במאמר זה נראה מהן התשובות המדויקות של המדע לשאלות חשובות ובסיסיות מאוד בנוגע לפרוביוטיקה: מתי לקחת, עם או בלי אוכל, כמה פעמים לקחת ביום ומהו מינון הפרוביוטיקה המומלץ. בסוף המאמר תהיה גם עובדה ממש מעניינת, שרוב הסיכויים שלא ידעת .

אם אינך בטוח/ה עדיין מהי הפרוביוטיקה המומלצת עבורך, אני ממש ממליץ להתחיל מהמאמר שבקישור הזה. אחרי קריאתו תהיה לך הבנה טובה יותר על פרוביוטיקה מלרוב אנשי המקצוע, וניתן להוריד דרכו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה, בו מפורטים מוצרים ספציפיים שמתאימים מחקרים לבעיות שונות.

מתי לקחת פרוביוטיקה – העיתוי המשולם

נתחיל מכך שהעיתוי המושלם לקחת פרוביוטיקה הוא הזמן ביום בו יהיה לך הכי קל לזכור להתמיד לקחת באופן יומיומי. גם אם עיתוי זה לא יהיה טכנית הזמן המושלם מבחינת החיידקים, התמדה ועקביות הן הגורמים שמביאים לתועלת הגדולה ביותר!

ואחרי שהבהרנו את הנקודה הקריטית הנ"ל, בוא/י נבין מה תכלס אומרים מחקרים שבדקו על פרוביוטיקה, מתי לקחת אותה כדי שמירב החיידקים ישרדו. כדי לענות על שאלה זו חשוב לזכור שהאתגר הגדול של פרוביוטיקה הוא לחצות את הקיבה בבטחה, שכן הקיבה חומצית מאוד ולכן עשויה להרוג רבים מהחיידקים שבתוסף.

ישנם שלושה גורמים שיכולים לשנות מאוד את התשובה לשאלה "מתי לקחת פרוביוטיקה?". בהתאם לכך התשובה עשויה להשתנות, אך אל דאגה – לאחר קריאת השורות הבאות יהיה לך את כל הידע הדרוש על מנת לענות עליה במדויק.

3 הגורמים שיכולים להשפיע על עיתוי הלקיחה המושלם, הם:

1. סוג החיידקים שבמוצר
2. טכנולוגית הקפסולה
3. חומציות הקיבה

אל דאגה, זה קטן עליך!! 

סוג החיידקים

ישנם מיקרו-אורגניזמים שחומציות הקיבה לא מפריעה להם כלל. במקרים אלו ניתן לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל או בלעדיו, ובכל שעה ביום – זה לא ישנה.

סוג אחד של מוצרים כאלו הן פרוביוטיקות המכילות saccharomyces boulardii (S. Boulardii בקיצור) – שמרים פרוביוטיים. מכיוון שמדובר בשמרים כתבתי "מיקרו-אורגניזמים", כי הם נחשבים צורת חיים שונה מחיידקים. בארץ הם קיימים במוצר בשם "ביו בולרדי" של חברת "סופהרב".

משפחה נוספת שיודעת לשרוד את חומציות הקיבה היטב היא חיידקים מסוג SBO (Soil Based Organisms) – לרוב שמם יתחיל במילה Bacillus. פרוביוטיקות אלו נדירות יותר בארץ.

קיימים חיידקים נוספים, למשל חלק ממשפחת הלקטובצילוס, אך לא כולם, אז בואו לא נסבך את הדברים ונשאיר את המשפחה הזאת בחוץ לעת עתה.

בקיצור, אם הפרוביוטיקה שלך היא מסוג S. Boulardii או Bacillus, עיתוי לקיחת הפרוביוטיקה אינו משנה. במידה שמדובר בחיידקים מסוג לקטובצילוס או ביפידובטריה (המרכיבים את רוב המוצרים), נענה על כך בסעיף על חומציות הקיבה.

טכנולוגית הקפסולה

חברות רבות מוכרות היום מוצרים בקפסולה עם טכנולוגיה לשחרור מושהה – הנפתחת רק במעי (לאחר הקיבה). במקרים אלו עיתוי הלקיחה לא כזה משנה כי הקפסולה עצמה מגינה על החיידקים. על כן, במקרים אלו אפשר לקחת את הפרוביוטיקה עם אוכל, על בטן ריקה ובכל שעה ביום.

חומציות הקיבה

במידה שהקפסולה אינה בטכנולוגיית שחרור מושהה, ומדובר בפרוביוטיקה קלאסית המכילה שילוב זני חיידקים מסוגים לקטובצילוס וביפידובקטריה (כמו רוב המוצרים בשוק), מסתמן שלקיחתה כ 15-30 דקות לפני האוכל תניב את התוצאה המיטבית (1).

הסיבה לכך היא שכאשר הקיבה ריקה מאוכל היא גם חומצית יותר. בזמן הארוחה החומציות פוחתת באופן זמני, והפחתה זו מגדילה את סיכויי החיידקים לשרוד. הסיבה שנרצה לקחת את הפרוביוטיקה לפני הארוחה ולא בדיוק בארוחה עצמה או קצת אחריה, היא כדי לתת לקפסולה קצת זמן להיפתח ולתכולתה להתפזר, וגם פשוט כי זה  מה שהמחקר בתום הראה (1) . במידה שלקחת פרוביוטיקה באבקה (למשל המוצר ויוומיקס), או שפשוט החלטת לפתוח את הקפסולה ולשתות את תכולתה, ניתן לקחת בתחילת הארוחה.

לפי מה שידוע לנו ממחקרים שנעשו בתחום עד כה, מסתמן ששילוב קצת שומן בארוחה (1), וייתכן שגם פחמימות (2), מסייע גם הוא לחיידקים לצלוח את הקיבה החומצית. אין צורך בכמות גדולה ורוב הסיכויים שהארוחה שלך גם ככה מכילה את הרכיבים הנ"ל בכמות מספקת. זה משאיר לך רק לשים לב לתזמון.

אז התשובה לאחת השאלות הגדולות על פרוביוטיקה: מתי לקחת? היא שתלוי בזן החיידקים, בטכנולוגיית הקפסולה, ואם מדובר בחיידקים מסוג לקטו+ביפידו ובקפסולה רגילה, כחצי שעה לפני האוכל מסתמן כזמן הטוב ביותר.

כמה פעמים ביום לוקחים פרוביוטיקה

מינון הפרוביוטיקה שיש לקחת אינו אחיד ועשוי להשתנות בין המוצרים השונים – במאמר על מהי פרוביוטיקה מומלצת הרחבתי על כך (ניתן להוריד ממנו את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה). אמ;לק אם עדיין לא קראת אותו – לזני חיידקים שונים עשוי להיות מינון אפקטיבי שונה מאוד. 

הפתרון פשוט מאוד – ללכת לפי מינון הפרוביוטיקה שעל האריזה. היצרנים כותבים כמה פעמים ביום לוקחים את הפרוביוטיקה שלהם, ולרוב הכמות שבהנחיות מספיקה ואף יותר, למעט מקרים יוצאי דופן. במדריך הפרוביוטיקה הגדול ניתן למצוא את המינון המומלץ לכל פרוביוטיקה, ולראות איזה מוצרים מתאימים לבעיות עיכול שונות.

בכל מקרה יש להתייעץ עם איש מקצוע, זו הדרך הטובה ביותר לוודא שאת/ה על המוצר המתאים ובמינון הנכון.

הבטחתי עובדה מעניינת

פעמים רבות אנו מנסים להבין מתי לקחת פרוביוטיקה כדי שכמה שיותר חיידקים ישרדו. עם זאת, לעתים זה כלל לא משנה ומחקרים מראים שבמקרים מסוימים, גם אם החיידקים מתים הם יכולים להועיל באותה מידה בדיוק (3).

איך זה הגיוני?

קיימות שתי פעולות שהחיידקים עושים, בין אם כשהם מתים או חיים:

1. הם יכולים לתפוס ולשתק חיידקים אחרים. לחלק מהחיידקים יש מבנים על המעטפת ש"נדבקים" לחיידקים אחרים ובכך משתקים אותם. מבנים אלו קיימים בין אם החיידק חי או מת.
2. מבנים אלו עשויים גם לייצר תגובה עם המערכת החיסונית של הגוף ובכך להשפיע על פעולתה. גם כאן זה לא תמיד משנה אם החיידק חי או מת, כל עוד תתבצע התממשקות בין החיידק לבין מערכת החיסון, תיתכן שתהיה לכך השפעה.

הידע בתחום זה עדיין בחיתוליו ורב הנסתר על הגלוי. אנו רחוקים מאוד ממצב שיהיה מחקר על כל זן חיידקים באופן ספציפי, שישווה את השפעתם כאשר הם מתים או חיים, לכן כרגע מדובר באנקדוטות נחמדות ומעניינות בלבד ואין לשהשליך מהן על פרוביוטיקה באופן כללי.

סיכום

זכרו שהדבר החשוב ביותר הוא להתמיד לקחת באופן יומיומי!

אם ידוע לך סוג הקפסולה ו/או החיידקים במוצר שרכשת, ניתן לקחת אותו בהתאם. אם לא אז 15-30 דקות לפני האוכל הוא הזמן המועדף לקחת פרוביוטיקה נכון לידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נבין מהי פרוביוטיקה וננפץ את המיתוסים הנפוצים ביותר עליה, מיתוסים שבהם נופלים מטופלים, רופאים ואנשי מקצוע שונים כאחד, ומונעים ממך לנצל את הכלי הזה באופן מיטבי.

בנוסף, על מנת לדעת איזה מוצרים באמת נחקרו ומה מתאים לבעיות עיכול שונות (מעי רגיז/ש, SIBO, עצירות, שלשול, קרוהן, קוליטיס, הליקובקטר ועוד) כתבנו בקליניקה את "מדריך הפרוביוטיקה הגדול". במסגרת כתיבת המדריך מיפינו את הרכבן של מאות פרוביוטיקות שונות בארץ ובחו"ל וסידרנו אותן לפי קטגוריות נוחות לשימוש לפי הבעיות שעבורן הן נמצאו יעילות במחקרים.

ניתן לקבל את המדריך בחינם ישירות למייל, באמצעות השארת הפרטים ממש כאן למטה:

המאמר יעסוק במיתוסים והנושאים הבאים:

מה זה פרוביוטיקה

ההגדרה הרשמית היא: מיקרואורגניזמים, שכאשר נלקחים בכמות מספקת מביאים תועלת בריאותית לגוף. הסיבה שבהגדרה כתוב "מיקרואורגניזמים" ולא "חיידקים" היא שפרוביוטיקה עשויה להכיל גם שמרים מועילים, ולא מין הנמנע שבעתיד נראה מוצרים המכילים צורות חיים מיקרוסקופיות (מיקרו-אורגניזמים) נוספות.

מקור המילה "פרוביוטיקה" הוא  מלטינית ויוונית ופירושה הוא: "פרו" – בעד, "ביוטיקה" – חיים.

מה עושה פרוביוטיקה ולמה היא מועילה

מסייעת לאיזון פעילות מערכת העיכול, ויש לה גם השפעה כללית על שלל מערכות בגוף. היא עובדת במגוון מנגנונים, לדוגמה:

1. סיוע ישיר בתהליך העיכול: חיידקים מייצרים אנזימי עיכול ומפרקים רכיבי מזון שגופנו אינו מסוגל לפרק בעצמו.
2. השפעה על אוכלוסיות חיידקים במעי: במקרים מסוימים פרוביוטיקה יכולה להשפיע על חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים שונים במעי באמצעות מגוון מנגנונים. היא יכולה לעודד אוכלוסיות חיידקים מסוימות ולסייע להן לשגשג, בעוד שהיא מסייעת בדיכוי אוכלוסיות מזיקות אחרות (1).
3. איזון מערכת החיסון: מכיוון שמערכת העיכול חשופה למגוון בקטריות וזיהומים הנכנסים עם האוכל והשתייה, מערכת החיסון פועלת בה באופן מוגבר. על כן, לשינויים בפעילות החיסונית יש השפעה עצומה על המתרחש במעי. החיידקים הטובים בתוסף פרוביוטי מקיימים תקשורת עם מערכת החיסון, תורמים לאיזונה ובכך מסייעים לפעילות עיכול סדירה ותקינה.
4. השפעה על דופן המעי: תוסף פרוביוטי עשוי לתרום לפעילות תקינה של דופן המעי, ובכך הוא מסייע במניעת מעבר גורמים לא רצויים מהמעי אל יתר הגוף.
5. השפעה על כלל מערכות הגוף: פרוביוטיקה משפיעה על המסרים העצביים שמועברים מהמעי למוח. כמו כן, חומרים רבים שמיוצרים על ידי החיידקים במעי עוברים לזרם הדם ומשם משפיעים על כלל מערכות הגוף.

7 מיתוסים שחובה להכיר על פרוביוטיקה

כמה שיותר חיידקים, יותר טוב

לכל חיידק יש את המינון בו הוא מגיע לאפקטיביות המקסימלית. מחקרים מראים שכאשר עוברים מינון זה, הדבר היחיד שגדל הוא החור בכיס (3) (4), אבל לא בהכרח השיפור במצב הבריאותי. ניתן לקרוא בהרחבה על מינונים מומלצים ומהו העיתוי הטוב ביותר לקחת פרוביוטיקה במאמר שבקישור הזה.

פרוביוטיקה הכי טובה / חזקה בעולם

אין דבר כזה!!!

לצערי בסעיף זה נופלים אנשי מקצוע רבים מאוד ממגוון תחומים: רפואה מערבית, אלטרנטיבית ועוד.

זאת מכיוון שזני חיידקים שונים מבצעים פעולות שונות במערכת העיכול (ובגוף בכלליות). ניתן לראות זאת בבירור במחקרים, כאשר פרוביוטיקה מסוימת עשויה לעזור מאוד במצבים מסוימים, אך להיות חסרת תועלת באחרים. על כן, צריך להבין איזה מוצר מכיל את זני החיידקים שפעולתם רלוונטית למצבך הבריאותי האישי (5).

פרוביוטיקה מחזירה חיידקים טובים למערכת

עוד מיתוס נפוץ מאוד על תוסף זה. בפועל, ברוב המקרים החיידקים שלקחת לא יהפכו לתושבי קבע במערכת העיכול שלך, אלא יצאו ממנה לאחר זמן מה (6).

עם זאת, גם כשחיידקים מצליחים "להתמקם" מדובר לרוב בסוג אחד או שניים, ובהשוואה למאות, ולעתים גם אלפי זני חיידקים המיישבים את מערכת העיכול, זה ממש מעט. על כן, לא ריאלי לחשוב שחיידקים אלו יפצו על הנזק שנגרם מטיפולי אנטיביוטיקה ו/או צמחים שהורגים חיידקים באופן אגרסיבי.

מה שמוביל אותנו באופן טבעי למיתוס הבא…

מומלץ לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

בעוד שהיא עשויה לסייע עם תופעות לוואי של האנטיביוטיקה, מחקר שנעשה במכון וייצמן (7) מצביע על כך שפרוביוטיקה דווקא ממש מפריעה לחיידקים המקומיים הטובים שלך להתאושש לאחר הטיפול.

מלבד פגיעה משמעותית מאוד בהתאוששות אוכלוסיות חיידקים מקומיות, בניסוי מצאו שהיא גם הפריעה להתאוששות תהליכים מטבוליים חיוניים במעי.

אז מה כן לקחת בזמן ולאחר טיפול אנטיביוטי?

איך בכל זאת ניתן לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים?

ניתן למצוא את התשובות לכל השאלות האלו ונוספות במאמר על פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה.

היא התוסף הטוב ביותר לבעיות עיכול

בעוד שבמקרים רבים היא עשויה ממש להועיל, פרוביוטיקה היא לא תרופת פלא ולא תרפא את כל הבעיות.

לרוב אנו לא משתמשים בה ככלי טיפול יחיד בקליניקה וכמעט תמיד אנו משלבים תוספים מסוגים שונים, שינויים בתזונה, באורח החיים ועוד. הסיבה לכך היא שהדרך היעילה ביותר להשגת שינוי מעמיק ושיפור משמעותי היא לבצע שינויים במספר גורמים במקביל.

קיימות גם בעיות במערכת העיכול שהיא לא כל כך יעילה עבורן, למשל גסטריטיס (דלקת בקיבה) וקרוהן. מצבים אלו הם דוגמה לבעיות שבהן אנו משתמשים בכלים שונים ולרוב פחות מערבים פרוביוטיקה.

לוקח לה זמן להשפיע

רבים לא יודעים שיש לתת לה 1-2 חודשים כדי לדעת אם היא עובדת או לא. אנו רואים זאת גם בקליניקה – לעתים מטופלים מעדכנים אותי לאחר שבועיים שהפרוביוטיקה לא עובדת. במקרים אלו אני תמיד מזכיר להם שעוד בהתחלה אמרנו שניתן לפרוביוטיקה 1-2 חודשים (תלוי במוצר ובמצב) ורק לאחר מכן נבחן את מידת השפעתה.

במידה שהתחלת לראות השפעה כדאי להמשיך ולהתמיד כי אנו יודעים ממחקרים שהיא עשויה להתעצם גם לאורך 3 חודשים, עד להגעה לאפקט המלא.

אם יש תופעות לוואי, סימן שזה לא מתאים

אם מופיעות תופעות לוואי ייתכן שהמוצר באמת אינו מתאים עבורך. עם זאת, תופעות לוואי עשויות דווקא להיות סממן לכך שהטיפול עובד ומחולל שינוי. במקרים שהמוצר עובד ויש תופעות לוואי, הן יחלפו לאחר שבוע-שבועיים ולאחר מכן תחול הטבה הדרגתית.

כיצד למזער את תופעות הלוואי?

איך למנוע נזקים במעי במידה שהן מופיעות?

כל התשובות ועוד במאמר שהקדשתי לתופעות לוואי של פרוביוטיקה.

לסיכום

בעוד שלפרוביוטיקה יש מקום מכובד בתהליך הטיפול, חשוב לזכור שהיא לא תרופת פלא. על מנת למצות את כל הפוטנציאל שבה, חשוב לבחור את המוצר המתאים ולדעת כיצד להשתמש בו בצורה נכונה בתוך תהליך טיפול כולל, שייקח בחשבון את מגוון היבטי הבעיה.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה נבין את הסיבות לתופעות לוואי מפרוביוטיקה, נראה מתי הן מהוות סימן חיובי ומעודד וכיצד להפחית אותן. נבין גם מתי צריך להפסיק לקחת לקחת את התוסף, ולמי אסור בכלל לקחת פרוביוטיקה.

לפני שנצלול לתופעות הלוואי: במידה שאינך בטוח/ה מהי הפרוביוטיקה המומלצת ביותר למצבך, ניתן לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול של הקליניקה. במדריך ניתן למצוא איזה פרוביוטיקות מתאימות ביותר לבעיות עיכול שונות והוא יסייע לך להגדיל את סיכויי הצלחת הטיפול. ניתן לקבלו בחינם על ידי השארת הפרטים ממש כאן למטה.

יאללה, נתחיל – אלו הנושאים בהם נעסוק במאמר זה:

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – למה זה קורה?

כשאנו חושבים על פרוביוטיקה היא נשמעת כתוסף תמים – חיידקים טובים נכנסים למערכת, מעשירים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שלנו ועוזרים למעי לעבוד טוב יותר. עם זאת, ההשפעה של פרוביוטיקה מורכבת הרבה יותר (1) ומתוך הפעולות הרבות שלה, שתיים עיקריות עשויות להוציא את המעי מאיזון ולגרום לתופעות לוואי:

1. "מלחמות" בין חיידקים: המעי שלנו הוא מערכת אקולוגית מורכבת, וכאשר אנו מכניסים זני חיידקים חיצוניים הם לעיתים יתחרו וילחמו עם החיידקים המקומיים. "מלחמות" אלו יכולות לייצר תופעות לוואי.
2. מערכת החיסון: בגלל שהוא לא סטרילי ונכנסים אליו מהעולם החיצון אוכל, שתייה, חיידקים, פטריות, וירוסים ועוד, המעי הוא המקום בגוף בו מרוכזת רוב מערכת החיסון. לחיידקי המעי השפעה משמעותית על פעילות מערכת זו ובהתאם לכך לקיחת פרוביוטיקה יכולה לעורר את מערכת החיסון יתר על המידה ובכך לגרום לתופעות לוואי.
3. פרוביוטיקות המכילות חומרים נלווים לחיידקים: חלק מהמוצרים מכילים גם סיבים מסוגים שונים, שגורמים לתסמינים בקרב הסובלים מבעיות עיכול / בטן רגישה. לסיבים אלו עשויה להיות גם השפעה חיובית, אבל הם לא מתאימים לכל מטופל/ת. כמו כן, חלק מהמוצרים מכילים כמות קטנה של לקטוז (סוכר החלב). לרוב מדובר בכמות חסרת חשיבות, אך בקרב מטופלים/ות עם רגישות גבוהה במיוחד, גם כמות זו עשויה לייצר תסמינים.
   הסיבים הנפוצים שניתן למצוא בפרוביוטיקה, כוללים: FOS, GOS , xylitol, אינולין ועוד. מוצרים המכילים שילוב של פרוביוטיקה וסיבים נקראים לעתים גם "סינביוטיקה".

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – סימן חיובי

חלק מתופעות הלוואי של פרוביוטיקה הם זמניות בלבד, ולעיתים מצביעות על שינוי חיובי שעומד לבוא אחריהן. במילים אחרות, לפעמים הן דווקא מצביעות על כך שהמוצר עובד. הן עשויות להיות תוצאה של שיבוש מאזן הכוחות הקיים במעי, בדרך לאיזון טוב ובריא יותר, מעין שלב מעבר המלווה בחוסר נוחות, שאחריו תגיע הטבה – ירידה לצורך עליה ושיפור.

 המדע בתחום עדיין לא מספיק מתקדם, אך ניתן לשאר שתי סיבות עיקריות להופעת תופעות הלוואי בהקשר זה:

1.  שינוי מאזן החיידקים:  כבר אמרנו שהפרוביוטיקה יכולה להילחם באוכלוסיות חיידקים מקומיות במעי. המוות של כמויות חיידקים גדולות בטווח זמן קצר גורם לשחרור מוגבר של רעלנים למערכת העיכול ולהחרפת התסמינים. ברגע שאוכלוסיות החיידקים יגיעו לאיזון, המצב יתאזן וישתפר. תופעה זו מוכרת בשמות רבים, ביניהם: "תגובת הרקסהיימר" (על שם הרופא שגילה אותה), die off (על שם המוות של החיידקים שגורם לה) ועוד, ובעוד שהיא לא נעימה, היא למעשה סימן טוב כי משמעותה שהטיפול אפקטיבי ומייצר שינוי.
2.  אינטראקציה בין החיידקים למערכת החיסון: כפי שהזכרתי קודם, חיידקי המעי ומערכת החיסון שלנו משפיעים אחד על השני. אוכלוסיות חיידקים חדשות עשויות לעורר יתר על המידה את מערכת החיסון, להגדיל את הרגישות במעי וכך ייווצרו תופעות הלוואי. לאחר זמן קצר מערכת החיסון תסתגל למצב החדש והתסמינים יפחתו.
3. הסתגלות לסיבים: עשויה להיות תקופת הסתגלות של שבוע/שבועיים לסיבים שמכילה הפרוביוטיקה.

בשלושת המצבים הנ"ל תופעות הלוואי הן תוצאה של הפרת הסטטוס קוו הקיים לטובת מעבר לאיזון טוב ובריא יותר. המעבר מלווה בתקופת כאוס קצרה, שאחריה יגיע שיפור במצב.

לרוב, במצב זה תופעות הלוואי יחלפו לאחר שבוע/שבועיים לכל היותר.

תופעות לוואי של פרוביוטיקה – מתי זה רע

בעוד שלעיתים תופעות לוואי מפרוביוטיקה מבשרות על שינוי חיובי המתרחש במערכת, לעיתים התוסף פשוט אינו מתאים עבורך (2) ממגוון סיבות:

1. גירוי תמידי של מערכת החיסון: החיידקים מגרים את מערכת החיסון באופן קבוע במקום לאזן אותה. במצב זה תופעות הלוואי ימשכו עד להפסקת נטילת התוסף.
2. חיידקים לא מתאימים: אפשרות נוספת היא שהחיידקים הספציפיים בתוסף שבחרת פשוט אינם מתאימים למצבך ושההשפעה שלהם על פעילות מערכת העיכול מנוגדת לדרוש לך לצורך החלמה. 
3. חומרים נלווים לחיידקים: במוצרים עם תוספת סיבים, אם יש לך רגישות לסיבים הנ"ל תופעות הלוואי יימשכו כל עוד תיקח/י את התוסף.

לעיתים ניתן לפתור זאת על ידי בחירת מוצר מתאים יותר למצבך ולעיתים המשמעות היא שזה אינו הזמן המתאים לנטילת פרוביוטיקה. במצב זה ניתן לנסות פרוביוטיקה מסוג שונה או להתמקד באפיקי טיפול נוספים, כגון שינויי תזונה, אורח החיים, תוספים מסוג אחר וכו'. ניתן יהי לנסות לשלב שוב פרוביוטיקה במועד מאוחר יותר, כאשר התסמינים יירגעו במידה מסוימת.

כיצד יודעים אם תופעות הלוואי הן סימן לשינוי חיובי או שעלינו להפסיק את נטילת התוסף

התשובה הקצרה היא שאין דרך בטוחה לדעת – המדע עדיין לא מתקדם מספיק כדי להבחין בין שני המקרים. כמו כן, אין לנו אפשרות לדעת מראש איזה מטופל ייפול לאיזו קטגוריה.

על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה מומלץ לקחת פרוביוטיקה המכילה את זני החיידקים שמתאימים למצבך, להימנע ממוצרים עם סיבים בהתחלה אם יש לך נפיחות, שלשולים מרובים וכאבים – והכי טוב להתייעץ עם איש מקצוע מומחה בתחום.

מה לעשות כאשר מופיעות תופעות לוואי מפרוביוטיקה

בקליניקה אנו תמיד לוקחים בחשבון את שתי האפשרויות: שתופעות הלוואי מבשרות על שינוי חיובי, אך גם שיתכן והתוסף אינו מתאים למטופל. אנו מנסים להפחית את תופעות הלוואי למידה סבירה וקוצבים לשבועיים את משך הטיפול במידה שהן לא חולפות.

כאשר פרוביוטיקה אינה מתאימה למטופל, תופעות הלוואי לרוב יחלפו ימים ספורים לאחר סיום נטילתה ועד כשבוע-שבועיים לכל היותר. עם זאת, לעתים נדירות אנו רואים בקליניקה מטופלים המדווחים שנטילת פרוביוטיקה בעבר הובילה להחרפה ארוכת טווח בתסמינים שלהם. מדובר מצב נדיר, שעם קצת ערנות ותשומת לב ניתן למנוע באמצעות העקרונות שאציג כעת.

במידה שנחשוד שפרוביוטיקה מסוימת אינה מתאימה למטופל/ת, נפסיק את נטילתה ונחליף אותה בפרוביוטיקה אחרת או בתוספים מסוגים שונים ואולי נחזור לפרוביוטיקה בהמשך (לא בהכרח).

דרכים להפחתת תופעות הלוואי

1. עלייה הדרגתית במינונים. גם אם המינון המלא הוא כדור אחד, במוצרים שיותר "מועדים לפורענות" ניתן להתחיל מחצי קפסולה.
2. מספיק שעות שינה.
3. שתייה מרובה.
4. חליטות כמו קמומיל, זרעי שומר, ג'ינג'ר ולעתים סרפד.
5. תוספים כמו פחם פעיל (לא מומלץ לשימוש קבוע) ואסטרטגיות נקודתיות להתמודד עם התסמינים הספציפיים שנוצרו – ניתן לקבל את המדריך המלא של "קל לעיכול" לניהול תסמינים בלחיצה על הקישור הזה.

זכרו שתופעות לוואי מפרוביוטיקה עשויות להעיד על תהליך חיובי, אז הן לא בהכרח רעות. לכן הקו המנחה הוא שניתן לספוג אותן במידה מסוימת למשך שבוע/שבועיים, כל עוד הן לא חריפות מידי, ותמיד כדאי לקחת תוספים בליווי איש מקצוע שמכיר את פרטי המקרה שלך.

למי אסור לקחת פרוביוטיקה

במקרים הבאים אסור לקחת פרוביוטיקה, או שיש לעשות זאת בפיקוח מקצועי בלבד:

• מחלות מעי דלקתיות בשלב של התלקחות חמורה – במקרים אלו מערכת החיסון אינה מתפקדת כראוי ואף עשויים להיות מקרים שבהם בשל הפגיעה בדופן המעי חיידקים עשויים לעבור לזרם הדם ולגרום לזיהום.
• בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, למשל בשל לקיחת מדכאי חיסון, טיפולי כימוטרפיה ועוד.
• מצבים בהם מערכת החיסון נמצאת בעוררות גבוהה מאוד, לדוגמא כאשר יש מחלות אוטואימוניות והן בשלב של התלקחות משמעותית.
• מטופלים לאחר ניתוח.
• קיומן של מחלות רקע חריפות.
• במהלך זיהום מערכתי.
• תינוקות שנולדו לפני הזמן (פגים).

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

אתחיל ישר בנקודה הסופית – פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה זה (לרוב) שילוב לא מומלץ ואף מזיק, וממש עוד רגע תראה/י למה ומה כן כדאי לעשות. מדובר בנושא מורכב, ולצערי רוב העצות שקיבלת מאנשי ממטפלים ואנשי מקצוע (כולל רופאים), בקבוצות הפייס והפורומים השונים, אינן עומדות בקנה אחד עם תגליות מדעיות מהשנים האחרונות.

במאמר זה נבין מדוע ברוב המקרים קיימת בעיה מהותית בשילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה ומהם הנזקים שנוצרים מכך, למרות שבפועל פרוביוטיקה עשויה לסייע באופן נקודתי עם תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. אל דאגה, נפרט גם מה בדיוק צריך לקחת בזמן טיפול אנטיביוטי ואסטרטגיות נוספות לשיקום חיידקי המעי לאחריו.

אם את/ה מתעניינ/ת בפרוביוטיקה גם לצורך טיפול בבעיות עיכול, לא רק בשילוב עם אנטיביוטיקה, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שבקישור הזה כדי להבין בדיוק איך נכון להתאים פרוביוטיקה לבעיה ספציפית. ניתן גם לקבל בחינם את מדריך הפרוביוטיקה הגדול שיצרנו בקליניקה ומפרט איזו פרוביוטיקה מתאימה לכל סוג בעיה במערכת העיכול, ויסייע לך לבחור מוצר בהתאמה אישית למצבך.

להלן תוכן עניינים של המאמר, באמצעותו ניתן גם לקפוץ לנקודות שיותר מעניינות אותך:

יאללה, בואו נתחיל!!!

ראשית, מספר מיתוסים שממש חשוב לנפץ כדי שתבינ/י מה באמת המטרה של שילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה:

מיתוסים הקשורים ללקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה מגן על החיידקים הטובים – טעות!

פרוביוטיקה אינה מספקת הגנה לחיידקים הטובים וחלקם הולכים למות – אין לנו דרך להגן על החיידקים הטובים בלבד, בזמן שאנו משמידים את הרעים. בהמשך מאמר זה תראה/י גם שפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויה אף לפגוע בחיידקים הטובים (ספוילר קטן).

לקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מחזירה למעי חיידקים טובים – ממש לא מדויק

נכון, נטילת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מגדילה את כמות החיידקים הטובים במעי בזמן הטיפול עצמו וגם מפריעה לחיידקים ופטריות להעמיק את אחיזתם בו באופן זמני. עם זאת, החיידקים שאנו מקבלים בפרוביוטיקה אינם נותרים במעי ברוב המקרים (1) (2) (3) ובסופו של דבר לא יחליפו את החיידקים שמתו בזמן הטיפול.

החיידקים בפרוביוטיקה חולפים על פני המעי ולבסוף יוצאים מהצד השני. לחלקם זה לוקח ימים וזנים מסוימים יישארו שם שבועות, אך למעט זנים בודדים שניתן לספור על יד אחת, רובם המוחלט יסיים בחוץ.

זה לא אומר שאין תועלת בפרוביוטיקה בכלליות לטיפול במגוון בעיות – החיידקים עושים פעולות חשובות (2), המשנות את המאזן במעי, אך לרוב הם לא מתמקמים בו בעצמם.

נטילת פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה (או בזמן הטיפול עצמו) מפצה על החיידקים שמתו – טעות!

במעי שלנו קיימים מאות ולפעמים אף יותר מאלף זני חיידקים שונים, בעוד שפרוביוטיקה מכילה 1-15 סוגי חיידקים שונים בלבד. יש להפריד כמובן בין כמות החיידקים הכוללת במוצר, שיכולה להגיע למיליארדים רבים, למספר הזנים השונים – פרוביוטיקה יכולה להכיל 50 מיליארד חיידקים, אבל כולם יהיו מאותם 10 זנים פלוס מינוס. כלומר, בעוד שהכמות יכולה להיות גדולה, המגוון די מצומצם.

על כן, ההנחה שמגוון זנים כה מצומצם בפרוביוטיקה יכול לשקם את המערכת האקולוגית המורכבת שבמעי, משולל כל יסוד ורחוקה שנות אור מהאמת.

בנוסף לפערים העצומים במגוון בין המעי לפרוביוטיקה, חשוב להבין שנכון להיום עדיין קיימים זני חיידקים רבים מאוד שאין לנו את היכולת להרבות במעבדה, לא כל שכן לשלב במוצרים תעשייתיים. נכון להיום קיים בעולם כלי אחד בלבד שמציע מגוון חיידקים דומה לזה שבמעי – השתלת צואה.

הנזק העצום בלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה

פה נופלים רוב האנשים, אפילו אנשי מקצוע ורופאים.

מחקר שפורסם בשנת 2018 ונעשה ממש כאן בישראל, במכון וייצמן (3), הראה שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה דווקא מאטה את קצב ההתאוששות של חיידקי המעי ומערכת העיכול בכלליות. כלומר, בעוד שהשילוב של אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה עשוי לסייע בהפחתת תופעות לוואי במהלך הטיפול עצמו, הפרוביוטיקה פוגעת ביכולת החיידקים הטובים המקומיים במעי שלך להתאושש ומעכבת את תהליך השיקום של המעי, אך זה לא הכל והנזק שהיא מייצרת נרחה יותר!!!

המחקר, שנעשה גם על עכברים ולאחר מכן על בני אדם, השווה מספר קבוצות:

1. ביקורת – לא קיבלו אנטיביוטיקה ולא לקחו פרוביוטיקה.
2. קיבלו אנטיביוטיקה ולאחר מכן השתלת צואה של עצמם, שהוכנה עוד מלפני האנטיביוטיקה.
3. לקחו אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה.
4. לקחו אנטיביוטיקה, אך בלי פרוביוטיקה – נתנו להם לעבור את האנטיביוטיקה ולהתאושש ממנה ללא עזרים.

התוצאות היו מפתיעות מאוד

מה שלא הפתיע היה שבקבוצה שקיבלה השתלת צואה נרשמה ההתאוששות המהירה ביותר באופן משמעותי – מי יודע, אולי בעתיד כולנו נפקיד דגימות צואה של עצמנו ב"בנק צואה" לשימוש עתידי במידת הצורך .

בניגוד להשתלת צואה, בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה נצפתה ההתאוששות האיטית ביותר באופן משמעותי מכל הקבוצות האחרות.

בנוסף, המחקר מצא שהפרוביוטיקה גרמה לנזקים נוספים במעי, שבאו לידי ביטוי במגוון דרכים:

• בקבוצה ששילבה פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, מגוון החיידקים במעי לאחר הטיפול היה הנמוך ביותר מכל הקבוצות – כן, נמוך גם מהקבוצה שלא לקחה כלום.
• חלבוני דלקת היו גבוהים בהשוואה ליתר הקבוצות ונותרו כך למשך חודשים, גם לאחר שכל הקבוצות האחרות כבר התאוששו.
• מסלולים מטבוליים במעי שנפגעו כתוצאה מהאנטיביוטיקה, לא התאוששו גם חודשים לאחר סיום הטיפול – אפקט שלילי שנצפה רק בקבוצת הפרוביוטיקה.

החוקרים מצאו, שהנזקים נותרו גם חמישה חודשים לאחר סיום הפרוביוטיקה ולמעשה לא חזרו למצבם התקין עד לסיום המחקר ולמדידה האחרונה שנעשתה בו. חשוב להדגיש שהנזקים הנ"ל נצפו אך ורק בקבוצה שלקחה פרוביוטיקה.

משמעות הדבר היא שהפרוביוטיקה לא רק שלא החזירה חיידקים טובים או סייעה למעי להתאושש, אלא הותירה אחריה נזק שנמשך גם חודשים לאחר סיום נטילתה, ומגוון החיידקים בקבוצה שנטלה אותה ספג את הפגיעה החמורה ביותר מכל הקבוצות.

מה בעצם קרה שם וגרם לכך

החוקרים המשיכו את המחקר כדי לבדוק אלו זני חיידקים בפרוביוטיקה מייצרים את ההפרעה הגדולה ביותר לאוכלוסיית החיידקים שלנו. הממצאים היו שדווקא חיידקים מסוג לקטובצילוס, שהם הנפוצים ביותר במוצרי פרוביוטיקה, מייצרים את ההפרעה החמורה ביותר! 

הסיבה לכך היא שעל מנת ליצר לעצמם יתרון, חיידקים רבים מפרישים חומרים שהורגים או מפריעים לאוכלוסיות חיידקים שונות להתרבות. 

לשילוב פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה עשויות להיות משמעויות חריפות בטווח הארוך

תתאר/י לעצמך אדם המטופל להליקובקטר, או לכל זיהום אחר, באמצעות אנטיביוטיקה. הוא מקבל הנחייה מהרופא/דיאטן/נטורופת/חברים/פייסבוק לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, או פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה, ועושה זאת. במידה שהטיפול יכשל וימליצו לו לקחת סבב אנטיביוטיקה נוסף, הוא יגיע לטיפול השני עם מיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי מעי) ומערכת עיכול "מפורקים", שאינם קרובים עדיין להתאוששות מהטיפול הראשון. במקרה זה הסיכון לנזקים מהטיפול השני יהיה גדול בהרבה כתוצאה מהפרוביוטיקה שלקח.

במצב זה המעי יהיה חשוף יותר לזיהומים וקיים חשש להיווצרות נזק שיהיה קשה וייקח זמן רב לשקם. באופן תיאורטי, ייתכן שלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה למעשה מגדילה את הסיכון להתפתחות בעיות עיכול כמו מעי רגיז, זיהום קלוסטרידיום ועוד. יתרה מכך, בעשורים האחרונים אנו מודעים יותר ויותר לקשר בין אוכלוסיית החיידקים במעי לבריאות הכללית של הגוף, מה שמעלה את השאלה בנוגע להשפעה של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה על הסיכון למחלות שאינן קשורות למערכת העיכול. כל זה כמובן בגדר השערה כרגע כי המחקר בנושא רק בחיתוליו, אך ההמלצה הגורפת לשלב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה היא מדאיגה.

שורה תחתונה עד כה: נכון למידע העדכני ביותר שבידנו, אני ממש ממליץ לך להימנע מלקיחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, לפחות לא פרוביוטיקה סטנדרטית!!!

מה כן מומלץ לקחת עם אנטיביוטיקה

בזמן נטילת אנטיביוטיקה, אנו מחפשים מוצר שיענה על שלושת הקריטריונים הבאים:

1. יפריע לחיידקים מזיקים ופטריות לשגשג.
2. ישמר את סביבת המעי במצב תקין ככל הניתן, כדי שלחיידקים הטובים יהיו תנאים מיטביים להתאושש.
3. לא יפריע לחיידקים הטובים.

חשוב לומר שהמחקר בתחום עדיין צעיר, כך שייתכן שבעתיד המלצות אלו ישתנו, אך הדברים שעליהם אני ממליץ כרגע מבוססים על אינטגרציה של הידע המתקדם ביותר נכון להיום:

שכחו מפרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה – הכירו את ה"בוטיראט"

בוטיראט הוא כלל לא פרוביוטיקה, כלומר זה לא חיידק, אלא מוגדר כ"פוסט-ביוטיקה" – מושג שמשמעותו תוצרים של חיידקים במעי.

מדובר בחומצת שומן קצרה שכמעט ולא נמצאת באוכל (בקיצור – סוג של שומן נדיר). היא למעשה תוצר לוואי של חיידקים – בזמן שהם מתסיסים את הסיבים מהאוכל שלנו, חיידקים פולטים תוצאי לוואי רבים ושונים – חלק מהחיידקים פולטים בוטיראט בין היתר.

לבוטיראט תפקידים חשובים במעי ובגוף כולו (5), בין היתר:

• הוא מהווה מקור הזנה עיקרי לתאים שמצפים את המעי הגס.
• מביא לביטוי גנים והפעלת מנגנונים ששומרים על סביבת מעי תקינה ובריאה, כזו שיותר מתאימה למאזן החיידקים הבריא שלנו ופחות מעודדת התפתחות חיידקים מזיקים ופטריות (קנדידה למשל).
• בנוסף, לבוטיראט יש תפקידים במערכות רבות בגוף, למשל מערכות האחראיות על חילוף החומרים ועוד.

פרט טריוויה על בוטיראט: הוא נמצא בכמות קטנה בחמאה (butter), ומכאן שמו. מה שמדהים בבוטיראט, מעבר לתפקידים שלו בגוף, זה שהוא מדגים את הקשר המופלא שלנו עם חיידקי המעי – אנחנו מאכילים ודואגים להם, ותוצרי הלוואי שלהם משמשים את הגוף במגוון דרכים נפלאות.

כאשר רוכשים בוטיראט, חשוב להקפיד שמדובר בצורה שמגיעה למעי הגס ולא נספגת לפני. בעולם קיימות שתי צורות עיקריות שעושות זאת באופן מוצלח יותר מהאחרות:

1. Probutyrate – פטנט של חברה בארה"ב (ניתן למצוא באמזון אך לרוב לא שולחים ישירות לארץ).
2. Tributyrin– ניתן למצוא במוצרים של חברות רבות וזמין גם ב- iHerb.

המוצרים שמכילים Tributyrin וזמינים ב- iHerb:

1. Deva, Vegan Tributyrin
2. Nutricology, ButyrAid

הנחיות נטילה

מומלץ לקחת עם האוכל.

ניתן לקחת עד 1,000-1,500 מ"ג ביום. בקליניקה אנו לפעמים נותנים למטופלים גם מינונים גבוהים יותר באופן זמני במידת הצורך, אך תמיד רצוי להתייעץ עם איש/אשת מקצועץ

המוצר של Deva נוח יותר כי כל כדור מכיל 500 מ"ג, אז ניתן לקחת ממנו כדור אחד, 1-3 פעמים ביום.

המוצר של Nutricology מכיל רק 200 מ"ג לקפסולה אז ניתן לקחת 2-3 קפסולות בכל פעם, 1-3 פעמים ביום.

כדאי לעלות מינונים בהדרגה. שימו לב מכיוון שבוטיראט משפר את ספיגת הנוזלים במעי, אם יש לך עצירות הוא עשוי להקשיח את הצואה עוד יותר – במקרים אלו יש דגש חזק יותר על עליה הדרגתית במינונים.

פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה – ייתכן שיש דבר כזה – אלו הסוגים:

חשוב לציין שאין לנו מידע בדוק לגבי ההשפעה של כל זן חיידקים על התאוששות המעי לאחר אנטיביוטיקה, אך מהיכרות עם החיידקים הבאים ניתן לשאר שהם לא יזיקו כמו פרוביוטיקה רגילה עם אנטיביוטיקה. עדיין – העדיפות הראשונה היא בוטיראט במידת האפשר.

1. שמרים במקום חיידקים – הכירו את Saccharomyces Boulardii, או בקיצור: S. boulardii

מדובר בזן פרוביוטי של שמרים. הם חולפים במעי ולא מתמקמים בו, ובזמן זה מפריעים לשגשוג של מגוון חיידקים מזיקים ופטריות. מכיוון שמדובר בממלכה אחרת לחלוטין מחיידקים, פחות סביר שהם יתחרו עם החיידקים הטובים המקומיים במעי.

מוצרים המכילים S. Boulardii:

1. NOW Foods, Saccharomyces Boulardii
2. Lake Avenue Nutrition, Saccharomyces Boulardii
3. Jarrow Formulas, Vegan Saccharomyces Boulardii + MOS

המינון מכל המוצרים זהה: כדור אחד, פעמיים ביום, לא משנה עם או בלי אוכל. מכיוון שמדובר בשמרים ולא בחיידקים, אין חובה להרחיקם מאנטיביוטיקה כי היא לא הורגת אותם (הם ממש badass!! ).

טיפ קטן מהקליניקה:

המוצר השלישי, של חברת Jarrow Formulas, מכיל MOS. בעיקרון זו יכולה להיות תוספת נחמדה שמזינה את החיידקים הטובים, אך אם המעי שלכם ממש רגיש בשגרה, מומלץ לבחור באחד משני המוצרים האחרים.

2. Clostridium butyricum

מדובר בחיידק המייצר בוטיראט, אותו בוטיראט מהאפשרות הראשונה, ושונה מהחיידקים בפרוביוטיקות הרגילות (6).

לרוב חיידקים המייצרים בוטיראט הם הראשונים להיפגע כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה (4). בשל חשיבותו הרבה של בוטיראט, פגיעה זו מביאה לשינוי שלילי משמעותי בתנאי הסביבה במעי.

קישור למוצר: Pendulum, Butyricum

מינון: כדור אחד, 1-2 פעמים ביום, עם האוכל (פעמים רבות כדור אחד מספיק).

להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

מומלץ לשמור בקירור ולכן כדאי גם לבחור במשלוח עם DHL ברכישה מ- iHerb.

3. ביוגאיה פרוטקטיס

לא סתם הוא במקום האחרון – מדובר בחיידק קרוב של לקטובצילוס (מזכיר לך שבמחקר ראו שהם עושים בעיות). עם זאת, מדובר בזן חיידקים שנמצא באופן טבעי במעי של בני אדם והמינון שיש לקחת ממנו נמוך בהשוואה למינון של פרוביוטיקות אחרות – מנה שלו מכילה 100 מיליון חיידקים בלבד, בהשוואה למיליארדים במוצרים אחרים.

בארץ היא מגיעה בטיפות ויש לבקשה מהרוקח (ללא מרשם). ניתן למצוא אותה ברוב בתי המרקחת.

אפשר לרכוש ב- iHerb במחיר משתלם יותר בהשוואה לארץ ובמגוון צורות לקיחה. המוצרים הבאים מכילים מספר מנות כפול (וחלקם אף יותר) מהבקבוק שניתן לרכוש בארץ. כולם מכילים גם ויטמין D. הקישורים הבאים מסודרים לפי צורת הלקיחה:

• בקבוק לחיץ (טיפות – כמו בארץ חוץ מהמינון)
• בקפסולה
• בכדורים ללעיסה (מכילים קצת סוכרים – הסיכוי נמוך, אך שימ/י לב שלא מייצר תסמינים לבעלי מעי רגיש)

יש לקחת את המנה המומלצת על הבקבוק (5 טיפות), אך רצוי פעמיים ביום ולא פעם אחת. אם לוקחים בכדורים אז כדור אחד, פעמיים ביום.

לא משנה עם או בלי אוכל, אבל רצוי להרחיק לפחות 2-3 שעות מהאנטיביוטיקה.

אם רכשת בטיפות, יש לנער קלות את הבקבוק לפני הנטילה.

נ.ב

במקור היא משווקת לתינוקות, אך אל בהלה – היא נחקרה גם על מבוגרים בהקשרים רבים וראו שהיא מפחיתה תופעות לוואי של אנטיביוטיקה.

המוצרים מסודרים לפי סדר עדיפויות, כלומר האפשרות המועדפת עלי כרגע היא בוטיראט, ורק אחריו הקטגוריה של פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה. גם בתוך קטגוריית הפרוביוטיקה יש לסדר חשיבות: ראשון S. Boulardii וכך הלאה. חשוב לציין שהנושא דורש עוד מחקר וייתכן שבעתיד חלק מהמלצות אלה ישתנו, אך הן מייצגות את הידע המתקדם ביותר שברשותנו היום.

* גילוי נאות: הקליניקה מקבלת עמלה קטנה בביצוע רכישה מהקישורים הנ"ל, אך זה לא משפיע על המחיר עבורך, שנותר המחיר הרגיל באתר. אלו חלק מהמוצרים שבהם אנו משתמשים באופן תדיר בקליניקה ובמידה שברצונך לנסות אותם נודה לך על תמיכתך בעבודת המחקר והכתיבה הרבות שנעשית במטרה להנגיש את מידע העדכני ביותר שבמאמר זה ונוספים. 

שיטה מוכחת מדעית לשיקום אוכלוסיית חיידקי המעי לאחר לקיחת אנטיביוטיקה

אחד הדברים היעילים ביותר שביכולתך לעשות, ויסייע רבות מאוד ליצירת אוכלוסיית חיידקים בריאה, הוא לייצר אורח חיים בריא. זו אולי המלצה "משעממת", אך היא בדוקה ומוכחת מדעית כמשפרת את הרכב חיידקי המעי והיבטים בריאותיים נוספים. גם בלי קשר לאנטיביוטיקה, זה משהו שהיית צריכ/ה להתחיל כבר מזמן, אז הנה הזדמנות נהדרת .

מה צריך לעשות:

1. תזונה עשירה ובריאה: הרבה ירקות (שליש צלחת לפחות, אם אפשר חצי זה עוד יותר טוב). פירות ואגוזים גם מתקבלים בברכה. יתר הצלחת כמובן לפחמימות וחלבונים.
2. להימנע ככל הניתן ממזון מעובד.
3. להזיז את הגוף ברמה יומית (הליכות וכו')
4. לבצע פעילות גופנית.
5. ללכת לישון בשעה נורמלית, ובכלליות לישון מספיק שעות (7-9 שעות בלילה ככלל אצבע).
6. הפחתת סטרס: להירגע, לנשום, להכיל, לשחרר ולאהוב.

חשוב לזכור שהחיים הם לא שחור ולבן וזה לא הכל או כלום – אם תעשה/י רק חלק מהדברים הנ"ל זו כבר התקדמות. ניתן לעבוד בכל פעם על סעיף נוסף ובהדרגה להוסיף דברים ולשפר את איכות החיים ובריאותך.

ירקות כבושים – פרוביוטיקה מהטבע

ירקות כבושים במלח בהכנה ביתית (מומלץ לכבוש לפחות 2-4 שבועות) יכולים גם הם לסייע להגדלת מגוון החיידקים ושיפור מדדים בריאותיים (במעי ובגוף בכלליות).

מצד אחד אנו לא יודעים מה תהיה השפעתם לאחר טיפול אנטיביוטי כי הם מכילים חיידקים רבים ומגוונים.

מצד שני אנו יודעים שיש לה יתרונות והשפעה חיובית על המעי הרבה מעבר למה שפרוביוטיקה מסוגלת לתת.

על כן, קשה לצאת בהמלצה גורפת כיצד ומתי לשלבם. המלצה חצי שמרנית תהיה להמתין 3-4 שבועות מסיום הטיפול האנטיביוטי ואז לשלבם. אנו יודעים שבניגוד לפרוביוטיקה הם כן עשויים להגדיל באופן משמעותי את מגוון החיידקים במעי ומשפרים את פעילותו, גם בלי קשר לתכולת החיידקים שבהם. הדילמה שכרגע אין לה מענה מדויק היא מתי להתחיל ובאיזו סמיכות לאנטיביוטיקה.

לסיכום

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה היא נושא מורכב משחשבנו בעבר ומסתמן שהרבה ממה שחשבנו, שגוי!

אין לי ספק שנלמד על תחום זה עוד רבות בעתיד, ושאנו רק מתחילים לחשוף את ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של שילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה. שתפו את המידע הזה עם מי שצריך לדעת.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.

במאמר זה תקבל/י 2 דברים חשובים:

1. הכרות עם העקרונות המדעיים המדויקים שלפיהם נקבע איזו פרוביוטיקה מומלצת לאיזו בעיה, מהי כמות החיידקים המומלצת, כמה זמן לוקח לטיפול להתחיל לעבוד ועקרונות חשובים נוספים.
2. המלצות מבוססות מדע על איזה פרוביוטיקות מומלצות על פי מחקרים לבעיות עיכול שונות, למשל: עצירות, שלשול, מעי רגיז, SIBO, הליקובקטר, קרוהן, קוליטיס ועוד. את ההמלצות הללו ריכזתי עבורך ב"מדריך הפרוביוטיקה הגדול" להתאמה אישית של הקליניקה, וניתן לקבלו בחינם ישירות למייל על ידי השארת הפרטים כאן למטה. 

אלו הנושאים שנכסה במאמר:

פרוביוטיקה מומלצת לעיכול – לפי מה זה נקבע

בניגוד לדעה הרווחת, אין פרוביוטיקה מומלצת אחת שהיא הטובה או החזקה ביותר. הסיבה לכך היא שחיידקים, קצת בדומה לבני אדם, נבדלים האחד מהשני – לכל זן חיידקים יש את התכונות הייחודיות שלו ובהתאם נקבעות הפעולות שהוא מבצע במערכת העיכול. בדיוק כפי שבני אדם שונים מתנהגים באופן שונה, עובדים באופן שונה ומוכשרים בתחומים שונים, כך גם חיידקים.

על כן, פרוביוטיקות שונות יתאימו לבעיות עיכול שונות, בהתאם לזני החיידקים הספציפיים שהן מכילות. המשמעות היא שמוצר אשר מתאים מאוד לחולי קוליטיס, לא בהכרח יסייע למטופלים הסובלים ממעי רגיז וכנ"ל ההיפך.

דוגמה נפלאה לכך "ויוומיקס" – פרוביוטיקה המומלצת רבות על ידי רופאים ומטפלים ממגוון תחומים. במחקרים נמצא שהיא יעילה לטיפול בקוליטיס (1) (2), אך כשבדקו אותה על מטופלים הסובלים ממעי רגיז התוצאות היו הרבה פחות מרשימות (3). האם זה עוצר רופאים ואנשי מקצוע שונים מלהמליץ עליה לטיפול במעי רגיז? ממש לא!  "ויוומיקס" היא דוגמה נפלאה לאמונה המוטעית שיש פרוביוטיקה חזקה / טובה יותר מהאחרות.

מסקנה: על מנת לדעת איזו פרוביוטיקה מומלצת באופן מדויק לכל מטופל, יש צורך להכיר באופן ספציפי את זני החיידקים שהיא מכילה, או להכיר מחקרים על המוצר הספציפי, אחרת ההמלצה חסרת משמעות.

כמות החיידקים האידיאלית

פעמים רבות ניתן לראות שיצרנים ומטפלים מייחסים חשיבות רבה לכמות החיידקים שמכיל המוצר. עם זאת, לא כל זן חיידקים צריך להימצא בכמות גבוהה על מנת להיות אפקטיבי. דוגמה לכך היא "ביוגאיה פרוטקטיס" – פרוביוטיקה מומלצת לילדים עם קוליק (4) ולמבוגרים הסובלים מעצירות (תמצא/י אותה במדריך). מחקרים שבדקו את יעילותה מצאו שהיא אפקטיבית במינון של 100 מיליון – כמות קטנה ביחס למוצרים אחרים בשוק. לעומתה, "ויוומיקס" נחקרה במינונים של 450 מיליארד (פי 4,500 – הבדל מטורף!). זה לא אומר שאחת יותר טובה מהשנייה – הן מיועדות למטרות שונות וחיידקים שונים עובדים אחרת.

מסקנה: לכל חיידק יש את המינון האפקטיבי שלו ומעבר למינון זה השפעתו לא בהכרח תהיה חזקה יותר. על כן, חשוב לא להסתנוור מהמספרים שעל האריזה, כי לפעמים הם סתם מייקרים את המוצר.

עם אוכל? בלי אוכל? וכמה פעמים ביום?

גם כאן התשובה משתנה בהתאם לסוג החיידקים. על כן, יש לך 3 אפשרויות לקביעת המינון:

1. ב"מדריך הפרוביוטיקה הגדול" עשינו עבורך את העבודה וניתן למצוא בו גם את המינונים לכל תוסף, בהתאם למה שנמצא במחקרים.
2. לעבוד עם איש מקצוע שמכיר היטב את התחום וידע להגיד לך איזו פרוביוטיקה מומלצת לבעיה האישית שלך.
3. לעבוד על פי המינונים שכתובים על האריזה – ליצרנים יש אינטרס להכניס למוצר כמות חיידקים זהה או גבוהה מזו שנחקרה, גם כדי להבטיח אפקטיביות וגם כדי להגדיל את המחיר. לכן, לרוב ההנחיות יביאו אותך למינון אפקטיבי ואף יותר, למעט מקרים ספציפיים מאוד.

אם מעניין אותך מהו העיתוי הטוב ביותר לקחת פרוביוטיקה – מומלץ לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא (בקישור הזה) ועושה סדר בתזמון האידיאלי של מוצרים שונים, כי זה עשוי להשתנות בהתאם לסוג המוצר.

פרוביוטיקה (לא) מומלצת – פרוביוטיקות רולטה

לא מעט יצרנים טוענים שהמוצר שלהם מועיל לעיכול, אך מסתירים את זני החיידקים הספציפיים שהוכנסו אליו. במקרים אלו אין שום אפשרות לדעת למי הפרוביוטיקה מומלצת ולמי לא, לכן אני קורא למוצרים הללו "פרוביוטיקות רולטה" – לקיחתם היא בגדר הימור בלבד.

 כיצד לזהות פרוביוטיקת רולטה (קל מאוד):

לכל חיידק יש תעודת זהות ייחודית משלו ולפיה ניתן לדעת לאיזה בעיות הוא עשוי להתאים. אם היצרן לא מציין את תעודת הזהות הספציפית של החיידקים במוצר, אני לרוב ממליץ לא לרכוש אותו. יוצאי דופן הם מוצרים שנעשה עליהם מחקר קליני, אך זה פחות נפוץ.

ניתן לזהות בקלות האם היצרן חשף את תעודת הזהות – מדובר ברצף קצר של מספרים ו/או אותיות לאחר שם החיידק, לדוגמה:

 כך זה נראה עם תעודת הזהות: L.reuteri DSM 17938

כך נראה בלעדיה: L.reuteri – זה רק שם המשפחה של החיידק, אך מדובר במשפחה המונה חיידקים רבים, שונים האחד מהשני.

מסקנה: למעט יוצאי דופן, לרוב נעדיף מוצרים שמפרטים את זני החיידקים המדויקים.

סבלנות! לוקח לה זמן להשפיע

גם כשמדובר בפרוביוטיקה המומלצת בול לבעית עיכול שלך, עשוי לקחת לה 1-2 חודשים להתחיל לעבוד (5) (6), תלוי במוצר ובבעיה. במידה שהרגשת השפעה כלשהי לאחר חודש/חודשיים, כדאי להתמיד! ההשפעה מתגברת באופן הדרגתי ובחלק מהמקרים נגיע להשפעה המקסימלית רק לאחר 3 חודשים.

מסקנה: כדאי לבחור פרוביוטיקה מומלצת למצבך לפי המדריך להתאמה אישית ולהתאזר בסבלנות. אם הרגשת שיפור לאחר שבוע שבועיים – הרווחת – אבל לא להתאכזב אם זה לא קרה.

פרוביוטיקה ותופעות לוואי – סוגייה חשובה:

מצד אחד יכולות להיות תופעות לוואי בתחילת הטיפול, בשל השינוי במאזן שיוצרים החיידקים החדשים, ולאחר שבוע/שבועיים המצב יירגע ואף ישתפר (סוג של ירידה לצורך עליה). מצד שני, יכול להיות שהמוצר באמת לא מתאים עבורך כרגע.

תופעות לוואי של פרוביוטיקה עשויות לכלול נפיחות, גזים, שינוי בדפוס היציאות (שלשול או עצירות), חוסר נוחות בבטן ועוד. במקרים נדירים יותר הן עשויות להתבטא גם במקומות שונים בגוף, מכיוון שהחיידקים עשויים להשפיע גם על מערכת החיסון.

על מנת להבין יותר לעומק על תופעות אלו, כיצד להתמודד איתן, מתי הן סימן טוב ומתי צריך להיזהר, כדאי לקרוא את המאמר על תופעות לוואי של פרוביוטיקה .

פרוביוטיקה מומלצת עם FOS? למי זה מתאים

FOS הוא סוג מסוים של סיבים, המעודדים שגשוג חיידקים, ועל כן מוספים לחלק מהפרוביוטיקות. יתכנו גם סיבים מסוגים שונים, למשל: GOS , xylitol, אינולין ועוד. מוצרים המכילים אותם נקראים לעתים גם "סינביוטיקה"

תוספת זו עשויה לסייע במקרים מסוימים ולשפר עוד יותר את יעילות הטיפול (7), אך גם עשויה לייצר תופעות לוואי אצל אנשים עם מערכת עיכול רגישה. על כן, אני ממליץ להשתמש בהם רק עם מטופלים/ות הסובלים מעצירות בלבד, אך ללא נפיחות, חוסר נוחות, כאבים או שלשול, שכן במצבים אלו הסיבים הנ"ל עשויים להחריף את התסמינים.

בכל מקרה יש לקחת בחשבון שיתכן וייקח לגוף כשבוע-שבועיים להתרגל לסיבים, במהלכם תחוו יותר גזים וחוסר נוחות.

גם פרוביוטיקה מומלצת לעיכול היא לא תרופת פלא!

ברוב המקרים היא לא תרפא הכל ולא פעם אנו משלבים אותה בקליניקה כחלק מתוכנית הטיפול, בנוסף לאלמנטים נוספים, וכך מגיעים לאפקט משמעותי יותר. כמו כן, פעמים רבות אנו משלבים מספר סוגי פרוביוטיקות יחדיו, או שמשלבים אותה עם תוספים מסוגים שונים. בנוסף, לצורך השפעה מקסימלית תוספים תמיד יינתנו כחלק משינוי כולל באורח החיים ובתזונה. כמו כן, קיימים מקרים רבים בהם אנו בוחרים כיוון טיפולי שונה לחלוטין וכלל לא משתמשים בפרוביוטיקה. בקיצור – כבר אמרתי שהיא לא תרופת פלא?

כמובן שיש מקרים בהם היא משפיעה לבדה באופן משמעותי, אך כמטפל אני תמיד ממליץ לטפל בבעיה ממספר כיוונים, על מנת להגדיל ככל הניתן את סיכויי הצלחת הטיפול. 

למי אסור לקחת פרוביוטיקה

• מטופלים מדוכאי חיסון, בין אם בשל מצב רפואי שפוגע במערכת החיסון או בשל תרופות מדכאות חיסון.
• בעלי מחלות רקע קשות.
• תינוקות שנולדו לפני הזמן (פגים).
• כאשר עשויה להיות פגיעה משמעותית בדופן המעי, למשל בהתלקחות חריפה של קרוהן, קוליטיס ועוד
• מצבים של עוררות מוגברת באופן משמעותי של מערכת החיסון, למשל מחלות אוטואימוניות בהתלקחות חריפה.
• בזמן זיהום מערכתי.

בכל המצבים הנל חובה להתייעץ עם איש מקצוע טרם התחלת טיפול במוצרים פרוביוטיים. בכל מקרה – אם יש ספק, אין ספק – אם קיימת מחלת רקע, או מצב רפואי משמעותי אחר, יש להתייעץ עם איש מקצוע לצורך התאמת הטיפול המדויק עבורך.

הבעיה הגדולה בהמלצות על פרוביוטיקה

נכון למועד כתיבת מאמר זה לא קיים אף מסלול לימודים שמכשיר אנשי מקצוע באופן מעמיק (או בכלל) על פרוביוטיקה, בין אם רופאים תזונאים נטורופתים ועוד. אף מקום לא מלמד על החשיבות של זני חיידקים ספציפיים, השפעות מעמיקות וכיצד להבין באופן מדעי ומדויק איזה פרוביוטיקה מומלצת לכל מצב ואיזו פחות. כפועל יוצא מכך, המלצות רבות ניתנות לעיתים על בסיס יחסי ציבור של מוצר כזה או אחר ולא בהכרח על פי תכונותיו האמיתיות, כפי שנמצאו במחקרים.

על מנת להמחיש זאת: ממש בזמן כתיבת מאמר זה שאלה אותי מישהי בפייסבוק איזו פרוביוטיקה מומלצת לטיפול בשגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO). רופא גסטרו בכיר מאוד המליץ לה על "ויוומיקס" – מוצר עם יחסי ציבור מעולים, שנחקר ובאמת הראה יעילות עבור חולי קוליטיס. עם זאת, מוצר זה לא נחקר כלל עבור הבעיה שלה, ובבעיות דומות הראה תוצאות ממש לא חד משמעיות. כל זאת בעוד שבמוצרים אחרים קיימים זני חיידקים שכן הראו יעילות לבעיה הספציפית שלה, כלומר הומלץ לה על מוצר הרבה פחות יעיל והרבה יותר יקר בהשוואה למה שהיא באמת צריכה.

יש עוד הרבה שאנו לא יודעים

מאמר זה, והמדריך המצורף אליו, מבוססים על הידע המחקרי שהצטבר עד כה, אך המדע עדיין לא חשף את מלוא הפוטנציאל של חיידקים רבים. משמעות הדבר היא שיתכן כי מוצר מסוים לא יימצא בקטגוריה מסוימת במדריך, אך חלק מהאנשים ידווחו שהוא עזר להם. על כן, בעוד שהמדריך מביא את הידע המחקרי העדכני ביותר בנוגע לאיזו פרוביוטיקה מומלצת לכל בעיה במערכת העיכול (כולל קצת תובנות מהניסיון שצברנו בקליניקה במשך השנים), הוא לא אלוהים ולכן תרגיש/י חופשי/ה להתנסות.

במידה שאת/ה סובל/ת ממעי רגיז, SIBO או בעיית עיכול לא מאובחנת וברצונך לפתור אותה מהשורש, לשקם את מערכת העיכול ולהרגיש טוב אחת ולתמיד, צוות הקליניקה ואני נשמח לסייע לך. בבקשה מלא/י את השאלון שבקישור הזה כדי שנבחן את מידת התאמתך לתהליך אצלנו ונחזור אליך בהקדם.