוטי כי הם מכילים חיידקים רבים ומגוונים.

מצד שני אנו יודעים שיש לה יתרונות והשפעה חיובית על המעי הרבה מעבר למה שפרוביוטיקה מסוגלת לתת.

על כן, קשה לצאת בהמלצה גורפת כיצד ומתי לשלבם. המלצה חצי שמרנית תהיה להמתין 3-4 שבועות מסיום הטיפול האנטיביוטי ואז לשלבם. אנו יודעים שבניגוד לפרוביוטיקה הם כן עשויים להגדיל באופן משמעותי את מגוון החיידקים במעי ומשפרים את פעילותו, גם בלי קשר לתכולת החיידקים שבהם. הדילמה שכרגע אין לה מענה מדויק היא מתי להתחיל ובאיזו סמיכות לאנטיביוטיקה.

לסיכום

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה היא נושא מורכב משחשבנו בעבר ומסתמן שהרבה ממה שחשבנו, שגוי!

אין לי ספק שנלמד על תחום זה עוד רבות בעתיד, ושאנו רק מתחילים לחשוף את ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה. שתפו את המידע הזה עם מי שצריך לדעת.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.